הגר אמזלג. "אני רוצה לפתוח להן את הראש, לפלפל את מה שקורה במיטה"

"ההורים שלי העבירו אותי לבית ספר אחר כי הם החליטו שנדבקתי בלסביזם"

הגר אמזלג יצרה את המגזין הלסבי "מספריים" ומתכננת שהוא יגיע עד לנערות בפריפריה:  "הן אני, זו שחיפשה את הייצוג הזה"

פורסם:
הגר אמזלג (25), מעצבת גרפית, יוצרת המגזין "מספריים" העוסק בסקס ודייטינג לסבי. בזוגיות, גרה בתל־אביב.
היי הגר, איך החלטת להוציא לאור מגזין לסבי?
"יצרתי את המגזין כפרויקט גמר של המגמה לעיצוב גרפי בבצלאל. רציתי לראות את עצמי במגזין. סקס סטרייטי את רואה בכל מקום: בספרים, בסדרות, ברחוב. אנחנו יודעות איך נראית אינטראקציה של אישה וגבר, מה התפקידים של כל מגדר ואיך ניגשים לזה. אם את לא יודעת, את מדברת עם חברות ואפילו עם אמא. לסבית צעירה בת 16 לא יודעת איך נראה סקס לסבי. אין לה ויז'ואל של זה בראש, כי אין את זה בשום מקום ואין לך את מי לשאול. את פוגשת נערה אחרת ונדלקת עליה - ואז מה? רציתי ליצור מגזין שייתן אופציות לנערות לסביות, שהן לא יהיו קלולס בסיטואציה. אנחנו יודעות כמה סקס יכול להיות טראומטי. אני רוצה שהן יקראו וירגישו פחות לבד".
נתת למגזין את השם "מספריים", שם פרובוקטיבי שלקוח מתנוחה לסבית.
"המגזין מדבר על מין לסבי. אני לא מסתירה את זה. יש בו תכנים מיניים שנחשבים לטאבו באוכלוסייה הכללית בישראל. ואם כבר הלכתי על התכנים האלה, זה מה שחושבים על לסביות, יש לגלוג כזה, 'הן עושות מספריים'. עשיתי למילה הזו ריקליימינג. כשהמגזין יוצב בחנויות או בבתי קפה, בנות מיד יזהו שמדובר במגזין לסבי. לאחרים זה ייראה כמו שם תמים. אגב, התנוחה הזו, שבה נשים נצמדות ומתחככות, מופיעה בעיקר בפורנו ופחות בחיים האמיתיים".
ולראיה, פרסמת סקר באינסטגרם שלך על התנוחה הזו.
"נכון. יש לי הרבה קהל לסביסי (הֶלְחֵם של המילים לסבי וביסקסואלי, ת"ב) באינסטגרם שלי. ענו לי משהו כמו מאה בנות. 34% ענו שהן לא עושות אותה, 22% ענו 'מדי פעם, לא עפתי', 18% ענו 'וואו, מכורה', ו־26% – 'רק עם נשים ספציפיות'".
יש במגזין גם סלנג לסבי צבעוני ומשובב נפש. למשל, פינגרתי, מהמילה פינגר (אצבע).
"נכון. בגלל שזה לא גבר שמדבר על אישה, זה לא מחפיץ ולא אלים ודושי. אין בשיח שלנו סלאט שיימינג. אנחנו הכי מדברות ככה, 'אתמול ההיא ישבה לי על הפנים'. גם בסקס עצמו, את משוחררת מתכתיבי מגדר שגדלת עליהם. את לא מפחדת להיות קולנית או לדבר לפרטנרית בצורה גסה. למה? כי זה בטוב. זה לא גבר שראה פורנו ובא לבצע.
"בהרבה מרחבים בחברה הסטרייטית אישה ששוכבת הרבה היא לא שמורה, היא שרמוטה. אצלנו, בקהילה הלסבית, ככל שאת שוכבת יותר זה יותר טוב. זה אומר שאת מנוסה ויודעת מה את עושה".
יש אזכור במגזין לכך שסקס לסבי נמשך שעות. הכיצד?
"אין אורגזמה אחת שמפסיקה את האירוע. כשאין גבר שחותם את העסקה, גומר ונרדם, הסקס לא נגמר עם אורגזמה אחת, אלא הולך ומתעצם. גם כי נשים יכולות לגמור הרבה וגם כי אנחנו יכולות ליהנות בלי לגמור".
בשאלון 'איזו לסביסית את?', הקוראות נשאלות עד כמה הן מעריכות נראות של כפות ידיים. גם זה דורש הסבר.
"ידיים בסקס לסבי זה כמו איבר המין הגברי. לכן לסביות מסתכלות על כפות ידיים של מי שהן נמשכות אליה. יש לי חברה מהקהילה שהיא נשית ונמשכת למראה הטום־בוי, והיא מחפשת ידיים גדולות שיכולות להחזיק ולעטוף אותה. ידיים קצרות יכולות לבאס".
עוד רגע תגידי לי שבאתרי היכרויות לסביים שולחים תמונות ידיים.
"לא להגזים, אבל זה בהחלט איבר שנכנס לגוף והוא צריך להדליק. אפרופו, יש הרבה שיח על ציפורניים ארוכות. את לא יכולה להיות לסבית עם ציפורניים ארוכות או בנויות, כי זו הצהרה שאת לא מחדירה או שאת בתקופה בלי מין. מי שמגיעה ללק ג'ל ובא לה בנייה, עוצמת עיניים, מדמיינת סקס מושלם עם בחורה ואז אומרת למניקוריסטית, 'תעשי לי קצר. הכי יפה קצר'".
בסקס לסבי אין אורגזמה אחת שמפסיקה את האירוע. כשאין גבר שחותם את העסקה, הסקס לא נגמר אלא הולך ומתעצם"
יש עוד מילת סלנג שמופיעה במגזין, והיא פחות מוכרת: גולדסטאר.
"זה אות כבוד שניתן ללסבית שמעולם לא התנסתה עם גבר. היא בטופ של שרשרת המזון, היא לסבית טהורה. זה סלנג שהיה מקובל בשנים קודמות. היום לא מדברים במושגים כאלה. אין יותר לסבית ופחות לסבית, כל אחת ומרכיבי הזהות שלה. הקהילה הלסבית כוללת גם ביסקסואליות, פנסקסואליות וסטרייטיות שפתאום נדלקו על מישהי. המנעד רחב".
המגזין מאוד שובב ופתוח. אין טאבו?
"אני לא חושבת שיש במגזין משהו מטורף שהקהילה לא שמעה בחיים שלה, ועדיין, אני רוצה לפתוח להן את הראש, לפלפל את מה שקורה במיטה".
אילו תגובות קיבלת על העבודה הזו?
"תערוכת הגמר של בוגרי בצלאל נערכה ביולי האחרון, והיה הד מטורף למגזין. שאלו אותי איפה אפשר לקנות את זה. הייתה אפילו אמא שביקשה לרכוש את זה לבת שלה. הבנתי שאני רוצה להפיץ את המגזין ויצאתי במימון המונים. הסכום ההתחלתי הוא 50 אלף שקל. בהמשך אני רוצה להוציא את המגזין ארבע פעמים בשנה, ושהוא יגיע למכולות בפריפריה".
החזון הוא להגיע לפריפריה?
"אני גדלתי ביישוב הקהילתי שמשית, ובגיל 16 השכן דפק בדלת וסיפר להורים שראה אותי מתנשקת בקניון עם נערה. ההורים העבירו אותי לבית ספר אחר כי הם החליטו שנדבקתי בלסביזם. היה ריב וישנתי לילה אצל חברה. אח שלי זרק לי בגדים מהמרפסת, שיהיה לי. היום ההורים שלי הם ההורים הכי טובים ותומכים, אבל זה היה תהליך. נערות לסביות בפריפריה הן אני, זו שחיפשה את הייצוג הזה".
סקס טיפ: "לא צריך לפחד מסקס קינקי"
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button