ג'ניפר מסטר (32), בת זוגו של אנדריי קוזלוב (27), שנחטף במסיבת נובה
ביחד: בני הזוג, שניהם תושבי ראשון־לציון, הספיקו לצאת שלושה חודשים עד השבת השחורה. למרות הזמן הקצר של ההיכרות, מאז 7 באוקטובר ג'ניפר עובדת לילות כימים במאמצים לשחרורו של אנדריי. לאחר חטיפתו הגיעה אמו מרוסיה כדי לפעול לשחרורו ביחד איתה.
ההיכרות: באפליקציית באמבל. ג'ניפר, גרושה ואם לבן (7) שעובדת בחברת תעופה, נולדה בארצות־הברית למשפחה ממוצא רוסי, ועלתה ארצה עם משפחתה בגיל חמש. אנדריי עלה לארץ מרוסיה לבדו לפני כשנה וחצי ועבד כסו־שף במסעדה בפלורנטין. "הוא בקושי יודע עברית ואני גם מבוגרת ממנו בכמה שנים, מה אני יכולה לעשות איתו? אמרתי לו 'לא', אבל הוא לא ויתר, שלוש פעמים הברזתי לו עד שהסכמתי".
(כתבת: מלי זיידמן, צילום: שמוליק דוידפור)
הדייט הראשון: "בפעם הרביעית שקבענו הוא כבר לא רצה לקחת צ'אנס, אז נפגשנו ברחוב שלנו - התברר שאנחנו גרים במרחק דקה הליכה אחד מהשנייה. איך שראיתי אותו אמרתי 'וואו'. הוא ממש מצא חן בעיניי, כעסתי על עצמי שהברזתי. מהר מאוד גיליתי שהאופי שלנו מתמזג טוב ביחד. הוא מאוד בוגר באופי שלו, בן אדם נעים, חברותי, משרה רוגע. בחיים לא ראיתי אותו מתעצבן".
השבת השחורה: "לפני החג אנדריי אמר לי שהוא נוסע לעבוד כמאבטח באיזה פסטיבל בדרום, הוא שלח לי מיקום, ואפילו לא נכנסתי לבדוק איפה זה. הוא בכלל מעצב גרפי במקצועו, לא הבנתי מה לו ולאבטחה. ביום שישי דיברנו עד איזה ארבע לפנות בוקר, הלכתי לישון וקמתי לאזעקות. שלחתי לו הודעה, הסתמסנו עד 9:20, ואז אבד הקשר איתו. הוא נחשב לנעדר שלושה שבועות, ואחרי שלושה שבועות הודיעו לי שהוא חטוף.
"לקח לאמא שלו זמן להגיע, והרגשתי שמישהו צריך להילחם בשבילו, אז התגייסתי. לפני חודש טסתי עם אמא של אנדריי למוסקבה במשלחת מטעם משרד החוץ, לפגישה עם סגן שר החוץ הרוסי מיכאיל בוגדנוב".
שמות חיבה: "אני קראתי לו בייבי והוא קרא לי 'סלטקיה', שזה מתוקה ברוסית. הוא תמיד היה אומר, 'בא לי לאכול את כולך מרוב שאת מתוקה'".
מחווה רומנטית: "אנחנו לא אנשים כאלה. רגשות חזקים יש שם, אבל אנדריי בן אדם סגור. היינו דבק, נפגשנו כל יום, ישנו ביחד. הוא היה פיסת האושר שלי בחיים, ואני שלו".
ויכוחים: "העניין של הגיל הפריע לשנינו. אני בת 32 וכבר רוצה לדבר תכלס, והוא עוד לא שם, עוד לא בשל. בראש השנה אמרתי לו שאני לא יודעת אם אנחנו נמצאים באותו מקום, והוא אמר 'את צודקת'. אפילו נפרדנו לכמה ימים, ואז ביקשתי לחזור. ישבנו לקפה ואמרתי 'אני מתגעגעת אליך', והוא אמר 'גם אני', וזהו, חזרנו".
תוכניות שהוקפאו: "תכננו לנסוע בנובמבר לארצות־הברית. הוא גולש ורציתי לנסוע ללוס־אנג'לס, לראות אותו גולש שם".
אופטימיות זהירה: "אני מאמינה שהוא יחזור ונחזור לאותה נקודה שבה נפרדנו".
