במהלך רוב חייה הייתה שלוה הסל אשת איש מוסד בכיר, שמתלווה אליו בשירותו במדינות אויב. אבל בסופו של דבר, נראה שהסוד השמור ביותר שלה הוא דווקא הגיל. היא אישה נאה ומרשימה, שמחישוב ציוני הדרך של חייה ברור שנראית צעירה בהרבה מגילה. אבל היא מסרבת להגיד בת כמה היא, או אפילו להסגיר את גיל ילדיה, "שלא תעשי לי חישובים עכשיו", היא צוחקת. "אני מדברת בגלוי על הכל, רק לא על הגיל שלי, זה סוד מדינה. אני בעצמי כבר לא זוכרת בת כמה אני. להגיד לך משהו? אני מרגישה בת 30".
עוד כתבות בלאשה
לפני ארבע שנים התאלמנה מבעלה, יורם הסל ז"ל, שבתפקידו האחרון כיהן כסגן ראש המוסד (ולאחר השירות היה בעליו של משרד חקירות). ההחלטה הראשונה שקיבלה אחרי מותו הייתה למצוא זוגיות חדשה. "אני בן אדם זוגי ומלא תשוקה, הייתי זקוקה לזה", היא אומרת. "נכון שאני אישה עצמאית, אבל הכוח וההגדרה העצמית שלי הם תמיד מהגבר שלידי".
"כשיורם נפטר קיבלתי החלטה לא להיות האלמנה השחורה. מה, אנחנו ביוון? יש לי עוד עשרות שנים לבד, אז מה? לשבת בבית ולבכות, בלי אהבה ובלי תשוקה? החלטתי לברוא את שלוה החדשה"
חודשיים אחרי מותו של בעלה הכריזה על "מבצע הגברים שלי", שכלל "תוכנית עסקית למציאת בן זוג" (הגדרה שלה), עם רשימה מסודרת של דרישות. הדרישה הראשונה: שיהיה צעיר ממנה ("עד עשר שנים"). מה עוד? שיהיה רגיש, שידע לחזר, שיחפש זוגיות מונוגמית ושיהיה מסודר כלכלית לפחות כמוה - וזה לא מעט, אם מתרשמים מדירתה היפה והמרווחת בקומה ה־24 במגדלי U בתל־אביב.
"כשיורם נפטר קיבלתי החלטה לא להיות האלמנה השחורה", היא מסבירה. "מה, אנחנו ביוון? הקונספט הזה לא הסתדר לי, כי היום החיים ארוכים. דודה שלי מתה בגיל 102, יש לי דודה בת 99 ואמא שלי בת 97. יש לי עוד עשרות שנים לבד, אז מה? לשבת בבית ולבכות, בלי אהבה ובלי תשוקה? החלטתי לברוא את שלוה החדשה. כל חיי חייתי תחת המון זהויות בהמון מקומות, ופתאום אחרי שבעלי נפטר הייתי צריכה לחשוב: מי אני בכלל? מעל 40 שנה הייתי אשתו. הוא היה חלק מהזהות שלי, אז מי אני עכשיו?".
מאיפה מתחילים?
"חודשיים אחרי שיורם נפטר נסעתי עם הילדים והנכדים לעשות את ליל הסדר במקסיקו, ופגשתי שם מכרה אלמנה שנתנה לי את הספר Sex After Grief. קראתי ונדהמתי, פתאום הבנתי שיש לי תקווה. 'סקס אחרי האבל' זה רעיון גאוני. היא אמרה לי, 'תיכנסי לאפליקציית ההיכרויות Match ותראי מה את שווה. מה שיגיע יגיע, חבל על החיים'. נרשמתי, התאים לי שזו אפליקציה אמריקאית, בארץ לא הייתי נכנסת לזה כי כולם מכירים אותי ואת בעלי. אמרתי לעצמי 'שלוה, לא יכול להיות שסיימת עם הקטע הזה של הסקס'. לא הייתי מוכנה לקבל את זה. החלטתי שאני מוצאת זוגיות ויהי מה, מישהו לאהוב, שיהיה לי כיף איתו ושיהיה לי סקס. לא מספיק לי רק חברות. אוי, הילדים שלי בטח יקראו את זה... טוב, לא נורא, הם כבר מכירים את אמא שלהם".
אחת הדרישות שלך הייתה שזה יהיה גבר מבוסס.
"בהתחלה חיפשתי מיליונר עם שם גדול, אבל אחר כך חשבתי - איזו מטומטמת אני, מה אני צריכה את זה, הרי לא חסר לי כלום. ברור שגבר שמצבו הכלכלי קשה לא מתאים, אני אסרס אותו. אני דמות די מאיימת, אני חזקה, עצמאית, מקושרת, יש לי מה להגיד, לא כל גבר יכול להכיל את זה. רק גבר שבטוח בעצמו ובמה שיש לו להציע יכול להכיל אותי".
5 צפייה בגלריה
"אחרי שבעלי נפטר הייתי צריכה לחשוב: מי אני בכלל? מעל 40 שנה הייתי אשתו"
(צילום: גל חרמוני)
אוי, הנה אהוד ברק
שלוש שנים אחרי שיצאה לדרך, משימתה של הסל הוכרזה כהצלחה כשהכירה את סול ("לא צריך שם משפחה"), שעומד בכל הקריטריונים. הוא עוסק בנדל"ן באירופה, גר בהרצליה־פיתוח וצעיר ממנה כמובן ("בלי לנקוב במספרים"). הם ביחד כבר שנה וחודש והיא עדיין מתלהבת מ"האציל היווני", כדבריה, "גבר־גבר, אלפא מן שיודע מה הוא רוצה מעצמו".
את כל מעלליה עם גברים צעירים, עשירים ולרוב חטובים, מגוללת הסל בלי הנחות ובלי סודות בספרה השני שיצא לאחרונה, "נשואה למוסד - הבריחה מטהרן" (הוצאת "חושך לאור"). כמעט מאה גברים עברו תחת עינה הבוחנת, ובעיקר תחת עינו הבוחנת של האסטרולוג והמיסטיקן הצמוד שלה, שבספר היא קוראת לו אור (וגם פה הוא מעדיף לא לחשוף את שמו), שחרץ אם להמשיך את הקשר או לעבור לבחור הבא.
"זה חסך לי המון זמן ועוגמת נפש", היא מספרת. "אור אמר 'זה קמצן', 'זה נרקיסיסט', 'מזה תברחי', והיו הרבה כאלה, אל תשאלי. היה אחד שרצה שאבוא איתו לטנטרה. לא ידעתי אפילו מה זה, אז הוא אמר 'ככה נלמד לעשות סקס'. מה אני צריכה ללמוד? לא היה לי רע עד עכשיו. היה עוד אחד, דווקא עם המון פוטנציאל, שהיה נעלם לי כל חודש לכמה ימים. כבר חשבתי שיש לו עוד מישהי. שלחתי לאור את תאריך הלידה שלו והוא אמר לי 'יש לו נפילות של דיכאונות'. באתי אליו ישר, אמרתי 'שמע, זה גדול עליי' וחתכתי. כבר 30 שנה אני מתייעצת עם אור והוא אף פעם לא פספס. בנקודה בזמן שהוא אמר לי שאמצא מישהו קבוע, מצאתי את סול".
"היה אחד שרצה שאבוא איתו לטנטרה. לא ידעתי אפילו מה זה, אז הוא אמר 'ככה נלמד לעשות סקס'. מה אני צריכה ללמוד? לא היה לי רע עד עכשיו"
הפעם הראשונה שנכנסה למיטה עם גבר שהוא לא בעלה, הייתה במלון בניו־יורק, חודשיים אחרי שהתאלמנה. זה התחיל מפגישת עבודה תמימה עם איש עסקים (המכונה בספר בן), שביקש לשכור את שירותי משרד החקירות הבינלאומי של בעלה. היא נפגשה איתו וסיפרה לו שבעלה נפטר, אבל הפגישה התארכה וגלשה לפסים אישיים, ומשם הדרך למיטה הייתה מהירה. "הייתי בטוחה שלא אראה אותו יותר בחיים, אז הרשיתי לעצמי להיסחף", היא אומרת. "אמרתי 'יאללה, נזרום, אף אחד לא יֵדע. זה מגיע לי, אני לא נשואה, מותר לי".
ואיך היה?
"גיליתי שכיף לי ונעים לי, לא היה אכפת לי מכלום. הייתי בהיי של החיים. לא הרגשתי מנוצלת, אם כבר אני ניצלתי אותו. חשבתי שלא אראה אותו יותר, אבל פתאום בערב הוא צלצל ורצה לבוא שוב, ועברנו עוד לילה סוער. למחרת הלכנו יחד לארוחת בוקר, ופתאום אני רואה את אהוד ברק. הוא בא ללחוץ לי את היד כי הוא הכיר את יורם, והלכתי למות".
"לא מזמן רציתי להכיר מישהו לחברה שהתאלמנה, והיא לא רצתה לשמוע על האפשרות להיות עם גבר שהוא לא בעלה. אמרתי לה 'אז לכי לבית קברות ושבי לידו, חכי שייקחו גם אותך'"
איך נגמר הרומן הזה?
"בהתחלה הוא אמר שהוא לא בנוי למחויבות, שהוא מעדיף שנישאר 'חברים עם הטבות', אם את מבינה למה הכוונה. לא הסכמתי, הייתי עדיין חסרת ביטחון, אמרתי לו 'לא יקרה'. אבל אז התחילו להכיר לי גברים והביטחון העצמי שלי עלה. חזרתי אליו ואמרתי 'אתה יודע מה? חברים עם הטבות זה דווקא רעיון לא רע, איי לאב איט'. פתאום הוא התהפך ורצה מחויבות, התחיל לדבר על רילוקיישן לישראל, וזה התחיל להעיק עליי. נפרדתי ממנו, אבל אני לא שוכחת אותו, כי הוא נתן לי את הביטחון שאני שווה משהו, שגברים יכולים עדיין לחשוק בי".
איך הרגשת כשנכנסת איתו בפעם הראשונה למיטה?
"כל מה שהיה לי בראש זה איך איראה בעיניו. בכל זאת, הוא היה צעיר ממני ביותר מעשור. פחדתי מדחייה, פחדתי שהוא ייבהל כשיבחן אותי נטו, כפי שאני. כשזה בעלך אתם מתבגרים ביחד, ופה את מוצאת את עצמך בסיטואציה לא פשוטה בכלל: הסקס כבר לא אותו סקס, הגוף כבר לא אותו גוף. אבל מה שלא עושה הטבע עושה הטכנולוגיה. יש לי הרבה מאוד חברות שוויתרו רק כדי לא לעמוד במבחן הזה. לא מזמן רציתי להכיר מישהו לחברה שהתאלמנה, והיא לא רצתה לשמוע על האפשרות להיות עם גבר שהוא לא בעלה. אמרתי לה 'אז לכי לבית קברות ושבי לידו, חכי שייקחו גם אותך'".
הרגשת ששופטים אותך על זה שאת יוצאת עם גברים צעירים ממך?
"במשך שנים החברה נהגה בסלחנות כלפי גבר שיוצא עם אישה צעירה ממנו בהרבה, וכשאישה יצאה עם גבר צעיר ממנה זה לא היה בסדר. היום אפשר לראות זוגות כאלה יותר ויותר. יש הרבה גברים שאין להם בעיה עם זה, כי מה הם צריכים? אישה שיש לה ילדים קטנים בבית, לגדל לה את הילדים? זה אפילו הגיוני: תוחלת החיים של נשים ארוכה יותר, נשים רבות נשארות לבד בשיא אונן, ואם תשאלי אותי הן גם נראות טוב יותר בגיל מבוגר, יש להן הרבה יותר חיוּת והן סטטיסטית בריאות יותר מגברים בני גילן".
חתונה בשבע בבוקר
הסל, מושבניקית במקור, ויתרה על השירות בצה"ל מטעמי דת. את יורם הסל הכירה בגיל 18, כשהוא היה סטודנט ופרח ריגול בלונדון והיא למדה הנדסת תוכנה בטכניון ועבדה בחברת החשמל. "הוא היה בחופשת מולדת ובא לבקר חבר שעבד איתי", היא מספרת. "הוא הציע להראות לי את חיפה ואחרי זמן קצר חזר ללונדון, אבל הוא עשה עליי רושם ואמרתי לעצמי: 'זה גבר שווה'. אמרתי להורים שלי שאני טסה לאנגליה להתחתן. הייתי ממוקדת מטרה.
"כמה ימים אחרי שהגעתי ללונדון ראיתי את כל הבחורות סביבו ואמרתי לו: 'עוד מעט מתחילה ספירת העומר ואי־אפשר להתחתן חודשיים, אז צריך להתחתן תוך יומיים, ואם לא, לא תראה אותי יותר בחיים'. הוא הסכים, אבל ביטל שלוש פעמים, אמר שאני מפעילה עליו לחץ. בסוף הלכנו לבית כנסת והתחתנו בשבע בבוקר, עשרה ימים אחרי שהגעתי ללונדון".
"במשך שנים החברה נהגה בסלחנות כלפי גבר שיוצא עם אישה צעירה ממנו בהרבה, וכשאישה יצאה עם גבר צעיר ממנה זה לא היה בסדר. היום אפשר לראות זוגות כאלה יותר ויותר"
במשך 25 שנה פעל הסל בשירות המוסד, והיא לצידו. לאחר ששבו לארץ עסקה בתיווך בעסקאות בינלאומיות ובפילנתרופיה. לפני שש שנים הוציאה את ספרה הראשון, "נשואה למוסד". שם היא הייתה רק אשת איש מוסד שבחרה לנסוע עם בעלה למדינות עלומות, ולהשתתף תחת זהות בדויה במשימותיו כחלק מסיפור הכיסוי. בספרה החדש היא עוברת לעמדת הסוכנת עצמה, ויוצאת לבדה למשימת השתלת תוכנת ריגול במחשבי השלטון האיראני. גם ספר ההמשך מובא בגוף ראשון, אך בניגוד לקודמו, שבו ציינה בהבלטה שהסיפור הוא פרי דמיון, הפעם היא מציינת על הכריכה עצמה: "מבוסס על סיפור אמיתי".
ואכן, הרבה קווים משיקים בין הסל לגיבורת ספרה: שתיהן נולדו וגדלו במושב הדתי חיבת־ציון, לשתיהן יש שני בנים ששמם רועי ומייקל, שלא לדבר על שמותיהם של הגיבורים: סלי וג'רי, שהיו שמותיהם של שלוה ויורם בחו"ל. רק שמות הגברים שהכירה אחרי מותו, שאיתם ניהלה פרשיות אהבים, הוחלפו.
"כל הסיפורים בשני הספרים הם סיפורים שקרו, חלקם לנו וחלקם לחברינו", היא אומרת. "מטעמים מובנים אני לא יכולה לפרט יותר מזה, אני רק יכולה להגיד שהייתה תקופה שקיבלתי משכורת מהמוסד. הייתה לי זכות גדולה מאוד להיות נשואה למוסד, כי להיות שייכת למשפחת המוסד זו שליחות, זה כבוד, זה אתגר וזה לכל החיים. גם אחרי שהשתחררת את לא באמת משתחררת. להיות נשואה למוסד זו כבר האישיות שלי".
יורם, בעלה, נפטר בעקבות מחלה אוטואימונית נדירה בשם סקלרודרמה, שפוגעת בעור ובמקרים קשים גם באיברים פנימיים. במהלך המחלה ריאותיו קרסו והוא נזקק להשתלת ריאות, שאותה עבר בבית החולים בילינסון. הוא נפטר מיד לאחר הניתוח.
"זו מחלה שנגרמת ממתח וסטרס", מספרת הסל. "יש אנשים שיודעים לתעל את המתח ומוציאים אותו החוצה איכשהו, אבל יורם היה בן אדם מאוד מופנם ורגיש, ואת צריכה להבין מה זה מתח וחרדה בשביל סוכן מוסד פעיל. יש כאלה שמקבלים את המחלה הזאת בצורה קלה, אבל הוא חלה קשה וזה פגע לו בריאות. הגענו להשתלת ריאות מאוחר מדי, והגוף שלו היה חלש מדי. סיכויי ההצלחה הם 40%, אבל יורם ידע לאן זה הולך. הוא אמר לי 'אני לא חוזר מהניתוח'. זה עצוב, אבל אני תמיד מסתכלת על חצי הכוס המלאה: התחתנתי עם גבר מדהים ומיוחד, הקמנו משפחה, חייתי לצידו חיים מלאי עניין, עברנו חוויות מטורפות ביחד, אני לא יכולה שלא להגיד על זה תודה".
"הייתה לי זכות גדולה מאוד להיות נשואה למוסד, כי להיות שייכת למשפחת המוסד זו שליחות, זה כבוד, זה אתגר וזה לכל החיים. גם אחרי שהשתחררת את לא באמת משתחררת. להיות נשואה למוסד זו כבר האישיות שלי"
יורם היה מפרגן לך את אורח החיים שבחרת אחרי מותו?
"בכלל לא, אבל אני מבינה אותו. אם זה היה ההפך, לא הייתי מתה רק בשביל שהוא לא ילך עם אחרת, הייתי מקנאה. אני לא מאמינה לגברים שאומרים לאישה שלהם 'תמשיכי בחיים', כי זה נגד הטבע. היו לנו הרבה שיחות לפני מותו, והוא אמר לי במפורש 'אם זה היה אני שנשאר, לא הייתי הולך על זוגיות שנייה'. הוא רצה מאוד שאבטיח לו שגם אני לא אלך לזוגיות שנייה. אמרתי לו, 'היו לנו חיים מרתקים וטובים ביחד, אבל אני לא יכולה להבטיח לך דבר כזה, כי זה לא יקרה'".
איך הוא הגיב?
"הוא אמר לחברה שלי 'אני מכיר את אשתי, היא תתאפס על עצמה צ'יק־צ'ק ותדע להמשיך הלאה'. הוא היה מתבדח איתי על העניין הזה, היה אומר לי 'אני מקווה שיהיה לך זמן לבוא להלוויה'".
אמא, כדאי שתירגעי
שני בניה, רועי ומייקל, שחיו רוב חייהם בחו"ל, בחרו להקים משפחה הרחק מכאן, עם נשים שאינן ישראליות: רועי (40) נשוי לבלגית וגר במשך שנים בוונקובר שבקנדה, ורק בעקבות מות אביו חזר לארץ עם אשתו וארבעת ילדיו; מייקל (37), נשוי לפסיכיאטרית שוויצרית והשניים גרים בז'נבה עם שני ילדיהם.
שני הבנים, אגב, הפכו למיליונרים בזכות עצמם: רועי עשה אקזיט ענק כשמכר לסינים אתר אינטרנט למכירת משקפיים שהקים, ובהמשך היה מנכ"ל חברת האופנה "עדיקה". מייקל, איש כספים במקצועו, הוא בעל חברה לניהול עסקים של בעלי ממון שונים.
"הילדים שלי שילמו מחיר גבוה על הקריירה של אבא שלהם. שאלתי אותם פעם על זה, והם אמרו שמצד אחד הם למדו לדעת להתמזג ולהרגיש בנוח בכל מקום, ומצד שני באף מקום הם לא מרגישים בבית. המזל הגדול הוא שהם מחוברים מאוד ליהדות, למרות שעד גיל מאוחר הם לא ידעו שהם יהודים בכלל. רק כשהם הלכו לצבא סיפרנו להם את האמת. הגנו עליהם. במשך שנים אמרנו להם שאבא מרצה באוניברסיטה, אבל אי־אפשר באמת להסתיר, ברור שהם חשדו".
"אני לא מאמינה לגברים שאומרים לאישה שלהם 'תמשיכי בחיים', כי זה נגד הטבע. היו לנו הרבה שיחות לפני מותו, והוא אמר לי במפורש 'אם זה היה אני שנשאר, לא הייתי הולך על זוגיות שנייה'. הוא רצה מאוד שאבטיח לו שגם אני לא אלך לזוגיות שנייה"
שיתפת אותם בפרויקט הגברים שלך?
"בטח, הם ידעו שאני מחפשת וגם ידעו מה אני מחפשת. הם אמרו לי 'אמא, רק אל תצאי עם חברים שלנו'" (צוחקת)".
הם קראו את הספר?
"עוד לא, אבל הם יקראו. הם שאלו: 'נתבייש לצאת מהבית'? ועניתי: 'עזבו, זה ספר, תחשבו שהכל מהדמיון'".
את סול, בן זוגה, פגשה במקרה. "הייתי בדרך לסופר־פארם בפארק צמרת, פגשתי מכר ותיק מהשכונה שהכיר את יורם ושאל אותי לשלומי, וסול היה איתו. אחרי שעה הוא שלח לי ווטסאפ: 'שמעתי שאת אלמנה, מאוד מצאת חן בעיניי, אשמח לפגוש אותך'. עניתי לו 'אני לא יודעת מי אתה, תשלח תמונה וקורות חיים'".
כמו בראיון עבודה?
"ניהלתי את זה כמו עסק. אפילו הילדים שלי אמרו לי 'כדאי שתירגעי, את לא תמצאי מישהו כמו אבא, תתפשרי'".
איך סול הגיב כשהוא הבין שאת אשת איש מוסד לשעבר?
"בהתחלה לא רציתי שהוא ידע, חששתי שזה יפחיד אותו ושהוא ייבהל ויברח. כשנודע לו הוא היה בהלם, אבל הוא לא שאל ולא לחץ, כי הוא הבין שאי־אפשר לדבר על זה".
"סול שלח לי ווטסאפ: 'מאוד מצאת חן בעיניי, אשמח לפגוש אותך'. עניתי לו 'אני לא יודעת מי אתה, תשלח תמונה וקורות חיים'"
אתם כבר גרים ביחד?
"כמעט. הוא ישן אצלי כמה פעמים בשבוע, אבל יש לו בית משלו. אני מאמינה שזה יגיע".
בכפוף להסכמי ממון אני מניחה.
"בכפוף לכל מה שצריך. תראי, בסוף כל המריבות הן על כסף. אני מקווה שנוכל לעשות את זה בצורה חכמה כדי להתגבר על כל המכשולים".
מה יורם היה אומר על סול?
"הוא היה אוהב אותו. הילדים שלי אוהבים אותו מאוד, כי אי־אפשר לא לאהוב אותו".
את רוצה להתחתן שוב?
"את יודעת מה? אני לא יודעת. אני רוצה שתהיה לי זוגיות ושיהיה לנו כיף, לא אכפת לי באיזה פורמט. כמו שזה עכשיו זה גם טוב לי".
