סאני קורמן עינבל (44), נשואה ואמא לארבעה מתל אביב, עבדה במשך 12 שנה כאחות מיילדת בבית החולים ליס שבאיכילוב. בשנה האחרונה לקחה חופש מהעבודה כדי להגשים חלום: תיעוד לידות.
"הרעיון נולד לאחר שסיימתי לימודי צילום מקצועי, סתם בשביל הכיף", היא מספרת. "חשבתי שאישה צריכה לראות את העוצמות המטורפות שלה באירוע מכונן ומשנה חיים כמו לידה. מעבר לזה שאני רואה בזה את האמנות והיצירה שלי, אני מרגישה שזה כלי להעצמה ולריפוי של היולדות. אני מתרגשת כל כך מכל הנשים המדהימות שפונות אליי ומבקשות שאתעד את הלידה שלהן, אני עובדת לבד ולצערי לא יכולה להיענות לכולן". בינואר תחזור לעבודתה כמיילדת ובמקביל תמשיך לצלם. את הצילומים המרגשים אפשר לראות באינסטגרם שלה: sunnybirthpic.
חיים חדשים לאחות שכולה
באפריל תיעדתי את הלידה הראשונה של העיתונאית חן זנדר ובן זוגה תומר מימון. בצידי המיטה הניחה חן תמונות של אחותה, נועה, שנרצחה במסיבת נובה. הלידה התרחשה במקרה ביום ההולדת של אמא שלהן, מלי, שנכחה בחדר. הרגשתי זכות אדירה לתעד את המשכיות החיים למרות הניסיון להשמיד אותנו.
צירים באזעקות
סו ואליאב נידם הגיעו ללידה השלישית שלהם בבית החולים קפלן ב־1 באוקטובר, בזמן ההתקפה האיראנית והפיגוע ברכבת הקלה ביפו. אחת לכמה דקות נשמעו אזעקות ובומים.
כשיכולנו, רצנו למרחב המוגן עם יולדות נוספות – כל מי שלא הייתה עם אלחוש אפידורלי או באמצע לידה. כשסו הייתה בשלב לידה מתקדם, לא התפנינו לקול האזעקות. נשארנו איתה בחדר וקיווינו לטוב. היא התמודדה בגבורה רבה והצליחה לנתק את עצמה מתחושת סוף העולם של אותה העת.
לידה הרחק מהבית
לפני שנה, בתחילת דרכי בתיעוד הלידות, צילמתי את הלידה השנייה של מריה ואפיק חזיזה, מפונים משדרות שגרו אז בדירה זמנית בתל אביב.
אפיק היה אז במילואים ועד ליום הלידה לא היה בטוח אם יהיה נוכח בה. בסופו של דבר הוא הספיק להגיע לרגע הכמעט אחרון של הלידה, הניח את הנשק על הרצפה והחזיק את הבן שלו בידיים.
