אצבע הגליל / נחל שניר
נחל שניר, הידוע גם בשם חצבני, הוא הארוך במקורות הירדן. רק חלק קטן ממנו, בסמוך לקיבוץ מעיין־ברוך, נתון בתחום של שמורת טבע מסודרת.
תמצאו כאן חניון מסודר, קיוסק/ עמדת מידע, שירותים ובריכת שכשוך לילדים. המסלול הכולל הליכה במים הוא המומלץ מבחינתי: הולכים מעט באזור יבש וממשיכים לתוך המים הזורמים, תחת עצי דולב עצומים.
לאורך הדרך תפגשו במפלים קטנים. מומלץ לשבת על אחד הסלעים ופשוט לתת למים הצוננים לזרום על גופכן. זוהי תמצית העונג כאן, ביום חם של יולי־אוגוסט.
כניסה: 28-14 שקל. הרשמה מראש באתר רשות הטבע והגנים. ווייז: שמורת טבע נחל שניר־חצבני.
טיפ: לשניר יש גם קטע חינמי, הנקרא "האי של הצפון" (חפשו ברשת איך להגיע).
עוד באזור: שמורת נחל דן, שמציעה הרבה צל וגם בריכת שכשוך שמתאימה מאוד לילדים, אבל מעבר אליה אין להיכנס למים.
איפה אוכלים בסביבה? מתחם ההסעדה והקניות "גן הצפון" מציע שפע אפשרויות, ממסעדת "פוקצ'ה בר" ועד דוכן פלאפל וסביח. חלק מהמסעדות במקום כשרות. ועוד: באזור פועלים לא מעט פוד־טראקים שמציעים אוכל מגוון ומפתיע באווירה לא רשמית ובמחירים נוחים, וכך גם תסייעו לעסקים קטנים של תושבי האזור. חפשו למשל את "טוקיו בנגקוק", "חומוס העגלון", "טום יאם", "שירי פסטה", "פיצה טראק", "לה רוסטיקה", "מיינניים", "עגלילה בר" ועוד. הם ממוקמים ביישובים בית־הלל, דפנה, מעיין־ברוך ואחרים שבאצבע הגליל. לא כולם פתוחים בכל יום, אבל שווה לחפש.
רמת הגולן / עין מוקש
כדי להגיע לפנינה הזאת שברמת הגולן, נדרשת הליכה קלה: כ־500 מטר מכביש מספר 98, המחבר בין קיבוץ עין־זיוון לאזור מעבר הגבול לסוריה הסמוך לקונייטרה.
עין מוקש קיבל את שמו הודות לשדות המוקשים, שבהם היה מוקף. לפני כתריסר שנים עבר האזור ניקוי ופינוי, וכעת ניתן להגיע לאתר בשביל מסודר ובטוח. ועדיין, אין לעבור את הגדרות שמסביב, המזהירים מסכנת מוקשים.
עין מוקש הוא מעיין הנובע בתוך בור מים עגול, שקירותיו מרוצפים אבני בזלת קטנות. המים עמוקים מאוד, שישה־שמונה מטרים וקרים מאוד, ואפשר להיכנס בירידה במדרגות או בקפיצה. בגלל הקור, מומלץ לקפוץ, להתחמם בשמש וחוזר חלילה.
אזור המעיין אינו מוצל, אך במרחק קטן ממנו אפשר לתפוס מעט צל תחת העצים ולערוך שם פיקניק.
כניסה: חינם. ווייז: עין מוקש. שימו לב: מגרש החנייה הסמוך קטן מאוד, יתכן שתיאלצו להשאיר את הרכב בשולי הכביש הראשי. עשו זאת בזהירות וכמה שיותר רחוק שאפשר מהכביש עצמו.
איפה אוכלים בסביבה? ב"מטרלו" בעין־זיוון – מאפייה־קונדיטוריה נהדרת (פתוח בשלישי עד שבת, 13:00-9:00), בחומוסייה הממוקמת מעל "מטרלו" (שני עד שבת, 15:00-11:00, למשלוחים: טל': 077-6020723) או ב"קופי ענן", בפסגת הר בנטל הסמוך.
רמת הגולן / נחל יהודיה
מדובר במסלול מאתגר, שמחייב הליכה ממושכת על מישור הררי במשך כמעט שעה, בטרם תוכלו להתחיל לרדת מטה, לכיוון המים. לכן, זהו מסלול שלא מתאים לימי שרב ובכלל – לא לצעידה בשעות החמות של היממה.
ביציאה מחניון יהודיה (שמציע מסלולים נוספים בשמורה), תמצאו שתי אופציות, ושתיהן מיועדות למיטיבי לכת: הראשונה מבטיחה הליכה תחת שמש קופחת עד תחילת הירידה לנחל ואז הליכה מאתגרת בתוך הנחל, שאינה מתאימה למי שסוחבים על גבם מנשאים (טיפ: אבטחו מראש חפצים יקרי ערך בשקיות אטומות); האופציה השנייה כוללת הליכה קצרה יותר, עד שלט המפנה למפל יהודיה, ואז ירידה במדרגות, התרעננות במפל וחזרה מעלה במדרגות. כיוון שהגענו ביום חם, בחרנו באופציה השנייה ונהנינו להתרענן במים הקרים, לשחות אל המפל ולעמוד תחת הזרם העוצמתי. אין מסאז' טוב מזה לגב ולראש.
שימו לב: יש להצטייד בכמות גדולה של מים (בשילוט באתר נכתב: חמישה ליטרים מים לאדם) וכן בכובעים רחבי שוליים ובקרם להגנה מפני קרינת השמש.
כניסה: 22-9 שקלים. הרשמה מראש באתר רשות הטבע והגנים. ווייז: חניון שמורת יהודיה.
איפה אוכלים בסביבה? במרכז המסחרי של קצרין תמצאו פיצה טובה וחצ'פורי ב"פיצה
פנטזי". פתוח בכל יום, כולל שבת.
הגליל המערבי / עין חרדלית
מעיין שהפך לפופולרי מאוד, אפילו מדי, בשנים האחרונות. הוא מזין את נחל כזיב, הגדול בנחלי הגליל המערבי, שתחילתו בהר מירון וסופו בים התיכון.
איך להגיע? נוסעים לכיוון מושב עבדון (בווייז כותבים "חניה לעין חרדלית" או "שמורת עין חרדלית"). חונים במגרש שליד מתקן המים, ממשיכים בהליכה בשביל ואחרי כמה דקות מגיעים למים לא עמוקים, שמתאימים לשכשוך או להליכה בנחל עם ילדים קטנים. אפשר להמשיך מכאן למסלולי הליכה בשמורה המרשימה של נחל כזיב או במבצר מונפורט שאינו רחוק.
כניסה: חינם.
עמקי הצפון / עין מודע, עמק המעיינות
בין מגרש החניה לבריכת המים הגדולה של עין מודע, מפרידות כעשר דקות הליכה בשמש. אם יש לכן כוח לזה, לא תתחרטו: המים קרירים וצלולים, אפשר לצוף בהם על גבי המזרן, לשחק בכדור, לעשות פיקניק בצל האיקליפטוסים שמסביב ותכלס - לבלות כאן יום שלם.
כניסה: חינם.
טיפ: בקרבת מקום תמצאו לא מעט אתרי מים, ובהם נחל האסי והגנים הלאומיים הסחנה ("גן השלושה") ומעיין חרוד. הכניסה לאסי היא בחינם, אבל לא אפשרית בשבת. הכניסה לסחנה ולמעיין חרוד בתשלום, על בסיס מקום פנוי, ואינה מומלצת בעונה זאת בימים שישי ושבת, בגלל עומס מבקרים.
איפה אוכלים בסביבה? לפעמים תמצאו "גזלן"/ אוטו גלידה בחניון, אבל מומלץ להביא אוכל ושתייה מהבית. ועוד: בתחנת הדלק בכניסה לקיבוץ בית־השיטה, פועלת מסעדה ערבית גדולה ונחמדה בשם "טורעאני" (פתוח כל יום, בין 12:00 ל־21:00, טל': 050-7205513).
עמק אלונה / עין אביאל ועין עמיקם
עמק אלונה או יישובי המועצה האזורית אלונה משתרעים במרחב שבין המורדות הדרום מערביים של הכרמל והרי מנשה, ובין בנימינה ופרדס־חנה. תמצאו באזור היפהפה הזה, שמכונה גם "טוסקנה הישראלית", את היישובים גבעת־ניל"י, עמיקם ואביאל, את אתר "מי קדם", שהוביל מי שתייה מהכרמל לעיר הרומית קיסריה וגם צמד מעיינות סמוכים, שנמנים עם מקורותיו של נחל תנינים.
המעיין הצפוני שבהם, עין עמיקם, מתאים למגיעים ברכבי שטח, שכן הדרך משובשת. המעיין הדרומי, עין אביאל, נגיש לכל רכב, כי החניון הקרוב צמוד לכביש.
עין עמיקם, הסמוך כמובן למושב עמיקם, ממוקם במעין ג'ונגל פראי וייתכן שתשובו משם עם מעט שריטות מפטל קוצני. מומלץ ללבוש מכנסיים ארוכים ואולי גם חולצה ארוכה ולחבוש כובע.
בנסיעה בדרך עפר תראו שני פתחים בסבך הצמחייה, שמובילים למים. הראשון מוביל למעין חוף סלעי, השני לעץ תות גדול. בחרו באחד מהם, היכנסו למים הרדודים והקרירים ולכו תוך פילוס הדרך בצמחייה. כיף גדול לילדים שחולמים על ביקור בג'ונגל.
עין אביאל, כאמור, נגיש יותר: חונים בחניון, צועדים שמונה צעדים, ואתן במים. למי שרוצה ללכת במים, מומלץ לאבטח בשקית זיפלוק את החפצים החשובים. ככל שתתקדמו דרומה, המים יהיו עמוקים יותר ובהמשך תוכלו אפילו להניח את הציוד על הגדה היבשה ולשחות מעט. השקט נפלא ולצד המים יש זוּלות מוקפות בצמחייה. כשביקרנו במקום, ישבה באחת מהן חבורת צעירים שבישלו על גזייה ואכלו בצוותא ובאחרת ראינו בחור קורא ספר. אל תקלקלו את המקום.
כניסה: חינם. ווייז: עין עמיקם/עין אביאל.
איפה אוכלים בסביבה? ממש בסמוך תמצאו את "חומוס אביאל", שלרוב פתוח בחמישי עד שבת, בין 12:00 ל־17:00 (טל': 052-8795207). בבנימינה, שאיננה רחוקה, יש לא מעט מקומות לאכול בהם, למשל, בית הקפה־מאפייה "לחם בורקין" (פתוח: שני-שישי, טל': 04-6332228).
צומת ירקון / בית לאה, נחל הירקון, דרום השרון
שאיבת מים מוגברת ממקורות נהר הירקון הביאה את הנחל אל סף גסיסה בשנות ה־70 וה־80 של המאה שעברה. במקום מי נביעות צלולים, זרמו בו מי ביוב מזוהמים. שנים ארוכות של שיקום, טיהור וניקוי, החזירו את המים הנקיים לירקון וסייעו בהפיכת כמה פינות חמד הסמוכים למקורותיו, באזור ראש־העין וצומת ירקון, לאתרי מים יפהפיים.
שלוש נקודות טבילה נמצאות בסמיכות לצומת ירקון. המוצלחת שבהן היא בית לאה, בקרבת מושב נווה־ירק. שתי דרכים מובילות לאתר, שתיהן משובשות, וההגעה מומלצת לבעלי רכבי שטח או לרוכבים על אופניים.
מה במקום? סמוך למבנה הרוס מהמאה ה־19 ובין עצי איקליפטוס גבוהים, בנקודה שבה הנחל נחשב לנקי, תמצאו רחבה מוצלת ונעימה. האטרקציה המרכזית היא חבל "טרזן", שיעזור לכן לזנק למים ומניסיון, זה כיף גדול. בשבתות עמוס כאן, כך שמומלץ להגיע בימי השבוע האחרים.
כניסה: חינם. ווייז: בית לאה.
איפה אוכלים בסביבה? במושב נווה־ירק תמצאו עגלת קפה מוצלחת בשם "זלדה" (פתוח: שני-שישי) ובפארק האקולוגי של הוד־השרון, מרחק חמש דקות נסיעה מצומת ירקון, פתוחה בשבת עגלת קפה שמציעה גם פיצות.
טיפ: אל תתפתו לפרסומים על "המפל הנסתר" ("מפל שרונים"), המים שם לא הכי נקיים; ותרו גם על אזור הנחל שמתחת לכביש מספר 5. בקרבת המים תמצאו בדרך כלל אשפה ובוץ.
הרי ירושלים / עין לבן, נחל רפאים
ממערב לחניון גן החיות התנ"כי ולאקווריום, בקצה הכביש, נובע עין לבן. זהו מעיין נאה, הממוקם בקצה גרם מדרגות, בין עצי תאנה מלבבים וטראסות חקלאיות ואל מול נוף הררי מקסים.
המים נאגרים כאן בשתי בריכות, במפלסים ובעומקים שונים. בימי השבוע אפשר לעשות כאן פיקניק נחמד בצל העצים וליהנות מהשלווה, בסופי שבוע המקום עמוס במטיילים. המים אגב ירקרקים־עכורים, אבל אומרים שהם נקיים. לשיקולכן אם לטבול.
כניסה: חינם. ווייז: עין לבן.
הרי ירושלים / עין ספיר, מושב אבן־ספיר
מעיין נהדר מבחינתי, משום שאפשר לחנות ותוך דקה להיכנס למים הצלולים, הקרים מאוד. חסרונו של המעיין הפוטוגני, הממוקם במערה במורדות מושב אבן־ספיר, הוא בגודלו המזערי: את החוויה אפשר למצות תוך כמה דקות.
כדי להאריך את השהות במקום, הביאו שמיכת פיקניק (יש רק שולחן או שניים במקום), משחקים (שש־בש, קלפים וכדומה), אוכל ושתייה ושמרו על הניקיון.
כניסה: חינם. ווייז: עין ספיר.
עוד בסביבה: הסטף, אבל הדרך מהרכב למים ארוכה ותלולה ואיכות המים לא ברורה.
איפה אוכלים בסביבה? במושב אבן־ספיר מצאנו מכולת/ ירקנייה נחמדה ולא יקרה; שכונת עין כרם הציורית, על מסעדותיה, אינה רחוקה.
מדבר יהודה / נחל דוד, נווה במדבר
נחל דוד הסמוך לעין גדי שבבקעת ים המלח הוא נווה מדבר אמיתי: סבך של צמחייה טרופית ירוקה בתוך קניון מדברי צהבהב, מגוון בעלי חיים – מיעלים ושפני סלע ועד עופות מדבר – והמוני מטיילים, שנהנים לשבור את החום בטבילת רגליים במים הצוננים.
למעשה מדובר בשני נחלים צמודים, דוד וערוגות, שהכניסה אליהם נפרדת (והתשלום נפרד). קטע ההליכה עד מפל דוד, שגובהו כ־36 מטר נוח לכל המשפחה ונגיש לבעלי מוגבלויות בחלקו. לאורך מסלול ההליכה תמצאו כמה בריכות שכשוך קטנות ומהנות, בנקודות מוצלות.
חשוב לזכור: אזור ים המלח נחשב לחם ביותר בישראל בעונת הקיץ. קחו איתכן תמיד מים, חבשו כובע והגנו על עצמכן מפני השמש.
כניסה: 28-14 שקל, יש לתאם ולהירשם מראש באתר רשות הטבע והגנים. ווייז: שמורת טבע עין גדי - נחל דוד.
לפני שטובלים
ככל שגשמי החורף מתרחקים וחום הקיץ מתקדם, כך מתאדים המים במאגרי מים מסוימים ונחלשת הזרימה בנחלים. ככלל, לא מומלץ לקפוץ למי נחל או מעיין בטבע, לא כל שכן כשעומק המים נסוג. בדקו בטרם תקפצו.
המים נראים עומדים, מעופשים או עכורים? אל תיכנסו.
בקיץ מתרבים הזיהומים השונים במי נחלים: חיידקים שמקורם בצואת בעלי חיים, עכברת ועוד. למים אלה לא מומלץ להיכנס כלל. משרדי הבריאות ואיכות הסביבה מבצעים באופן שוטף דיגום של רמות הזיהומים בנחלי הגליל והגולן ומפיצים לציבור התראות על חריגות (חפשו ברשת: "דיגום נחלים"). כמה מאתרי המים הפופולריים "מככבים" בעונת הקיץ באופן די קבוע ברשימה הלא סימפטית הזאת, ובהם בריכת המשושים ברמת הגולן, הזאכי, נחל אל על, אזור שפך הירדן לכנרת ועוד.
כדי לטייל במים, חשוב להצטייד בנעליים סגורות שמתאימות להליכה במים, כלומר, שלא אכפת לכן לשטוף או לכבס אחר כך. סנדלים או שקפקפים לא יתאימו.
בואו בבגדים נוחים וקלילים, שיתאימו לכניסה למים, ותחתם בגד־ים.
במקומות שאינם שמורות מסודרות או פארקים, אין שירותים, קיוסק או פחי אשפה. הצטיידו מראש במים ומזון – והשאירו את המקום נקי.
תכננו מראש: חפשו ברשת את הפרטים הקטנים לגבי אתר המים שבו אתן רוצות לבקר, מבחינת גישה וחניה, תשלום כניסה או שלא, ציוד שכדאי להביא וכדומה. התאימו את האתר למי שנוסעים: משפחות עם ילדים מוגבלות לאתרים מסוימים, בעוד שמיטיבי לכת יכולים להגיע לכל מקום כמעט.
זכרו: ישראל קטנה וצפופה ומקורות מים אין בה הרבה. בעונת החופש, בעיקר בימי שבת, מלא ועמוס. אם רוצים ליהנות, בחרו לטייל בימי אמצע השבוע.
