לפני חודש הגיע עו"ד דוד פורר לאולפן התוכנית "אופירה וברקוביץ'", ובמהלך הריאיון כינה את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, "פקידה". באותו רגע היה אפשר לראות את העשן יוצא לאופירה אסייג מהאוזניים, והיא מיד פתחה מבערים כמו שרק היא יודעת. "למי אתה קורא פקידה?", הטיחה בעורך הדין, "אתה והחברים שלך בממשלה, איך אתם מדברים על היועצת המשפטית לממשלה? אתה זלזלת בה. באולפן שלי אף אחד לא יזלזל באף אישה, אתה צריך להתבייש".
פורר ניסה להשיב, אבל מי יכול על אופירה כשהיא בשוונג. "האמת היא שזה הגיע לי בול בזמן", היא מסבירה עכשיו, "חיכיתי שמישהו ידבר נגדה, הוא קיבל את מה שמגיע לו ועוד הייתי עדינה. חבל שלא יצאה לי יותר אופירה, כי אני עדיין מול מצלמות טלוויזיה ואני צריכה לכבד את מקום העבודה שלי. נתתי לו הזדמנות לרדת מהעץ, אבל הוא מאוד התעקש לגמד אותה, ואני לא אתן לאף אחד באולפן שלנו לגמד נשים. בעקבות הריאיון הזה קיבלתי גל תגובות נדיר מנשים מכל קצוות הקשת".
"בתעודת הזהות אני אופירה אסייג־מנקין, ילדתי שלושה מנקינים, אבל נולדתי אסייג ואני אמות אסייג, כי אני מכבדת את אמא ואבא. למה לי לבטל את שם הנעורים שלי בשביל גבר?"
גם שרות הממשלה מוציאות אותה מדעתה, היא אפילו לא מוכנה לקרוא להן שרות. "יש לנו שרה לקידום מעמד האישה בשם מאי גולן, שרואה את מה שקורה עם הדרת נשים במרחב הציבורי ושותקת", היא אומרת בזעם. "היא הראשונה שצריכה לדאוג שאישה במדינת ישראל כבודה במקומה יונח, אבל זה לא מעניין אותה. גלית דיסטל, גילה גמליאל ומאי גולן הן לא שרות בעיניי. ממירי רגב אני עוד טיפה מחזיקה, היא באה ממקום מאוד דומה לשלי, אבל היא איבדה את הדרך. שואלים אותי, 'למה את לא רצה לכנסת?', אז מותר לגלות שקיבלתי שלוש הצעות, אבל את רוצה לשמוע משהו? אין לי מה, מהכיסא שלי אני משפיעה יותר".
לעמדותיה הנחרצות והגלויות נגד הממשלה יש תג מחיר לא פשוט, ואסייג משלמת אותו במלואו: מהעלבונות היא מתעלמת ("אני נעלבת רק ממי שאני אוהבת") ועם האיומים היא מתמודדת. בכניסה לביתה היפה בשכונת תל ברוך בתל־אביב תלויה טלוויזיה במעגל סגור, עם קולאז' נאה של צילומים מכל מצלמות האבטחה שבהן מרושת הבית, ויש גם אזעקה, שתי כלבות ענקיות "אוכלות אדם" כדבריה, ובימים בוערים במיוחד יש פה גם מאבטחים.
כאושיית רשת, את לא חוששת לאבד עוקבים בגלל דעותייך הפוליטיות?
"אני בעצמי מסירה עוקבים שלא באים לי טוב. חסמתי קרוב לחצי מיליון עוקבים, כי יש גבול. מי שלא רוצה שלא יעקוב אחריי, ומי שעוקב שלא יקלל. יש לי מספיק עוקבים: 1.2 מיליון באינסטגרם, כמעט 400 אלף בטיקטוק, ופתחתי עכשיו ערוץ חדשות משלי ב־Twitch, המקבילה של טוויטר באינסטגרם, שיש בו הכול: מדור פלילי, צבאי, ספורט, בישולים וגם שידוכים, כי אני ממש טובה בזה. אני ידועה בתור שדכנית, חיתנתי קרוב ל־20 זוגות עד היום".
חצי מיליון העוקבים שחסמת זה המון כסף במושגי הרשת. לא חבל?
"לא נורא, לא חסר לי שום דבר. אני עובדת, מתפרנסת וחיה בכבוד רב".
את עשירה?
"אנחנו חיים טוב, ברוך השם, אבל אני לא חושבת שאפשר לקרוא לנו עשירים".
מי שנוסעת במזרטי בשווי 700 אלף שקל יכולה להיחשב עשירה, לא?
"בואי, זה לא בשמיים, לא מעט אנשים יכולים גם. הכול תלוי בסדר העדיפויות".
לא מביך אותך לנסוע באוטו כזה?
"זה מביך לדעתך?".
אולי לא מביך, אבל קצת מנקר עיניים.
"ההפך הגמור הוא הנכון. זה רק מראה שמי שמגיע מלמטה ורוצה, יכול להגיע גם למזרטי. מה, אם באתי מדימונה אני צריכה לנסוע בסוסיתא? אני אסע עם מה שבא לי, כמה שבא לי, אני לא אנהג באיזה אוטו לואו כדי להגיד - תראו איזו צנועה אני. אני לא מתייפייפת. איך אני איתך?".
4 צפייה בגלריה
"אני אומרת לילדים שלי כל הזמן, 'אל תנסו להיות אופירה'"
( צילום: שי פרנקו, סגנון: סיון חימי)
ההתחלה של אסייג הייתה רחוקה מאוד מרכבי יוקרה. היא נולדה בדימונה לאלי וסוזי, הרביעית מבין שישה אחים ואחיות. חוץ מאח אחד שחי במיאמי, כולם עדיין גרים בדימונה, ולא פעם ספגו עלבונות וקריאות גנאי בשל אחותם המפורסמת. הוריה היו צריכים לנחש שתצא להם בת לוחמת, שכן היא נולדה ב־6 באוקטובר 1973, יומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים. "אמא שלי נסעה לסורוקה באמבולנס וילדה אותי בדרך", היא מספרת. "אבא שלי היה קצין בחיל הנדסה וגויס למלחמה, ויצא שנשארתי בלי שם כמה ימים, עד שהוא הצליח לצלצל ואמא שלי שאלה אותו איך לקרוא לילדה. הוא נתן לי את השם אופירה, כי הוא בדיוק היה באופירה, השם הישראלי של שארם א־שייח'".
"שואלים אותי מה צריך בשביל להיות אופירה, ואני אומרת - קודם כול לא להתייחס. עברתי וואחד דרך, אבל אני השורדת הלאומית"
את אופירה אסייג־מנקין?
"לא, לא. אני אופירה אסייג. בתעודת הזהות אני אופירה אסייג־מנקין, ילדתי שלושה מנקינים, אבל נולדתי אסייג ואני אמות אסייג, כי אני מכבדת את אמא ואבא. למה לי לבטל את שם הנעורים שלי בשביל גבר? הוא מבטל את השם שלו למעני? ייאמר לזכותו של גילי שהוא קיבל את זה ואפילו לא התווכח".
רגע לפני שהיא מחליפה קידומת, אסייג מציגה לעולם גם מהפך חיצוני. אחרי שהשילה כמעט 25 קילו ממשקלה, לאחרונה הפכה גם לדוגמנית, כשהצטלמה לראשונה בחייה לקמפיין אופנה לחברת "גולף".
איך את מרגישה עם המספר 50?
"אני לא רוצה להשתמש בקלישאות ש־50 זה רק מספר, אבל אני חושבת שצריך לכבד את הגיל. אני בריאה? הילדים שלי בריאים? כל היתר בונוס. גם מקצועית היום כולם מבינים מי זאת אופירה - אני מקבלת חיבוק מקהלים שפעם פחות התחברו אליי, וגם מבחינת ויזואליה ומשקל אני כבר מקבלת את עצמי".
איך התחיל השינוי?
"כשהבנתי שלא יהיו יותר ילדים, החלטתי שאני רוצה לחזור למידות שהייתי לפני החתונה. עברתי תהליך מאוד ארוך, כמעט שנתיים וחצי. דבר ראשון הרמתי טלפון לקוסמטיקאית פולה בליק, נטורופטית ומבינה גדולה ברפואה סינית, שהיא כמו אחותי. אחר כך נכנס לתמונה גם ד"ר סרג' כהן, מומחה לדיאטה קלינית, וחברתי לאה שנירר שילבה לי את הספורט. אבל בסוף זו אני עם כוח הרצון שלי. אני זאת שסותמת את הפה, אני זאת שבוחרת לאכול נכון ואני זאת שקמה בבוקר לספורט. אני עושה פילאטיס, ספינינג, הליכות יומיות של שבעה ק"מ, ועכשיו הוספתי יוגה וחדר כושר".
מה את אוכלת?
"נתחיל ממה שאני לא אוכלת: אין קמח לבן, אין אורז, אין פסטות, אין סוכר. אני שותה רק מים, ואם קפה, אז רק חלב שיבולת שועל. אני לא אוכלת גבינות בקר, רק עזים או כבשים. אני לא מנשנשת, מרשה לעצמי שתי עוגיות ללא סוכר ביום, אחת בבוקר ואחת בערב. גם כשאני בחו"ל אני שומרת כל יום, כל היום. אני כבר יכולה לשער מה תהיה הכותרת: לא קל להיות אופירה".
- הריאיון המלא עם אופירה אסייג מתפרסם בגיליון החג של "לאשה", השבוע בדוכנים
- ניהול סט: דור מרדכי, איפור: מיקי בוגנים, שיער: סתיו נטף, ע. צילום: גל בומנדיל, ע. סגנון: חן אלקלעי
- ז'קט: גולף, חולצה: בוטיק נוני, כיכר המדינה ת"א, אוברול: בוטיק נוני, כיכר המדינה ת"א, ז'קט: ולנטינו ל"אמור", כיכר המדינה ת"א
