חנה לסלאו (70), שחקנית וקומיקאית, מופיעה בסטנד־אפ "מי מפחד מחנה לסלאו?" ובהצגה "מלאכת החיים" ב"הבימה":
התמונה הזו צולמה בתקופת מלחמת יום כיפור, שתפסה את כולנו בהלם, כשהיה ברור לכולם שהמדינה בסכנת קיום. אבל למרות השוק והבלגן, הופעה זו הופעה. שירתי אז בלהקת פיקוד דרום, היינו מופיעים בשטח לפחות ארבע פעמים ביום, ועלינו עם מוטיבציה גדולה לשמח את החיילים. כשהיו הפגזות לא ידעו מה לעשות איתנו. אני זוכרת איך באמצע הופעות רצנו לשוחות וקיווינו לטוב.
כאן אני מתאפרת לפני הופעה, ואני זוכרת היטב מה עמד מאחורי זה - חובה שחלה עלינו, החיילות, להתאפר. המינימום הנדרש היה למרוח אודם ולאפר את העיניים. אני שנאתי להתאפר, בטח ובטח כמה פעמים ביום ובתנאים לא תנאים כשהכול מלא חול - אבל מפקד הלהקה הטיל קנס על כל מי שעלתה להופיע בלי איפור. מאחר שהרבה פעמים נמנעתי, קיבלתי המון קנסות ובסוף החודש לא נשארה לי בכלל משכורת.
היום כבר קשה לי לראות את עצמי בלי איפור. אם אני יוצאת מהבית לא מאופרת, אנשים מיד שואלים, 'מה קרה לך? את מרגישה לא טוב?', למרות שאני חושבת שאני לגמרי יכולה להרשות לעצמי ללכת לא מאופרת, ועל אחת כמה וכמה לא הייתי זקוקה לאיפור כחיילת.
בכלל, כשאני מסתכלת עכשיו על התמונה הזו אני חושבת כמה אני נראית טוב, וזה קצת מצער אותי שבתקופה ההיא לא הרגשתי כך. רוב הבנות בלהקה היו פצצות, וכשאני הייתי יורדת מהאוטובוס והיו שואלים, 'מה, גם את בלהקה?', הייתי עונה: 'כן, אני המוכשרת'.
בדיעבד אני יודעת שטעיתי. אני אומרת לעצמי עכשיו: 'וואו, הייתי ממש חתיכה. חבל שלא ידעתי והרגשתי את זה אז'. אבל הכול טוב. ארבע שנים אחרי הצבא כבר שיחקתי ב'גבעת חלפון אינה עונה' ואין אחד במדינה שלא חשב שאני פצצה. מאז ועד היום אני כבר יודעת להעריך את עצמי הרבה־הרבה יותר".
>> עוד זיכרונות במדור התמונה שבאלבום
