השמנת יתר, כבר כולם יודעים, היא אחד מגורמי התמותה העיקריים בעולם השפע שבו אנו חיים, ולפי סטטיסטיקות מעודכנות, משנת 1980 הוכפלה שכיחות התופעה בכ־70 מדינות ברחבי העולם. רבבות חוקרים עוסקים בניסיון למצוא פתרון ל"מגפת המאה", ואלפי מחקרים כבר פורסמו בנושא. אחד המחקרים המעניינים שפורסמו לאחרונה התייחס לשאלת מיליון הדולר: מה מועיל יותר לבעלי משקל עודף לשם שיפור תוחלת החיים שלהם - פעילות גופנית או דיאטת הרזיה.
במהלך המחקר, שבוצע על ידי ד"ר גלן גייסר (Glenn A. Gaesser), מרצה לפיזיולוגיה של הפעילות הגופנית מאוניברסיטת אריזונה, יחד עם ד"ר סידהארתא אנגאדי (Siddhartha S. Aangadi), מרצה לחינוך ותורת התנועה של גוף האדם מאוניברסיטת וירג'יניה, נבחנו יותר מ־200 מחקרים ומטא־אנליזות רלוונטיים, שכללו עשרות אלפי בני אדם, רובם בעלי משקל עודף. תוצאות המחקר, שפורסם בכתב העת iSCIENCE, הראו כי לשיפור הכושר הגופני יש משמעות רבה יותר בהשוואה לירידה במשקל. באופן כללי, המחקרים שנבחנו הראו כי אנשים בעלי משקל עודף חולני שאינם פעילים גופנית, עשויים להפחית את הסיכון למוות מוקדם בכ-30% כשהם מתחילים לעסוק בפעילות גופנית ומשפרים את הכושר, גם אם לא חל שינוי במשקלם. זאת לעומת תהליך הרזיה שהפחית רק ב-16% את הסיכון למוות מוקדם בקרב בעלי משקל עודף.
כצפוי, בקהילה המדעית יש כאלה שחולקים על מסקנות המחקר. פנינו לארבעה מומחים ישראלים, שהתבקשו לקרוא את הממצאים ולחוות את דעתם. כפי שתקראו בהמשך, שלושה מתוך הארבעה לא מסכימים עם עמיתיהם האמריקאים.
חד־משמעית, קודם כל דיאטה
ד"ר רז הגואל, מנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה
5 צפייה בגלריה
ד"ר רז הגואל. "בעבר חשבנו שיש בהשמנה מדדים שמגינים עלינו, היום יודעים שרקמת השומן פועלת לרעתנו"
(צילום: רויטל טופיול)
"בהתייחסותי למאמר של ד"ר גלן גייסר איני יכול לתת תשובה שאינה משתמעת לשתי פנים, מה יעיל יותר לשמירה על תוחלת החיים של אנשים הסובלים מהשמנת יתר - דיאטת הרזיה או פעילות גופנית", אומר ד"ר רז הגואל. "התשובה מורכבת מדי ולא יכולה להיות 'כן' או 'לא'. שילוב הוא מילת המפתח. אף אחד לא מבטל את השני, ולכל אחד היתרונות שלו. חד־משמעית, צריך לשלב בין שני הדברים ולמצוא את האיזון ביניהם, בהתאם לחומרת ההשמנה.
"אין ספק שפעילות גופנית יכולה לתרום למניעת תחלואה ותמותה באנשים עם השמנת יתר, אבל הספורט לא יפחית, למשל, את רמת הכולסטרול הגבוה שיש לאדם בעל משקל עודף (אף כי עשוי לשפר את רמתו), והוא חייב לשלב את הפעילות עם תזונה שתשפר את ערכיו המטבוליים".
אבל אם אדם שסובל מהשמנה חולנית לא מסוגל להירתם לשתי המשימות במקביל, במה עליו לבחור?
"כאן התשובה חד־משמעית: עדיף שיתחיל בתהליך הרזיה מבוקר. מי שסובל מהשמנת יתר קיצונית מתקשה ממילא לבצע פעילות גופנית. הסיכוי שלו להיפצע במהלך הפעילות גדול יותר, והוא יתייאש מהר יותר. לכן, הוא צריך להתחיל בתהליך הרזיה. כשהוא ישיל ממשקלו, תהיה לו יותר מוטיבציה לעסוק בפעילות גופנית והוא יסבול פחות מפגיעות ספורט.
"חשוב להדגיש שהשמנת יתר היא מחלה שנובעת מגורמים שונים ולא פשוט לומר לאדם לעשות משהו קיצוני שיחייב שינוי משמעותי בחייו כדי לרדת במשקל. צריך לבנות תהליך שיהיה תואם לאורח החיים שלו כדי שיוכל להתמיד בו לאורך זמן. כך, בעזרת שינוי תזונתי, שלא יהיה קיצוני אלא משהו שאפשר לעמוד בו, ובפעילות גופנית שתתלווה לתהליך בהמשך: מתחילים בהליכה, מעלים את הקצב לאט, ממשיכים לריצה ורק אז נרשמים למכון כושר - המטרה תושג".
"מי שסובל מהשמנת יתר קיצונית מתקשה ממילא לבצע פעילות גופנית. הסיכוי שלו להיפצע גדול יותר והוא יתייאש מהר יותר. עליו להתחיל בתהליך הרזיה ואז תהיה לו יותר מוטיבציה לספורט"
ובכל זאת, לפי המחקר, הסיכון למוות מוקדם פוחת כמעט פי שניים בקרב אנשים שעשו ספורט לעומת אלה שבחרו בדיאטה.
"מדובר במשמעות סטטיסטית. בעולם האמיתי זה לא מחזיק, ואין כאן שחור־לבן. אם אנשים יתחילו בפעילות גופנית מאומצת ויפסיקו אותה כי קשה להם לבצעה בגלל משקל עודף, הם לא ירוויחו מזה שום דבר. המטרה היא לאזן בין שני הגורמים ולהתחיל בתהליך הרזיה כדי לאפשר את השילוב.
"משקל עודף הוא סיבה ישירה לקיצור חיים. בעבר חשבנו שיש בהשמנה מדדים שמגינים עלינו וכי לשכבת השומן יש יתרונות של הגנה על איברים פנימיים. היום כבר יודעים שרקמת השומן פועלת לרעתנו בכך שהגוף עצמו נכנס למצב של דלקת תמידית ומנסה להילחם בעוצמה נמוכה ברקמת השומן, שלא הייתה אמורה להיות שם".
מה השורה התחתונה שלך?
"להתחיל בדיאטה. אבל מאחר שדיאטה לבדה לא תוכל להביא למטרה המיוחלת שהיא שינוי לטובה באיכות החיים ובתוחלת החיים, צריך לצרף אליה פעילות גופנית בהתאמה".
עדיף שמן בכושר על רזה בטלן
פרופ' נעמה קונסטנטיני, מומחית ברפואת משפחה ורופאת ספורט
5 צפייה בגלריה
פרופ' נעמה קונסטנטיני. "פעילות גופנית מאריכה את תוחלת החיים ושיפור האיכות שלהם"
(צילום: עמי כהן)
"אני מסכימה חד־משמעית עם מסקנותיו של ד"ר גלן גייסר, ומבחינתי המאמר הזה אינו מחדש דבר", אומרת פרופ' נעמה קונסטנטיני, מומחית ברפואת משפחה ורופאת ספורט, מנהלת המרכז לרפואת ספורט במרכז הרפואי "שערי צדק". "המחקר רק מחזק את מה שאני, כרופאת ספורט, אומרת כבר מעל 20 שנה - שהכושר הגופני וביצוע פעילות גופנית הם הגורם החשוב ביותר להארכת תוחלת החיים ושיפור האיכות שלהם".
כלומר?
"אחד המשפטים השגורים ברפואת ספורט שמסבירים זאת באופן מדויק הוא 'עדיף להיות שמן בכושר מאשר רזה בטלן'. יש כמובן כאלה שחולקים על אמירה קיצונית זו, ומובן שעדיף להיות גם בכושר וגם רזה, אולם מטרת הקביעה הזו היא להדגיש את חשיבותו של הכושר הגופני בקידום בריאות האדם".
ומה בנוגע להארכת תוחלת החיים, לא רק שיפור האיכות שלהם?
"פעילות גופנית קבועה וכושר גופני גבוה מפחיתים את חומרתן של מחלות רבות הקשורות בהשמנת יתר כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, סיכון לאירועי לב ושבץ מוחי ועוד, כמו גם מחלות נוספות כגון דמנציה, סרטן, אוסטיאופורוזיס ועוד, על כך אין עוררין".
המחקר מחזק את מה שאני אומרת כבר מעל 20 שנה - שהכושר הגופני וביצוע פעילות גופנית הם הגורם החשוב ביותר להארכת תוחלת החיים
אם צריך לבחור, דיאטה עדיפה על פעילות גופנית
גיא שלמון, דיאטן קליני, איש חינוך גופני ופיזיולוג מאמץ
5 צפייה בגלריה
גיא שלמון. "אחת ההגדרות להצלחה בירידה במשקל היא הפחתה של לפחות 10% ממשקל הגוף"
(צילום: אלבום פרטי)
"קראתי את המאמר המדובר, אני מכיר את עבודותיו של ד"ר גלן גייסר, ובהתבסס על מחקרים נוספים בנושא איני רואה פה בשורה חדשה. הניסיון להשוות את הירידה במשקל לפעילות גופנית תחת הכותרת 'זה או זה' – אינו מקובל עלי", אומר גיא שלמון, דיאטן קליני וספורט, איש חינוך גופני, פיזיולוג מאמץ ודוקטורנט בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל־אביב. "השאלה במחקר עוסקת בפעילות גופנית מול ירידה במשקל - מה עדיף כדי להפחית גורמי סיכון בריאותיים - ואני חושב שההשוואה בעייתית מאוד. עודף משקל מהווה גורם סיכון לתחלואה מסוג יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב וכלי דם. את זה יודעים כבר ממחקרי עבר רבים, ואין לנו ספק, על בסיס ממצאי המחקרים לאורך השנים, שהרזיה בקרב אנשים בעלי משקל עודף מקטינה סיכון לתחלואה ותורמת לאריכות ימים.
בהינתן תנאי של 'או דיאטה או פעילות גופנית' אני אמליץ על דיאטה, כי ההשפעה של הכמות והרכב המזון שאנו אוכלים על רקמת השומן בגוף עשויה להיות משמעותית יותר מאשר פעילות גופנית
מה המתכון שלך לאריכות ימים בקרב אנשים בעלי משקל עודף?
"תשובתי לא תפתיע: השילוב של פעילות גופנית עם תזונה מאוזנת ובריאה וניסיון לירידה במשקל יגדיל את הסיכויים לשמירה על אורח חיים בריא ואריכות ימים בצורה מיטבית.
"אני מתקשה לקבל אמירות מוחלטות שהמחקר קובע ומסכים רק עם חלקן. אין לי ספק שפעילות גופנית חשובה מאוד ומאפשרת להקטין גורמי סיכון בריאותיים (קרדיו־מטבוליים), אבל זה לא יכול לבוא במקום ירידה במשקל בקרב אנשים עם משקל עודף, כשם שאי־אפשר לומר שאנשים רזים - שפרמטר המשקל שלהם תקין - יכולים להימנע מפעילות גופנית ותזונה מאוזנת כדי לשמור על איכות ואריכות חייהם. המסר שלי הוא לא לוותר על אף אחת משלוש אמות המידה האלו: עיסוק בפעילות גופנית, אימוץ תזונה נכונה וניסיון לירידה במשקל, כלומר, צמצום רקמת השומן בגוף".
כשאתה אומר "ניסיון" לירידה במשקל, למה אתה מתכוון?
"אחת ההגדרות להצלחה בירידה במשקל היא הפחתה של לפחות 10% ממשקל הגוף ושמירה על ההישג של המשקל החדש במשך שנה לפחות. אבל, מחקרים אומרים שרק כ־20% מבעלי משקל עודף מצליחים לעמוד ביעד הזה, מסיבות שונות. עם זאת, עצם העובדה שאדם מנסה להוריד ממשקלו ונכנס לתהליך של שינוי, יכול להגדיל את הסיכוי שלו לאורח חיים בריא יותר".
מה צריך להיות היחס בין שלושת הפרמטרים שמנית?
"הלוואי שהמדע היה מספק לנו תשובות. אישית, הייתי מייעץ יחס שווה בין שלושתם".
ואם אדם צריך לבחור בין דיאטה לפעילות גופנית?
"בהינתן תנאי של 'או דיאטה או פעילות גופנית' אני אמליץ על דיאטה, כי ההשפעה של הכמות והרכב המזון שאנו אוכלים על רקמת השומן שלנו בגוף ועל אורח החיים שלנו עשויה להיות משמעותית יותר מאשר פעילות גופנית. לעתים אדם מגדיר את עצמו 'פעיל גופנית' אך בפועל הוא עושה פחות ממה שהיה צריך לעשות באמת כדי להשיג תועלת משמעותית".
זו שגיאה לקבוע: "עזבו את הדיאטה, עשו ספורט"
עמית גנור, דיאטנית קלינית, מנכ"לית עמותת הדיאטנים בישראל
5 צפייה בגלריה
עמית גנור. "יש רזים שאינם בריאים ולעומתם אנשים שמנים שהם בריאים"
(צילום: רויטל טופיול)
"המאמר של ד"ר גלן גייסר מסתמך על מחקרים רציניים רבים, ומבחינתי יש חידוש באמירה שפעילות גופנית יכולה באמת לשפר את הבריאות גם אצל אנשים עם משקל עודף", אומרת עמית גנור, דיאטנית קלינית, מנכ"לית עתיד, עמותת הדיאטנים בישראל ומחברת הספר "תזונת המעגלים הנשית". לאור מסקנות המאמר נפתחת בפנינו אופציה נוספת לבחור מסלול טיפולי לאנשים בעלי עודף משקל, אבל בסופו של דבר התהליך צריך להביא בחשבון כל מקרה לגופו.
"בעשור האחרון כבר יודעים שאנשים בעודף משקל עם BMI (יחס גובה־משקל) של 28-27 וכושר גופני טוב הם בריאים יותר מאנשים רזים עם BMI של 25 ומטה שאינם עושים פעילות גופנית. כלומר, המשקל אינו אינדיקציה למצב בריאותי. מה שאומר, שאישה רזה עם BMI תקין לא תהיה בריאה בהכרח מכיוון שייתכן שהרקמות שלה אינן בהרכב הנכון. יש רזים שאינם בריאים ולעומתם אנשים שמנים שהם בריאים".
אז מה המחקר מחדש לך?
"בכך שאנשים עם BMI של 30 ומעלה יכולים לשפר את בריאותם על ידי פעילות גופנית בלבד. אבל אני מסייגת, האפשרות הזו היא רק כאשר הירידה במשקל נכשלת, כי אין ספק שירידה במשקל תורמת לשיפור הבריאות. זו אקסיומה.
"עם זאת, חשוב לי להדגיש שצריך להתאים לכל מטופל את התוכנית האישית שלו, לפי ההיסטוריה הרפואית־התנהגותית־רגשית שלו, ולבנות את הכלים הכי יעילים עבורו. לגבי נשים עם השמנת יתר בגיל המעבר, לדוגמה, פעילות גופנית בלבד לא תסייע בהרזיה, אך ירידה במשקל באמצעות שילוב של דיאטה ופעילות גופנית תעזור בהחלט כדי לשפר מדדים בריאותיים".
אינטואיטיבית, קל יותר לעשות פעילות גופנית שעה ביום מאשר לעשות דיאטה, שהיא התחייבות של 24/7. שיקול הדעת של הדיאטן צריך להסתמך על ההיסטוריה הבריאותית של המטופל
ואם מטופלת לא יכולה לבצע את שתי המשימות יחד, דיאטה וכושר, על איזו תוכנית תמליצי לה?
"זה נושא מורכב מדי, ואי־אפשר לענות עליו באופן דיכוטומי. אם אומר למטופלים שלי 'תעשו ספורט ותהיו בריאים', אני מטעה אותם. אינטואיטיבית, קל יותר להירשם לחדר כושר ולעשות פעילות גופנית שעה ביום מאשר לעשות דיאטה, שהיא התחייבות של 24/7. כאמור, שיקול הדעת של הדיאטן הקליני צריך להסתמך על היכרות עם ההיסטוריה הבריאותית של המטופל. אם הוא עשה דיאטות רבות בעבר, שבמהלכן ירד 30 קילו והעלה אותם מחדש, מה שקרוי 'תופעת היו־יו' המסכנת את הבריאות, אעשה לו הערכה תזונתית ורגשית. אם הוא לא יכול יותר לשמוע על דיאטה, בהחלט אפנה אותו לפעילות גופנית מסודרת ואינטנסיבית, אבל זאת רק כברירת מחדל שמתאימה למקרה הספציפי. אני לא יכולה לתת המלצה חד־משמעית: עזבו את הדיאטה ועשו ספורט - זו אמירה שגויה".
