לפני חמישה חודשים עברה אלה לביא, בתה של אוולין הגואל, אל דירה שכורה משלה ביפו, ואוולין הרגישה שזו גם הזדמנות בשבילה להתחיל מחדש. היא עברה לדירה חדשה בכרם התימנים, סידרה לעצמה בית יפה, ועכשיו טוב לה ועוד יותר טוב לשיגעון הסדר והארגון שלה. ״כן, הילדה פרשה כנפיים וגרה לבד״, מחייכת אוולין, ״דיס איז לייף, ממוש".
נשמע שכיף לך.
"את לא מבינה. אני בן אדם מסודר מאוד ובחיים לא אצא מהבית בלי שהוא מתוקתק. אם הבית לא מסודר אני לא מרוכזת ויש לי בלגן בראש. אלה, שתהיה בריאה, אוהבת בלגן".
אלה: "אני ואבא שלי כל כך דומים. הוא גם היה בלגניסט".
אני לא פטיש, אני אלה
הביוגרפיה של אוולין כבר מוכרת: עלתה ממרוקו בגיל שמונה, נישאה בגיל 22, התגרשה עם ילד כעבור שנתיים, בנה ג׳ואי גדל אצל אביו בארצות־הברית רוב השנים, ועל רגשות האשמה ובקשת המחילה כבר דיברה בעבר. היא עצמה הייתה פקידה בסוכנות ניצבים, ובגיל 34 החלה ללמוד משחק. בגיל 37 פגשה את השחקן עמוס לביא, וכעבור שנתיים ילדה את אלה, בתם המשותפת. בני הזוג נפרדו כשאלה הייתה בת ארבע.
בנובמבר 2010 לביא נפטר מסרטן. אלה הייתה אז בת 11. מגיל צעיר יצרה מוזיקה וחיפשה את דרכה האמנותית. כך הגיעה לפני שנתיים לריאליטי "הכוכב הבא״, ריגשה את השופטים, אך הודחה באמצע העונה.
אוולין: ״אחרי שעמוס נפטר יצאנו החוצה לכוכבים ואמרתי לאלה, ׳תראי את הכוכב הזה איך הוא זוהר, הנה אבא שלך'. זה חתיכת פטיש בטון על הלב, לשתינו"
קיווית לסוף אחר ב"הכוכב הבא"?
״כן, לקחתי קשה מאוד את ההדחה מהתוכנית. בונים לך איזו פנטזיה שאת כוכבת. אגב, לא צריך לבנות לי פנטזיה - אני כבר כוכבת, אני מבינה את זה היום. בכל מקרה, כשהודחתי מצאתי את עצמי עם חולצת אוברסייז, כובע, ריסים נופלים ולא מאמינה - הרגע הייתי על הבמה, ועכשיו אני מחכה למונית שתיקח אותי הביתה. הפער הזה בין הבמה למציאות הוא מטורף, וזה קרה בתקופה שלא הייתי שלמה עם עצמי".
אלה מתכוונת לתקופה שבה הייתה במשקל שיא. לקח לה חצי שנה לרדת 50 קילו, מהלך שלווה בהרבה כושר והקפדה על תזונה. ״העלייה במשקל קשורה לטלטלות המטורפות שעברתי בחיים״, היא מודה בכנות. ״הייתי באכילה רגשית שנה וחצי מהחיים שלי, שנבעה מעצב ומכאב לא מעובדים, גם על האובדן של אבא שלי. רק האוכל היה מעובד יותר מדי".
איך אמא הגיבה?
אלה: "אמא שרואה את הבת שלה באובר ווייט - שקלתי 120 קילו והגובה שלי הוא 1.62 מטר - זה קשה. גם אם לי הייתה בת שמגיעה למשקל כזה, הייתי חושבת שזה הולך לכיוון לא טוב".
אוולין: "דאגתי לה בריאותית, אבל לא רציתי לדבר על זה. במיוחד שאני כזאת קטנה".
אלה: "כשהייתי גדולה, אני ואמא היינו פחות בקשר ופחות מחוברות כי ברגע שאמא שלי שקלה 50 קילו ואני 120 קילו, זה יצר מרחק. לא הרגשתי קשורה אליה. היא עם חצאית מיני קטנה וקומפקטית, ואני ענקית. לא התחבר לי".
איך ירדת במשקל?
"האקסית שלי יום אחד הסתכלה עליי ואמרה, 'וואי, את יודעת שהפטיש שלי זה שמנות?'. אמרתי לה, ׳מה? אני לא פטיש, אני אלה׳. אחר כך שאלתי, ׳רגע, אנחנו בזוגיות. מה יקרה אם אני ארזה?׳. היא ענתה: ׳לא נראה לי שאני אמשך אלייך'. חשבתי, פאק, אני חלק מהסטטיסטיקה שלה? לא יקרה, ביי נשמה. יום למחרת הלכתי למכון כושר והתחלתי לרזות".
כעסתי שאבא נפטר
המשבר של אלה היה קשור גם ליציאתה המורכבת מהארון, אבל שורשיו בפרידתם של הוריה בהיותה ילדה, המעבר לדירה אחרת עם אמה, וכמה שנים אחר כך האובדן, הפתאומי מבחינתה, של אביה. בניגוד לשלושת ילדיו הגדולים, היא לא ידעה שהוא חולה עד לפטירתו. היא גדלה עם אמה, שהחליטה לעשות תיקון עם בתה ולסלוח לעצמה על האמא הלא נוכחת שהייתה לבנה הבכור.
״אלה היא התיקון שלי בכל המובנים״, אומרת אוולין, ״עמוס היה התיקון שלי עוד לפניה. כשהכרתי את עמוס הוא היה אב לשלושה ילדים (משלוש נשים שונות, אמ"ר). הייתי חוזרת מהעבודה בארבע, ונשארת עם הילדים כשהם היו מגיעים אליו. כשהם באו בשישי־שבת הייתי עבורם כמו אמא, משכיבה אותם לישון ומקלחות וסיפור, ארוחה, אהבה, תשומת לב. את הסטאז׳ עברתי דרכם. וכשראיתי שעמוס יציב והאהבה שלנו מאוד יציבה, רציתי להיות שוב אמא".
את אמא טובה?
"תשמעי, במסגרת המוגבלויות שלי. עד גיל מאה לא אדע אם אני אמא טובה או לא. הייתי אמא כמו שצריך. אם יבוא אלייך הורה ויגיד לך, 'אני אחלה הורה', יש בעיה".
אלה: "כשיצאתי מהארון השארתי לאמא מכתב. הייתי כל כך לחוצה". אוולין: ״למה שאני אכעס? אני בעל הבית של המיניות והתשוקות שלך?"
אילו גבולות, למשל, הצבת לה?
אלה: "יש מלא דברים שאמא לא הסכימה לי. כשרציתי לעשות עגיל מדוזה בלשון היא אמרה לא".
אוולין: "זה עשה לי בחילה. פעם אחת היא עשתה פירסינג בציצי והיה לה בלגן ואינפקציה והיא בכתה. אמרתי לה, 'למה צריך את זה?'. היא רצתה לעשות חדש ולא הסכמתי.
אלה, את זוכרת את אבא?
"רגעים ספציפיים וזהו. הלוואי שהייתי יכולה לזכור יותר. אני זוכרת שהיינו הולכים ביחד לים. לפני שהוא נפטר, ישבנו שנינו בחוף ובכיתי. הוא הסתכל עליי ולא אמר כלום. לא זוכרת גם למה בכיתי. לא ידעתי שהוא הולך למות".
אוולין: "היא הרגישה שמשהו לא בסדר איתו. לילדיו האחרים הוא אמר, 'תקשיבו, יש גידול'. היא הייתה קטנה, ובכל פעם שדיברנו עמוס שאל, 'מה עושים עם אלה? מספרים לה?'. עמוס עבד גם עליי בקטע הזה. היה אומר: 'לא, נשמה, זה גידול קטן'. ואת יודעת, חשבתי שאם זה קטן ופתיר, בשביל מה להכניס את אלה, שהייתה ילדה רגשית כל כך, לתוך הסרט? עם זאת, היא ראתה אותו הולך ומרזה, ויום אחד שאלה, ׳מה יש לאבא, הוא הלך לישון בשבע בערב כשהייתי אצלו'".
אז היא הבינה.
אלה: "אני מרגישה שכנראה ידעתי, כי ראיתי שהוא יורק דם בתוך מפית שהייתה לו בכיס. וחוץ מזה, אבא שלי היה זכר אלפא, מה זה לישון בשבע בערב? הוא תמיד היה ער עד שתיים בלילה".
אלה: "זה פצע שלא נעלם. קצת קשה לי מאז לסמוך על אנשים, כי הקרקע נשמטה לי מתחת לרגליים. מאז שאבא נפטר, תפיסת המציאות שלי לא אותו הדבר"
הייתה לכם שיחת פרידה?
אלה: "נאדה".
ולך, אוולין?
אוולין: "יום לפני שהוא נפטר הייתי איתו בטיפול האחרון שלו ואמרתי לו, ׳ויתרת, אה?׳. הוא אמר: ׳כן'. אמרתי לו: ׳בבקשה, אל תוותר׳. הוא ענה: ׳נשמה, ויתרתי. אני על כיסא גלגלים, לא רוצה להמשיך לחיות׳. למחרת הוא נפטר. באמצע הלילה קראו לי לטיפול נמרץ. חברים אמרו לי, 'אוולין, את צריכה להביא את אלה לפה עכשיו'. אלה, את זוכרת שהעירו אותך?".
אלה: "כן".
אוולין: ״אחרי כמה שעות הוא נפטר. בכינו, יצאנו החוצה לכוכבים ואמרתי לה, ׳תראי את הכוכב הזה איך הוא זוהר, הנה אבא שלך'. זה קורע, זה חתיכת פטיש בטון על הלב, לשתינו. אמרתי לה, 'אלה, אנחנו צריכות להודות על זה שהוא נפטר, כי אם היה נשאר בחיים הוא היה סובל. נראה לך שאבא היה מסכים לחיות עם בלוני חמצן וכיסא גלגלים?'. היא אמרה: 'לא'. וסיפרתי לה, ׳זה בדיוק מה שהוא אמר לי אתמול'".
אלה: "מאז אני שונאת שעושים לי הפתעות ויש בי חוסר אמון. זה פצע שלא נעלם. קצת קשה לי מאז לסמוך על אנשים, כי הקרקע נשמטה לי מתחת לרגליים. מאז שאבא שלי נפטר, תפיסת המציאות שלי לא אותו הדבר. יכולים להגיד לי שזה צבע כחול ואני אראה צבע אחר, כי חוויתי מציאות שונה, וזה דופק את המוח".
אוולין: "אלה כעסה עליי שלא סיפרתי לה. עשיתי את זה כדי להגן עליה. לפעמים יש טרגדיה כזו שאת מכחישה ומדחיקה".
אלה: "לא כעסתי עלייך. כעסתי שאבא נפטר. זוכרת איך הוא אהב אותי ללא תנאים? הייתי חוזרת ממבחנים עם ציון 40 והוא היה אומר, ׳לא נורא, כפרה, בפעם הבאה יהיה 45'" (שתיהן צוחקות).
אוולין: "כשהייתי מספרת לו שהיא מפריעה בשיעורים, הוא היה אומר: ׳לא נורא, כפרה, אולי משעמם לה'. היא דומה לו. תראי את השפתיים המהממות שלה".
5 צפייה בגלריה
אוולין הגואל עם עמוס לביא. "כשראיתי אהבה שלנו מאוד יציבה, רציתי להיות שוב אמא"
(צילום: יגל בר קמא)
צעירים מתחילים איתי
לפני שנה הכירה אלה במסיבה את בת הזוג הנוכחית שלה. ״התחלתי איתה למרות שהיא בת 33 ואני בת 23, הייתי מלאה בביטחון באותו רגע״, היא אומרת.
ברשת הצהרת שאת לא אוהבת שמקבעים העדפות מיניות.
"אני פנסקסואלית, אישה שאוהבת בלי שום קשר למגדר. נשים, גברים, טראנס, טראנסית. הדבר היחיד שמעניין אותי זה הנשמה, ודרך העיניים אני רואה את זה. לא מעניין אותי איברי מין או גוף. אני לא נמשכת לנשים נשיות, בגלל שאני מביאה את המקום הזה בקשר".
איך נראתה היציאה שלך מהארון?
"יצאתי מהארון בגיל 19 בערך. השארתי לאמא מכתב מתחת לכרית והתקשרתי אליה, ׳קראת את המכתב?׳. היא ענתה, ׳כן, הכול בסדר, תעשי מה שטוב לך'. הייתי כל כך לחוצה".
אוולין: ״למה שאני אכעס? אני בעל הבית של המיניות והתשוקות שלך? גם בזוגיות עם גבר אין חיים קלים".
אלה: "היה לי קשה מאוד לצאת מהארון. כיום אני מוצאת את עצמי חושבת, פאק, אני בזוגיות עם אישה וזה רציני ממש. זה מוזר, כי חשבתי שאני אהיה עם גבר. אני בזוגיות רצינית מאוד ואני רואה את עצמי מתחתנת איתה ומביאה איתה ילדים".
אוולין: ״ואני מחתנת אתכן"
איך לא נמצא כזה עד היום?
"יש הרבה צעירים שמנסים להתחיל קשר איתי. אני לא פטיש של אף אחד, המבוגרת עם הצעיר. אני אוולין".
בקרוב השתיים ישתפו פעולה לראשונה, במסגרת הריאליטי ״אוטו אוכל״ שיעלה ברשת 13. כשיסתיימו הצילומים יעלה המחזמר ״סוף העולם שמאלה״ של התיאטרון הארצי בהשתתפותה של אוולין. היא גם צילמה לאחרונה שני סרטים: "בתי אהובתי״ של איתן גרין כבר הוקרן בפסטיבל הקולנוע בירושלים, ו״ההילולה״, שמבוסס על סדרת הקאלט ״שנות ה־80״ (ובהמשך, "שנות ה־90") של שלום אסייג, מככב בימים אלה על מסכי הקולנוע. במסגרת הסיפור יוצאות כל הדמויות האהובות אל ההילולה של הבאבא סאלי בעקבות חלום של פרוספר (אסייג).
אלה עובדת כרגע כברמנית במסעדה ומחלטרת כזמרת ליווי בהקלטות. עכשיו היא מוציאה אלבום בכורה, SOLTED CARAMEL שמו, תשעה שירים באנגלית בסגנון היפ־הופ, פופ ואר־אנד־בי. ״לקח לי ארבע שנים להוציא אותו. הוא ממש מציג את מי שאני עם כל החרדות שלי. לאחרונה אמרתי, די, כמה אפשר לפחד ולחכות? תוציאי ויהיה בסדר".
תהיה לך דרך קלה יותר כי את הבת של?
"אני בחיים לא אשתמש בזה. יכולתי להגיד לאמא שתייצג אותי או שתדבר עם סוכנים. אני לא רוצה".
אוולין: "אנחנו לא מאמינות בדרך הקלה. בהרצאה שלי, 'מקומה של האישה המזרחית בקולנוע הישראלי', אני אומרת, 'אין קיצורי דרך, אחרת את מפספסת את הנוף'".
הריאיון המלא עם אוולין הגואל ואלה לביא מתפרסם בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
איפור: בן רביבו, ע. איפור: יערה הוד, שיער: אוראל עטון, צולם במלון סלינה, נווה צדק, תל־אביב
בגדים: BELFER, איוצ'קה, אליזבתה פרנקי, תכשיטים: ה.שטרן
