כשהחלו הצילומים לעונה השנייה של הדוקו־ריאליטי "פריפריה אימפריה", אוריה עזרן החליטה שצפוף לה מדי בתוך הקלישאה של מעצבת האופנה היפה, המצליחה והעשירה. היא רצתה להביא עוד משהו חוץ משוטים של תצוגות אופנה מפונפנות וארוחות שנעשות בידי שף פרטי לחברות הקאסט בביתה המרהיב. היא החליטה לצאת בהרצאה שתגולל את סיפור חייה הלא פשוט בכלל, כמי שגדלה במחסור בשכונת קרוואנים בבת־ים והצליחה בעשר אצבעותיה להגיע עד הלום. להרצאה היא קראה "כבשה שחורה". לא פחות.
מאיפה הגיע הרעיון לעשות הרצאה?
"לקראת צילומי העונה השנייה הייתה לי שיחת טלפון ארוכה עם אורנה (בן דור, יוצרת הסדרה. ת"ב). סיפרתי לה שחסר לי משהו - מה הסיבה שאני בסדרה? מה המסר שלי? תוך כדי השיחה עלה הרעיון הזה. אנשים בטוחים שאני מצליחה מאוד, מוכשרת, שמהמם לי, שדברים באים לי בקלות, אינסטגרם, טלוויזיה. אבל הם לא מכירים את הדרך שעשיתי".
6 צפייה בגלריה
אוריה עזרן: "אהדת הקהל זה דבר הרבה יותר חזק מכל הסצנה של תעשיית האופנה".
(צילום: לירן מור | סגנון: מאור אומזגין)
השם "כבשה שחורה" קשוח מאוד. אין פה אנדרסטייטמנט.
"בניגוד למה שחושבים, זה לאו דווקא קשור לעובדה שגדלתי בשכונה כזו וכזו ושאבא שלי היה אלטע זאכן. הייתי מאושרת בחלקי, בכלל לא הייתי ילדה עצובה. הקשיים התחילו ביום שהצלחתי. התחילו להרים עליי גבה בתעשייה. לא הלכתי במסלול של דרגות בכתפיים מ'שנקר'. התחילו לשאול, 'מי זו הילדה הזו? מאיפה היא הגיעה? מה זו המעצבת הזו מרמלה, היא מעצבת? היא דוגמנית? מה היא?'. אני מספרת בהרצאה שלפני עשר שנים, כשרק התחלתי, רציתי לצלם את הדגמים הראשונים שלי. הרמתי טלפון לסטייליסט וצלם שיעבדו איתי. הם נתנו לי מחיר מפוצץ כדי שלא אסגור איתם. טשטשו אותי. היה גם 'נחזור אלייך' ולא חזרו".
מעליב ממש.
"כן, התחושה הזו של 'מי זאת?'. לא ויתרתי. עברתי לאט־לאט שלב ועוד שלב. בהתחלה קיבלתי לקוחות במרתף קטן בבית של ההורים של בעלי ברמלה. אחרי זה בחדר בבית שלנו, ואז זה הפך לשני חדרים. בשלב מסוים הודעתי לבעלי שאני צריכה את כל הבית. הוא אמר לי 'רק עברנו'. אמרתי לו שהעסק יביא לנו עוד בית. לזכותו ייאמר שהוא הלך איתי לכל אורך הדרך. עברנו לדירה הרבה יותר קטנה בבניין ממול, והדירה שבה גרנו הפכה לסטודיו שלי. העסק גדל, הגיעו אליי לקוחות בכמויות. פתאום כל הסטייליסטים רוצים לעבוד איתי ואני מלבישה נשים מפורסמות. אבל היום אני יודעת שאהדת הקהל זה דבר הרבה יותר חזק מכל הסצנה של תעשיית האופנה".
נשמע שהעלבון הזה עוד חי אצלך.
"תמיד הייתי עם ראש מורם. ידעתי מה אני שווה וגם ידעתי שזה בסדר שאני לא היהלום הכי נוצץ. אני מרגישה בנוח עם זה. אני לא צריכה שאף אחד יכתיר אותי או שייתן לי ציונים. מספיק לי שהקהל מצביע ברגליים".
דורין אטיאס, שבאחת הסצנות ב"פריפריה אימפריה" מגיעה לפגוש את נשות הסדרה בתערוכה על המעצב אלבר אלבז, בזקה מלח בדיוק על הפצעים החשופים האלה של עזרן. היא הטיחה בה שהיא "חיה בסרט" וש"לא השאירה חותם", והסבירה שכשרואים את הקולקציה של עזרן, זה נראה כמו הרבה דברים אחרים. כשהפרק שודר, המפגש הפך לריב מתוקשר בין היוצרת בן דור לאטיאס. אטיאס טענה בפודקאסט שלה ש"דבריה הוצאו מהקשרם". בן דור חיממה מנועים, טענה שהכול מצולם ומתועד ושאף הייתה צריכה לשכנע את אטיאס להשתתף בסדרה: "הסברת לי שאוריה לא מעצבת בכלל, שזה לא רמה בשבילך", כתבה באינסטגרם.
את בחרת שלא להיכנס לקטטה הזו.
"הרבה אנשים שאלו אותי למה לא הגבתי לדורין. למה כן? זיהיתי שהיא הגיעה בשביל לרדת על מישהי, שהיא באה לעבוד. רק לא חשבתי שהיא תבחר בי. לא מצא חן בעיניי מה שנאמר, שאלתי את עצמי, מה קורה פה? מהר מאוד גם הבנתי שזה הגיע מההפקה. שאלתי אותם אם הם ביקשו מדורין לעשות את זה. הם ענו לי שהיא הגיעה להסביר לנו על התערוכה. לא אכלתי את זה, אבל זרמתי".
הרבה אנשים שאלו אותי למה לא הגבתי לדורין. למה כן? הבנתי שמה שיצא ממנה זה שלה. זה לא שלי. אני יודעת מי אני. כבר שנים שאני לא בשלב ההוכחה
איך את שומרת על גישה קלילה מול זה? בכל זאת, היא הטילה ספק במקצועיות שלך.
"הבנתי שמה שיצא מדורין זה שלה. זה לא שלי. אני יודעת מי אני. כבר שנים שאני לא בשלב ההוכחה ואני חסינה מול התגובות האלה. אני כבשה שחורה, אבל גאה".
מאיפה השמלה?
עזרן (33) היא כאמור מעצבת אופנה מצליחה מרמלה. לצד שמלות הכלה והערב יש לה ליין קז'ואל, ובין השאר היא מלבישה את אנה זק, עדן פינס ונטע אלחימיסטר. עסק מניב נוסף הוא האינסטגרם שלה, על כ־250 אלף עוקבותיו. עזרן, דמות אסופה ומרשימה, היא אחת משש נשים מצליחות בתחומי האופנה והביוטי שבן דור ליקטה בפינצטה ל"פריפריה אימפריה" (זמינה לצפייה ב־yes VOD וב־STINGTV VOD), סדרה שנולדה כוורסיה פריפריאלית ל"מעושרות" המיתולוגית (שגם היא של אותה יוצרת).
בבסיס הסדרה, שבימים אלה הסתיימה העונה השנייה שלה, מונחת המוטיבציה להראות פריפריה אחרת. לא עוד הסיפורים המוכרים על אבטלה, עוני, נחשלות, אלא תצוגת תכלית של נשים קרייריסטיות ומוצלחות עד מאוד, שבואו, מוציאות לנו את העיניים לא פחות מנשים הממוקמות בציר צפון תל־אביב־סביון־כפר־שמריהו. עם זאת, יש פער, או אפילו תהום שנמתחת בין שתי הסדרות: ב'פריפריה' רוב הנשים סללו לעצמן את הדרך בזיעה ובעשר אצבעות. אפס פריווילגיות של הון משפחתי.
ביום שהצלחתי התחילו להרים גבה בתעשייה. לא הלכתי במסלול של דרגות בכתפיים מ'שנקר'. התחילו לשאול, מה זו המעצבת הזו מרמלה?
עזרן הגיעה לעולם האופנה במקרה. "לאחר שירות כשוטרת צבאית התחלתי לעבוד בבנק. פיטרו אותי אחרי שהפקדתי צ'ק מזויף. המנהלת לקחה אותי לחדר ואמרה לי, 'אל תדאגי, נסגרת דלת, נפתח חלון'".
6 צפייה בגלריה
אוריה עזרן. "יכולתי לפרק תחתונים ולעשות מהם טופ"
(צילום: לירן מור | סגנון: מאור אומזגין)
הו הו, ועוד איזה חלון.
"תמיד הייתי לבושה טוב, מתוקתקת. לא הייתה לי גישה למגזיני אופנה, אבל יש לי ראש יצירתי. יכולתי לפרק תחתונים ולעשות מהם טופ. לקחת שאל ולהפוך אותו לשמלה. אבא שלי הביא לי מפות קרושה משוק הפשפשים והפכתי אותן לשמלה. בנות שוכרות אותה ממני עד היום. לפני שהייתי יוצאת מהבית עם משהו שתפרתי, הייתי שואלת את אמא שלי 'איך זה?'. היא הייתה עונה 'מוגזם ומוזר'. הייתי עונה 'תודה' ויוצאת מהבית".
לפני שהייתי יוצאת עם משהו שתפרתי, הייתי שואלת את אמא שלי 'איך זה?'. היא הייתה עונה 'מוגזם ומוזר'. הייתי עונה 'תודה' ויוצאת מהבית
"כמה חודשים אחרי שפוטרתי, הלכתי לחתונה של חברה עם אוברול שאני עיצבתי. יקי רביד, מעצב אופנה שנכח באירוע, אמר לי, 'בואי לעבוד אצלי'. יום למחרת כבר התייצבתי אצלו, ומהר מאוד קיבלתי יד חופשית. עיצבתי, ניהלתי את העסק, הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. זה בוער בי".
ואז את יוצאת לדרך עצמאית.
"לקח שלוש שנים עד שפתחתי את המותג שלי. אבל עוד בזמן שעבדתי בסטודיו כשכירה, השכרתי שמלות שעיצבתי. אני נשואה לרמלאי, וזה אומר שלושה אירועים בשבוע. עיצבתי לעצמי את השמלות לאירועים, ולפני שיצאתי מהבית, הייתי מצטלמת ומעלה לרשתות. התחיל באזז והודעות 'מאיפה השמלה?'. חיים, בעלי, היה זה שדחף אותי להשכיר את השמלות. כשמישהי הייתה מבקשת הנחה, הוא היה אומר לי 'תעשי לה'. עניתי שגם אם אף אחת לא תיקח והשמלה תשב בארון, אני לא עושה הנחה. אני יודעת מה אני שווה ואני מעיזה. צדקתי".
הסדרה הביאה איתה עוד פרנסה לא רעה. בחודש מאי נחתת בפסטיבל קאן כנציגת הבושם "קיליאן". לבשת שמלה בעיצובך (בשיתוף מותג התכשיטים קסוטו), עם אלמנט ממתכת בצורת מפת ארץ ישראל. איך הגיבו לזה שם?
"אנשים ניגשו אליי ושאלו מה זה. הסברתי שזו מפת ארץ ישראל. הם לא אמרו כלום, סובבו לי את הפנים והלכו. זה אירוע ערב, אנשים שותים קוקטיילים ועושים מינגלינג. הכי אירוע פאן. לא העליתי על דעתי שבאירוע כזה יגיבו ככה. הייתי בהלם. ועדיין, המשכתי להסביר למי ששאל, גם כשהבאתי בחשבון שהוא יגיב מגעיל. אני לא מפסיקה להגיד שאני מרמלה, אז שאפסיק להגיד שאני מישראל?".
תתאפסי, אלה החיים שלי
עזרן נשואה לחיים נחום (35), יבואן בגדי ילדים, ובעקבות נישואיהם, כאמור, עברה לרמלה. בקרוב הם עוברים לשכונה חדשה בעיר, עם כל המשפחה של נחום. "בבניין שלנו יגורו גם סבתא של חיים ובדירה נוספת בבניין - אחותו. בבניין ממול יגורו אח של חיים עם משפחתו, וחמי וחמותי. הקרבה מחבקת, לא חונקת. חלילה. לפני שהייתי נשואה חשבתי אחרת, אבל היום אני יודעת שזה הדבר הכי טוב שקרה לי, שיש משפחה מימיני ומשמאלי".
עזרן נולדה וגדלה בבת־ים. הוריה התגרשו כשהייתה בת שנתיים וחצי. אמה, אחותה הקטנה עדי (שעובדת איתה בעסק) והיא עברו להתגורר בשכונת הקרוואנים בעיר. "אמא שלי עבדה כמבשלת במסעדות, ואבא שלי עבד באלטע זאכן. אני זוכרת ששאלתי אותו, 'אבא, איך החלטת לעבוד בעבודה כזו?'. הוא ענה לי עם המבטא המרוקאי הכבד שלו, 'כפרה עלייך, מה עדיף, שאהיה גנב? שאהיה סוחר סמים? כל עבודה מכבדת את בעליה'. התייבשתי באותו הרגע. כשבגרתי, הערצתי אותו על זה.
מתי הבנת שהמציאות הכלכלית שלכם לא פשוטה?
"בגיל 15 הבנתי שאני צריכה לתת יד בבית, והתחלתי לעבוד כמוכרת בחנות בגדים. 1,500 שקל בחודש נתתי לכלכלת הבית ו־500 שקל השארתי לעצמי".
אמא שלך צריכה להתגאות בך.
"גדלתי בחום ועטפו אותי. בחיים לא הרגשתי לא שווה ועם זה יצאתי לעולם. ידעתי שאני אעשה משהו עם עצמי ואצליח, שאני לא אהיה בחורה של ביטוח לאומי".
הראיון המלא עם אוריה עזרן מתפרסם השבוע בגיליון החדש של לאשה
ע. צילום: עדן חלמיש, ניהול סט: דור מרדכי, איפור: מיקי בוגנים, שיער: אדיר יעקב; שמלה, מכנסיים ווסט: אוריה עזרן
