חמישה ימים לאחר התופת של 7 באוקטובר נשלחה הודעה בקבוצת הווטסאפ של קציני המבחן של מחוז דרום. שאלו בה מי מוכן לרדת ולסייע במלונות המפונים באילת. לעובדת הסוציאלית לירז נורני (44), קצינת מבחן לנוער במשרד הרווחה והביטחון החברתי, גרושה ואם לשניים מאשקלון, היה ברור שהיא מתייצבת. היא ארזה מזוודה, ולמחרת, ביום שישי, הגיעה עם שני בניה (18, 15) למלון אסטרל פלמה, לשם התפנו תושבי חבל אשכול מהמושבים צוחר, מבטחים, עמיעוז, יתד ושדה־אברהם וכן תושבים משדרות. "הגעתי בלי שהיה לי מושג בכלל איפה נישן. אני שוכנתי במלון קטן, והילדים ישנו בבתים של שוטרים מתחנת אילת. אחרי כמה ימים שכרתי דירת סטודיו בעיר", היא נזכרת.
את מגיעה למלון ומה אז, מאיפה מתחילים?
"הגעתי ופתחתי עמדה - שולחן, כיסא ופלקט של משרד הרווחה. התפקיד שלי היה לרכז את צורכי המפונים ולהיות להם כתף תומכת. עד אוגוסט האחרון גרתי במושב נתיב־העשרה, שנפגע גם הוא ב־7 באוקטובר. חוויתי שם סבבים צבאיים וצבע אדום ואני יודעת מה זה להיות סגורה שעות לבד עם ילדים בממ"ד בלי חשמל או מים. הרגשתי שלמרות שלא חוויתי את האימה והאובדן של התושבים, אני מכירה את ההתמודדות שלהם. כל כולי התמסרתי למשימה".
תארי לי את המציאות שאת נתקלת בה.
"התחלתי לבדוק מה התושבים צריכים. שמעתי את הסיפורים שלהם. היו במלון בני משפחה של חטופים, מישהי שישבה שבעה על אחותה, זוג שאיבד אחיין שנפל כלוחם בכיתת הכוננות. היו כאלה שהיו צריכים מענה פסיכולוגי או פסיכיאטרי והפניתי אותם, והיו גם צרכים פיזיים שדאגתי להם, למשל, שוברים לבגדים במידות גדולות".
"רציתי לתת למיזם עומק ולספר את הסיפור האישי של המפונים. אלה תושבים שלא שמעו עליהם מספיק בתקשורת. גם הם איבדו קרובי משפחה וחברים, ואיכשהו קולם פחות נשמע"
ואז הצעת לאפשר למפונות ולמפונים להיכנס למטבח המלון ולבשל אוכל מהבית. מאיפה זה הגיע?
"הם סיפרו לי שהם מתגעגעים לאוכל של הבית. האוכל במלון טוב, הצוות יצא מגדרו, אבל זה לא הבית. אילת זרח, סמנכ"לית רשת אסטרל, הציעה שיגיעו לבשל במטבח אצלה בבית. מנכ"ל המלון באילת, דודו בן ענת ואני המשכנו לגלגל את הרעיון, והוסכם שמראשון עד חמישי, בכל יום מפונה אחר יבשל במטבח המלון מתכון ביתי לבחירתו".
איך השף וצוות המטבח קיבלו את זה?
"הם נרתמו בשמחה. זו הייתה עוד דרך של המלון לחבק אותם. לא כל מלון היה פותח ברמה יומיומית את המטבח, דואג להשיג מה שצריך, כולל בשר ראש או מי ורדים".
אז איך זה הלך?
"במשך 47 ימים, מדי ארוחת ערב הוגשה מנה על פי מתכון של מפונה. המפונה הכין במטבח למשפחה שלו מנה שהוא מתגעגע אליה. השף והצוות העתיקו את המתכון ובישלו את אותה מנה לשאר האורחים. בארוחת הערב, המנה הוגשה לצד שלט עם הפרטים – באיזו מנה מדובר ומי בישל. היו מתכונים שנכנסו באופן קבוע לתפריט של המלון, כי הצוות נדלק על הטעמים".
מדהים.
"להריח ולאכול את הטעמים מהבית זה דבר מנחם כשלעצמו, אבל פה היה גם רצון להעצים את המפונים, להחזיר להם מעט שליטה, להחזיר אותם לעשייה. בימים הראשונים הם ישבו שעות בלובי, חסרי מעש. לבשל זו תרפיה. היה בזה אלמנט של שיקום. פתאום, החיות חזרה, הייתה התרגשות. זה לראות חיוך שמזמן לא היה. אגב, לא רק נשים בישלו. גם גברים ואפילו שתי נערות".
לא הסתפקת בזה והחלטת להוציא ספר בישול על פי אותם המתכונים.
"רציתי לתת למיזם עומק. הבנתי די מהר שאני רוצה לעשות מזה ספר בישול שיכלול לא רק את המתכונים, אלא גם את הסיפור האישי של המפונים. כל מי שבישל נתן לי את המתכון ועל הדרך סיפר על עצמו, על המטבח שעליו גדל, על המנה וגם על אירועי 7 באוקטובר. אלה תושבים שלא שמעו עליהם מספיק בתקשורת. גם הם איבדו קרובי משפחה וחברים, ואיכשהו קולם פחות נשמע. אני מרגישה שדרך הספר הזה, שייצא לאור בקרוב, תהיה נראות גם שלהם".
מה קורה איתם עכשיו? הם עדיין שוהים במלון?
"אני כבר עזבתי את המלון, אבל רוב המפונים נשארו שם ועדיין לא ברור עד מתי. אני בקשר הדוק איתם, וכשהם צריכים משהו הם פונים לטלפון האישי שלי. זה הפך להיות קשר אישי ומחבק".
המקרוט של גילי בסעד
גילי בסעד (52) משדרות, נשואה ואם לחמישה (בני 27, 25, 21, 14 ו־8), הייתה באותה שבת בבית עם משפחתה. "אנחנו משפחה דתית, אבל הבן הגדול שלי, שלא שומר שבת, חזר ממסיבה ועבר בכניסה לעיר דקות מעטות לפני שהמחבלים טבחו שם באוטובוס הגמלאים. הוא הגיע הביתה ונכנסנו לממ"ד. הוא שמע מה קורה מחברים בווטסאפ. שדרות היא עיר קטנה, הוא התחיל להגיד שמות של הרוגים שאנחנו מכירים, חשבתי שאני בסרט אימה. באיזשהו שלב, שני הבנים הגדולים יצאו ועלו לקומה השנייה, להסתכל מה קורה. הם לא סיפרו לי שראו מהחלון מחבלים יורים. הם התקשרו לאחיינית שלי שהייתה באוגדת עזה. 'איפה הצבא?', הם שאלו אותה, והיא ענתה, 'כפרה עליכם, אין צבא. תשמרו על עצמכם'. עברנו את השבת בפחד. ביום ראשון בצהריים יצאנו לכיוון אילת. אחר הצהריים השכן התקשר לבעלי ואמר לו שהוא רואה במצלמות שיש מחבלים מחוץ לבית שלנו. למזלנו, כבר לא היינו שם".
אתם עדיין במלון?
"כן. הילדים לא רוצים לחזור בשום אופן לשדרות, בעלי ואני בדילמה".
אפית במלון את עוגיות המקרוט שלך.
"זו הייתה הרגשה טובה להיכנס למטבח ולאפות בשביל אחרים. פרגנו לי, אהבו את העוגיות. מדובר במתכון טריפוליטאי של עוגיות סולת ממולאות תמרים. אני לא מטגנת, זה פחות קלוריות ויותר בריא ועדיין טעים מאוד. למדתי לעשות את זה מאמא שלי. אני אופה את העוגיות לפני יום כיפור, כי איתן אנחנו שוברים את הצום ובפורים, למשלוח מנות".
מקרוט אפוי או מטוגן
המרכיבים
לבצק
- 1 ק"ג סולת
- 1 כוס שמן (הכוונה היא לכוס חד־פעמית לשתייה חמה)
- 1 כוס סוכר
- 1 שקית אבקת אפייה
- 6 טיפות מי זוהר
- 2 – 1/2 2 כוסות מי ברז
- 1 כף קליפת תפוז מגוררת
למלית
- 1/4 כוס שמן
- 1 חבילה תמרים מגולענים בוואקום
- 1 כפית קינמון
- 1 כפית בהרט
- 6 טיפות מי זוהר
- לסירופ
- 1 ק"ג סוכר
- 5 כוסות מים
- 1/2 לימון סחוט
- 1 מקל קינמון
ההכנה
1. הבצק: שמים בקערה את הסולת ומוסיפים את שאר המרכיבים. מערבבים לקבלת בצק במרקם דביק. מכסים את הקערה בניילון נצמד ונותנים לבצק לנוח במשך 30 דקות.
2. המלית: מחממים בקלחת את השמן. מוסיפים את התמרים ופותחים אותם עם הקינמון, הבהרט ומי הזוהר.
3. מחלקים את הבצק לארבעה חלקים. מורחים כל חלק במלית ומגלגלים לרולדה. חותכים לחתיכות בעובי 4-3 ס"מ כל אחת.
4. אופים בתנור שחומם מראש ל־170 מעלות. לחלופין ניתן גם לטגן את המקרוט בשמן עמוק.
5. הסירופ: מערבבים ומחממים בסיר את כל המרכיבים עד לקבלת מרקם סמיך.
6. טובלים את המקרוט בסירופ ומניחים על מגש. בתיאבון.
השקשוקה של אנט מלכה
אנט מלכה (74), אלמנה, אם לארבעה, סבתא וסבתא־רבתא, גדלה מגיל שבע באופקים ומאז שנישאה היא גרה במושב מבטחים. "הייתי בממ"ד משבת בבוקר עד ראשון בערב, יחד עם בתי שגרה אצלי, בעלה וחמשת ילדיהם", היא נזכרת. "גם כשכבר יכולנו לצאת, הנכדים שלי התחבאו מתחת לשמיכות וסירבו. מחבלים הגיעו עד פתח הבית, בחומה שלנו היו יריות. לבת אחרת שלי שגרה במושב יש בחצר מטבח ומקרר. המחבלים היו שם שעות, ישבו ואכלו, והיא שמעה אותם. הם גנבו לה את המכונית כשעזבו. מאז שפינו אותנו אנחנו במלון, מתלבטים אם לחזור או לא".
השקשוקה שהכנת היא מתכון מנצח שלך.
"הייתי סייעת בגן ועבדה איתי מישהי ארגנטינאית. יום אחד היא בישלה לילדים שקשוקה עם חצילים ותפוחי אדמה. טעמתי וכבר באותו יום בישלתי את זה בבית, לילדים שלי. הם התלהבו, ומאז, בכל מפגש משפחתי, מבקשים שאביא את זה. כשהציעו לי לבשל במלון, שמחתי. קיבלתי מחמאות וכולם נהנו".
שקשוקה חריפה עם חצילים ותפוחי אדמה
המרכיבים
- 3 ק"ג עגבניות אדומות
- 4 פלפלים חריפים
- 1 ראש שום
- 3 חצילים
- שמן
- 5 תפוחי אדמה לבנים בגודל בינוני
- 1/2 1 כפות פפריקה מתוקה
- 1 כף מלח לא גדושה
- 1/4 כפית פלפל שחור
- 1 כפית מרק עוף פרווה
- 15 ביצים
- 1 צרור כוסברה
ההכנה
1. מקלפים את העגבניות, חותכים לקוביות ומניחים בסיר.
2. חותכים את הפלפלים החריפים לטבעות או קוביות. מקלפים את שיני השום וחותכים לפרוסות. מבשלים על להבה בינונית, עד שהעגבניות מתרככות.
3. מקלפים את החצילים בצורת רצועות ("שתי וערב"), חותכים אותם לקוביות, מטגנים בשמן עמוק. מקלפים את תפוחי אדמה, חותכים אותם לקוביות ומטגנים. מוסיפים את החצילים ואת תפוחי האדמה לסיר העגבניות.
4. מתבלים בפפריקה מתוקה, מלח, פלפל שחור ומעט מרק עוף, מוסיפים כ־1/4 כוס מים ומבשלים עד שהכול אחיד ומתובל. לאחר 10 דקות שוברים את הביצים. נותנים להן להתבשל עד שהן מוכנות. מוסיפים כוסברה קצוצה מעל השקשוקה לקישוט.
