ספינקה שלי,
עזבת אותנו בחנוכה 2013, ואני חשבתי לעצמי איך אמן עם הטיימינג הכי מושלם בעולם עוזב בדיוק בחנוכה, חג של נרות, סופגניות, שמחה ובעיקר חג של הופעות לילדים, שעשינו יחד כל כך הרבה שנים.
כל עלייה איתך לבמה הייתה חגיגה בלתי רגילה. העמידה הזאת שלך, דרוך ומוכן כמו מסי לפני בעיטת חייו, העיניים הכחולות הממזריות הנהדרות, הקול הזה שלך הקצת צרוד תמיד והחיבוק החזק שלך, שבכל פעם הותיר אותי חסרת אוויר במקרה הטוב ועם צלע סדוקה במקרה הפחות טוב, בימים שבהם באמת חיבקת אותי כמו משוגע, שוכח שמדובר במישהי שכבר שברה כל חלק בגוף.
ספינקה, אין פעם שאומרים את המילה געגוע שאני לא חושבת עליך. אני מקדישה לך היום את המכתב הזה, למרות שבאמת הספקתי להגיד לך הכל. גם כי היינו כל כך הרבה יחד, וגם כי אני פטפטנית לא קטנה. לא הצלחתי אף פעם להתאפק מלהגיד לך איזה פרטנר היית לי ואיזה גאון אתה, וכמה הייתי גאה לעלות איתך לבמה שוב ושוב אלף פעם.
היום אני רוצה להגיד לך פשוט תודה. על הצחוק המטורף, על המשפטים שלמדתי ממך ובעיקר, איך גם בימי מחלתך הקשים ביותר, אמרת לי תמיד שחייבים להמשיך לצחוק. וככל שהיה קשה יותר, התעקשת יותר. לא אשכח לעולם שצלצלת אליי בלילה שלפני אחד הניתוחים בבוסטון. אמרת לי שעוד רגע אתה נכנס לניתוח ושסיפרת לרופאים בדיחה, על הפולנייה שקוברת את בעלה ופתאום היא שומעת דפיקות מהארון, ובעלה צועק "טולה, טולה, תפתחי, אני חי!!!" אז היא עונה לו "סתום ת׳פה, הרופאים יודעים טוב יותר".
אחרי צחוק מהול בדמעה, שאלתי אותך איך אתה יכול לספר בדיחה לפני ניתוח ועוד באנגלית, ואתה אמרת שאם תיכנס לחדר הניתוח וכל הרופאים יצחקו, הניתוח יעבור טוב יותר. איזה שיעור נפלא לחיים נתת לי ספינקה.
אתה זה שאמרת לי: "כשבן אדם נפטר הוא לא סובל, רק הסביבה סובלת. אותו דבר עם טמטום". כשסיפרתי לך שאבישקי מדבר מתוך שינה, אמרת לי שאני חייבת לתת לו לדבר קצת במשך היום. הייתי מתפוצצת ממך יום־יום, זאת הייתה אורגיה של אושר.
היו לך סיפור לכל מצב. כשדיברתי איתך על דיאטה, למשל, סיפרת לי על אישה שעולה על משקל בקניון והבעל שלה שואל אותה: "נו, מה המשקל שלך?" והיא עונה "זה לא עניינך", אז הוא אומר לה "אז תגידי רק את שלוש הספרות הראשונות". מפה לשם הוא כבר שבוע באיכילוב.
ספינקה שלי, אני זוכרת כל בדיחה שלך, כל טייץ אדומים שלבשת וכל פאה שחבשת כשהיית אמא שלי, וכל פאה בלונדינית וחזה ענק שלבשת כדי להצחיק אותי, את כל המדינה ואת כל העולם. אני בטוחה שאתה ממשיך להצחיק גם למעלה, ושיש לך ערב בידור מטורף עם עוזי חיטמן ששר איתכם את היפים שבשירים, ודודו דותן שלי שמצחיק איתך, ויגאל בשן ששר לכם על ציפור קטנה בלב, וכולכם צוחקים עוד ועוד.
"אני זוכרת כל טייץ אדומים שלבשת וכל פאה שחבשת כדי להצחיק אותי. אני בטוחה שאתה ממשיך להצחיק גם למעלה, ושיש לך ערב בידור מטורף עם עוזי חיטמן, דודו דותן ויגאל בשן ששר לכם על ציפור קטנה בלב, וכולכם צוחקים"
על המצבה שלך כתוב משפט מספר שופטים ט', "משמח אלוהים ואנשים". זכית במצווה הגדולה והנעלה של החיים, ואנחנו כולנו זכינו בך.
הכי אוהבת בעולם,
ציפי.
