מאז 7 באוקטובר הפכה נועה תשבי (49) לשגרירה הלא רשמית של מדינת ישראל. בראיון שער ל"לאשה" בינואר האחרון סיפרה על פועלה ההסברתי, ואף הצטלמה בקיבוץ בארי ועם לוחמות בדרום. היום היא ממשיכה בפעילות הזו ביתר שאת. "מבחינה תדמיתית, המצב של מדינת ישראל הרבה יותר גרוע כיום לעומת החודשים הראשונים אחרי 7 באוקטובר", היא אומרת. "לכן, לא רק שאני ממשיכה בפעילות ההסברה שלי, העבודה נעשתה עוד יותר קשה ומורכבת. ככל שהמלחמה נמשכת והתמונות מעזה שולטות בנרטיב העולמי, מצבנו הפוליטי והמדיני מחמיר. אני עושה כמיטב יכולתי, אבל כמובן שזה לא מספיק".
לפחות נראה שההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות נרגעו קצת בעולם, לא?
"הנרטיב לא נרגע כלל. הוא ממשיך להיות קיצוני ונגדנו בצורה חד־משמעית. זה נכון שיש קצת פחות הפגנות בחודשים האחרונים, אבל זה רק בגלל שהקמפוסים יצאו לחופשת הקיץ. אי־אפשר לדעת מה יקרה עכשיו, כשתתחיל שנת הלימודים החדשה".
איך סיקרו בארצות־הברית את רצח ששת החטופים?
"עצוב מאוד לומר, אבל הרצח המתועב הזה ממש לא הרעיד את האזרח הממוצע כאן בארצות־הברית כפי שהיה אמור להרעיד. רוב כלי התקשורת כאן גם לא סיקרו את החדשות האלה עם המילה 'נרצחו'. יותר עם מילים כמו 'נהרגו' או 'נמצאו מתים'".
מה עוד קרה איתך בשנה החולפת?
"הוצאתי לאור את הספר השני שלי (ב־2021 יצא לאור ספרה "ישראל: המדריך הפשוט למדינה הכי לא מובנת בעולם". י"מ). הוא נקרא באנגלית Uncomfortable Conversations with a Jew, וכתבתי אותו יחד עם עמנואל אצ'ו, כוכב פוטבול לשעבר ושדרן ספורט ממוצא אפרו־אמריקאי. לפני שנתיים הוא פנה אליי בהצעה שנכתוב יחד ספר שבו הוא ינהל איתי דיאלוג, וישאל את כל השאלות שהיית רוצה לשאול יהודי ולא נעים לך, החל מהאם היהודים רצחו את ישו, מה זו בדיוק ציונות ועוד. המטרה כמובן היא לשים את התשובות על השולחן בניסיון למגר את האנטישמיות והאנטי־ציונות. ב־7 באוקטובר כבר סיימנו מחצית מכתיבת הספר, אבל לנוכח העלייה החדה באנטישמיות, הוצאת הספרים שלנו ביקשה מאיתנו להזדרז ולסיים אותו הכי מהר שאפשר. הוא יצא לאור במאי והצליח מאוד. אבל מבחינת מיגור האנטישמיות, ברור לי שזו טיפה בים.
"אני בטוחה שנצליח בסוף לנצח את המשבר שמדינת ישראל והעם היהודי נמצאים בו, ושנצא ממנו חזקים יותר. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו במצב קשה. אנחנו צריכים לקחת נשימה עמוקה, להיות חזקים, ואני באמת לא אומרת את זה כקלישאה - בסוף ננצח".
