"בקיץ 1981 אמא שלי סידרה לי למכור ארטיקים בקיוסק של הבריכה באוניברסיטת תל־אביב", נזכרת יודקביץ. "כתבת 'לאשה' דליה בן־ארי הגיעה לבריכה עם צלם, כדי לעשות כתבה שקשורה ל'מכביה' שהתקיימה אז. היא שלפה אותי מהקיוסק וצילמו אותי שם. אני זוכרת שלבשתי מכנסיים שגזרתי ותפרתי לבד ונעלתי שקפקפים. הצילומים הופיעו בשחור־לבן בתוך המגזין.
"בעקבות זה, אחרי כמה חודשים, הגיע אליי הצלם שמואל יערי, והוא צילם את השער הראשון שלי ל'לאשה', שהיה השער הראשון שלי בכלל. אני זוכרת שנסענו לאיזו גבעה ושהלבישו לי שמלה ורודה וגם שמו ליפסטיק ורוד. בכלל לא הבנתי את גודל המעמד ומה יקרה אחר כך. אני בעיקר זוכרת שהיה לי קר וכמה התרגשתי. השער הזה שינה את חיי. אמא שלי, אגב, קנתה את כל המגזינים בפתח־תקווה, לא נשאר אחד בדוכנים.
"אחרי השער הייתה היסטריה סביבי, והשוו אותי לברוק שילדס, שפרצה שנתיים קודם עם הסרט 'הלגונה הכחולה'. לא היה אז אינסטגרם, אבל היה 'בום' גדול מבחינת פרסום"
"אחרי השער הייתה היסטריה סביבי, והשוו אותי לברוק שילדס, שפרצה שנתיים קודם עם הסרט 'הלגונה הכחולה'. לא היו אז גיא פינס ואינסטגרם, אבל היה 'בום' גדול מבחינת פרסום, והיו עליי כתבות ב'מעריב לנוער' ומיליון שערים אחד אחרי השני. הרגשתי אז שכיף שנפל בחלקי המזל הזה, ואני יכולה לצאת מגבולות הגזרה ולעזוב את פתח־תקווה.
"הייתי נוסעת באוטובוסים, ההורים שלי לא נהגו, דאגתי לעצמי והייתי חזקה מאוד. הרבה פעמים הגעתי לצילומים לבד. אף אחד לא נגע בי, לא נפשית ולא פיזית. שידרתי ריחוק, 'באתי לעבוד ואני חוזרת לעניינים שלי'. אגב, יש לי ארגז עם כל הכתבות והשערים שנעשו עליי ב־40 שנות קריירה. אני רוצה להפוך אותם לאלבום מיוחד ולאוסף דיגיטלי".
ומה שלומך בימים אלה?
"אני כל הזמן מצטלמת ומנסה למצוא את הדבר הבא. אני מרצה, עוסקת בהום סטיילינג, עושה שישה פרויקטים במקביל, מציירת, הולכת לאודישנים למשחק, ואני לא מוותרת. זו הכותרת: לא לוותר גם כשקשה. אני לא מושלמת, אבל אני שלמה עם ה'אני' שלי, עם הנראות שלי, עם מה שאני מביאה לעולם.
"אנחנו מדברות כמה ימים לפני החתונה של הבן שלי, רוי. הילד הזה, שלא יצא מהבית במשך שלוש שנים (רוי מתמודד עם אלופציה אראטה, מחלה הגורמת לאיבוד שיער. אמ"ר), מתחתן עם מרב, החברה שלו. הם זוג מיוחד והחתונה, יומיים לפני שהגיליון הזה יראה אור, תהיה מתחת לעץ בגינת הבית שלה, עם 30 קרובי משפחה וחברים. דרך רוי אני רואה מה חשוב באמת. כשאני הולכת לישון, הלב שלי נקי, כי אני רואה שהילדים שלי מאושרים, כל אחד בדרכו. לא משנה מה יגידו, איזו יפה ואיזה בית, בסוף את הולכת לישון עם מה שעשית, מה שהשארת ומה שאת נותנת".
- רוצות לראות את כל השערים של רונית ולמצוא עוד כוכבות אהובות? היכנסו לאתר החדש
- גם את הופעת על שער "לאשה"? אולי יש לך סיפור מעניין שקשור לשער? נשמח לשמוע ממך.