העלייה המתמדת בתוחלת החיים, העולם שלנו הולך ומזדקן. ב־2022 חיים הרבה יותר בני 80 ו־90 מאשר, נגיד, ב־1972. אז היום העולם לא שייך רק לצעירים, אבל ההזדקנות מטבעה גובה מחיר - היא מזמנת יותר מחלות.
ההפרעה השכיחה ביותר בקרב זקנים היא דמנציה, ונוכחותה מטלטלת גם את המעגל המשפחתי הקרוב. מי יודע, אולי יתגלה פעם מעיין הנעורים המיתולוגי שירפא את סבא מתושלח ויקל גם על הסובבים אותו.
קיימים כמה וכמה סוגי דמנציה, כאשר השכיח ביותר הוא זה על שם אלצהיימר. זו דמנציה הנגרמת בשל התנוונות של רקמת המוח, שהשלכותיה הן, בין היתר, שכחה, ירידה ביכולת החשיבה והתמצאות פוחתת במרחב ובזמן.
לטורים קודמים של ד"ר צחי בן ציון בלאשה
לעניינו: במצב דמנטי מתפתחת דיסאינהיביציה - השתחררות מעַכָּבות. מדובר במיני התנהגויות שלא היו מקובלות לפני כן, ויוצאות פתאום לאור. למשל, לדבר גסויות, לעשות צרכים במקום פומבי ואפילו באמצע הרחוב, להתנהג באלימות בגלל עניין של מה בכך. בהקשר שלנו, המיני, למשל, לגעת באופן בלתי הולם לגמרי במטפלת הסיעודית. הפקק של הצנזורה הפנימית נחלץ, האדם מרגיש חופשי לעשות מה שבא לו, ואז, המשפחה והסביבה החברתית הקרובה חשים במבוכה רבה, לפעמים בחוסר אונים, עד כדי פגיעה בבריאותם הנפשית והפיזית של המקורבים ביותר.
למרפאה שלי נכנסו שלוש אחיות ושני אחים, כולם יוצאי חלציה של אם בת 90. הם נראו מבוהלים. האמא, כך מתברר, נוגעת בעצמה באופן מיני בזמן האחרון מולם ומול הנכדים. אל המטפל שלה היא מפנה הצעות מגונות. מה עושים? החמישה הופתעו, כשהנחיתי אותם ליצור לה תנאים שיאפשרו לה לעשות מה שהיא רוצה - אבל ביחידות, בחדרה, תוך הצבת גבולות מול המטפל. כשרמזתי על ויברטור הם כמעט נפלו מהכיסאות, אז הצעתי שיקנו לה מכשיר שעושה עיסוי, כדי שתיעזר בו בלי לפצוע את עצמה. אם הפורקן המיני עושה לה טוב, אמרתי להם, אין למנוע אותו.
"אל לנו להיות מזועזעים מהגילוי שפתאום סבאלה או סבתוש החביבים הופכים לחיות מין. וכשהגילוי הוא עקב הפרעה דמנטית וההתנהגות המינית פורצת אל הפרהסיה, אפשר בהחלט להכיל אותה תוך יצירת גבולות בטוחים"
ככלל, המשפחה חייבת להיות מודעת ליכולת המופחתת של הדמנטי/ת לבלום גחמות. כל עוד זה לא באמת מפריע (ובוודאי שזה לא לעניין שסבתא תעשה מעשים מול נכדיה או שסבא ייגע בנכדותיו באופן לא סביר), צריך להתאים להם תנאים בחדרי חדרים ולאפשר להם לתת דרור ליצריהם.
כך בדיוק נהג קולגה שלי עם אביו המבוגר, כשסידר לו אפשרות לגעת בעצמו תוך צפייה בסרטי פורנו בחדרו. הבן נהג להריץ לו סרט, לצאת מהחדר ולהניח לו לנפשו. האבא הדמנטי נעשה רגוע הרבה יותר, הפסיק להציק למטפלת, ונראה שמח - עד סוף ימיו.
מיניות היא מנוע פנימי, שלא מפסיק לפעום בהזדקנותנו. צריך לעשות סוויץ׳ בראש ולהפנים, שהדחף המיני קיים בנו עד הלוויה והוא תובע ביטוי כל העת. אל לנו להיות מזועזעים מהגילוי שפתאום סבאלה או סבתוש החביבים הופכים לחיות מין. וכשהגילוי הוא עקב הפרעה דמנטית וההתנהגות המינית פורצת אל הפרהסיה, אפשר בהחלט להכיל אותה תוך יצירת גבולות בטוחים.
מובן, שאם המצב הופך לבלתי נסבל, מתבקש לפנות לסיוע: קיימים טיפולים להפחתת הדחף המיני ולחיזוק הברקסים אצל מי ששחררו אותם לחלוטין. אנו משתדלים לנקוט באמצעים האלה רק במקרים היוצאים מן הכלל, ולא בדרך כלל. פעם נשמעה ברחבי ישראל, ובהקשר אחר, הסיסמה ״הגידו כן לזקן״. אז נחמד לאחל לסבים ולסבתות שלנו שיחיו עד 120, ובואו ונגביר את המודעות שלנו לצורכיהם, גם המיניים, בבריאות שלמה וגם בדמנציה.
- ד"ר יצחק (צחי) בן־ציון, מנהל המרפאה לבריאות מינית בבית החולים "סורוקה" ופסיכיאטר מחוז הדרום, שירותי בריאות כללית
