"מאז שאני ילדה, הגבות הן חלק בלתי נפרד ממני ומהאישיות שלי. אני מרגישה שהן מקור לכוח ועוצמה, ואני אוהבת ומחוברת אליהן. בשנים האחרונות מושיק טקו האלוף מטפל לי בהן ומאז הן אפילו עוד יותר מדויקות".
"מגיל צעיר אמא שלי לא הסכימה שאגע בגבות. בפעם הראשונה שסידרתי אותן הבנתי שאמא יודעת הכי טוב. היום אני לא נוגעת בהן בכלל, רק פעם בכמה שבועות מברישה עם שמן קיק".
נופר מור
"הגבות הן סימן ההיכר שלי מילדות. בעבר הן היו החולשה שלי, ועם השנים עשיתי איתן 'שולם' והבנתי שהן רחוק מלהיות מטרד, אלא החוזקה שלי, התכשיט של הפנים שלי ומה שמייחד אותי. כך הפכתי את החיבור והאהבה שלי לגבות למקצוע שלי בעשר השנים האחרונות. גבות זה אופי. לכל אחת יש את הסטייל שלה ואת הגבות הנכונות לה. הרעיון העיקרי הוא לשדרג את הקיים, אם זה באמצעות שיטת מיקרובליידינג ואם במריטת שערות בחוט, פינצטה ומספריים. אני מעצבת גבות בכל הסגנונות, אבל ההנאה העיקרית שלי היא לראות את האושר בעיניים של הלקוחה שמרגישה את השינוי מיד בסיום הטיפול, ואני מודה על הזכות להתעורר בבוקר ולעשות את מה שאני הכי אוהבת".
"כשהייתי ילדה ונערה הכי התביישתי בגבות שלי, היום אני אוהבת אותן ומטפחת אותן שיישארו בטבע שלהן - פראיות ופרסיות. אני מסדרת בפעם בחצי שנה אצל המאפרת נירית הרשקוביץ".
דניאל גרינברג
"אני לא נוגעת בגבות, למעט ניקוי עדין וגזירה מינימלית בקדמת הגבה. בעיניי יש משהו יפה בגבה עבה, טבעית ולא סופר משורטטת. לאחרונה גיליתי שיטה מדהימה של החלקה טבעית לשער הגבות וזה פשוט שומר על צורה מסורקת כלפי מעלה במקום להשתמש במסרק וג'ל באופן יומיומי".
שי מיקה
"כשהייתי ילדה היו לי גבות ממש מחוברות ועבות. אמא שלי הייתה אומרת שהן הכי מהממות שיש, אבל זה לא היה אופנתי אז, והיו צוחקים עליי שאני חד גבה. אמא שלי לא הסכימה שפינצטה תתקרב אליי, היא רצתה שאתבגר לאט־לאט, כך שהייתי עם גבות עבות רוב חיי. כשנכנסתי לבית האח הגדול כל הזמן התעסקתי בהן, ובכלל הייתה המון התעסקות סביב הגבות שלי, והן לא נראו ממש טוב. איך שיצאתי מבית האח, הגעתי למושיק טקו, והוא שיקם את הגבות מכל הנזק שעשיתי שם. מאז לא נגעתי בהן, אני מסדרת לעצמי רק באמצע. אני פוחדת לעשות בהן שינוי, התרגלתי כל כך למראה הטבעי שלהן, שזה כבר ממש חלק מהפנים שלי".
ירדן ויזל
"היחידה שנוגעת לי בגבות היא מור ביטון. אני כל כך אובססיבית אליה, שביום החתונה היא באה במיוחד למלון שהתארגנתי בו כדי לסרק לי את הגבות. היא לימדה אותי שחובה לסרק את הגבות אחרי המקלחת, בדיוק כמו שאנחנו מסרקות את השיער".
אוולין חיימוביץ'
"אני והגבות שלי היינו ביחסי אהבה־שנאה. עד גיל מאוחר שנאתי את כמות השיער שיש לי ואת העובדה שאני חייבת ללכת לקוסמטיקאית כל שבועיים כמו שעון. היום אני מבינה שהן יתרון וחלק מהיופי שלי".
"נולדתי עם גבות עבות וברורות. בעוונותיי נהגתי לדקק אותן ולקח לי זמן להבין שהן ברכה. אני מקבלת עליהן הרבה תגובות, ואני שמחה שלא הצלחתי להרוס אותן (הודות לגנים עיראקיים חזקים). אני מסדרת כל שבועיים־שלושה אצל הקוסמטיקאית שלי וממלאת עם עיפרון במקומות שצריכים חיזוק".