"לכל מי שרצה להיפגש איתי אמרתי שאני לא יכולה", מתוודה עדי שילון (34), אמא של מישל ("מישמש"), בת שנתיים וחצי, נשואה לשחקן יוסף סוויד, מתגוררת בברלין.
"רציתי לנצל את שבוע הביקור בארץ להיות עם ההורים שלי. זה הלקח שלמדתי מהפעם הקודמת שהייתי פה". לשמחתנו, בביקור המשפחתי האחרון היא הספיקה להצטלם להפקת האופנה שלנו לצד קידום הספר הראשון שלה, "על החיים ועל האוכל" (הוצאת ידיעות ספרים), שמשלב מתכונים וסיפורים קצרים עם צילומים שצילם בן זוגה, יוסף סוויד, במהלך תקופת הקורונה. "זה לא ספר בישול סטנדרטי", היא מדגישה, "הסיפורים הם המרכז וביניהם משולבים מתכונים של אנשי קולינריה שלמדתי מהם. עבדתי על זה שנים".
חששת מביקורת?
"חששתי מאוד והנה, תראי, הספר רב־מכר. לעומת פרויקטים אחרים שבהם קטלו אותי והאחריות התחלקה בין כמה אנשים (צוחקת), פה זה הקישקע שלי על המגש. זה הכי אני. הייתי בטוחה שיקטלו לי את הצורה. עד שלא הגעתי לארץ, זה גם הרגיש כמו עולם מקביל, כי את לא רואה את התגובות של אנשים. פתאום כשאני כאן זה קיבל תחושה מציאותית, כמו אגרוף לפנים".
את כותבת ויוצרת בעברית. זה לא גורם לך לשקול חזרה לארץ?
"תראי, אף אחד לא יודע שאני לא פה. אני כותבת לאנשים באינסטגרם, רואה טלוויזיה ישראלית ושומעת שירים ישראליים. אנחנו שם כרגע ואני מתגעגעת וגעגוע עושה לי ממש טוב. יוסף רוב הזמן לא בבית, אז אנחנו מתגעגעים אחד לשנייה ואני מתגעגעת לארץ, ומתוך הגעגוע הזה יוצאים דברים טובים".
לגדל לבד ילדה בעיר זרה זה לא בודד?
"זה לא כזה רע להיות בודדה באימהות, אף אחד לא מעיר לי. אני הרבה לבד עם הילדה, אבל יש לי שקט, בחיים האלה, בבועה הזו, בועת בצק השמרים. אנחנו מבלות שעות במטבח ויש לזה המון יתרונות. אני אולי לבד, אבל אני לא בודדה, והגעגוע תורם ליצירתיות שלי".
מה את אוהבת ללבוש?
"אני לגמרי סבתא שלי, בכל מובן אפשרי, כרגע בת 95. אני לובשת מה שנוח, לא לוחץ על הגוף, בדים רכים ונעימים, לבן ואוף ווייט. אני לא אוהבת כביסות כהות, רק כביסות בהירות. זה משמח אותי. לכן ההפקה הזו באה לי בול".
איפה את קונה בגדים?
"כיף לי יותר לקנות בברלין, מהסיבה הפשוטה שפה אין את המידה שלי ב־95% מהמקומות. אני חושבת שבאירופה יש הרבה יותר מודעות למידה 44, יש מידה XL בכל חנות כמעט. שלא לדבר על זארה אירופה, יש בחנויות XXL כמעט בכל הדגמים, וזו המידה שלי".
המתכון של שילון:
גביניות רוגלך
המרכיבים (כ־25 גביניות)
לבצק
- 500 גרם קמח לבן
- 10 גרם שמרים יבשים
- 80 גרם דבש או מייפל טהור
- 200 גרם שמנת חמוצה
- 100 גרם חמאה רכה
- 2 ביצים
- קורט מלח
למילוי
- 250 גרם גבינת טבורוג/כנען/טוב טעם
- 200 גרם שמנת חמוצה
- 80 גרם אינסטנט פודינג וניל
- 1 ביצה
- קורט מלח
- לבחירה: צימוקים בכמות שאוהבים
להברשה
- ביצה
למי הסוכר
- 100 גרם מים
- 100 גרם סוכר לבן
ההכנה
1. מערבבים את הקמח והשמרים בקערת מיקסר עם וו לישה. מוסיפים את כל המרכיבים למעט המלח ולשים במהירות נמוכה־בינונית, עד שהבצק נאסף. עברו חמש דקות והבצק לא נאסף? נוסיף מעט חלב. עברו חמש דקות והבצק דביק מאוד? נוסיף מעט קמח. כשהבצק נאסף על הוו, נוסיף את המלח ונלוש במהירות נמוכה במשך עשר דקות. כשהבצק רך, נאה ונעים למגע, נכניס אותו למקרר בקערה אטומה לשעה לפחות (ועד יממה). נערבב את כל מרכיבי המילוי ונכניס גם את התערובת למקרר.
2. מחלקים את הבצק לשניים. חצי אחד נניח על משטח עבודה מקומח מעט, ואת חציו השני נחזיר למקרר עד שיגיע זמנו. נרדד את הבצק למלבן ארוך ונמרח במילוי. נחתוך את המלבן לרוחבו למלבנים ואת המלבנים נחתוך באלכסון לקבלת משולשים ארוכים. נמתח מעט כל משולש תוך כדי גלגול מהקצה העבה אל הקצה הדק. נניח על תבנית תנור מרופדת בנייר אפייה ונחזור על הפעולה גם עם הבצק השני. נכסה במגבת ונתפיח במשך חצי שעה.
3. מחממים תנור ל־180 מעלות ומכינים מי סוכר: בקלחת קטנה נניח את המים והסוכר, נביא לרתיחה, ננמיך את האש ונבשל 10 דקות. נוריד מהאש. נבריש בעדינות את הגביניות בביצה ונאפה כ־25 דקות, עד שהבית מתמלא בריח משכר והגביניות זהובות ויפות. נבריש במי סוכר מיד כשנוציא מהתנור. נמצא את הכוח לדחות סיפוקים ל־10 דקות, שבהן הגביניות ינוחו מעט. נטעם, נגיש ונקצור מחמאות.
צולם ב- PENTHOUSE TLV
הפקה וסטיילינג: תמי ארד-ברקאי
איפור: רוזה שוורצמן. שיער: שרה השנטי. ע' צלם: אריאל לוי
איפה משיגים? ברשתות/אתרים. נעמי פלוס, בזל 32 ת"א
הפריטים לפי סדר הופעתם בכתבה:
1. שמלה (300 שקל, H&M)
2. שמלה (200 שקל, ריזרבד), סינר (אוסף אישי)
3. חולצה (618 שקל) וחצאית (568 שקל, סאקס)
4. שמלה (70 שקל, תמנון)
5. שמלה (399 שקל, נעמי פלוס), סינר (אוסף אישי)
6. שמלת סאטן (449 שקל, H&M קולקציית אינוביישן), חולצה (130 שקל, קסטרו)
7. שמלה (200 שקל, ריזרבד), סינר (אוסף אישי)
