כאשר רונית שגב התחילה את התואר הראשון שלה בגיל 20, היא ידעה שהיא צריכה להסתדר כלכלית בעצמה. את התשלום הראשון של שכר הלימוד שילמה מעבודות שעשתה בחופשת הקיץ. היא הגישה בקשה למלגות וקיבלה סכומים נאים שאפשרו לה להתקיים. ואז קרה משהו ששינה הכול: "בשנה השלישית נסגר ברז המלגות. לא היה לי איך להמשיך את השנה", היא מגלה. "גרתי במעונות הסטודנטים ושמתי לב שהסטודנטים כל הזמן צריכים להגיש עבודות מודפסות. אלה היו ימים שלאנשים לא היה מחשב ומדפסת".
מה עשית?
"קניתי מחשב יד שנייה של IBM, לוויתי מאבא שלי 1,100 שקל למדפסת, על המקום נתתי לו שלושה צ'קים חזרה, ופתחתי עסק קטן להדפסות. כל יום בשלוש לפנות בוקר הייתי שמה מודעות על כל לוחות המודעות של אוניברסיטת בר־אילן, שם למדתי, ופרסמתי שאני נותנת שירותי עיבוד תמלילים. הייתי חייבת להיות ראשונה כי על הבוקר היו מכסים אותך במודעות חדשות על העמודים. שכרתי שלוש תיכוניסטיות, שילמתי להן שקל עשרים לעמוד ואני גביתי שקל תשעים לעמוד. ידעתי לייצר כסף".
בואו לא נעשה מזה רעש
רונית שגב (55) נזכרת בסיפור הזה ומחייכת. "לא נולדתי עם כפית זהב בפה", היא אומרת, "אפילו ממש רחוק מזה. לא היה לי כסף אפילו ברמה ממוצעת, אבל נולדתי עם נשמה של עשירה. ידעתי שאין בבית, אבל זה לא עשה עליי רושם. תמיד יצאתי לעבוד וידעתי לפנק את עצמי. כשהייתי תיכוניסטית אבי ז"ל אמר: 'חופש גדול? יוצאים לעבוד'. למדנו בבית איך מייצרים כסף, ואישית תמיד הייתי בתחושה של שפע. תמיד סמכתי על עצמי".
שגב (המתגוררת כיום ברמת־גן) גדלה בנתניה במשפחה דתית, בתם של עקרת בית ועובד אחזקה, הבכורה בין שבעה אחים ואחיות מוצלחים. "אחי יובל שגב היה עד לפני חצי שנה ראש מרכז טכנולוגיות מתקדמות במערך הסייבר הלאומי", היא מספרת, "אח אחר בכיר בתעשייה הצבאית ועוסק בפיתוח. כל אחד תפס את הנישה המוצלחת שלו".
מה הסוד?
"כולנו היינו טובים בלימודים. אמי גידלה אותנו שאין גבולות ושום הצלחה שלנו לא הפתיעה אותה, לא מאיות ולא הישגים שהשגנו. היא חינכה אותנו לענווה, ו'בואו לא נעשה מזה רעש'. היא אמרה, 'יש לנו את ברכת השם וזה בסדר, לא לדבר על זה יותר מדי'. אמא שלי נפטרה לפני שנה ורבע. שלושה חודשים לפני כן נפטר אבי. אמי הייתה נמרצת ופעילה, תורמת ומרצה בבתי כנסת ובהפרשות חלה והיא הפעילה נשים להתנדב בעצמן. העריצו אותה בנתניה - קראו לה רבנית, ומאות אנשים הגיעו להלוויה שלה. הקמנו קרן צדקה עם לא מעט כסף להנצחת שמם של ההורים, ואנחנו ממשיכים את החסדים ומקבלים הפניות של כאלה שזקוקים לכך: סלי מזון, יד שרה, ילדים נזקקים. לכל אחד מאיתנו, האחים, זה מדבר ללב".
מתי הבנת לראשונה שאת רוצה להצליח ולפרוץ את תקרת הזכוכית הכלכלית שממנה באת?
"נולדתי עם הידיעה שאני יכולה הכול ועם תפיסת חיים שאין לי גבולות להצלחה. כשהייתי ילדה קטנה היו לי תוכניות גדולות והיה נראה לי הכי טבעי בעולם שאני יכולה לעשות הכול. בגיל חמש כבר קראתי וכתבתי בתקופה שבה לא לימדו לקרוא ולכתוב בגן. בבית הספר למדתי והרגשתי שציונים באים לי בקלות".
"בחברה הישראלית יש מסלול קבוע מראש ואף אחת לא שואלת את עצמה אם היא רוצה להיות אמא, אלא כמה ומתי. אני לא רציתי ילדים. אני שלמה מאוד עם מי שאני"
לאחר שסיימה שנת שירות לאומי, פנתה שגב ללימודי תואר ראשון בסוציולוגיה וקרימינולוגיה בבר־אילן ומִנהל עסקים לתואר שני. היא החלה כמזכירתו של סמנכ"ל המחלקה הכלכלית ב"טבע", בגיל 25 הייתה מנהלת בחברת "יכולת", מכרה מנויים וגייסה טלפנים לשיווק ומכירות בחברת "נטלי". בהמשך התקדמה עד לתפקיד מנהלת שיווק ומכירות של חברת תוכנה, ואז עשתה סטופ וחישבה מסלול מחדש.
מה קרה שם?
"בגיל 32 התעורר בי חיידק רדום ללמוד ביולוגיה. קצת מיציתי את מה שעשיתי עד אותו רגע ולא ידעתי מה אני רוצה לעשות הלאה, הייתי באזור דמדומים. כל פעם שהמציאו תרופה חדשה חשבתי, למה לא אני? הרי אני זו שהייתה יצירתית בבית הספר. אז נרשמתי ללימודי ביולוגיה לתואר הראשון באוניברסיטת תל־אביב ומדעי הרפואה (M.SC) לתואר שני. הסטודנטים לידי היו בני 23, הייתי כמו הדודה שלהם, נהניתי בטירוף".
בעצם מעולם לא התמסדת והקמת משפחה.
"כשאת גדלה במשפחה דתית את לא שואלת אם את רוצה ילדים, זה קורה מעצמו. בחברה הישראלית יש מסלול קבוע מראש ואף אחת לא שואלת את עצמה אם היא רוצה להיות אמא, אלא כמה ילדים ומתי. אני לא רציתי ילדים, ועדיין החברה הישראלית לא נתנה לזה לגיטימציה. את צריכה לתרץ. היו לי בני זוג שעם אף אחד מהם לא בחרתי להתחתן, למרות שהם הציעו. לעומת זאת, תמיד ידעתי שתהיה לי חברה. אני באה ממקום של מנהיגות וכישורי ניהול ושלמה מאוד עם מי שאני".
קמתי בבוקר ולא זיהיתי את עצמי
את חברת "ביופור" לקוסמטיקה מתקדמת הקימה לפני 17 שנה, בגיל 38, זמן קצר לאחר שהחלה ללמוד לתואר שני וצברה ניסיון ניהולי וידע מקצועי בתחום העור. "בקצה התואר הראשון בביולוגיה הייתי בת 36 והתחלתי לראות את סימני הגיל", היא נוגעת בפניה. "קמתי באיזה בוקר, הסתכלתי במראה ולא זיהיתי את עצמי. תמיד נראיתי נערית וצעירונת, ופתאום זיהיתי שינוי באזור העיניים. ואז הבנתי מה אעשה בתואר השני שלי בביולוגיה - אחקור את סימני הגיל. בחרתי לצלול אל תוך מבנה העור וללמוד למה הוא מזדקן. את מה שקורה בחוץ כולנו רואים, אבל מה קורה שם בפנים? למה העור מאפיר, מתקמט, מה התהליכים הביולוגיים שהוא עובר, מה בדקו עד היום שעובד ומה עוד לא מצאו? אספתי לעצמי את כל הקורסים שיעזרו לי ללמוד את זה לעומק ושיבנו אותי כמומחית לתחום".
תחילה היו ל"ביופור" חמישה מוצרים, רובם טיפוליים שהכילו חומצות בריכוז גבוה שמקלפות ומשנות את המראה מבחוץ ואת התפקוד מבפנים, כלומר, עוזרות לתאי עור מתים לעזוב בזמן ומשחררות נקבוביות פקוקות בשומן. כיום, לחברה יש קטלוג של עשרות מוצרים המיוצרים בשלושה מפעלים ישראליים ונמכרים בשש מדינות בעולם. במשרדי החברה ברמת־גן ובמרכז הלוגיסטיקה בנתניה עובדים 40 אנשים. בימים אלה חוזרת שגב לאוניברסיטה כדי לעשות דוקטורט בביולוגיה: "אני אחקור מנגנוני פעולה של מרכיבים לדיכוי מלנין לטיפול בפיגמנטציה", היא מסבירה.
אמרת פעם בכנס מקצועי שהמחירים הנמוכים של "ביופור" הם לפעמים חיסרון מול נשים שרגילות לשלם הרבה כדי להרגיש שרכשו מוצר אפקטיבי.
"נכון, המחירים שלנו שווים לכל כיס. כבר 17 שנה אנחנו שומרים על המחירים כדי שכל אחד יוכל לקנות. לא רציתי שיהיה למישהו מחסום כלכלי".
לוקחת את זה אישית
בימים אלה משיקה שגב בשורה חדשה: סדרה פרסונלית הנקראת הנקראת Bio_Logic. "כמו רפואה פרסונלית שמותאמת לחולה", היא מרימה אמפולות צבעוניות ממתקן שמונח על שולחנה. "אנחנו מכירים בכך שכל מטופלת היא עולם ומלואו. העור שלה שונה, ההרגלים, התחביבים, כמה היא חשופה לשמש, האם היא בסטרס. הקוסמטיקאית שלנו מתשאלת את הלקוחה ומבינה אותה לעומק, בודקת תחת המנורה, אוספת את הנתונים החשובים ומבינה למה העור זקוק, ואז היא משלבת בקרם בסיס שלוש אמפולות שהן במאה אחוז ריכוז. למשל, יש אמפולה עם פפטידים למיצוק העור, אחת עם נוגדי חמצון, אחת עם לחותנים, אחת עם הרגעה עם מנטה וביסבולול שמרגיע עור אדמומי. זה הופך להיות הקרם הפרסונלי שלך והוא מתאים לך ולא לחברה שלך כי הוא הורכב עבורך".
יש פיתוח נוסף שממלא אותה גאווה ושהושק לפני כחודשיים: ביופור־ג'ן - בדיקה גנטית עם מטוש ללחי הפנימית, שנשלחת על ידי הקוסמטיקאית למעבדה וסוקרת חמישה תחומים של התנהגות העור הגנטית. "את מקבלת פלט עם תכונות העור שלך", אומרת שגב, "זה מנבא את קצב הזדקנות העור, החולשות והחוזקות, עד כמה הקולגן מתפרק בקצב תקין או מהיר מדי, עד כמה את נוטה לפיגמנטציה ועוד - מין מפה שאומרת לך ממה להימנע ולהישמר ומה כדאי לעשות כדי לשמור על העור הכי יפה ובריא. זו בדיקה שאת עושה פעם בחיים כי הגנטיקה לא משתנה".
גנטיקה היא גזירת גורל בעור הפנים?
"כשאת מורחת מרכיבים פעילים, את משנה את תפריט ברירת המחדל שלך. גנים הם תחילת הסיפור ולא סופו - אנחנו יכולים לשנות את הסיפור בתנאי שהתערבנו. רטינול, למשל, הוא מרכיב עוצמתי שמשפיע על ביטוי של 40 גנים בהתנהגות העור, על כמות הפרשת החלב, על קצב תחלופת התאים בעור, על קצב ייצור הקולגן והחומצה ההיאלורונית. כשאת רואה את המפה של העור, את יודעת איך להוציא מקסימום פוטנציאל ממה שכן יש לך".
