הסיפור של שולמית פרבר (33) מתל־אביב, בזוגיות, מתכנתת בכירה בחברת הייטק, אקטיביסטית רשת ומאיירת קומיקס:
"לא מזמן הצעתי לעיריית תל־אביב איזושהי סדנה, ולצורך העניין הכנתי חוברת קומיקס תחת הכותרת "למה מי זאת חנה קפרא – דמות היסטורית או אישה חסרת חשיבות?". הסדנה לא יצאה לפועל, אבל החלטתי להעלות את הקומיקס לרשת. הדמות שהקדשתי לה את ההצעה היא חנה קפרא – מישהי שלא הרבה אנשים מחוץ לשכונת שעריים ברחובות מכירים את שמה. בשכונה יש סמטה שנקראת על שמה ובשלט מוסבר ש'חנה קפרא הייתה מראשונות הטכנאיות בחיל האוויר, השתתפה במלחמות ישראל, מתנדבת פעילה בגופים ציבוריים בעיר'.
חנה קפרא נולדה ב־1921 לעולים מתימן וגדלה בשכונת שעריים (היא לא נישאה ולא היו לה ילדים, צ"ר). היו לה חיים לא שגרתיים עבור אישה באותן שנים: היא הייתה טכנאית מטוסים, חברת ארגון ההגנה, מראשוני המערך הטכני בחיל האוויר - בהחלט דברים ראויים לתיעוד. ב־2016 (תשע שנים אחרי מותה, צ"ר) הוכנס לוויקיפדיה ערך עליה בעקבות מיזם 'מעלות ערך' שיזמה ד"ר שרון גבע, היסטוריונית ומרצה בכירה בסמינר הקיבוצים. במסגרת המיזם סטודנטיות וסטודנטים ערכו מחקר על נשים שמן הראוי להנציח את פועלן.
זמן קצר אחרי שהערך עלה לרשת, החל דיון סוער בין עורכי ויקיפדיה, שרובם גברים. הם דנו בשאלה אם לדמות הזאת יש חשיבות אנציקלופדית. בסופו של דבר הערך נמחק, וחנה קפרא המשיכה להיות סמטה בשכונה הרחובותית.
גם אני נולדתי בשעריים, בכורה בין ארבע בנות, להורים שהגיעו מברית־המועצות. קיבלתי חינוך סובייטי נוקשה, שבו לא מערערים על בעלי סמכות, והרגשתי מגיל צעיר שעליי להילחם את מלחמותיי לבד. בגיל 12־13 התחילו אצלי הפרעות אכילה והגעתי למשקל מסכן חיים. בגיל 14 אושפזתי במחלקה פסיכיאטרית לילדים, שם אכלתי והעליתי במשקל, כי רציתי להחלים. שוחררתי, אבל לא החלמתי. נשארו לי כל הדפוסים ופשוט למדתי להסתיר אותם טוב יותר. למרות האנורקסיה גויסתי ושירתי כמש"קית הוראה.
אחרי השחרור למדתי תקשורת אינטראקטיבית במכללת ספיר ובהמשך, עם תעודת הנדסאי, התקבלתי לעבוד כמתכנתת בחברת הייטק. גרתי בפלורנטין בתל־אביב, ובגיל 22 התחלתי להיות פעילה ב'שיח פמיניסטי' – קבוצת פייסבוק ענקית שיש בה נשים מכל הגילים ושמתנהלים בה דיונים על פמיניזם. התחלתי להיות מעורבת והצטרפתי למחאות שעסקו בנושאים פמיניסטיים מגוונים כמו תרבות האונס, הפלות, נשים בזנות וכו'. מאז ועד היום אני אקטיביסטית חברתית, עם דגש על ענייני נשים. לפני כעשור יזמתי עם קבוצת פעילות את גוף התקשורת 'פוליטיקלי קוראת', שעוסק בנושאים נשיים שאינם זוכים לאזכור ראוי בעיתונות הכללית.
ב־2016, כשנמחק הערך של חנה קפרא בוויקיפדיה, הייתי עורכת ב'פוליטיקלי קוראת'. פרסמנו את הסיפור והעלינו אצלנו עוד ערכים שנמחקו. כשעזבתי, אחרי שש שנים, הפכתי לאקטיביסטית עצמאית. בעמוד הקומיקס שלי, 'למה את חייבת להרוס?', אני כותבת על נושאים שמעסיקים אותי, כמו דייטים, הייטק וכו'. בקומיקס על חנה קפרא סיפרתי על השכונה שלי ושלה, במחשבה שזה יהיה פרק ראשון בספר עתידי. עשיתי תחקיר בנושא וכללתי בסיפור את המאבק בוויקיפדיה שבעקבותיו נמחק הערך עליה.
הבאתי את חוברת הקומיקס לכנס שערכה ד"ר שרון גבע וחילקתי אותה שם. אנשים מקהילת ויקיפדיה קראו את הפוסט שכתבתי בנושא, וכמה ימים אחרי פרסומו, דף השיחה שבו נערך הדיון על נושא חנה קפרא חזר לחיים. שוב התקיים דיון בשאלה אם היא ראויה לערך. בהצבעה בין העורכים הצביעו 25 נגד ו־42 בעד, וכך חזרה חנה קפרא לוויקיפדיה.
לא הייתי במלחמה אישית נגד ויקיפדיה, אבל אני בהחלט רואה בזה ניצחון שלי. גם לו היו מחליטים לא להחזיר את הערך לשם, הצלחתי להחזיר אותה למודעות ולהפוך אותה לדמות שמעניינת אנשים. בנוסף, הראיתי שגם אקטיביסטית עצמאית, ללא משאבים רבים, יכולה לעורר עניין וגם להחזיר לסדר היום הציבורי דמויות שבוויקיפדיה חשבו שאינן חשובות דיין. יותר מזה: בדף הדיון בוויקיפדיה יש קישור לפוסט שלי".
שורה תחתונה: "נשים לא אמורות לפחד להתבטא ולקבל עליהן את קביעת הרוב הגברי. אנחנו צריכות להעז לדבר ולהעלות נושאים שחשובים לנו, גם אם זה משהו שנראה אזוטרי ושכבר נפסל על ידי אחרים".
