היא: יפית פרץ (32), שותפה בחברת "סטודיו פרץ" למיתוג, בניית אתרים ואוטומציות. הוא: אליאסף פרץ (33), שותף לחברה עם יפית. יחד הם נשואים עשר שנים והורים לאליהו (חמש), יצחק (שנה ועשרה חודשים) ונוריאל (חמישה חודשים).
הטראומה : לא הבנתי שזה אונס
יפית: "הייתי בת 16, נערה תמימה ממגדל העמק. למדתי במסגרת חרדית של בנות בלבד, לא ידעתי בכלל מה זה מגע פיזי, לא ידעתי איך באים ילדים לעולם. יום אחד החלטתי לנסוע לסבתא שלי שגרה בתל אביב. בזמן שחיכיתי לאוטובוס לתחנה המרכזית בעפולה, עבר רכב והנהג הציע לי טרמפ. בתמימותי עליתי לרכב. בדרך דיברנו, והבנתי שלמרות שהוא לא דתי הוא מכיר אנשים מהשכונה, כי הוא ציין שם של שכן שלי. אחרי שהוא אמר את זה, לא חשדתי ולא פחדתי. כשהגענו לעפולה הוא הציע להמשיך ולקחת אותי עד לתל אביב, כי לדבריו הוא גם ככה נוסע לכיוון הזה. הסכמתי להצעה.
"בדרך לתל אביב הוא עצר, הלך לדבר בטלפון, וכשחזר אמר, 'יש שינוי בתוכניות. אני חייב להגיע לאיזשהו מקום שקשור לעבודה שלי, ואשים אותך לרגע באיזו דירה'. לא אהבתי את הרעיון, אבל כבר הייתי בתוך הסיטואציה. הגענו לדירה כלשהי, לא הבנתי איפה אני, והוא יצא. כשחזר הוא התחיל לשאול, 'מה עם חיבוק, נשיקה?'. אמרתי שאני דתייה ולא עושה דברים כאלה. פתאום הוא תפס אותי בכוח והשקה אותי במשהו שגרם לי לאיבוד הכרה. מכאן יש לי חור בזיכרון. אני כן זוכרת שהיו שם ארבעה אנשים, אני זוכרת את הפרצופים שלהם. כשהתעוררתי הקאתי וראיתי שאני מדממת. לא הצלחתי לזוז. הייתי בקיפאון. לא הבנתי שזה אונס.
"למחרת אותו אדם נתן לי כסף למונית והגעתי לסבתא שלי. אבא שלי היה שם – התברר שהוריי כבר פנו למשטרה והתחילו חיפושים אחריי. כששאלו איפה הייתי אמרתי שנרדמתי על ספסל. אבא שלי החזיר אותי הביתה, וכשאמא שלי ראתה שאני מבוהלת ונסערת, היא שאלה, 'מישהו נגע בך? פגע בך?'. הכחשתי. במקום שבו חונכתי לא הייתה פתיחות לדבר על דבר כזה".
ההתמודדות: התחלתי להקיא
יפית: "במשך חמש שנים לא סיפרתי מילה. היה לי קשה להירדם בלילות, התרחקתי מחברות. התחלתי להקיא על בסיס יומיומי והגעתי לתת־משקל. בגיל 21 נראיתי כמו ילדה בת 14. לאורך כל הזמן הזה אמא שלי הייתה בטוחה שקרה משהו, אבל כל פעם שהיא שאלה הכחשתי. גם למשטרה פחדתי לספר. האנסים הזהירו אותי באותו יום שלא אספר לאף אחד ואמרו שלא צנוע לדבר על זה. הם ניצלו את התמימות המוחלטת שלי.
יפית: "התיישבתי וכתבתי לו בווטסאפ מגילה. סיפרתי לו על האונס עם כל הפרטים. אחרי ששלחתי, הייתה רבע שעה של שתיקה". אליאסף: "הייתי בהלם. קשה לעיכול להבין שבת הזוג שלך עברה דבר כזה. אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא משנה כלום:
"אחרי התיכון עברתי לירושלים ללמוד עיצוב גרפי. רק בגיל 21, כשחזרתי מירושלים, החלטתי שאי אפשר להשאיר את זה יותר בבטן וסיפרתי לאמא שלי. היא חיבקה אותי והתייסרה על מה שעברתי. הוריי רצו לפנות למשטרה, אבל ראו שאני לא מסוגלת. בשלב הזה התחלתי טיפול אצל מטפלת רגשית. הייתי במצב שאפילו ריח של בושם גברי דחה אותי. אחרי שנה של שיחות, המטפלת נתנה לי משימה לצאת לדייטים. מבחינתי זו הייתה משימה שצריך לסמן עליה וי. לא באמת חשבתי להתחתן. בכל מקרה, אליאסף היה הבחור השני שיצאתי איתו".
ההיכרות: הרגשתי במקום בטוח
אליאסף: "אני הייתי בן 23, תלמיד ישיבת הסדר אחרי צבא, גרתי בנהריה ולמדתי עיצוב גרפי. נכנסתי לקבוצת ווטסאפ חדשה שנפתחה לצורכי היכרויות, וגם יפית נכנסה אליה. אחד החברים בקבוצה זיהה התאמה בינינו, כי עסקנו באותו תחום".
יפית: "אותו חבר פנה לאמא שלי, כי בכרטיס השידוכים שלי כתבתי את המספר שלה. הוא ואמא שלי שוחחו ארוכות ותיאמו לנו שיחה. אליאסף התקשר, השיחה הייתה מאוד נעימה וקולחת, והחלטנו לצאת לדייט".
אליאסף: "נפגשנו בבית קפה בקניון בחיפה. דיברנו במשך שעתיים לפחות, והזמן רץ. הייתה תחושה כאילו אנחנו מכירים שנים. כבר מהדייט הראשון דיברנו על חלומות לעתיד".
יפית: "החוויה שלי הייתה שאני במקום בטוח ושטוב לי. הייתי בעננים ולא האמנתי שאני לא מרגישה מאוימת. הבנתי שאני כן יכולה להיות מחוברת ולהימשך לגבר".
הצעת הנישואים: סיפרתי לו הכל
אליאסף: "הפגישות היו מדהימות והקשר הלך והתעצם. בדייט החמישי, אחרי שכבר פגשתי את הוריה, לקחתי אותה לטיילת של נהריה, שם חיכתה לה הפקה שלמה: נרות, פרחים, מוזיקה ברקע, שולחן עם מתוקים וטבעת. זה היה רגע עוצמתי. הצעתי לה נישואים, והיא אמרה לי כן".
הגילוי. יפית: "לפני הדייט הזה החלטתי לספר לאליאסף על העבר שלי, כי הרגשתי שהוא חייב לדעת. גם עדכנתי אותו שיש לי משהו חשוב ואישי לספר לו. אמרתי לעצמי שאם הוא יקבל את זה ולא ייבהל, הוא יהיה שלי, והלכתי לדייט מתוך אמונה וידיעה שהוא מכיל ואוהב אותי ושזה יסתדר. כשהוא פתאום הציע נישואים, נשאבתי לסיטואציה. אמרתי 'כן' ואפילו לא חשבתי על השיחה שרציתי לעשות.
"אחרי שחזרתי הביתה באותו ערב, נזכרתי שלא סיפרתי לו ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. עכשיו, אחרי ההצעה, איך תהיה דרך חזרה? התיישבתי וכתבתי לו בווטסאפ מגילה. סיפרתי לו על האונס עם כל הפרטים והרגשות, וממש שפכתי שם הכול. אחרי ששלחתי, הייתה רבע שעה של שתיקה".
אליאסף: "קודם כול, לקח לי איזה רבע שעה לקרוא את הכול. הייתי בהלם. ניסיתי לעכל מה שכתוב. קשה לעיכול להבין שבת הזוג שלך עברה דבר כזה, בעיקר בחברה השמרנית שבה גדלתי. בנוסף, לטראומה כזו עלולות להיות השלכות. אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא משנה כלום, וכתבתי לה שאני תומך בה, שאני איתה ושאני הכי רוצה אותה".
יפית: "כשראיתי את התשובה הזו בכיתי. הוא התקשר אליי והמשכתי לבכות. הוא אמר, 'תפרקי ותוציאי מהלב'. ארבעה חודשים לאחר מכן התחתנו".
ההחלטה: להתקדם
יפית: "אחרי החתונה היה ברור לשנינו שאני צריכה לפנות למשטרה ולמצות את הדין עם האנסים. אליאסף דחף לזה. הוא רצה שהם יקבלו את העונש המגיע להם. פניתי למשטרה, ואחרי כמה ביורוקרטיות הגעתי לפרקליטות. עורכת הדין שאיתה דיברתי אמרה שאני נכנסת לבור שאין לו תחתית ושאם מולה אני רועדת וסובלת, בבית המשפט יהיה קשה שבעתיים. היא נתנה לי תחושה שאם אמשיך, זה יהיה כמו להיאנס שוב, ושכנעה אותי שהניצחון שלי יהיה שאחיה בזוגיות מאושרת, שיהיו לי ילדים, שאבנה קריירה ושאהיה אישה מצליחה ועוצמתית. אחרי מחשבות והרבה עבודה עצמית, החלטתי לוותר על התביעה. הבנתי שזה גדול עליי. אני לא מעודדת נשים אחרות לעשות את הבחירה הזו, אבל לי אישית זה מה שהיה מתאים ונכון. ולא שהיה לי קל. הייתי חסומה ולקח לי ארבע שנים עד שהריתי לראשונה".
אליאסף: "הסיפור הוא של יפית ואני איתה בכל החלטה. כשראיתי שעושה לה טוב להתקדם - תמכתי בזה".
החשיפה: השליחות שלי
יפית: "לפני כחודש, 16 שנה אחרי האונס, העליתי סרטון לאינסטגרם ובו חשפתי את הסיפור. אמרתי לעצמי: אולי האנסים יצפו בסרטון הזה ויראו שניצחתי. שלא נפלתי".
אליאסף: "כשהיא החליטה לצאת עם הסיפור, זה לא ממש ירד לי בגרון, אבל ראיתי כמה היא זקוקה לשחרור הזה, וזרמתי".
יפית: "אחרי החשיפה כולם אמרו לי, 'תתלונני עליהם', 'אל תוותרי'. לחצו עליי. אפילו עורכי דין שנחשפו לסרטון אמרו שיעזרו לי. אבל אני שלמה מאוד עם ההחלטה שלי להמשיך הלאה. יש לי כל היום פניות של נשים שעברו פגיעה מינית, ואני מחזקת אותן ומפנה אותן לגורמים התומכים. זו השליחות שלי".
האהבה. אליאסף: "אני אוהב בה את העדינות, את היכולת לראות את האחר ואת הלב הענק שלה".
יפית: "אני אוהבת את השקט שלו. אנחנו משלימים אחד את השני, וגם הצלחנו להגשים חלום ולעבוד ביחד. הוא בעל ואבא מושלם".
פורסם לראשונה: 08:49, 27.11.24
