זו הכלכלה. כל מבקר בשוק או בסניפי רשתות השיווק יודע שמחירי הפירות והירקות מזנקים בימים רביעי־שישי, לקראת סוף השבוע, ונחתכים ומוזלים בימי ה"מתים", ראשון־שלישי. ככה זה בעולם הכלכלי: כשהביקוש מזנק, המחירים עולים. זה תקף למלפפונים, לעגבניות וגם לחדרי מלון ולכרטיסי טיסה. במועדים מבוקשים, כשנוצר מחסור, המחיר עולה.
מה עושה צרכן חכם? מבקר בשוק או בסופרמרקט בימים שבהם המחירים זולים ומצטייד בזול לימי סוף השבוע. מה עושה הנופש החכם? מוותר על חופשה במלון 5 כוכבים באילת או בכנרת בימי סוף השבוע של חודש מבוקש כמו אוגוסט, ומחפש מלונות מוכרים פחות במקומות מבוקשים פחות, אולי גם במועדים צפופים פחות.
המבחר גדול. בישראל פועלים למעלה מ־450 בתי מלון, ובהם קרוב ל־50 אלף חדרים. ועוד לא ספרנו אלפי חדרי אירוח (צימרים) ומקומות לינה בהוסטלים, בחאנים, באתרי קמפינג ועוד. אבל איכשהו, בכל דיווח, כתבה או סקירה על חופשות בישראל, תמיד עוסקים שוב ושוב באותם שישה־שבעה מלונות פאר מוכרים ומבוקשים, לרוב באילת, בים המלח ובכנרת, ומתפלאים־מתרעמים על המחירים הגבוהים. כמו שקורה עם מחירי הירקות והפירות: לינה במלון פופולרי בסוף שבוע, בחודש הכי מבוקש בשנה, זה כמו לקנות בשוק בימי חמישי ושישי ולהתרעם על היוקר ועל המבחר המצומצם.
כמו בסופרמרקט ובשוק, אם רוצים חופשה לא ביוקר, צריך לשנות הרגלים ולהתגמש: ביוקרה, בפינוק, בנוחות, במיקום ובמועד, ולהרחיב את יעדי החיפוש וטווחיו: לא רק מלון, לא רק אילת, הכנרת, ים המלח. כל אזור בארץ ראוי, בכל מקום תמצאו מה לעשות וכיצד לצבור חוויות.
אם רוצים חופשה לא ביוקר, צריך לשנות הרגלים ולהתגמש: ביוקרה, בפינוק, בנוחות, במיקום ובמועד, ולהרחיב את יעדי החיפוש וטווחיו: לא רק מלון, לא רק אילת, הכנרת, ים המלח
מובן שחייבים להביא בחשבון את המצב: יעדי חו"ל לא נגישים או סגורים בפנינו עקב הקורונה, ופה, בארץ, מצטופפים כמעט 10 מיליון תושבים, שרגילים לצרוך את החופשה שלהם עכשיו, בקיץ. אבל יש מה לעשות גם בבאר־שבע ובחדרה, גם בעמק המעיינות בצפון, ובירוחם ובמצפה־רמון שבדרום, בזכרון יעקב וודאי שבירושלים.
לא יוקרה, לא בסופ"ש. כמו בכל שוק או חנות, המוצרים הטובים והמבוקשים נחטפים ראשונים. למי שהתמהמה, היסס, דחה קבלת החלטה או התעורר ברגע האחרון – נותר מבחר מצומצם יחסית. אבל זה לא אומר שאין אפשרות לצאת לחופשה, ובמחיר הגיוני. חדר משפחתי במלון מבוקש באילת ככל הנראה כבר לא תמצאו ביולי ובאוגוסט, אולי גם לא בחגי תשרי ומן הסתם קשה עוד יותר למצוא בימי סוף השבוע, אבל בחיפוש באתרי האירוח והמלונות (בוקינג, הוטלס ואחרים) עדיין תוכלו להשיג מקומות פנויים: אולי לא בקרבת החוף, מן הסתם בלי בריכה צמודה, ואת ארוחת הבוקר תיאלצו להכין בעצמכם, אבל עדיין אפשר למצוא.
ואולי נכון יותר יהיה לוותר על לוקיישנים סופר מבוקשים כמו אילת או חופי הכנרת, ועל טיימינג צפוף כמו סוף שבוע ביולי או באוגוסט, וללכת על אתרים אחרים במועדים שונים. למשל, בימי אמצע השבוע בערי חוף כמו נתניה, חדרה, אשדוד או אשקלון; אולי גם בירושלים, בהר הנגב, בערבה, ברמת הגולן.
שימו עין על מוצאי שבת. באופן מסורתי, מעדיפים רוב הישראלים את החופשה שלהם בימים חמישי־שבת. במוצאי שבת מתרוקנים רוב החדרים בבתי המלון מאורחים, וזו הזדמנות יוצאת מהכלל למצוא דיל מוצלח: כוונו את החיפוש שלכם למוצאי שבת ותגלו הפתעות במקומות ובמחירים.
התמקדו במלונות בוטיק. רוב בתי המלון הקטנים, הבוטיקיים, בערים הגדולות (תל־אביב, ירושלים, חיפה) מתמקדים בזוגות, אבל כעת, בחופשת הקיץ, הביקוש לרוב הוא לחדרי לינה משפחתיים, ואלה כידוע, במחסור או ביוקר. אם הילדים שלכם גדולים מספיק כדי ללון בחדר משלהם, תמצאו לעתים קרובות ששני חדרים במלון בוטיק עולים פחות מאשר חדר משפחתי אחד במלון "רגיל". שוב, צריך לפתוח את הראש, להתגמש, ולהרחיב את החיפוש.
ואולי תישארו בבית? אכן נהדר לשנות אווירה ולצאת לחופשה אל מחוץ לבית, אבל לא חייבים "להינעל" דווקא על לינה בחוץ. מה רע בלצאת לשבוע חופשה עם לינה בבית? מתארגנים היטב, אם צריך – מזמינים מראש כניסה לאתרי טבע ונופש, נוסעים בכל בוקר למקום אחר ושבים ללינה בבית. למשל: ביום ראשון – לשמורת טבע; בשני – בילוי בחוף ים מרוחק ולא מוכר; בשלישי – סיבוב מוזיאונים ואתרים בעיר רחוקה (תל־אביבים ייסעו לירושלים, ירושלמים לחיפה, חיפאים לתל־אביב...); ברביעי – שופינג ומסעדה בקניון בעיר אחרת; בחמישי – נוסעים לטבול בים המלח; בשישי – יום קניות וחוויות בשוק. והרי לכם שבוע של פעילות שונה, שוברת שגרה ולא יקרה.
