אם החלמת למרבה השמחה מסרטן השד, ייתכן שאת מכירה את תחושת הבדידות של היום שאחרי. לאחר שלאורך כל ההתמודדות עם המחלה קיבלת ליווי מקצועי, רפואי וסיעודי, לפתע את שוב בכוחות עצמך. לעתים, גם האנשים בסביבתך מתייחסים אלייך כבריאה, ומצפים שתתנהגי כך. מה עושים מכאן?
“החלמה מסרטן השד אינה פשוטה”, אומרת פרופ’ רינת ירושלמי משאלי, מנהלת יחידת אונקולוגיית שד במרכז דוידוף, בית החולים בילינסון, מנהלת המעבדה לחקר סרטן השד במרכז למחקר ע”ש פלסנשטיין ופרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב.
“יש היום קונצנזוס שגם הגוף וגם הנפש צריכים לעבור תהליך הבראה מהמחלה. הגוף נדרש להתמודד עם תופעות הלוואי של הטיפולים השונים, כאשר לכל סוג טיפול תופעות הלוואי שלו. מרבית המטופלות יעברו ניתוח להסרת הגידול ולעתים גם שחזור שד במקרים של כריתת שד. הטיפולים המקומיים עלולים להשאיר פגמים אסתטיים, למרות שימוש בטכניקות וטכנולוגיות מתקדמות, ולעתים גם כאב ואי נוחות. גם הטיפולים, שמטרתם למנוע את חזרת המחלה והופעת גרורות מרוחקות, עלולים להותיר תופעות לוואי בלתי הפיכות, כמו נימול למשל.
הבשורה הטובה היא שניתן למצוא פתרונות, גם אם לא מלאים, לכל תופעה ותופעה. אבל ברור לחלוטין שהמטופלת חווה טלטלה כפולה, גופנית ורגשית. מדובר באתגר אישי של כל מי שמפלסת את דרכה חזרה לשגרה שכוללת הורות, זוגיות, מיניות, קריירה ושאר הדברים הטובים שהחיים מעניקים לנו”.
מתי מטופלת נחשבת מחלימה?
“אין לכך הגדרה רשמית. יש את ‘גישת גוגל’ שמדברת על תום הטיפולים הכימותרפיים או הביולוגיים. אבל לתפיסתי, המפגש הראשון עם הרופא הוא יריית הפתיחה לתהליך ההחלמה. לא פעם אני אומרת למטופלת ‘תני לי לדאוג בשבילך. נעשה ביחד את כל מה שצריך כדי להשיג הבראה מלאה, כך שלא נצטרך להתמודד עם המחלה הזו שוב’. מדובר במסע מורכב עם הרבה משוכות שצריך לעבור, אבל אני יודעת שבכל אישה ואישה יש את הכוחות לעבור את המסע הזה, ואני כאן לכוון את הדרך, לסייע ולהעצים עד לסיום המיוחל”.
פרופ’ ירושלמי: “קחי לך את הזמן, תני לעצמך את מרווח הנשימה שאת זקוקה לו כדי להחלים באמת. תהיי סבלנית ומכילה כלפי עצמך ולא שיפוטית”
איך את ממליצה להתמודד עם השינויים הפיזיים והגופניים, כולל כריתה?
“אני מכירה גם את החששות מניתוחי שדיים. חשוב לציין שמרבית הנשים אינן נזקקות לכריתת שד וגם אם כן, יש פלסטיקאים מצוינים שמביאים לתוצאות טובות מאוד הן בכריתה חלקית והן בכריתה מלאה”.
מה אומרים למחלימות שמרגישות שמצפים מהן לחזור לעצמן עם סיום הטיפולים, בעוד שהן מתקשות לעשות זאת?
“אני נתקלת בדיסוננס הזה שנשים חוות לא מעט ולכולן אני אומרת – קחי לך את הזמן, תני לעצמך את מרווח הנשימה שאת זקוקה לו כדי להחלים באמת. תהיי סבלנית ומכילה כלפי עצמך ולא שיפוטית. ראשית, תיישבי את הדיסוננס בתוך עצמך ולאחר מכן אני תמיד ממליצה, לעשות תיאום ציפיות. כמו בשאר תחומי החיים, תיאום ציפיות הוא צעד חשוב מאוד גם בכל הקשור להחלמה. מצד אחד, סיום הטיפולים מביא לשיפור דרמטי בהרגשה, הן הפיזית והן הנפשית, אולם חוץ מלהמתין שהזמן יעשה את שלו ושהגוף והנפש יתאוששו, יש לנקוט בגישה אקטיבית. כלומר, יש צורך להבין שמדובר בתהליך שיקומי, להירתם ולהקדיש לכך את הזמן הנדרש. הקושי בחזרה לשגרה לאחר התמודדות עם מחלה הוא מוכר וידוע, השיקום הוא הדרגתי ובנוי על סדרה של הישגים קטנים. אצלנו במרכז דוידוף לסרטן קיימת יחידה פסיכו־אונקולוגית המציעה ליווי לתהליך הנפשי, החל מסיוע בנבכי הביורוקרטיה המורכבת לעתים וכלה במפגשים שעוסקים בפסיכותרפיה תמיכתית. מניסיוני, תמיכה רגשית מקצועית מסייעת מאוד”.
יש מחלימות שחשות אובדן ברגע שהטיפולים מסתיימים, המעטפת של הצוותים הרפואיים מסתיימת.
“יש נשים שעבורן שגרת הטיפול הרפואי יוצרת תחושת רוגע והגנה. מדובר במפגש עם צוות רפואי מקצועי מאוד, בזמנים סדורים ולעתים קרובות, בין הטיפולים יש בדיקות דם והדמיה, פגישות עם רופאים והערכה של התגובה לטיפול. המטופלת נמצאת במסגרת עוטפת עם צוות זמין לתת מענה לכל תלונה וחשש, ותחושת החסר כשזה נגמר מובנת.
“פעמים רבות במסגרת הטיפולים, נוצר גם קשר מיוחד בין מטופלת אחת לאחרת, אחווה של נשים המתמודדות עם אותו האתגר. עולה לי חיוך קטן כשאני שומעת על אישה שלא מעוניינת להחליף את יום הטיפול שלה כדי לא לאבד את המפגש עם הנשים האחרות שמגיעות באותו יום לקבל טיפולים, מפגש שמהווה קבוצת תמיכה והעצמה.
“אבל אני מאמינה שניתן לשמר קשר טוב ואמיתי שנוצר, ואני יודעת ממטופלות שלי שנשים רבות זכו בחברות לחיים שהתמודדו כמוהן עם המחלה. בנוסף, אנחנו מעודדים נשים להשתלב במעטפת השירותים שלנו כמו מרפאת מחלימים, רפואה אינטגרטיבית, שירות פסיכולוגי/ סוציאלי ועוד, כדי לעבד ולהכיל גם בליווי מקצועי את החוויה”.
ואיך מתמודדים עם החרדות מהישנות המחלה?
“כאונקולוגית שרואה מאות מטופלות בשנה ועוסקת בתחום האונקולוגיה כ־25 שנה, אני יודעת לומר שאין מקרה אישה אחת דומה לחברתה. לכל מטופלת סיפור של חיים שלמים מאחוריה עם גוונים שונים של קשיים וחרדות, וכל זה הוא טבעי ואנושי! אני מבינה את החרדות, אני פוגשת את הפחדים והחששות האנושיים האלה אצל כולן. חלק מהחששות חולפים עם הזמן וחלק דווקא מתעצמים.
“לא פעם הביקור במרפאה הוא סוג של גלגל הצלה לגל חרדות, שיכול להיות תוצאה של טריגר כזה או אחר. למשל, כאב ראש שגרתי, שעכשיו נצבע בצבעים מפחידים או ידיעה על חזרת המחלה אצל השכנה.
“אני מזכירה לכל הנשים שהשירות הסוציאלי במכון האונקולוגי יכול לסייע גם בתביעה מול הביטוח הלאומי ובעניינים הביורוקרטיים, אבל עיקר החוזקה וההכשרה שלו הוא בליווי וסיוע באתגרים הרגשיים שעומדים בפני כל אחת ואחת”.
