במהלך הפרק השלישי של "מחוברים" ששודר לאחרונה, נחשף שער של "לאשה" מ־2016 שבו הופיעה קרן פלס בבגד ים. השער נמצא במהלך סידור בית שגרתי, וכאשר בתה של פלס, לונה (תשע), שואלת אם היא עדיין מסתובבת עם בגדי ים כאלה, פלס מסבירה: "אמא ניסתה לעשות מרד בזה שאומרים לה מה ללבוש".
עכשיו פלס מנסה לשחזר מה קרה שם. "הופתעתי בזמן אמת", היא מחייכת, "תוך כדי השיחה חשבתי איך אני מגיבה לנושא הזה, כי רואים מחשוף. זה הרי עניין את הציבור בזמנו, אז בטח שיהיה דיבור על זה גם בבית".
זה שער שביקשת להעביר בו מסר של אהבה עצמית ודימוי גוף בריא.
"בכוונה ביקשתי לעשות את השער הזה. כשהמנהל שלי אמר שפנו מ'לאשה' והציעו שער בבגד ים, והוסיף שהוא מיד אמר שבשום פנים ואופן זה לא יקרה, מיד חשבתי שאני בשום פנים ואופן לא מסרבת, כי למה לא בעצם? אסור לי? אולי אני רוצה? אולי בא לי להיות בבגד ים, שופעת, על השער? זה ההפך מניצול. זה דיון על עוצמה. היו מלא דיבורים על זה, ואני שמחה מאוד על הדיון שהיה, גם אם היה לי בתוכו קושי".
והנה, שבע שנים אחרי, הבת שלך הציפה את הנושא.
"כדי לפרסם את הפרק, הכותרות בתקשורת היו 'הבת של קרן פלס מתביישת בה' ושמו תמונה של לונה. אני מכירה את הבת שלי. היא לא מתביישת בי. זה יכול להעליב אותה מאוד והיא תאכל לעצמה את הלב, אם היא תראה שככה כתוב. זה מחיר הפרסום. איפה שיכולתי הגעתי אל העורכים וביקשתי שישנו את הכותרות, כי זה פשוט ניצול של ילדה בת תשע, לקחת משפט ולהוציא אותו מהקשרו. צריך להציב גבול".
נפלתי לדיכאון כבד
בשנתיים האחרונות פלס (שבחודש הבא תחגוג 44) למדה להציב גבולות לא רק לתקשורת, אלא גם לסביבתה, ועוד יותר לעצמה. לכן אנחנו לא נפגשות כמו תמיד בביתה, שבו היה לה אולפן משלה בחצר, אלא בסטודיו החדש שלה במכמורת, מרחק שבע דקות נסיעה.
"הרבה זמן הרגשתי שאולפן בחצר של הבית זה לא בריא", היא מסבירה. "אנשים היו מגיעים לסשנים, וכשהילדים נכנסו חשבתי שהם 'מפריעים' לי. פתאום חשבתי, למה שהם יפריעו לי כשאני בבית? הבנתי שזה נכון מאוד למצוא סטודיו נפרד מהבית. אני מגיעה לפה בזמנים שאני תוחמת לעבודה. היה פה אברהם טל לפני שבוע. הייתה פה שירי מימון. יגיע השבוע בניה ברבי. וכשהילדים באים לפה, הם יכולים לראות טלוויזיה ויש גם כלי נגינה והמקום מונגש לילדים. כשהם מגיעים הם צוללים למוזיקה. זה מקום שהוא הילינג".
"הכותרות היו 'הבת של קרן פלס מתביישת בה'. אני מכירה את הבת שלי. היא לא מתביישת בי וזה יכול מאוד להעליב אותה אם היא תראה שככה כתוב. זה מחיר הפרסום"
כל מי שעוקב אחרייך באינסטגרם יודע שאת אוהבת לעבוד בלילות. זה השתנה?
"כן. עכשיו אני גם קמה עם הילדים בבוקר לפעמים, אז אני צריכה ללכת לישון מוקדם יותר. הבנתי כמה חשוב לי שאני אהיה גם שם".
מתי הבנת שאת רוצה להיות יותר בבית?
"בקורונה, כשזכיתי להיות איתם הרבה בבית, ראיתי את כל מה שאני מחמיצה כשאני עובדת הרבה שעות. הבנתי שאני צריכה לעשות שינוי ולמצוא רובריקות ביומן עבורם. כמו שאני דואגת למצוא זמן לכל דבר אחר שחשוב לי, יש לי היום ממש זמנים עם הילדים ואסור לגעת לי בהם".
דווקא בגלל הגבולות החדשים האלה היה מפתיע לגלות שפלס הצטרפה אל עונת העשור של "מחוברים" (שמשודרת בימים ב׳-ד׳ ב־22:00 ב־HOT3, ב־HOT VOD וב־Next TV) והביאה איתה את כל המשפחה: בן הזוג נועם טור, שמנהל עסק משפחתי של מכוורות והילדים אורי (11) ולונה, שהחלו להיחשף גם באינסטגרם שלה מהרגע שהבינה שממילא תכף כל המדינה תדע איך הם נראים. "כל שנה היו פונים אליי מ'מחוברים', ותמיד אמרתי 'לא' מוחלט בגלל הילדים, וגם כי אני מספרת סיפור דרך המוזיקה וההופעות, אז למה שאני אלך לתוכנית כזו?".
אחת הסיבות להחלטתה, אומרת פלס, היא המשבר הבריאותי שתקף אותה בקיץ 2021, שבמהלכו אובחנה אצלה דליפה של נוזל המוח והשדרה. "נפלתי לדיכאון כבד מאוד שהוא, אגב, הדבר הכי שפוי בעולם כששוכבים שנה על הגב ולא זזים בגלל כאבים, בעיקר כשאת אישה שכל כך רגילה להיות בעשייה וזו שפותרת לאחרים את הבעיות. בדיכאון הזה הרגשתי שאין לי יותר מה לתת. חרוט אצלי בזיכרון היום שלונה באה לבקש ממני כוס מים. היא אמרה, 'אפשר מ...' ועצרה באמצע המילה, כי היא הסתכלה עליי ומיד הבינה שהיא צריכה לבקש מאבא או מסבתא. הראש שלה עשה את ההשלמה שאני לא זו שאפשר לפנות אליה בכלום. את שוקעת לתחושת אפסיות.
"ואז חברתי הטובה כרמית ישבה מולי ואמרה, 'אולי תצלמי ותעשי וידיאו שיהיה חלק מההבראה והשיקום שלך?' עניתי לה, 'לאחרונה אני חושבת להגיד כן למחוברים'. פתאום זה ממש התאים".
למה בעצם?
"כי אמרתי: אוקיי, אני יכולה לקחת מצלמה וליצור נרטיב של התבוננות בתוך כאב פיזי, שנמצא בחיים שנראים הכי זוהרים מבחוץ. אני אתן את המתנה הזו למי שסובל או סובלת, לא חשוב ממה, ואגיד, אתם לא לבד. וזאת היצירה שלי. אתמול דיברתי שעה עם אם לארבעה מבני־ברק שסובלת ממה שהיה לי, וזה קורה בזכות 'מחוברים'".
6 צפייה בגלריה
"בפירוש יכולתי להקשיב למסר מוקדם יותר ולא לעשות מעבר ליכולת של הגוף שלי"
(צילום: זיו קורן)
נשכבתי על הרצפה במיון
המשבר הבריאותי של פלס התפרץ ביולי 2021, כאשר עלתה להופיע על במת אמפי "שוני". לפני ההופעה היא הרגישה קצת כאב ראש, בלעה שני אדוויל והתעלמה. כשירדה מהבמה, הרגישה כאבים שלא היו שם קודם. "מין כאב ראש, המוח מתפוצץ והצוואר תפוס. לקחתי עוד נורופן ואז עוד שניים, ואח שלי לקח אותי הביתה ממש בשכיבה על הגב באוטו. כשהורידו אותי בבית נשכבתי ולא הצלחתי לזוז. לקחו אותי לבילינסון כשאני על הגב ומשתנקת מכאבים. ידעתי שמשהו לא בסדר קורה. עברתי לידה בלי אפידורל, יש לי פריצת דיסק, והיו לי מיגרנות בחיי. זה לא היה כאב רגיל".
בבית החולים בילינסון הרגישה פלס כמה הפרסום לא רלוונטי כשאת בוכה מכאבים ולא מצליחה לעמוד או לשבת. "לא יכולתי לעמוד בתור למיון כי הייתי בצרחות, ואחר כך האחות שם צעקה עליי, 'איך אני אקח ממך בדיקות?', וצעקתי שאני לא יכולה ונשכבתי על הרצפה. היא כנראה לא זיהתה אותי, וזה היה המזל שלי והצער שלי באותו רגע ממש. חוויתי את הטעם של מה זה להיות אדם לא מפורסם שמגיע למערכת הבריאות, ואני שמחה שיצא לי לחוות את זה. שמו אותי בוכה על מיטת גלגלים בתוך המיון, כי לא היו חדרים פנויים. עברתי בדיקות שבאחת מהן ניסו להכניס מחט לעמוד השדרה, ושם גילו שיש לי תת־לחץ בנוזל השדרתי, ועברתי הליך רפואי שהעמיד אותי על הרגליים לזמן קצר".
פלס שוחררה עם אבחון של דלקת קרום המוח, קיבלה אנטיביוטיקה, ובמאמץ עלתה על טיסה כדי לפגוש את נועם והילדים, ששהו בחופשה ביוון והמתינו לה. אחרי כמה שבועות חזרה עם כאבי תופת ועברה שורת בדיקות פולשניות ומכאיבות. אז התגלה כי היא סובלת מדליפת נוזל המוח והשדרה (Cerebrospinal Fluid - CSF), מצב שנוצר כתוצאה מקרע במעטפות המוח. קרע שכזה עלול להיגרם ממגוון סיבות, שביניהן מצב של חבלה למוח או מאמץ גופני גדול. מה גרם לדליפת הנוזל אצל פלס? גם לרופאים לא ברור.
"לא יכולתי לעמוד בתור למיון כי הייתי בצרחות, ואחר כך האחות שם צעקה עליי, 'איך אני אקח ממך בדיקות?', וצעקתי שאני לא יכולה. היא כנראה לא זיהתה אותי, וזה היה המזל שלי והצער שלי באותו רגע"
"בבדיקה האחרונה, בשלב שכבר עמדו לקבוע לי ניתוח ארוך ומסובך בצוואר, התעוררתי מהטשטוש, ועמדו מעליי אנשים בחלוקים לבנים עם חיוך משוגע", היא מחייכת. "הם אמרו לי, 'קרן, כולם עברו על הבדיקות והתשובה היא שהדלף נעלם. לא יודעים איך'. אחד הרופאים אמר שהיה לי את המצב הכי חמור שבית החולים ראה ושעכשיו אני בריאה".
אבל זה לא היה המצב באמת. באפריל 2022, עם ההבנה שהחלימה, טסה פלס עם משפחתה לקנדה כדי להעלות שם את המחזמר שיצרה, "לילה 1 באפריל". משם חזרה עם צפצופים באוזניים וכאב שהעיד: המחלה חזרה. "ואז מישהו המליץ לי על רופא צעיר, ד"ר ליאור אונגר, נוירוכירורג ממחלקת ניתוחי מוח ועמוד שדרה בשיבא תל־השומר, שישב יום ולילה על הצילומים, ה־MRI והבדיקות ומצא את החור הקטנטן, מוקד הדליפה. הוא העמיד אותי על הרגליים. כל הפרופסורים שטיפלו בי, כוונתם הייתה טובה ואין לי ספק שהם מצילים חיים על בסיס יומיומי. בגלל שאני מפורסמת, אני ישר מגיעה אל מנהל המחלקה, אל הרוקסטאר של בית החולים. אבל לפעמים, האיש שיפתור לנו את הבעיה הוא זה שיש לו הכי הרבה זמן, תשוקה ואפשרות להתעסק בנו, ולא המומחה הכי גדול".
בתוך כל זה, גם הופעת פה ושם. איך הצלחת?
"שנה ומשהו נדדתי בין בדיקות וטיפולים שלא עבדו. הקפדתי שתהיה לתקשורת תחושה שהכול בסדר איתי, ולכן התגייסתי לייצר עוגנים שבהם אני מופיעה, כי לא רציתי שיחטטו לי בתוך ההליך הרפואי. אז הופעתי קצת, גם כי הייתי צריכה משהו לעשות, אבל בפועל הייתי מגיעה בשכיבה על הגב, עולה לבמה ויורדת ישר לשכיבה".
לא יכולתי שייגעו בי
דבר אחד טוב, אומרת פלס, כן יצא מהמשבר שעברה, והוא קשור לזוגיות שלה עם נועם טור. "התקופה הזו חיזקה אותנו מאוד. נועם ראה אותי במקום חלש. מה שהכי חזק בזוגיות שלנו זה שאנחנו משפחה, אנחנו אמא ואבא של אורי ולונה. כשהייתי במצב הזה הוא לא ראה אותי ביחס לעצמו, אלא בתור האמא של הילדים שצריכה לחזור לעמוד על הרגליים. הוא ידע לקבל את המצב שלי. הייתי במצב שלא יכולתי שייגעו בי. כשלמישהו אכפת ממך, הוא רק רוצה לשים עלייך את היד, ואני לא יכולתי, והוא קיבל את זה ולא ייצר לי עוד ייסורים".
"תמיד חשבתי על ענת גוב, איזו אישה שלמה, אני לא כמוה. וגיליתי שאני כן כמוה, כי כשהייתי בכאב חשבתי, אם אני עכשיו צריכה ללכת, איזה חיים יפים היו לי ואיך אני שלמה עם מה שהשגתי"
עם איזו תובנה את יוצאת מהתקופה הקשה הזו?
"הבנתי שזה בכלל לא קשור לתפוקה ולצפיפות של היומיום או האינטנסיביות, אלא לשאלה האם יש לי תקשורת בריאה עם הגוף שלי. תמיד עבדתי הרבה, זה הרגיש כמו שבע משרות מלאות, העומס היה התאבדותי כמעט, אבל לא היו לי תחנות של מפגש עם הגוף שלי ברמה של 'מה אתה מספר לי?'. היום אני מבינה שיש לנו כוח, בורא עולם – אני, אגב, מדברת עם אלוהים – והוא רוצה אותנו חיים ושולח לנו כל הזמן מסרים. אם את לא מקשיבה לו, הוא מגדיל את המסר עד שבסוף הוא צועק עלייך, ואם לא הקשבת הוא יוריד לך לום על הראש. בפירוש יכולתי להקשיב למסר מוקדם יותר ולא לעשות מעבר ליכולת של הגוף שלי".
מה למדת?
"למדתי לנשום. למדתי לקבל עזרה. והרווחתי גם מגע עם המוות. ענת גוב, חברתי ז"ל - להבדיל אלף אלפי הבדלות - הייתה כל כך נינוחה לגבי המוות, ואני השתגעתי מזה. אמרתי לה, 'אם זה קורה לי? אני בפאניקה, אני במרה שחורה, זה הדבר הכי נורא'. היא אמרה לי, 'למה, קרן? כולנו הולכים לשם, אני לפחות יודעת מתי ויכולה לארגן את זה'. ותמיד חשבתי, איזו אישה שלמה, אני לא כמוה. וגיליתי שאני כן כמוה, כי כשהייתי בכאב חשבתי, אם אני עכשיו צריכה ללכת, איזה חיים יפים היו לי ואיך אני שלמה עם המקום שלי ועם מה שהשגתי. איזו הפתעה זו הייתה, כי חשבתי שאני ילדה קטנה ומפונקת שמפחדת מכל דבר. הרווחתי התבוננות על החיים שלי מבחוץ. כמו לפגוש את הסוף, אבל בלי הסוף".
פלס נעולה בהחלטתה לא לעבוד קשה כשלא צריך. לאחרונה ביקשה מהמנהלת שלה לצאת לחופשה, שהלכה והתקצרה בגלל אילוצי יחסי הציבור ל"מחוברים". "רציתי שנה של התכנסות כדי לייצר תוכן חדש וסגרתי את היומן, אבל זה הפך לחודש וחצי, והנה אני מדברת איתך בחופש שלי בגלל אילוצים של מערכות. אבל אני עובדת קשה לשמור על הבועות שלי לעצמי".
את יכולה לסגור היום את היומן?
"אני סוגרת הרבה את היומן ונחה. אין לי ברירה, אחרת המחלה תחזור, כי היא מקננת בי תמיד ורק מחפשת סיבה להתפרץ. אני לא יכולה שלא להגן על הגוף שלי בחירוף נפש".
הראיון המלא עם קרן פלס מתפרסם בגליון "לאשה", עכשיו בדוכנים
