עשרות אנשים בארץ פתחו בחודשים האחרונים את תיבות הדואר שלהם, וגילו שם הפתעה: מעטפה ובתוכה כמה מאות שקלים ומכתב שמאחל להם ליהנות מהכסף שנחת אצלם. מקור המעטפות הוא משימה שקיבלו משתתפים בקורס שפע. הרעיון שעומד בבסיסו של הקורס הוא שאם תחיי בשפע ותעניקי שפע, השפע גם יגיע אלייך. קורס השפע מתקיים בבית הספר לעסקים של לירון מור, שמטרתו, בדומה לספר "הסוד" המפורסם, לשנות דפוסי חשיבה כדי למשוך כסף, שפע ושלווה לחיים. המשתתפים בקורס מקבלים כמה משימות כדי לתרגל את הרעיון, אך משימת שחרור מעטפת הכסף מעוררת אצל המשתתפים עניין רב במיוחד וגם, מן הסתם, קונפליקט וקושי.
"אשתי אמרה שלא נורמלי לפזר סכום כזה"
"המעטפה שכבה אצלי בתיק יומיים", מספר תומר גרינבאום, בן 42 מנתניה, נשוי ואב לשלושה, מאמן כושר ומלווה אנשים בתהליכי ירידה במשקל, חיטוב ואורח חיים בריא. "היה לי נורא קשה לשחרר והיו לי ספקות וחששות לגבי הרעיון, אבל החלטתי שאני הולך על זה”, הוא מספר. "בהתחלה חשבתי לשים במעטפה 200 שקל, אבל כשהחלטתי באמת להתמסר לתהליך העליתי את הסכום ל־400. רשמתי במעטפה: "היי, במסגרת תרגול משיכת שפע לחיי אני לומד לשחרר כסף בידיעה שהוא יחזור אליי בהמשך. בחרתי בך באקראי ומקווה שתפנק.י את עצמך כי מגיע לך. בברכה ובאהבה". בסוף אמרתי לעצמי שפשוט אסע ובבניין הראשון שאראה - אשים את המעטפה בדירה אקראית, וכך עשיתי".
לא ניסית לחפש מישהו במצוקה כדי לתת לו את המתנה הזאת?
"למצוא מישהו שזקוק לזה שגם יגיד לך תודה זה קל יותר. כל האתגר כאן הוא לשחרר לגמרי. לתת בלי לדעת מי יקבל את הכסף ואם מישהו יקבל אותו בכלל. זה שיא השחרור. מקל על זה קצת לדעת שהיום כמעט כולם צריכים כסף”.
ואיך הרגשת אחרי שהנחת את המעטפה בתיבה?
"מדהים. שחרור אמיתי. מוזר להסביר את זה, אבל החלטתי שאני סומך על התהליך. זה היה בינואר לפני שנה, והאמת היא ש־400 השקלים האלה חזרו אליי אחר כך בכל מיני צורות. קבוצה של מתאמנים נתנה לי גיפט קארד על סך 400 שקל; קיבלתי כמה מתנות של מעטפות עם 400 שקל, והייתה אפילו מתאמנת שקנתה ממני מוצרים בשווי 380 שקל, אבל נתנה לי 400 שקל ולא הסכימה לקחת עודף. כך שקיבלתי הרבה סימנים".
תומר גרינבאום: "בהתחלה חשבתי לשים במעטפה 200 שקל, אבל כשהחלטתי באמת להתמסר לתהליך העליתי את הסכום ל־400. המעטפה שכבה אצלי בתיק יומיים, היה לי קשה לשחרר, אבל החלטתי שאני הולך על זה”
איך אשתך התייחסה לתרגיל הזה?
"היא לא קיבלה אותו טוב כל כך. היינו בתקופה די לחוצה כלכלית, והיא אמרה שלא נורמלי לפזר סכום כזה. אני חי בעולם ההתפתחות האישית כבר כמה שנים ובאמת מאמין שמחשבות יוצרות מציאות, ושאם אנחנו רוצים משהו אנחנו צריכים קודם לתת אותו, בין אם מדובר באהבה ובין אם מדובר בכסף. אני עושה עוד דברים ברוח הזאת, יש לי למשל ליד המיטה דף עם משפטים בזמן הווה של דברים שאני רוצה, כמו 'אני מאושר', 'אני שמח שאנשים פונים אליי יום־יום כדי שאלווה אותם בתהליכים', אבל התרגיל של המעטפה היה פריצת דרך בשבילי. זה באמת לתת בלי שום התניה, ועם הזמן הראיתי לה איך הכול חוזר אלינו”.
"מי שם אותי להחליט למי מגיע?"
גם להלית וייל, נוירוביולוגית בת 50 ממודיעין, נשואה ואם לשניים, לקח קצת זמן לעכל את הרעיון של לחלק כסף. וייל, שעוסקת בריפוי כאב מהשורש, בין היתר באמצעות תדרי צליל ייחודיים, הופתעה בהתחלה מהמשימה. “התגובה הראשונה שלי הייתה לומר, 'רגע, מה העניינים? מה קורה פה?' הייתי צריכה לעכל את זה", היא מספרת, "אבל מהר מאוד היה לי ברור שזה נכון. אני גם ככה תורמת לא מעט לכל מיני גופים בהוראת קבע, אבל כאן זו קפיצת מדרגה”.
כשאת תורמת כסף את בוחרת מטרה שחשובה לך. במקרה הזה, את לא יודעת מי יקבל את זה, אם בכלל, ואם זה מגיע לו.
"זה בדיוק העניין. מי שם אותי להחליט מה זה 'מגיע' ולמי מגיע? אני בוחרת לתת למישהו אהבה בצורה של כסף. האמת היא שאני נותנת כל הזמן אהבה לאנשים - כל הטיפולים שלי, המהות שלהם היא נתינה. עכשיו, יכול להיות שחלק מהאנשים שמגיעים אליי, אם הייתי מסתכלת עליהם בעיניים שיפוטיות, לא הייתי מחליטה שלכל אחד זה מגיע, לא כולם נחמדים ועושים דברים נחמדים. אבל האמת היא שכל אדם במהות שלו הוא אדם טוב ומגיע לו לקבל, אין סיבה שלא”.
הלית וייל: "אני בתקופה פחות נוחה כלכלית ובכל זאת הרגשתי שזה טוב. אני לא עוצרת וחושבת איפה 400 השקלים האלה ואם כבר קיבלתי אותם חזרה. מי אמר שהשפע צריך להגיע אליי בצורת שטרות?"
איך בחרת איפה לשים את המעטפה?
"זה קצת מצחיק. הכול אצלי אינטואיטיבי, ככה אני חיה. זה היה בחנוכה, הכנתי מעטפה עם 400 שקל ולא רציתי לשים אותה במודיעין. הייתה לי נסיעה ללוד והרגשתי שסביר יותר ששם יהיו אנשים שזקוקים לכסף. אז החזקתי את המעטפה בתיק, ותכננתי לשים אותה באיזה בית בלוד. איכשהו זה לא הסתדר. כשרציתי לעצור ליד איזה בניין כבר הייתי על הכביש המהיר וזה פשוט התפספס. בסופו של דבר יצא שנסעתי במודיעין, ראיתי בניין כלשהו, הסתכלתי עליו והרגשתי שדווקא זה המקום הנכון. לקחתי תיבת דואר שהרגיש לי שבה אני צריכה לשים את המעטפה. צירפתי פתק שבו כתבתי, 'חג שמח. אני שולחת לך את המתנה הזו כחלק מתרגיל שקיבלתי ביצירת תודעת שפע. שולחת את הכסף באהבה, במטרה שתעשו איתו משהו מהנה וכיפי, שייכנס הרבה אור לחיים שלכם'. וזהו, השארתי את המעטפה בתיבה".
איך הרגשת אחרי שהנחת את המעטפה?
"שמחתי לתת. אני בתקופה פחות נוחה כלכלית ובכל זאת הרגשתי שזה טוב. באופן כללי אני מרגישה שדווקא כשיש לי אי־נוחות עם כסף או עם נתינה, כשיש לי תחושה שאני מתכווצת, דווקא אז אני נושמת ואומרת - לא, אם התכווצת, תנשמי ותפתחי את הלב, תיתני. אם אני מרגישה כיווץ, דווקא אז אני צריכה לנשום אליו, להרפות, לעשות ולא לעצור את עצמי".
ומה קרה מאז ששחררת את המעטפה?
"לא התעסקתי בזה יותר מדי, לא חשבתי איפה התמורה שלי. פשוט שלחתי את זה, ואני יודעת שדברים חוזרים. אני לא עוצרת וחושבת איפה 400 השקלים האלה ואם כבר קיבלתי אותם חזרה. אני לא מסתכלת על זה ככה. מי אמר שהשפע צריך להגיע אליי בצורת שטרות? שפע זה לא בהכרח כסף. שפע זה גם כשיש אנשים סביבי ואני מקבלת אהבה, אתמול למשל ביקשתי מכמה לקוחות להצטלם לסרטון ולשתף אחרים לגבי תהליכי הריפוי והתוצאות שחוו בעקבותיהם. קיבלתי כאלה תגובות חיוביות, ממש הופתעתי לטובה כי אנשים שמחו ורצו לעזור. אישה אחת אפילו אמרה לי, 'אני לא אוהבת להצטלם, בטח לא בווידיאו, אבל בשבילך אני מוכנה לעשות את זה'. זה מבחינתי שפע”.
"הייתי קצת בלחץ מהרעיון"
גל בר נס, בת 23 מרמות־השבים, נחשפה לפני כשנה לרעיון השפע והתחילה ללמוד את הנושא, אך כששמעה על משימת המעטפות לא היה לה קל. “הייתי קצת בלחץ מהרעיון. אני צעירה, אין לי חסכונות, אני מנסה למצוא את עצמי ולחסוך כדי לטייל, מה הקטע עכשיו לחלק כספים”?
בר נס, שעובדת במועצה האזורית דרום השרון ולומדת קואצ’ינג ו־NLP, הוציאה 200 שקלים מהבנק והניחה אותם בארנק במעטפה. “הלכתי עם המעטפה בערך שבועיים וחיכיתי לרגע הנכון, שארגיש בנוח לעשות את המשימה ואהיה מוכנה", היא מספרת, “בוקר אחד, כשקמתי לא טוב והכול הלך לי על הפנים, אמרתי לעצמי, היום תעשי משהו טוב. כתבתי מכתב חמוד, 'היי לך, כחלק מקורס שאני עוברת קיבלתי תרגיל לתת לאדם אנונימי סכום כסף כלשהו. אז מזל טוב ואיזה כיף. תיהני/ה מהכסף ושיהיה לכם שבוע טוב ומוצלח'. נסעתי לשכונה בהוד־השרון שנחשבת ליותר קשת יום, שלשלתי את המעטפה בתיבת דואר אקראית ונסעתי משם”.
ומה קרה אחר כך?
“שבועיים אחרי זה, בחנוכה, סבא וסבתא שלי נתנו לי במתנה 200 שקלים, ואז הרגשתי שהכסף חזר אליי, סגרתי מעגל".
"שחררתי את הלחץ וקיבלתי אומץ"
גם מורן חן, קוסמטיקאית בת 37 מנתניה, הרגישה שקיבלה בחזרה את הכסף שנתנה במעטפה במסגרת הקורס. “היי לך", כתבה במכתב שצירפה למעטפה שלה. “אתחיל מההתחלה… אנחנו לא מכירים/מכירות אך אני נמצאת בתהליך צמיחה אישית, וחלק מהתהליך היה להעביר סכום כסף הלאה… רצה היקום ואת/ה האדם שאמור לקבל ממני את המעטפה. בקשה אחת לי אליך. תעשי/תעשה בכסף הזה משהו שיעשה לך טוב! ויעלה לך חיוך… שיהיה לחייך, לחיי ולחיי היקום".
איך החלטת היכן להניח את המעטפה?
"במקרה דיברתי עם אמא שלי על הבית שגדלתי בו, דירה בבניין רכבות, והחלטתי ששם אשים את המעטפה. זו לא שכונה של עשירים ואני בטוחה שמי שגר שם יוכל להיעזר ב־500 השקלים ששמתי. ממש באותו שבוע, לפני חנוכה, הבת של בן הזוג שלה נתנה לי ולשני הילדים שלי, בני חמש ושלוש, כרטיסים להצגות חנוכה, בשווי של יותר מ־500 שקל. אני רואה קשר בין שני הדברים".
היה לך קל לבצע את המשימה?
"ממש לא. אני עצמאית, גרושה עם שני ילדים קטנים בבית. גם ככה אני די לחוצה בענייני כספים אז זה בטח לא היה קל. עברה עליי שנה לא פשוטה של גירושים ופרידה, הרגשתי חסומה בכל מיני מובנים, וגם כלכלית זה לא קל. כששמעתי על משימת המעטפה פתחתי עיניים, לא הבנתי מי עושה כזה דבר. לתת כסף סתם ככה? לקח לי שבוע לחשוב עם עצמי איך אני עושה את זה, ואז, כשהגעתי לרעיון של בית הילדות שלי, הייתי לגמרי שלמה עם זה. זו הסיבה שהחלטתי לקחת את הקורס, לעשות שינוי".
ואת מרגישה שינוי?
"זה פתח לי את המיינד. תמיד הייתי בלחץ ברמות שגרמו לי להיות חולה. היום אני פחות בלחץ, אני מאמינה בתהליך. נשאבתי לחשיבה הזאת ולאנרגיות האלה. פתאום יש לי אומץ לקנות ציוד חדש לקליניקה. אמנם לא קיבלתי את הכסף לקנייה הזאת, אבל שחררתי את הלחץ וגם זה משהו שקיבלתי בתהליך - אומץ".
לתרגל שחרור באהבה
קורס השפע הראשון של לירון מור (39) מתל־אביב, נשואה ("לבן זוג שמגנטתי אליי”) ואמא לשלושה, נפתח לפני כשנתיים, ומאז השתתפו בו, לדבריה, כ־5,000 איש. "בבסיס הרעיון של מעטפות הכסף עומדת התפיסה שלא מספיק לדבר על שפע, צריך גם לייצר אותו”, היא אומרת. "תרגול המעטפות בא לתרגל שחרור באהבה, כי הקונספט של שפע הוא ריבוי יתר של משהו. לא תמיד מדובר בכסף, לפעמים השפע קשור באנשים סביבנו, לפעמים הוא קשור בהצלחה בעבודה. אני לא מפחדת להיפרד מכסף כי ברור לי שלעולם הוא לא יחסר לי. לא משנה לי למי אני משחררת את הכסף ואני לא צריכה שמישהו יאמר לי תודה. כסף זה אנרגיה. ברגע שאני משחררת את האנרגיה הזאת אני מניעה משהו בעולם, ומייצרת תנועה שתגיע בסוף אליי. מה יגיע אליי בחזרה? לא ידוע, אבל זה קורה".
את הקורס פיתחה מניסיונה האישי. “כשהייתי בת 23 היה לי מינוס של 10,000 שקל בבנק. נחשפתי לעיקרון של 'הסוד', התחלתי ליישם אותו וזה עבד. קורס השפע שלי נולד כשחשבתי על זה שאם זה עבד לי, אני יכולה להעביר את זה גם לאחרים".
מה בעצם לומדים בקורס?
"הרעיון הבסיסי הוא שדומה מושך דומה, וצריך לחשוב שפע כדי לזמן שפע. כמו שכשאת בהיריון את רואה סביבך נשים בהיריון, או כשאת מתעניינת ברכב מסוים את כל הזמן רואה אותו על הכביש. התת־מודע שלנו הוא כמו משדר, אז בואו נשנה אותו כך שהוא ימשוך את מה שאנחנו רוצים - כסף, זוגיות, דירה במקום מסוים. חשוב לשים לב שדברים מגיעים באריזות שונות. אני לא בהכרח אקבל כסף למשל, אבל אולי אקבל הזדמנות חדשה לייצר כסף".
לירון מור: "יום אחד, אמא שלי קיבלה מעטפת כסף. היא התקשרה אליי, צחקה ואמרה: 'בטח את אחראית על זה, אני לא מאמינה שהתרגיל שלך הגיע גם אליי"
אז איך משנים את המשדר שלנו?
"למשל, הופכים אמונות שליליות להצהרות חיוביות. אחד התרגילים בקורס הוא לכתוב בפנקס מילים שליליות שאנחנו אומרים כמו 'שרפתי את כל הכסף שלי על הטיול', 'אני בחיים לא אמצא את העבודה שאני רוצה' או 'כל הגברים זבל', ואז לזרוק את הפנקס ולשנות את המשפטים האלה להצהרות חיוביות כמו 'הטיול היה שווה כל שקל', 'עבודת החלומות שלי מחכה לי' או 'אני יודעת שבן הזוג שלי קיים ואני אמצא אותו'. השפה היא תרגום של המחשבה ומחשבה יוצרת מציאות. עוד טיפ נחמד הוא שתמיד יהיה מזומן בארנק, כדי שממש נראה בעיניים את הכסף, זה נותן תחושה של יש. אני מלמדת לשחרר כסף באהבה. כשאני רושמת צ'ק אני מוסיפה את המילה 'בברכה' וכשאני מעבירה כסף באפליקציה אני מוסיפה לב, כדי לא להרגיש שגונבים אותי אלא להפך, להרגיש שאני נותנת באהבה ויש לי מאיפה”.
ואיך זה עובד כשמדובר במצבים קשים? בפשיטת רגל? במינוס גדול?
"יש בחיים מצבים קשים ומבאסים, אבל לאדם יש חלק במצב שהוא הגיע אליו, ומכאן גם הכוח לשנות אותו. אני מלמדת לקחת אחריות על התודעה ולחשוב חיובי בכל מצב. אני ממש לא מייעצת לבזבז, אבל תמיד אפשר להרגיש שפע בדברים הקטנים - טיול בטבע, מפגש עם חברים, ארוחת בוקר בקפה שכונתי. אם אני אהיה כל הזמן בסגפנות, זה מה שאני אמשוך".
מור מספרת על צירוף מקרים מפתיע במיוחד: "יום אחד, אמא שלי קיבלה מעטפת כסף. היא התקשרה אליי, צחקה ואמרה: 'בטח את אחראית על זה, אני לא מאמינה שהתרגיל שלך הגיע גם אליי".