שרית חדד, זמרת ויוצרת
לאורך הקריירה שלי עבדתי עם מספר גדול של מפיקים, כותבים, מלחינים ויוצרים שזכיתי שילוו אותי. מדי פעם הילדה שבי כתבה והלחינה, אבל לא באמת נתתי לה מקום ללכת עד הסוף. לפני כארבע שנים הגעתי לסטודיו של תמר יהלומי ויונתן קלימי, שהפך לבית שני עבורי. משהו התעורר אצלי מבפנים. התחלתי לכתוב איתם טקסטים, להלחין ואפילו להפיק, וכמה שזו חוויה מרגשת לחזור למשהו שרצית לעשות, והנה הוא פתאום מקבל מקום. למעשה, כל השירים שלי מהשנתיים האחרונות ומהאלבום האחרון, הם פרי יצירה משותפת שלנו.
תמר שלי
תמר שלי - וואו, מאיפה להתחיל? אם היו שואלים אותי לפני חמש שנים הייתי אומרת שאין אהבה כזו, שזה לא ריאלי. ופתאום היא נכנסה לחיי, ואני לחייה. אפשרתי ללב שלי לאהוב ולהיות נאהב. וכשזה הלך לשם, לא הייתה בי בכלל שאלה שאני רוצה לצעוק את זה לעולם. זה היה מספיק חזק, יציב ואמיתי כדי לתת למערכת היחסים הזו מקום של כבוד והכרזה.
כידוע, אני אדם פרטי. מעולם לא חשבתי שיש מקום לנהל חיים פרטיים בחוץ, אבל כשזה שלם - אין שאלה. זה טבעי. כשהזוגיות שלנו יצאה החוצה קיבלנו הדף עצום של אהבה, חיבוק, הזדהות. להרבה אנשים זה הרגיש כמו איזה סיפור אגדה שמתגשם. שימח אותי שבאופן כזה או אחר נתתי תקווה לכל מי שצמא לאהבה ולזוגיות, והיא עדיין לא הגיעה.
בשבוע שעבר הפכתי לאמא בפעם השלישית, כשתמר הביאה לעולם אחות לשירה ונויה שלנו. תמר כאילו נולדה להיות אמא, זה דבר שהיא רצתה מהיום שפגשתי אותה. היא מאוד בטוחה, אימהית, חזקה, כזו שתעמוד לצד הילדים שלה בכל מצב. אני מאושרת שהיא הדמות שהבנות שלנו יראו. היא מעוררת השראה ואני בטוחה שתהיה אמא מופלאה, בעזרת השם.
איזו התרגשות. יש לי משפחה
אם לפני שש שנים היו שואלים אותי אם התמונה הזו אפשרית, הייתי עונה לעצמי שזה בגדר חלום. השנה הזו, אולי יותר מכל שנה אחרת, מסמלת את התא המשפחתי שלי. שנים ארוכות חייתי לבד בבית גדול. היום אני כל כך מתרגשת שהבית הזה מלא שמחה, רעש, בלגן, ריחות של בישולים, מגירות של חטיפים, בכי של ילדות, צחוק מתגלגל, אולפן עובד – בקיצור, בית שכל כולו חיים.
הפכתן אותי לאמא
הבנות שלי הן מי שהפכו אותי לאמא, מי שהפכו אותי לאדם רגיש יותר, אדיב יותר, אוהב הרבה יותר. ובמילה אחת, שלמה. עד שנויה נולדה הרגשתי שכל מה שאני רוצה זה להיות אמא. כששירה נולדה הבנתי כמה המונח הזה, אמא, הוא אינסופי. כמה כל ילד מרחיב את הלב בצורה שקשה להסביר במילים, ושכל אחת מהן זה עולם שלם.
רגע טהור לנשמה
גדלתי בבית מסורתי, ומאז זה זורם לי בדם. עם השנים המסורת הזו גם הפכה לאמונה גדולה, וידיעה שהכל קורה תמיד מדויק ובזמן. אני מרגישה שהדת היהודית מביאה איתה כל כך הרבה ערכים טובים לשגרה שלנו. בשבילי הרגע הזה בכניסת השבת שבו כולנו (כן, גם נויה ושירה כבר איתנו) מדליקות נרות, הוא רגע כל כך טהור לנשמה. אני אומרת תודה לאל על זה ועל כך שזה חלק מהחיים שלי.
משפחה מבחירה
כמעט 30 שנה שהלהקה הזו צועדת איתי. כשאני מסתכלת אחורה ולצדדים, הם תמיד היו שם ותמיד שם. הם ממש עוד מעגל קרוב וחשוב בחיי. איתם העברתי חצי חיים, אם לא יותר. מאז שיצאתי לדרך העצמאית שלי, למדתי אותם מעוד זווית, והתקרבנו עוד יותר. הם משפחה מבחירה.
מי הבוסית
הייתי האישה הראשונה בז׳אנר הים־תיכוני שהעלתה מופע בקיסריה, לפני 20 ומשהו שנה. מאז הופעתי שם לא מעט פעמים. השנה החלטתי לחגוג שם הופעת יום הולדת, והפעם כשאני גם המנהלת העצמאית של כל ההפקה הזו. אני מגיעה לא רק להופיע, אלא גם יודעת מה העלות של כל פנס, מה סט התאורה, איך כל שיר ושיר עובדים, מהצד האמנותי ועד הטכני. זה הרגיש עולם אחר. זה מילא אותי ממקום אחר לגמרי.
הראיון המלא עם שרית חדד מתפרסם בגליון "לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים