מגזין "לאשה" מצדיע זו השנה השלישית במסגרת פרויקט "המשפיעות לטובה" לנשים מפורסמות שסייעו ליצור שינוי חיובי בתחומים שונים. פרס מפעל החיים מוענק ליעל אבקסיס (54), שחקנית, במאית קולנוע ומפיקה, שרותמת במשך שנים את זמנה ומרצה לטובת המאבק באלימות כלפי נשים.
צפו בראיון עם יעל אבקסיס
(כתבת וידאו: הילה רגב, צילום טל שמעוני)
מהיכן מגיע הדרייב לעסוק בנושא הקשה והמתסכל הזה, אלימות כלפי נשים?
"מתוך הבנה שכל אישה היא נפגעת מעצם היותה אישה. זו אמת קשה מאוד ולא צריך לברוח ממנה, נשים עדיין מוחלשות בחברה. אנחנו הודרנו מהחיים במשך אלפי שנים, וזה משהו שאנחנו משלמות עליו מחיר גם היום. צמד המילים 'העצמת נשים' הוא לא מושג מופשט. כשאישה מקבלת תמיכה מחברתה, היא באותו רגע מזהה בעצמה כוח שמתוכו היא יכולה למצוא פתרון לה ולילדיה. היא יכולה להחליט מה היא עושה מול הבעל המתעלל. ברגע שאני מעניקה קשב לאישה שמולי, באותו רגע נבנה אצלה יסוד של ביטחון שלא היה קיים או הלך לאיבוד. היא יודעת שיש לה לאן לברוח".
מה גרם לך לפני שלוש שנים לצאת לכיכר דיזנגוף כדי להפגין?
"הרגשתי שאני לא יכולה יותר לשתוק על רציחתן של נשים ישראליות על ידי בני זוגן. קראתי לנשים לצאת לרחוב להפגין וקראנו לממשלה לתקצב ולפעול למען הנשים האלה, שאין להן קול. באותה שנה הקמתי עם העיתונאית ענת לב־אדלר את עמותת 'להיות בתנועה'. בהמשך התקיימה פגישה עם צוות 'שיתופים' - ארגון גג של כל העמותות בארץ. הם ארגנו כנס גדול של כל העמותות שפועלות נגד אלימות כלפי נשים, ובעצם הנענו יחד עם עמותות נוספות שיתוף פעולה מול הרשויות".
מה זה אומר הלכה למעשה?
"סנכרון כל הגורמים הממשלתיים, המשטרה ומערכת המשפט וניסיון להניע אותם לפעולה. ענת ואני ממשיכות לעסוק בנושא ביומיום, כל אחת במרחב שלה, ביצירה או בשיח. לפני חודש הייתי בהרצאה בכנס משטרתי ודיברתי על הדרך שלי ואיך אני חושבת ששוטרים ושוטרות צריכים לענות לנשים שמגיעות להתלונן.
"הרי 60% מהנשים הערביות שנרצחו, למשל, פנו למשטרה לפני הרצח. אז מה קרה? איפה זה נפל? אם אישה באה לבקש עזרה צריך להשאיר אותה בתחנה ולעזור לה, לא לשלוח אותה הביתה. ובאמת לאחרונה התחילו להעביר לאנשי משטרה קורסים שמלמדים איך לטפל בנפגעות אלימות".
איך התחילה הפעילות שלך ב"רוח נשית"?
"לפני 20 שנה פגשתי את מכי חכם־נאמן, מייסדת העמותה. היא אמרה לי: 'אני באה ממשפחה שהתמודדה עם אלימות ויודעת היום מה אפשר לעשות עם נשים נפגעות אלימות, ואיך לסייע להן לרכוש מקצוע ולתת להן אופק כלכלי'. החלטתי להתגייס למען המטרה. עצמאות כלכלית היא אחד הדברים החשובים ביותר לאישה שרוצה לצאת ממעגל האלימות. כשהיא אמרה לי את זה בזמנו, הייתי עדיין צעירה ונאיבית. הצטרפתי לצוות ההקמה, בהמשך הפכתי לנשיאת העמותה ולמנטורית של נפגעות אלימות".
"היעד הבא הוא לגייס את כל נשות ישראל למניעת רצח נשים בחברה הערבית. אי אפשר לומר שהתופעה הזו לא שייכת אלינו"
כמנטורית, הרגשת שאת מצליחה לחולל שינוי?
"ברגע שהתחלתי להיפגש עם נשים, הייתי בהלם - הבנתי עד כמה העובדה שאת יושבת פעם בשבוע, שעתיים־שלוש עם נפגעת אלימות - משנה חיים. ולא רק שלה עצמה, אלא של כל הסביבה שלה, של אמה, אחיותיה וילדיה".
מה היעד הבא?
"לגייס את כל נשות ישראל למניעת רצח הנשים בחברה הערבית. אי־אפשר לנרמל את התופעה הזו ולומר שהיא לא שייכת אלינו. אנחנו חיות יחד. אנחנו שונות ואנחנו שוות. זה לא רחוק, זה כאן. הנשים האלה חיות לצידנו בשכנות ובחברות. מה שקורה שם מחייב את תשומת לבנו.
"חשוב להבין, שברגע שאישה בחברה הערבית מבקשת לצאת לחופשי מזוגיות אלימה, המסגרת שהיא חיה בה סוגרת עליה ובמקרים רבים התוצאה היא רצח. זו סוגיה שמוכרחים להעלות על סדר היום כדי שהממשלה תזרים כסף לטפל בחברה הערבית מגיל אפס, בחינוך, ברווחה. יש פה קבוצות נשים - בדואיות, דרוזיות, מוסלמיות, נוצריות - שעלינו להפוך אותן ללא שקופות, עלינו לומר להן 'אנחנו רואות אתכן ובואו נראה איך אפשר לעזור לכן'".
בימים אלה את עובדת על סרט חדש, שאת מפיקה ומביימת. גם הוא יעסוק באלימות כלפי נשים?
"כן. גם הסרט הדוקומנטרי שעשיתי על אמא שלי, 'ריימונד אל בידאוויה', עסק בזה בעקיפין, באישה שפרצה את הדיכוי החברתי. הסרט הבא שלי יעסוק באותו נושא. זה לא יכול להיות אחרת כי זה מה שאני יודעת לעשות".
ומי השפיעה עלייך לטובה?
"כל אישה שיוצאת מגבולות אסירותה".
הראיונות המלאים עם כל המשפיעות לטובה מתפרסמים בגיליון החדש של "לאשה", השבוע בדוכנים
