לאורך השנים זכה פיטר פלצ'יק לקבל שלל כינויי חיבה. עמיתיו לג'ודו, למשל, מכנים אותו "הנחש" ("כי למרות שאני 1.90 מ' ושוקל 100 קילו אני מאוד גמיש"), אשתו דניאל קוראת לו "בבי" ("הכי לא קשוח", הוא צוחק), ולאחרונה התווסף לו כינוי חדש: "המטופח".
"בסוף 2018 השתתפתי בגרנד פרי שנערך בהאג", הוא מספר. "באמצע קרב גמר, בזמן שאחזתי את החליפה של היריב שלי, שמעתי את הקליקים של המצלמות - ואז עזבתי לרגע את החליפה ופשוט נתתי וִיש לשיער. אני עצמי לא קלטתי את זה. חברים שלי אמרו לי, 'תקשיב, אתה מטורף, באמצע הקרב אתה סידרת את השיער!'. הם הראו לי את הסרטון, והתחלתי לצחוק. בקרב הזה הבסתי את היריב שלי, אז אמרתי, 'גם ניצחתי וגם יצאתי עם שיער מתוקתק'. אחרי זה התברר שאני עדיין ממשיך לעשות את זה בהרבה קרבות, בלי שאני בכלל מרגיש".
מאיפה ההרגל הזה צץ?
"עד לפני שנתיים וחצי השיער הכי לא עניין אותי. אבל אז המאמן שלי, אורן סמדג'ה, נתן לי לראות סרט על מתאגרף שבין סיבוב לסיבוב המאמן שלו היה מסדר לו את השיער. בהשפעתו התחלתי להשקיע בשיער שלי, לעשות סוג של תסרוקת ולהגיע לכל תחרות עם מסרק. זה הפך לרוטינה פסיכולוגית עם עצמי: בכל הפסקה בין קרב לקרב אני מתיישר, מסתרק ודואג להיות Fresh. ככה אני מסתדר גם חיצונית וגם פנימית".
7 צפייה בגלריה
בין קרב לקרב אני מתיישר, מסתרק ודואג להיות Fresh
(צילום: לירן מור, סגנון: לימור מאיה ריחאנה)
פלצ'יק (29) חזר מאולימפיאדת טוקיו כשהוא מעוטר במדליית ארד קבוצתית שאותה גרף עם שאר חברי נבחרת הג'ודו. אבל לשמחה הגדולה נלווה כאב על הפסד המדליה האישית ששאף אליה. הוא הגיע לטוקיו כאחת ההבטחות הגדולות שלנו, אחרי שהוכתר ב־2020 כאלוף אירופה וכרביעי בדירוג האולימפי. בטורניר האישי שלו לא הצליח להעפיל לפודיום, וגם חבריו לנבחרת לא גרפו אף זכייה אישית. הם פיצו על כך בגדול יומיים לאחר מכן, בתחרות הקבוצתית. לפלצ'יק היה חלק משמעותי בניצחון: לא רק שהוא עלה לשלושה קרבות וניצח בכולם, אלא גם הפתיע כשעלה להתמודד מול הרוסי טמרלן בשאייב, שנמצא בקטגוריית משקל גבוהה משלו, וניצח גם אותו.
איך הרגשת כשהבנת שהפסדת בתחרות האישית?
"באותו רגע הרגשתי גמור. קרס עליי עולמי. כל חיי הבוגרים התנקזו לרגע הזה, ולא קרה מה שרציתי שיקרה".
כשראית בהמשך את ארטיום דולגופיאט ולינוי אשרם זוכים בזהב, הייתה איזו צביטה בלב?
"לא הייתי מגדיר את זה כ'צביטה בלב'. צפיתי בתחרויות שלהם וכל כך שמחתי שהם זכו. אבל ברור שלצד ההתרגשות המטורפת והפרגון האדיר יש גם קנאה מקצועית, קנאה חיובית של 'אני רוצה גם'. כזו שמדרבנת אותי לעבוד עוד יותר קשה ועוד יותר להילחם, כדי שבעזרת השם באולימפיאדה הבאה בפריז, גם אני אצא עם מדליה, ואעמוד על הפודיום עטוף בדגל ישראל".
חומר של אלופים
פלצ'יק (29) נולד בעיר יאלטה שבחצי האי קרים. סיפור חייו מכיל את כל המרכיבים של סרט הוליוודי. אמו לריסה ילדה אותו בגיל 22, הוא נולד במשקל חמישה קילו, ולמרות זאת לא בוצע באם ניתוח קיסרי. במהלך הלידה חבל הטבור נכרך סביב צווארו. "אפשר לומר שהקרב הראשון שלי היה ברגע שהגעתי לעולם", הוא אומר. אחרי לידה שלדבריו ארכה יותר מ־50 שעות, הצליחו הרופאים לחלץ אותו כשגופו סובל משברים רבים. הוא היה מונשם ולא היה ברור אם ישרוד, וגם אם כן, הרופאים סברו שיישאר נכה. זה היה הרגע שבו אביו החליט לנטוש אותו ואת אמו. "קשה לי לקרוא לו אפילו 'אבא ביולוגי', כי למילה 'אבא' יש הרבה משמעות", הוא אומר בצער. "עד היום לאמא שלי קשה לדבר עליו, ואני יודע שהוא מאוד פגע בה. בגלל זה אני לא מוכן לתת לו את הקרדיט. אני מעדיף לקרוא לו 'תורם הזרע'".
על אביו שנטש: "קשה לי לקרוא לו אפילו 'אבא ביולוגי', אני לא מוכן לתת לו את הקרדיט. אני מעדיף לקרוא לו 'תורם הזרע'"
האב אמנם נטש, אבל אביה של אמו מיהר לתפוס פיקוד. הסב, שגם הוא נקרא פיטר, היה בעל תפקיד בכיר בעירייה והכיר רופא שהיה יכול לעזור. "הרופא גר רחוק מאיתנו", מספר פלצ'יק. "למרות זאת סבא שלי הסיע אותי אליו כמעט כל יום, כדי שהוא ייתן לי זריקות וטיפולי פיזיותרפיה. בזכותו בעיות הבריאות שלי נפתרו. אמא שלי מספרת שכאשר נולדתי היא חשבה לקרוא לי דניאל. היא כבר פנטזה לעלות לישראל, וביררה מה השמות הנפוצים של ילדים בארץ. בסוף היא בחרה לקרוא לי פיטר על שם סבא שלי, כנראה כאות תודה. מה שמצחיק זה שלבת הזוג שלי קוראים דניאל".
פיטר עלה עם אמו כשהיה בן תשעה חודשים. בהמשך הצטרפו גם אחותה, סבו וסבתו. כשהיה בן שלוש החליטה האם לעבור לבדה לניו־יורק כדי לעבוד שם, ופיטר גדל אצל סבו וסבתו בראשון־לציון. "ברמה ההישרדותית אמא שלי עשתה את מה שהייתה צריכה לעשות כדי לאפשר לי את החיים הכי טובים שאפשר", אומר פלצ'יק. "הייתי כל הזמן בקשר איתה. היינו מדברים בטלפון, ואחת לחודשיים היא באה לבקר והביאה לי המון מתנות. תמיד הרגשתי את האהבה הגדולה שלה אליי, לא סבלתי או הרגשתי בודד. סבא וסבתא נתנו לי כל מה שצריך. היום, כאדם בוגר, אני בכלל מוריד בפניה את הכובע. חושב על כל מה שהיא הייתה צריכה לעבור מגיל כל כך צעיר. היא הלוחמת הכי גדולה בעיניי. היא הלוחמת של החיים".
"היום, כאדם בוגר, אני מוריד בפני אמא שלי את הכובע. חושב על כל מה שהיא הייתה צריכה לעבור מגיל כל כך צעיר. היא הלוחמת הכי גדולה בעיניי. היא הלוחמת של החיים"
האם, שבהמשך הפכה לאחות, עובדת כיום במחלקת קורונה בבית החולים שיבא, תל השומר. כל מי שעקב אחר פלצ'יק בשובו מהאולימפיאדה, ראה איך היישר משדה התעופה הוא נסע לבית החולים כדי להביא לאם זר פרחים ולענוד לה את המדליה. "אמא שלי היא עובדת כל כך חרוצה ומסורה, שאפילו לא יכלה לוותר על יום עבודה אחד כדי לפגוש אותי בשדה", הוא אומר בחיוך מלא גאווה.
הקריירה של פלצ'יק לא עברה חלק, וכללה אפילו פרישה זמנית. בגיל 20, אחרי שזכה במדליית כסף באליפות אירופה, הוא נפצע בברך במהלך אימון שגרתי. הוא קרע את הרצועה הצולבת, מה שהוביל לניתוח ולתקופת שיקום ארוכה. בתקופה זו, כדי להתפרנס, עבד פלצ'יק בקיוסק, כמדריך ג'ודו לילדים וכמאבטח במועדון. שנה אחרי, הגיע במקרה למועדון אורן סמדג'ה, שאימן אותו עוד קודם בנבחרת. "כשהוא ראה אותי עובד כמאבטח, הוא היה מופתע. הוא אמר לי כמה מילים שאני לא יודע אם הוא בעצמו האמין בהן באותו רגע (צוחק), וקרא לי לחזור לנבחרת".
"כשאורן סמדג'ה ראה אותי עובד כמאבטח, הוא היה מופתע. הוא אמר לי כמה מילים שאני לא יודע אם הוא בעצמו האמין בהן באותו רגע, וקרא לי לחזור לנבחרת"
מה הוא אמר?
"שאני עשוי מחומר של אלופים, שאני יכול להביא מדליה אולימפית, והמילים שלו מאוד נגעו בי. אני לא יודע מה היה קורה אם הוא לא היה פוגש אותי. יכול להיות שלא היית מראיינת אותי היום. באותה תקופה כבר התחלתי לחזור לאט־לאט לג'ודו אבל לא באופן מקצועי. מה שהיה לי חסר היה בדיוק מה שאורן עשה: זריקת מוטיבציה".
ב־2014 חזר פלצ'יק להתחרות וזכה בין היתר במדליית זהב באליפות ישראל. הוא המשיך לקטוף עוד ועוד ניצחונות, והתחיל לפנטז על אולימפיאדת ריו 2016. אלא שבמהלך תחרות בסין הוא שוב נפצע. הפעם הפציעה הייתה בכתף, וגם היא דרשה ניתוח ותקופת שיקום ארוכה. "היו לי תשעה חודשי שיקום מהניתוח, ואני קורא להם 'תשעה חודשי לידה', כי אחריהם נולדתי מחדש".
מפיקים, תרימו טלפון!
פלצ'יק נשוי לדניאל, מאפרת כלות שבעקבות הקורונה עשתה הסבה לחוקרת במשטרה. הם הכירו כששניהם היו בני 17 ויצאו עם המשפחות שלהם למסעדה. הם עשו עיניים זה לזו, עד שבסוף הארוחה ההורים החליטו לתפוס יוזמה: אמה של דניאל ניגשה לאביו החורג של פיטר, וטלפונים הוחלפו. בגיל 24 נישאו, ובשנים האחרונות הם גרים בקומה התחתונה בבית הוריה של דניאל בבאר־יעקב.
הקריירה שלך מן הסתם דורשת לא מעט הקרבה בזוגיות.
"ההקרבה הכי גדולה זה הזמן. אני נמצא באימונים מבוקר עד לילה, מדי יום. כשיש תחרויות אני אפילו נשאר לישון לפעמים בווינגיט. זה עוד בלי להזכיר שבחלק גדול מהשנה אני מתחרה בחו"ל ואפילו לא יכול להגיע הביתה לכמה שעות בלילה".
"לא רק מתחילות. גם מתחילים! בדיוק מישהו כתב לי שהוא ראה אותי במועדון מנער בקבוק שמפניה ושהוא היה רוצה להיות הבקבוק הזה"
היו רגעי משבר?
"ברור. בתחום כמו שלי, מי שאומר שאין, משקר. אבל המשברים היו בעיקר בשלב מוקדם יותר בזוגיות. לשמחתי, צלחנו את זה יפה".
איך דניאל מתמודדת עם המעריצות? בטח המון מתחילות איתך.
"לא רק מתחילות. גם מתחילים! בדיוק מישהו כתב לי שהוא ראה אותי במועדון מנער בקבוק שמפניה ושהוא היה רוצה להיות הבקבוק הזה. אחרי כל תחרות אני מקבל המון הודעות לפייסבוק ולאינסטגרם, ובעקבות האולימפיאדה אני בכלל מוצף, למרות שכולם יודעים שאני נשוי. אבל דניאל היא ג'דאית. היא מכילה את כל הטירוף הזה וגם יודעת שהיא יכולה לסמוך עליי".
7 צפייה בגלריה
עם אשתו דניאל. "ידענו שאי אפשר לשלב אולימפיאדה עם עוד משהו גדול כמו ילד"
(צילום: מתוך האינסטגרם)
אתם כבר 12 שנה ביחד. חושבים על ילדים?
"דחינו את זה לאחרי אולימפיאדת טוקיו, כי ידענו שאי־אפשר לשלב אולימפיאדה עם עוד משהו גדול כמו ילד".
רגע, אז עד אולימפיאדת פריז יש סיכוי לפיטר ג'וניור?
(מחייך): "הלוואי, אמן".
הקרבה נוספת של פלצ'יק הייתה במישור הכלכלי. "כשחזרתי לג'ודו אחרי הפציעה הראשונה לא ויתרתי על העבודות המזדמנות, אבל זה הביא את הגוף שלי לקריסה. כשחזרתי אחרי הפציעה השנייה, החלטתי שהפעם אני עושה שינוי: מתנתק לגמרי מהעבודות, נשאר עם אפס הכנסה ומתמסר רק לתהליך. אני ודניאל אפילו לא יצאנו לירח דבש אחרי החתונה. עברנו לגור אצל ההורים שלה, ואני לא מתבייש להגיד שבתקופה הזו נתמכתי רק על ידה".
"אני ודניאל אפילו לא יצאנו לירח דבש אחרי החתונה. עברנו לגור אצל ההורים שלה, ואני לא מתבייש להגיד שבתקופה הזו נתמכתי רק על ידה"
"היום אני כבר נמצא בסגל האולימפי הגבוה ביותר. אני מקבל 8,500 שקל בחודש, ויחד עם כל החסויות שיש לי אני יכול להגיד שברוך השם לא חסר לי כלום. יש לי את כל התנאים ואת השקט הנפשי להתמקד רק באימונים ולהמשיך להצליח".
בדצמבר האחרון נבחר פלצ'יק גם לשמש פרזנטור של חברת הקוסמטיקה "ביופור". לדבריו, החברה פתחה בפניו עולם חדש וקסום. "אני חושב שאף פעם לא קרה בארץ שספורטאי במשקל 100 קילו נבחר להיות פרזנטור של חברת קוסמטיקה".
7 צפייה בגלריה
"רוצה לגלם את הגיבור הרע, כי הרעים תמיד יותר חזקים"
(צילום: צילום: לירן מור, סגנון: לימור מאיה ריחאנה)
סיפרת פעם שאם לא היית הופך לג'ודוקא אולי היית שחקן.
"נכון. בתור ילד זה היה החלום שלי. ולא סתם: חלמתי להיות שחקן בהוליווד. ראיתי עם סבא שלי סרטי פעולה עם ואן דאם וג'קי צ'אן, ודמיינתי שגם אני אהיה כמותם".
נו, יש לך גם את הלוק וגם את הפרסום. המפיקים מוזמנים להתקשר?
"בהחלט! אני מאוד אוהב להופיע מול מצלמה. הייתי הכי שמח. אולי שילהקו אותי לצד גל גדות ב'וונדר־וומן'. אבל הייתי רוצה לגלם את הגיבור הרע, כי הרעים תמיד יותר חזקים".
אבל בסוף הם מפסידים.
"אם גל גדות היא זו שתנצח אותי, אין לי בעיה".
הריאיון המלא עם פיטר פלצ'יק מתפרסם במוסף "לגבר" המצורף חינם לגיליון "לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים
