בדיקת משטח צוואר הרחם
מה המטרה: אבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם ונגעים טרום־סרטניים.
סרטן צוואר הרחם עלול להתפתח בעקבות זנים אלימים של נגיף הפפילומה האנושי (Human Papiloma Virus), הפוגע בתאי עור וריריות ומועבר בעיקר בעת קיום יחסי מין. בדיקת משטח צוואר הרחם נועדה לבדוק הימצאות זנים אלימים אלה וכן הימצאות של תאים לא תקינים. בעבר, בבדיקת משטח צוואר הרחם, בוצעה רק בדיקת פאפ שבדקה הימצאות של תאים לא תקינים (והיא שימשה כבדיקת סקר). היום מתבצעת קודם כל בדיקת HPV, שבוחנת הימצאות של זנים אלימים, והיא משמשת כבדיקת הסקר.
איך היא מתבצעת: הבדיקה מלווה באי־נעימות קלה ומבוצעת כחלק משגרת הבדיקה הגינקולוגית, שבמהלכה הרופא/ה נוטל/ת תאים מצוואר הרחם באמצעות מברשת מיוחדת. התאים נשלחים לבדיקת מעבדה. אם הבדיקה יוצאת לא תקינה, המטופלת תישלח לבדיקות מעקב וביניהן בדיקת קולפוסקופיה (ראו פירוט בהמשך) כדי לבדוק אם התפתחו נגעים סרטניים או טרום־סרטניים.
כמה זה עולה לנו: בגדול היא ניתנת בחינם רק לנשים בגילאי 54-23 (או לנשים בכל גיל שיש להן ממצא חשוד), שזכאיות למימון מלא של הבדיקה אחת לשלוש שנים. אחרות תיאלצו לשלם 106 שקל לבדיקה.
למה זה לא הגיוני: כי לא די בכך שנשים מעל גיל 54 עדיין פעילות מינית (ולא בהכרח עם פרטנר קבוע), אלא שדווקא בגיל הזה, בגלל גיל המעבר והירידה ברמות ההורמון הנשי, האסטרוגן, רקמת הנרתיק נעשית דקיקה יותר ורגישה עוד יותר לנגיפים.
קולפוסקופיה
מה המטרה: אבחון תאים טרום־סרטניים או סרטניים בצוואר הרחם.
בשונה מבדיקות הפאפ וה־HPV, שמבוססות על איסוף תאים שנשרו מצוואר הרחם, בבדיקת קולפוסקופיה בוחנים ישירות את נרתיק הפות ואת צוואר הרחם באמצעות מכשור מיוחד. במהלכה ניתן להבחין (במידה ויש) בנגעים ואף ליטול מהם ביופסיה כדי לבחון אם מדובר בתהליך טרום־סרטני, סרטני או בעיה אחרת.
בעוד שבדיקת הפאפ היא בדיקה סטטיסטית ולכן אינה תמיד מדויקת (ייתכן שבדגימה נלקחו רק תאים תקינים ואז תתקבל תשובה תקינה כוזבת) או שבדיקת ה־HPV תצביע על נוכחות זנים אלימים, אך הם לא בהכרח יגרמו לשינוי בתאים, בדיקת הקולפוסקופיה יכולה לאבחן הימצאות של תאים טרום־סרטניים או סרטניים כמעט ב־100%.
איך היא מתבצעת: בדומה לבדיקה גינקולוגית, הרופא/ה מחדיר/ה לנרתיק את מכשיר הספקולום וכך בוחנים את נרתיק הפות ואת צוואר הרחם בעזרת מכשיר אופטי. בשלב הבא מורחים חומר מיוחד, שכשמאירים אותו בתאורה בעלת פילטרים שונים, הוא צובע נגעים או כלי דם פתולוגיים בצבע לבן. לרוב המטופלת תרגיש אי־נוחות/ כאב קל. אם מתגלה נגע, נלקחת ממנו ביופסיה.
כמה זה עולה לנו: הבדיקה ניתנת בחינם רק עבור נשים שנמצאה אצלן בדיקת פאפ לא תקינה או שבדיקת ה־HPV העלתה הימצאות זנים אלימים וספציפיים של נגיף הפפילומה.
למה זה לא הגיוני: עד לאחרונה זה באמת היה לא הגיוני. בדיקת הפאפ כאמור אינה מדויקת. היא מסתמכת על לקיחת תאים שנשרו מצוואר הרחם, מה שאומר שייתכן שבדגימה לא ייאספו בהכרח תאים נגועים. זו אגב אחת הסיבות שמומלץ לעשות אותה אחת לשלוש שנים, מתוך הנחה שמבחינה סטטיסטית הבדיקה הבאה כבר תכיל תאים לא תקינים במידה שהם קיימים. אך למרבה הצער, היו לא מעט מקרים של נשים שמזלן איתרע פעמיים: מצד אחד הן חלו בסרטן צוואר הרחם, מצד שני בדיקת הפאפ (שאותה הקפידו לעשות כל שלוש שנים) חזרה תקינה. בפועל זה גרם למחלה להתגלות אצלן רק בשלב מאוחר, אחרי שכבר החלו תסמינים קשים והן נאלצו לעבור מסכת ייסורים או שאפילו איבדו את חייהן. אילו בדיקת הקולפוסקופיה הייתה זמינה לכולן אחת לשלוש שנים (ולא רק עבור אלה שהפאפ שלהן יצא לא תקין), טרגדיה זו הייתה נחסכת מהן.
עם זאת, חשוב להדגיש שמשנת 2018, הודות לבדיקת ה־HPV שנעשית במקביל לבדיקת הפאפ השגרתית, רמת הדיוק עומדת על 95%. ניתן לדעת אם האישה נושאת את אחד הנגיפים האלימים שעלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם, ואם כן, היא מופנית לבדיקת קולפוסוקופיה גם אם בדיקת הפאפ עצמה יצאה תקינה. נשים שגם בדיקת הפאפ וגם ה־HPV יצאו אצלן תקינות, יכולות לעשות בדיקת קולפוסקופיה באופן פרטי עבור השקט הנפשי שלהן, במחירים הנעים בין 164 ל־800 שקל, תלוי בביטוחים השונים.
ממוגרפיה
מה המטרה: אבחון מוקדם של גושים טרום־סרטניים וגילוי גושים סרטניים בשד.
איך היא מתבצעת: הנבדקת מתבקשת לעמוד מול מכשיר רנטגן מיוחד, שבו כל שד נלחץ בין שני לוחות ומתבצעים צילומים מזוויות שונות. בזמן הבדיקה תיתכן אי־נעימות קלה. לרוב הבדיקה מתבצעת גם במקביל לבדיקת אולטרסאונד שד. שתי הבדיקות משלימות זו את זו.
כמה זה עולה לנו: בגדול זה בחינם, אבל בישראל זכאיות לעבור את הבדיקה אחת לשנתיים רק נשים בגילאי 74-50. יוצאות מן הכלל: נשים הנמצאות בקבוצת סיכון לסרטן השד או כאלה שנמצא אצלן ממצא מחשיד וקיבלו הפניה על ידי רופא.
למה זה לא הגיוני: מדובר בבדיקה חשובה במיוחד מאחר שאבחון מוקדם, כידוע, יכול להציל חיים. זו גם הסיבה שארגוני בריאות שונים בעולם, וביניהם NCCN, האיגוד הבינלאומי לחקר הסרטן, ממליצים לעבור את הבדיקה כבר מגיל 40. אבל בישראל נשים מתחת לגיל 50 ומעל גיל 75 ייאלצו לשלם 130-79 שקל, תלוי בקופות החולים, בנהלים ובביטוחים השונים.
בדיקת צפיפות העצם (DEXA)
מה המטרה: אבחון אוסטיאופורוזיס.
מחלת האוסטיאופורוזיס היא מחלה של הידלדלות רקמת העצם עקב בריחת סידן - העצם מאבדת מצפיפותה ונוטה להישבר בקלות. המחלה עלולה לגרום לשברים מרובים (בין היתר בחוליות עמוד השדרה, בשורש כף היד ובצוואר הירך), כרוכה בכאבים קשים ובניתוחים, פוגעת קשות באיכות החיים ואף גורמת לתמותה.
איך היא מתבצעת: הנבדקת שוכבת על מיטה המצוידת במכשיר רנטגן שמצלם בשיטת DEXA - לרוב שלושה מוקדים בגוף: עמוד שדרה תחתון, ירך (או שתי הירכיים) ועצם האמה. הבדיקה אורכת כעשר דקות, אינה כרוכה באי־נעימות, דומה מאוד לבדיקת רנטגן רגילה ודורשת מהמטופלת לא לזוז במהלך הצילום.
כמה זה עולה לנו: בגדול הבדיקה ניתנת בחינם, אבל רק אחת לחמש שנים, לנשים ולגברים מעל גיל 60 (או לאנשים מתחת לגיל 60 הלוקים במחלות ספציפיות הכרוכות בסיכון יתר לאוסטיאופורוזיס).
למה זה לא הגיוני: כי אצל כל אדם בעשור הרביעי לחייו, צפיפות העצם יורדת בכל שנה בשיעור של אחוז. אצל נשים בתקופת הפרה־מנופאוזה, התהליך צובר תאוצה ומגיע לשיעור של אחוז וחצי עד שניים בשנה. אף על פי שבהתאם להנחיות של "האגודה הישראלית לגיל המעבר" מומלץ לעשות בדיקת צפיפות עצם ראשונה כבר בכניסה לגיל המעבר, כדי להקדים תרופה למכה (בעיקר כי ייתכנו מקרים שמספיק יהיה לתת לאישה תוספי סידן וויטמין D כדי לשפר את המצב), נשים מתחת לגיל 60 יצטרכו לשלם 270-114 שקל עבור הבדיקה, תלוי בקופות החולים, בנהלים ובביטוחים השונים.
בדיקה להימצאות גן BRCA
מה המטרה: איתור מוקדם של נשאיות המוטציות בגנים BRCA1 ו־BRCA2 המנבאות סיכון לחלות בסרטן השד או השחלה.
מחקרים מצאו שנשים שנמצאו אצלן שינויים בגנים BRCA1 ו־BRCA2 הן בעלות סיכון גבוה לחלות בסרטן השד או השחלה. איתור מוקדם של מוטציות אלה מאפשר לנשאיות לפעול למניעת המחלה באמצעות מעקב רפואי הדוק או טיפול מונע (כריתת שד ושחלות).
איך היא מתבצעת: בדיקת דם רגילה שעוברת אנליזה במעבדה גנטית.
כמה זה עולה לנו: בגדול זה בחינם, אבל רק לנשים מעל גיל 25 ממוצא אשכנזי (או חצי אשכנזי).
למה זה לא הגיוני: כי בקרב נשים ממוצא מזרחי אמנם שכיחות השינוי הגנטי נמוכה יותר (עומדת על פחות מ־1%, לעומת 2.5% אצל נשים ממוצא אשכנזי), אך עדיין מדובר בלא מעט נשים שעלולות לשאת את הגן ולחלות. אלה יצטרכו לשלם עבור הבדיקה 691-316 שקל, תלוי בקופות החולים, בנהלים ובביטוחים השונים.
משרד הבריאות: "לא ניתן לכלול בסל את כל התרופות והטכנולוגיות הרפואיות"
תגובת משרד הבריאות: "המשרד רואה חשיבות רבה ברפואה מונעת והבדיקות ניתנות לפי גורמי סיכון ועל בסיס המלצות מקצועיות שנשענות על ראיות מדעיות והנחיות מקובלות בעולם. מיטב גורמי המקצוע דנים בכל שנה בתרופות ובטכנולוגיות הרפואיות תחת תקציב מוגדר ומטבע הדברים, לא ניתן לכלול בסל את כלל התרופות והטכנולוגיות הרפואיות".
בדיקת משטח צוואר הרחם
"רמת הסיכון לסרטן צוואר הרחם פוחתת מאוד בנשים מעל גיל 54. הסיבה לכך היא שההידבקות בזנים מסוימים של נגיף ה־HPV (נגיף הפפילומה האנושי), ההכרחית להתפתחות סרטן צוואר הרחם, מתרחשת בשנים הראשונות ובסמוך לתחילת קיום יחסי המין. יצוין כי כיום נעשה שימוש בבדיקת HPV ולא בדגימת פאפ. ההמלצה היא לביצוע הבדיקה אחת לשלוש שנים בטווח הגילים 65-23, אך היא ניתנת בחינם רק עד גיל 54".
זה המקום לציין שלפי מחקרים עדכניים נרשמה עלייה במקרי סרטן צוואר בקרב נשים מבוגרות. (ראו למטה "למה מפקירים את בנות הגיל השלישי?"), ואנחנו יוצאות בקריאה למשרד הבריאות לשקול את המדיניות שלהם מחדש.
קולפוסקופיה
"בדיקת קולפוסקופיה אינה בדיקת סינון. הפניית כלל הנשים לבדיקה, ללא התוויה מתאימה, עלולה לגרום להפחתת הזמינות למי שעבורן הבדיקה באמת נדרשת כחלק מבירור של ממצא לא תקין. ככלל ומטבע הדברים, לכל בדיקה רפואית אין דיוק ותוקף מוחלטים. על כן, דרוש מאזן של נזק מול תועלת שקשור לשימוש בבדיקות סינון באוכלוסייה רחבה שבריאה ברובה המוחלט".
ממוגרפיה
"המלצות משרד הבריאות נשענות על הידע הקיים ומעודכנות באופן תקופתי. קיימת מחלוקת בספרות המקצועית בשאלת הנזק מול התועלת בביצוע הבדיקה מתחת לגיל 45".
צפיפות עצם
"בעת הכללת הטיפול התרופתי לאוסטיאופורוזיס בסל, הוכללה גם הבדיקה לצפיפות העצם שעל פי תוצאותיה נקבע למי יינתן הטיפול. באותה עת, מלבד במחלות ספציפיות, הטיפול ניתן לנשים מגיל 60 שתוצאות הבדיקה לצפיפות העצם שלהן העידו על התפתחות אוסטיאופורוזיס. מטבע הדברים, הבדיקה הוכללה על פי המידע שהיה קיים בספרות הרפואית באותה העת".
בדיקה להימצאות מוטציה של גן BRCA
"בדיקה להימצאות המוטציה בגן BRCA1/2 ללא ייעוץ גנטי מוצעת לנשים שמגדירות את עצמן אשכנזיות עקב השכיחות הגבוהה (2.5%) של מוטציות באוכלוסייה זו. המוטציות קיימות גם באוכלוסיות ממוצא ספרדי אך השכיחות נמוכה יותר. לכן, נשים שהרקע המשפחתי שלהן מעמיד אותן בקבוצת סיכון (קרבה משפחתית לאנשים שחלו בסרטן השד), זכאיות לבדיקת ייעוץ גנטית ואף לבדיקה במידת הצורך".
למה מפקירים את בנות הגיל השלישי?
=========================
מחקר מדאיג: שיעור גבוה של מקרי סרטן צוואר הרחם בנשים מעל גיל 65
החודש פורסם מחקר שערכו חוקרים ממרכז הסרטן באוניברסיטת קליפורניה (דייויס), שלפיו אחד מכל חמישה מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם הוא של נשים מעל גיל 65. מבדיקה של כל אבחוני המחלה בקליפורניה בין השנים 2018-2009 עלה כי אצל רוב המאובחנות המבוגרות (71%) הסרטן היה כבר בשלב מתקדם מאוד. סיכויי ההישרדות של נשים שלקו בסרטן זה מעל גיל 65 קטנים במחצית משל הצעירות יותר. לנשים שאובחנו עם סרטן צוואר הרחם בגיל 80 ומעלה אין כמעט סיכוי לשרוד את המחלה. "הממצאים שלנו מראים שיש צורך לבחון מחדש את ההנחיות לבדיקה ומעקב של נשים מעל גיל 65", אומרים החוקרים. (מאת: מיכל שרון)
