ניתוח קיסרי הוא הניתוח השכיח ביותר ברפואה ומבוצע בכ־20% מכלל הלידות. מטרתו היא בראש ובראשונה לבצע לידת ילד בריא לאם בריאה. המטרה המשנית היא לייצר לאישה היולדת צלקות אופטימליות מבחינה אסתטית.
המראה הסופי של הצלקות תלוי בכמה גורמים, כמו נטיית האישה להצטלקות - יש נשים שמצטלקות טוב יותר מאחרות, ואחרות הנוטות לפתח רקמה עבה וגסה יותר המכונה קלואיד. גורם נוסף הוא מספר הניתוחים הקיסריים שבוצעו.
בדרך כלל ניתוח קיסרי מבוצע בעזרת חתך רוחבי בקו הביקיני. יש כמה דרכים לסגור את החתך העורי במהלך הניתוח:
סיכות מתכת: הדרך הקלה והמהירה ביותר. יתרון: אם מתפתח זיהום בצלקת הניתוח, אפשר להסיר כמה סיכות ולנקז את הדלקת. חיסרון: יש צורך להסיר את הסיכות עד טווח של שבעה ימים מהניתוח, ולעתים ההחלמה בשיטה זו כרוכה ביותר אי־נוחות וכאב ולפעמים התוצאה האסתטית אינה אופטימלית.
תפר תת־עורי: סגירת החתך העורי באמצעות חוט עדין שנספג כעבור כמה ימים ואין צורך להסירו. יתרון: פחות כאבים בהחלמה. חיסרון: השיטה מצריכה מיומנות של המנתח ובדרך כלל מאריכה את משך הניתוח.
סיכות נמסות: סגירת החתך העורי בעזרת סיכות נמסות. יתרון: השיטה מאפשרת סגירה מהירה של החתך ללא צורך בהסרת הסיכות, מכיוון שהן עשויות מפולימר סינתטי הנספג בעור כעבור כשלושה חודשים. השיטה אינה מצריכה הארכה של זמן הניתוח, עוצמת הכאב הכרוכה בה נמוכה, והתוצאות האסתטיות טובות.
הסיכות הנמסות מתאימות לרוב הנשים, למעט מקרים של ניתוחים קיסריים מורכבים או חוזרים, כלומר ניתוחים במקום שכבר יש בו צלקות קודמות. במקרים אלה ההעדפה תהיה לסגירת העור בסיכות מתכת רגילות כדי להשיג סגירה מיטבית.
דבק ביולוגי: מדובר בחומר המאפשר סגירה מהירה ותוצאה אסתטית טובה. השימוש בו תלוי בשיקול המנתח.
לסיכום: יש דרכים שונות לסגירת הצלקת העורית במהלך הניתוח הקיסרי. הבחירה תבוצע על פי שיקול המנתח או המנתחת במטרה להשיג את התוצאה המיטבית והאסתטית ביותר.
