"כשמלאו לי 30 פקד אותי, כמה מפתיע, משבר גיל 30. מכיוון שכך, צבעתי את השיער בשחור והוספתי פסים סגולים, שהיו אז מאוד באופנה. מכיוון שאני חופפת מדי יום, למחרת הפכו הפסים הסגולים לוורודים, למחרת אפורים, למחרת לבנים, דבר שגרם לי לרוץ לספר ולבקש שיצבע הכול בשחור. בגיל 50, בלי שום משבר בעניין, נסחפתי אחרי הגאלח שעשתה אחייניתי ליד האוזן וחשבתי שזה יהיה מגניב גם עליי. כן, זה היה פתטי. קרוב לוודאי שכולנו נסחפנו אחרי טרנד ביוטי כזה או אחר. לרגל יום ההרהורים והחרטה, הנה חמש נשים שמשתפות בפרטי טרגדיית הביוטי האישית שלהן.
"שלוש שנים עד שנפטרתי משרידי השיער הירוק"
שרית ברקאי (48), יועצת חינוכית ומורה לאזרחות בתיכון, אלמנה ואם לשתיים (19, 16), מתגוררת בכפר־סבא:
"לפני שמונה שנים היה טרנד של צביעת שיער בצבעים משוגעים. באותו קיץ, שבו עמדתי להחליף מקום עבודה והיינו לקראת טיול בת מצווה, הגעתי לחנות של מוצרי שיער. הסתחררתי מקשת הצבעים והתחשק לי להיראות קצת כמו טווס. קניתי ארבעה צבעים וכמובן גם חומרים להבהרה, שצריך לעשות לפני הצביעה. הלכתי הביתה, הבהרתי לבתי הצעירה את קצות השיער, עשיתי לה גוונים בטורקיז וכחול וזה יצא יפהפה. כולם התלהבו ועשיתי פסים צבעוניים גם לבנות של השכנים ואפילו לכלבה שלנו שקיבלה המון מחמאות בגינת הכלבים. אמרתי לעצמי: 'אוקיי, מה עוד אני יכולה לעשות עם הצבעים האלה?'. הסתכלתי על השיער שלי ואמרתי: 'יאללה, אצבע לעצמי את הקצוות בסגול, מה כבר יכול לקרות? כולן עושות את זה עכשיו וזה נורא צעיר'.
צבעתי את הקצוות בסגול בלי להבהיר קודם את השיער ואחרי יומיים כבר לא ראו כלום, אז החלטתי להבהיר ואז לצבוע שוב. באותה תקופה התעסקתי הרבה עם השיער: גוונים, החלקה, השיער היה מאוד מטופל כימית. עשיתי לעצמי פסים סגולים וזה נראה לי מאוד חמוד ומאוד מקצועי. אחרי כמה ימים, הפסים הסגולים קיבלו גוון ירקרק. בדיוק אז הייתי צריכה ללכת למקום העבודה החדש שלי ומנהלת בית הספר ראתה את זה, למרות שהשיער היה אסוף. קלטתי את המבט שלה ואמרתי לה: 'אל תדאגי, עד 1 בספטמבר זה יורד'.
"הסתכלתי על השיער שלי ואמרתי: 'יאללה, אצבע לעצמי את הקצוות בסגול, מה כבר יכול לקרות? כולן עושות את זה עכשיו וזה נורא צעיר'"
כשהגעתי הביתה, פיזרתי את השיער, הסתכלתי במראה והבנתי שאני נראית כמו חתול טריקולור, אבל לא אלה היפים, אלא אלה שאוכלים שאריות ליד הפח של הבניין. לא יכולתי לנסוע ככה לטיול בת המצווה של בתי, כי מה יהיה עם התמונות? צלצלתי לספר החמוד שלי וביקשתי שלא יהיה שיפוטי. כשהגעתי אליו, הוא אמר שהדבר היחיד שאפשר לעשות הוא לצבוע לשחור־פחם, לחכות שהשיער יגדל ולגזור. הוא גם אמר שאם הייתי מבקשת ממנו לעשות לי קצוות סגולים, הוא לא היה מסכים, כי יש לי פיגמנט ג'ינג'י בשיער, שמתנהג אחרת לגמרי עם כימיקלים. הוא צבע להכי כהה שיש, וכל ארבעה שבועות הייתי צריכה לצבוע שוב, כי הירוק בצבץ, ולא סתם ירוק: ירוק מכשפות מזעזע! לקח שלוש שנים עד שנפטרתי משרידי הירוק – וכל הזמן הזה לא יכולתי לעשות החלקות. מהטראומה, אף אחת מאיתנו בבית לא השתמשה יותר בצבעים האלה".
יש לך מסר לקוראות "לאשה"?
"כן, תתייעצו עם אנשי מקצוע לפני שאתן עושות משהו בשיער, אפילו ששיער זה דבר הפיך. חשבתי שהצבעים האלה לא מזיקים ויורדים במים וגיליתי שהצבע יורד, אבל הריאקציה הכימית פחות. הנה, שמונה שנים אחרי, השיער שלי גרוע, אבל בצורה אחרת! (צוחקת). תנו לאנשים שזה המקצוע שלהם לעשות את העבודה".
"פתאום הייתי כמו בובת חרסינה"
לילך לוי (48), רכזת משאבי אנוש ממרכז הארץ, נשואה ואם לארבעה:
"בחודשים האחרונים שמתי לב שהגבות שלי נפלו והרגשתי שזה נותן לי מראה קשוח. גם הקמט בין הגבות והקווים במצח הפריעו לי והחלטתי לעשות בוטוקס. גיגלתי, קראתי המלצות של נשים בפייסבוק וקבעתי פגישת ייעוץ באחד המקומות. פגשתי רופאה שאמרה לי שהטיפול ירים את הגבות, ישטח את הקווים הרוחביים במצח, יטשטש את הקמטים בצידי העיניים וייתן לי מראה צעיר יותר. היא לא אמרה לי שזה ישתק את השרירים ברמה של חוסר הבעה. כבר בפגישת הייעוץ החלטתי: 'יאללה, אני עושה את זה'. כשהרופאה סיימה היא אמרה שייקח 4-3 ימים עד שזה ישפיע, אבל כבר כשיצאתי משם התחלתי להרגיש את ההשפעה: כל החלק העליון של הפרצוף היה רדום וחוץ מלמצמץ לא יכולתי לעשות כלום.
"בבית גיליתי שפתאום אני צריכה לבזבז הרבה מילים וכבר לא יכולה לשדר לבן שלי שיסדר את החדר בהבעה אחת"
אני ידועה כאחת עם הרבה מימיקות בפּנים. בלי שאגיד מילה אנשים מבינים למה בדיוק אני מתכוונת - אם אני מופתעת או כועסת, נמצאת בהקשבה מלאה או רוצה לשאול שאלה. למחרת בעבודה פתאום הייתי כמו בובת חרסינה. אנשים מדברים איתי ואני נראית כאילו לא אכפת לי. די מהר התחילו לשאול אותי: 'מה קרה לך? מה עובר עלייך?'. ואפילו שמעתי אותם מתלחששים עליי. בבית גיליתי שפתאום אני צריכה לבזבז הרבה מילים וכבר לא יכולה לשדר לבן שלי שיסדר את החדר בהבעה אחת. אחרי שלושה ימים בעלי אמר: 'תגידי, מה יש לך? את מסתכלת עליי במבט חלול! את מקשיבה לי בכלל? לא מעניין אותך מה שאני אומר?'. וזה עוד נאמר כשאני בהקשבה מלאה! פשוט לא הייתה לי תנועתיות בגבות ולא יכולתי לצמצם את המצח כדי לבטא הקשבה. פרצתי בצחוק, כי גם אני שמתי לב שחוץ מהפה שנפתח, שום דבר לא זז. גיגלתי וגיליתי שככה זה אמור להיות... כתבתי על זה פוסט בקבוצת הפייסבוק מאמאצחיק וכולן צחקו עליי שזה הסוד הכי לא שמור".
יש מסקנות?
"אני לא יודעת אם אעשה זאת שוב. היום אני מבינה שכל כך רציתי לעשות בוטוקס, שפחדתי לשמוע דברים שליליים שיגרמו לי לפיק ברכיים, אז הלכתי על זה מהר מדי. אני ממליצה לחקור על כל תהליך שאתן רוצות לעשות וללכת לכמה מקומות, להתייעץ ולשאול שאלות. רק אחרי שאתן יודעות הכול על התוצאה הסופית ובטוחות שתהיו שלמות עם עצמכן, לכו על זה".
"ביקשתי להעלים את כל ההחלקה"
שירה אופיר (44), מחברת הספר "ועכשיו את האמת" (העוסק בהתמודדות עם אדם מכור להימורים) ומרצה בנושא, גרושה ואם לבן 18, מתגוררת ברחובות:
"לפני 13 שנה הייתי משועבדת לפֶן ולא אהבתי את התלתלים שלי. אחרי התלבטות ארוכה החלטתי לעשות החלקה, דבר שעלה אז הון עתק. התייעצתי עם כל העולם ובסוף מצאתי מומחה לתחום בתל־אביב. הוא עבד על השיער שלי כמה שעות טובות וכשסיים גיליתי שסנטימטר או שניים של שיער מהשורש נשארו טיפה מתולתלים, דבר שהוא לא הסכים לתקן.
"אחרי החפיפה הראשונה גיליתי לתדהמתי שנושרות לי המון שערות ליד האוזניים ובעורף. נלחצתי, בכיתי נורא וצלצלתי אליו. הוא הרגיע: 'זה נורמלי, ככה זה צריך להיות, אל תתייחסי'. אמרתי: 'שילמתי המון כסף ולא הגעתי לתוצאה שאני רוצה'. ברגע שהזכרתי כסף הוא חטף עליי עצבים ועבר לטון מאשים, 'ככה זה, מה את רוצה ממני?'. וסיים ב'אם את רוצה, תבואי עוד כמה חודשים וננסה לתקן'. אמרתי לעצמי שעם כזאת התנהלות אני לא חוזרת אליו. הבנתי שאני לא הולכת להשקיע כזה סכום על החלקה כל חודשיים והתלבטתי אם לחכות שהשיער יגדל ולגזור כל פעם קצת או לגזור כמעט עד השורש. אחרי חודש באתי לספר שלי בירושלים וביקשתי ממנו להעלים את כל ההחלקה. הוא עשה לי תספורת קצרה שנקראת קארה הפוך, קצר מאחור וארוך מקדימה. הגאלח מאחור העלים את הנשירה והייתי צריכה לחדש את התספורת כל חודש. אחרי כמה חודשים החלטתי לגדל שיער ונעזרתי בבנדנות לסידור הנפח, כדי שהתספורת לא תיראה כמו כדור. מאז אפילו פן לא עשיתי, כי למדתי לאהוב את השיער שלי כמו שהוא, מתולתל. היום אני עפה על התלתלים שלי ולא עושה שום דבר כימי".
מה השורה התחתונה שלך?
"תאהבי את מי שאת, כמו שאת - כי כשאת שלמה עם עצמך, זה מוקרן החוצה. אם בכל זאת החלטת לעשות החלקה, בדקי היטב אצל מי את עושה, אם יש המלצות ומהי איכות החומרים".
"אני תקועה עם גבות חצי אדומות וחצי חומות"
שלי סמור (35), מייסדת קבוצת הפייסבוק "שלי תמצאי לי" לקניות ברשת, נשואה ואם לשלושה (12, 9, 6), מתגוררת ביבנה:
"לפני שלוש שנים וחצי החלטתי לעצב את הגבות שלי, שהיו דלילות ומלאות חורים. שאלתי חברות, בדקתי באינטרנט והחלטתי לעצב את הגבות בשיטת השערה, שהיא כמו קעקוע: חורטים על העור פסים דמויי שערות. ראיתי עבודות של מישהי והחלטתי ללכת אליה. יידעתי אותה שאני חולת פיברומיאלגיה ושבהתאם לזה יכאב לי יותר מאשר לנשים אחרות. במקום 40 דקות זה לקח שלוש שעות, כי כאב לי נורא, החומר המאלחש לא עבד, והיא הייתה צריכה לעצור כל עשר דקות. כשהיא סיימה, זה היה מושלם והייתי הכי מאושרת בעולם שאני לא צריכה יותר לצייר את הגבות כל בוקר.
"אחרי שלושה חודשים הצבע ממש דהה, דבר שלא חשבתי שיקרה, כי זה קעקוע. חזרתי אליה ושוב זה יצא מושלם, אבל אחרי שלושה חודשים זה פשוט הפך לאדום, ממש ג'ינג'י! היא הסבירה לי שסוג העור שלי, שהוא שומני, לא תופס את הצבע החום, דבר שלא ידעתי שעלול לקרות. אם הייתי יודעת, לא הייתי עושה עיצוב גבות בשיטה הזאת. עכשיו אני תקועה עם גבות חצי אדומות וחצי חומות, שאני צריכה לצבוע לפני שאני יוצאת מבית. אני לא יכולה לסבול את עצמי במראה בלי איפור גבות, אז אני מתאפרת על הבוקר. בינתיים גיליתי שאין שום פתרון עבורי, ואפילו אם יגידו לי שיש, אני לא הולכת לנסות. למדתי לקח. מכיוון שזה קעקוע שלא יורד, נגזר עליי להמשיך לצבוע את הגבות כל החיים. כתבתי על זה פוסט בקבוצת מאמאצחיק, וסיפרתי גם על פדיחות נוספות שקרו לי בתחום הביוטי. בתגובות כולן כתבו לי: 'אלוהים אוהב אותך כמו שאת'".
"למדתי לקח. מכיוון שזה קעקוע שלא יורד, נגזר עליי להמשיך לצבוע את הגבות כל החיים"
מה המסר שלך לקוראות "לאשה"?
"אם אתן מתאפרות טוב, תמשיכו לאפר את הגבות, כי חבל לסבול את הכאבים האלה. אם בכל זאת אתן רוצות לעצב את הגבות בשיטת השערה, תשאלו מה עלול לקרות בתהליך ולכמה זמן הצבע יתפוס. אם יש לכן עור שומני, עדיף לכן לעצב גבות בשיטה אחרת. באחריותנו לשאול על סיבוכים אפשריים לפני כל טיפול ואני מצטערת שלא שאלתי שאלות לפני שעשיתי את ההליך הזה".
"הרגשתי שעוד רגע הקרקפת יורדת לי"
יודית (כן, יודית בלי ה') זר־אביב (70), קונדיטורית ובעלת האתר pastryud.com, נשואה, אם לשלושה וסבתא לשבעה, מתגוררת בכפר־סבא:
"טסנו לחתונה של חבר בדרום אנגליה והיינו צריכים לשרוף ארבע שעות לפני החתונה. זה היה יום ראשון, החנויות היו סגורות, הרחובות היו ריקים וירד גשם. פתאום מצאנו מספרה פתוחה, ובאטרף של רגע אמרתי לבן זוגי: 'יאללה, אני עושה שיער לבן'. בעיניי שיער לבן זה סקסי מאוד. הספרית אמרה שזה ייקח כמה שעות, אז בן זוגי אמר: 'אין בעיה, קחי את הזמן, אני אשב בינתיים בבר.
"כמה דקות אחרי שהיא שמה עליי צבע, התחיל לבעור לי הראש, הרגשתי שעוד רגע הקרקפת יורדת לי. אחרי שעה וחצי נשברתי וביקשתי ממנה לשטוף. הסתכלתי במראה, זה היה אשכרה כתום! בן זוגי כמעט התעלף כשראה אותי ובחתונה כולם היו מנומסים, כדי לא לגרום לי להרגיש רע.
"כשקמתי למחרת גיליתי שהכרית מלאה שערות שהתפוררו לפירורים קטנים! הסתכלתי במראה וגיליתי קרחות קטנות. מי ידע שאסור לצבוע פעמיים במרווח כזה קצר?"
למחרת נסענו ללונדון ותכננתי ללכת למספרה ולצבוע לחום, אבל כשהגענו התברר שזה יום חג וכמעט הכול סגור. לשמחתי מצאתי חנות של רשת Boots, נכנסתי וביקשתי לקנות צבע חום לשיער. המוכרת שאלה: 'עם או בלי אמוניה?', ולא היה לי מושג מה זה, אז ביקשתי אחד מכל סוג. חזרתי למלון שמחה ועליזה וצבעתי את השיער. בזמן המקלחת המראה התכסתה אדים ולא ראיתי את עצמי. יצאתי מהמקלחת ואמרתי לבן זוגי: 'טא־דאם!'. הוא שאל: 'מה זה?', ועניתי: 'מה?'. הוא אמר: 'זה ירוק!'. אמרתי: 'טוב, מזל שקניתי שני צבעים'. חזרתי למקלחת, צבעתי עם הצבע השני ויצא צבע חום דהוי נורא, אבל יותר טוב מהכתום והירוק. אחרי כמה דקות העברתי יד בשיער ולתדהמתי השיער נשאר ביד שלי! כשקמתי למחרת גיליתי שהכרית מלאה שערות שהתפוררו לפירורים קטנים! הסתכלתי במראה וגיליתי קרחות קטנות. מי ידע שאסור לצבוע פעמיים במרווח כזה קצר?
"חזרנו ארצה, כולי בפדיחה, ועשיתי קרחת. לקינוח הדבקתי קעקוע חינה קטן בצורת סלמנדרה על הקרחת, וכדי להיות עוד יותר מגניבה הדבקתי חיקוי יהלום על הקעקוע. היהלום נפל, אז הדבקתי אותו עם סופר־גלוּ, וככה עד היום יש לי צלקת בקרקפת, מהדבק... זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בחיים שלי שצבעתי שיער".
מה המסקנות?
"עזבו את המתח הזה - יצא לי שיער לבן או לא יצא לי. שיער לבן זה יפה ומוסיף הרבה הדרת כבוד לפנים. תנו לשיער אפור לגדול ואל תכסו אותו".
פורסם לראשונה: 08:31, 24.09.23
