זה חלק בלתי נפרד ממסיבות הסיום שייערכו בשבועיים הקרובים, ובכל שנה הוא נופל על שלוש הנשים האלה. הנה הטיפים המנצחים שלהן לניסוח הברכה.
יותר טוב ממתנה
ליבי ברגמן (46) מרחובות, אשת תוכן, נשואה ואמא לשלושה ילדים (בת 13.5, בן 10 ובן 6.5):
"מאז שהייתי ילדה יש לי כישרון כתיבה. כשהייתי קטנה ניסחתי מכתבים לעירייה לביטול דו"חות וכתבתי ברכות לימי הולדת. אני חברה בוועדי ההורים של שלושת ילדיי ותמיד אחראית על כתיבת הברכות של סוף השנה. אני גם זאת שמקריאה אותן לפני המורות או הגננות. אני יודעת שזו מטלה שאף אחד לא אוהב לעשות, אבל אני נהנית ממנה. כיף לראות איך הצוות החינוכי מתרגש מהברכות, והרבה פעמים המחנכות אומרות לי שהברכות שלי שוות יותר מכל מתנה. אני טיפוס שאוהב לקבל על עצמו משימות שאחרים לא עושים ואוהבת לעזור. ככה אני גם מפצה על הילדות שלי - ההורים שלי לא היו מעורבים בפעילות הבית ספרית, ואני אוהבת להיות אמא מעורבת.
ליבי ברגמן: "אני משתדלת לא לכתוב את הברכות בחרוזים, כי זה נדוש"
"אני משתדלת לא לכתוב את הברכות בחרוזים כי זה נדוש. אני כותבת את הברכות בשם כל תלמידי הכיתה והוריה ומשתדלת להכניס את הזווית של הילדים. למשל, בסוף כיתה ז' כתבתי למחנכת שהילדים היו שבריריים ושהיא עזרה להם לאורך כל הדרך לגלות בגרות ולהתאקלם בקלות. כשהילד שלי היה בכיתה א' כתבתי למורה תודה על שעזרה לתלמידים לעבור את המעבר מהגן לבית הספר ותמכה בהם. לפעמים אני כותבת מכתבים אישיים, ואז בכלל אני משתפכת. למשל, כשהילד שלי סיים גן כתבתי לגננת: 'קיבלת ילד בן שלוש לא גמול עם התקפי זעם, ועכשיו כשהוא מסיים את הגן הוא ילד מלאך. אם הייתי יכולה, הייתי מביאה לך משאית מלאה במדליות'. אני משתדלת שהברכה תהיה באורך של חצי עמוד לפחות, וכבר קרה שכתבתי ברכות ארוכות על עמוד פוליו שלם. אני גם מנסה לחשוב תמיד על מתנות שיש בהן יצירתיות. למשל, למחנכת של הבן שלי בכיתה א' הבאנו מחברת עם עט וכתבנו: 'שתרשמי את כל הרגעים המיוחדים עם התלמידים'".
4 צפייה בגלריה
משפחת ברגמן. מימין: מיכל, אלון, ליבי ועמית. למצוא בסיס לברכה באינטרנט
(צילום: אלבום פרטי)
טיפ לכותבים: "כדאי למצוא את הבסיס לברכה באינטרנט. יש המון ברכות ברשת שאפשר לשאוב מהן השראה ואז להוסיף משהו אישי. אני תמיד אוהבת להוסיף סיטואציה שנחקקה אצלי בלב, שממחישה כמה המורה או הגננת ראתה את הילד שלי ונתנה לו תחושה שהיא מאמינה בו. חשוב להביע הערכה לצוות שמשקיע כי זה לא מובן מאליו".
ציטוט לדוגמה: "נאחל לך שתמיד תהיי מלאת נתינה ואהבה לתלמידים היקרים, שתמשיכי ללמוד ולהתפתח כמורה, כאמא, כאישה".
עוד באותו נושא בערוץ לאשה:
המעלות של שרה אמנו
מורן אלבז קונפורטי (41) מנתניה, עורכת דין, נשואה ואמא לשלושה ילדים (בן 11.5, בן 9.5 ובן 6):
אני כותבת את ברכות סוף השנה מאז שהבכור סיים את הגן. אני בוועדים במסגרות של שלושת הילדים שלי וכותבת את הברכות בשם כל ההורים. גם בעבודה שלי כעורכת דין אני כותבת, אז סומכים עליי שאני אכתוב יפה את הברכות לצוות החינוכי. כל שנה שואלים אותי: 'עוד פעם את בוועד? לא נמאס לך?', וכל שנה אני אומרת שזאת השנה האחרונה שלי בוועד, אבל אני נשאבת לזה בכל פעם מחדש. אני נהנית להיות מעורבת ולדאוג שלילדים שלי טוב וגם לעזור על הדרך. זאת תחושה נהדרת לכתוב את הברכות ולהודות לצוות על מה שעשה ונתן במשך כל השנה.
מורן אלבז קונפורטי: "אני שואבת השראה מהתנ"ך. הברכות שלי מתחילות במשמעות של השם של המחנכת ומשם אני גוזרת את יתר הברכה"
"אני שואבת השראה מהתנ"ך. אני מפרשת את השם של המורה/גננת לפי מה שכתוב בתנ"ך. הברכות שלי מתחילות במשמעות של השם של המחנכת ומשם אני גוזרת את יתר הברכה. למשל, בברכה למורה ששמה שרה כתבתי על המעלות של שרה אמנו ועד כמה המורה העניקה לתלמידים והייתה שם בשבילם וכמה שהיא נתנה לנו ההורים שקט. כשאני מקריאה את הברכה בפני המורות, הן תמיד מתרגשות לשמוע אותה וגם שאר ההורים מרוצים. לצד הברכה שאני כותבת בשם כל ההורים, אני גם נוהגת לתת מתנות אישיות ולצרף ברכה אישית".
טיפ לכותבים: "חשוב שהברכה תהיה אישית ולא מועתקת מהאינטרנט. שבו רגע, דמיינו את המחנכת וכתבו את מה שיוצא לכן מהלב. כל עוד הברכה מקורית, זה תמיד יוצא טוב".
תודה על הכנפיים
קרן פרץ בן חיים (42) ממגדל־העמק, עורכת דין, נשואה ואמא לשני ילדים (בן 9 ובת 6):
"אני כותבת את הברכות לגננות ולמורות מהרגע שהבכור שלי היה במעון. כבר כשהייתי תלמידה בבית הספר כתבתי ברכות בשם השכבה. כעורכת דין אני מתבטאת בכתב על בסיס יומיומי, אז זה טבעי עבורי לכתוב לצוות החינוכי של הילדים שלי. אני מעריכה את מה שהגננות והמורות עושות במשך השנה. המתנה הסמלית שאנחנו נותנים להן בסוף השנה לא באמת משקפת את ההערכה שלנו, אבל למילה הכתובה יש ערך מוסף. לקבל ברכה מושקעת זה מרגש, ויש כאלה ששומרות את הברכות. יש אפילו גננת שכל כך התרגשה מהברכה שהבאתי לה שהיא פרסמה אותה בפייסבוק.
קרן פרץ בן חיים: "מתנה הסמלית שאנחנו נותנים להן בסוף השנה לא באמת משקפת את ההערכה שלנו, אבל למילה הכתובה יש ערך מוסף"
"אני כותבת לפעמים ברכות בחרוזים ולפעמים ללא חריזה. כשאני רוצה שהברכה תהיה עמוקה יותר אני משתמשת בביטויים, פתגמים, מטאפורות. אני משתדלת שהברכה לא תהיה דביקה מדי. אני שואבת השראה מהמורה/גננת עצמה וכותבת גם ברכות בשם כל ההורים וגם ברכות אישיות. אני נותנת גם מתנות אישיות. למשל, אני ואמא נוספת הבאנו למורה בשנה שעברה צמיד וכתבנו לה: 'תודה שהענקת לילד שלנו כנפיים'. האמהות יודעות שאני זאת שאכתוב את הברכה, אז יש הרבה שרוצות להצטרף אליי למתנה כדי שלא יצטרכו להתעסק עם הברכה".
טיפ לכותבים: "לא לחפש ברכה באתרי ברכות למיניהם אלא לכתוב מכל הלב. אני חושבת שברכה צריכה לבוא ממקום אישי ולא בנאלי שחוזר על עצמו ושישיג את המטרה - להביע הערכה לנשות החינוך שמשקיעות כל השנה".
ציטוט לדוגמה: "עם דמעה שנמחית לקראת סופה של שנה, נאחל לך חופשת קיץ מהנה".
