שקד חבני ז"ל במהלך טיול במכתש רמון

שקד חבני שבה מהטיול הגדול, ונרצחה במסיבה: "לידה אף אחד לא היה שקוף או עצוב"

שקד (22) מנס ציונה היתה צופיפניקית מושבעת ושירתה בצבא כמדריכה בתותחנים. לפני כחודשיים חזרה מטיול ארוך בדרום אמריקה. אמה, בלה חבני, מספרת: "כששמעתי שיש חדירת מחבלים, צלצלתי והיא כתבה לי: 'אמא, רגע, אני כבר מקליטה לך הודעה'. יותר לא שמעתי ממנה" | תמונה וזיכרון

פורסם:
שקד חבני (22), מנס ציונה נרצחה במסיבת הטבע ברעים
"תמיד אנשים שאלו את שקד, איך זה שיש לה רק גומה אחת בלחי", מספרת בלה חבני, אמא של שקד חבני, שנרצחה במסיבת הטבע ברֵעים. "אז כששקד הייתה קטנה, היא נורא רצתה גומות-חן, כמו של אחיה הקטן. פעם, בכיתה א', היא רצה לקראת המורה שלה, כדי לחבק אותה, נתקלה במשהו חד וקיבלה מכה חזקה. הלחי התנפחה וכשהנפיחות נעלמה, נוצרה שם גומה ענקית. החלום שלה לגומת-חן התגשם".
שקד, שהייתה אמורה לחגוג יום הולדת 22 בתחילת נובמבר, הייתה הבכורה מבין שלושת ילדיהם של בלה ויוסי חבני מנס ציונה. "כולנו עדיין לא תופסים שזה קרה", מספר יוסי בקול שבור. "אחת החברות שלה אמרה לי: 'אני מאמינה בגורל, אבל פה הייתה תקלה מאוד גדולה, לא יכול להיות שהגיבורה מתה בתחילת הסרט'".
במקביל ללימודיה בתיכון ע"ש "גולדה מאיר", הייתה שקד פעילה בתנועת הצופים. "צופיפניקית מושבעת", מתארים ההורים, "כמדריכה, כרכזת וכראשג"דית, שבסוף כיתה י"ב קיבלה אות הצטיינות. היא הייתה כמו קואוצ'רית, חברים בני גילה וגם קטנים יותר התייעצו איתה. היא לקחה אותם לשיחות, העצימה וכיוונה. היא לא נתנה לאף אחד לידה להיות שקוף או עצוב".
אחרי שירות צבאי כמדריכת תותחנים, עבדה שקד כמלצרית במלון יוקרתי במצפה רמון, כדי לחסוך לטיול הגדול ("היו לקוחות שכל כך אהבו אותה, עד שרצו שרק היא תשרת אותם"). באותה תקופה צולמה התמונה הזו: "ניצלנו הפוגה בין משמרות וירדנו לטייל במכתש רמון", סיפרה חברתה דניאלה דריץ."ישבנו כמה שעות במקום שקט, היעלים התקרבו אלינו, שמנו מוזיקה טובה ואמרתי לה: 'אני חייבת לצלם אותך עם הנוף, כי את פשוט מהממת'!"
חודשיים אחרי ששבה מהטיול הגדול בדרום אמריקה, נסעה עם ידיד למסיבת הטבע ברעים. "אחרי האזעקות הראשונות, בשש וחצי בבוקר, היא התקשרה ואמרה: 'אימוּשקה, הכל מעלינו, ברגע שתהיה הפוגה באזעקות, נצא לדרך'.
"כששמעתי שיש חדירת מחבלים, צלצלתי והיא כתבה לי: 'אמא, רגע, אני כבר מקליטה לך הודעה'. יותר לא שמעתי ממנה".
אחרי חמישה ימים של חוסר-ודאות ותקווה לנס, תוך שהם עטופים בתמיכתם החמה של אנשי שכונת "ואלי" בעיר, הגיעה הבשורה המרה. "לשקד היו הרבה חברות וחברים והיא אהבה את הביחד. אם היא ישבה עם חברה בבית קפה, תוך שעה הצטרפו אליהן עוד ארבעה שולחנות. אנחנו ממשיכים את המורשת שלה: מדי מוצאי שבת החברים שלה באים אלינו הביתה, מביאים גיטרות, מדברים קצת על שקד, צוחקים, בוכים ומתחזקים. בשעות האלה אנחנו מרגישים ששקד יורדת אלינו מלמעלה ונמצאת איתנו".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button