כשאילנית לוי גילתה שהיא בהיריון, התקבלו מיד שתי החלטות חשובות בבית. האחת, לא מספרים על ההיריון עד שהבטן יוצאת החוצה. השנייה, משפצים את הבית – דירת דופלקס גן יפהפייה שנרכשה מקבלן לפני שבע שנים ברחובות - ומכינים אותו לתינוקת.
"שברתי הכל", היא צוחקת ומנסה לתאר את אתר הבנייה שהיה פעם הדירה שלה, "בואי נגיד שלקחתי את המילה לקנן צעד אחד קדימה. כל היום קודחים אצלי בבית עם קונגו".
וכל זה קורה בגל הקורונה הרביעי, בחופש הגדול.
"לא יודעת מאיפה יש לי כוחות לשיפוץ הזה. אני בדרך כלל קשוחה והכל צ'יפס בשבילי, אבל קל זה לא. אוגוסט, חם לי, יש לי פריצת דיסק בשלוש חוליות והגב כואב לי. מצד שני, בזכות השיפוץ, שנמשך כבר יותר מארבעה חודשים, עבר לי ההיריון מהר, והנה אני בחודש התשיעי".
"המשפחה שלי ואלירז 'ישבו' עליי והתחננו שאתחסן. אחרי החיסון הייתי בלחץ וחשבתי שאני לא מרגישה את התינוקת. התחברתי מהר למכשיר אולטרסאונד ביתי. אחרי חצי שעה הודיעו לי שהכל בסדר"
למה התחסנת רק בתחילת החודש השביעי?
"בגלל שהשם שלי מוכר, הציעו לי להתחסן ממש בהתחלה. לא הסכמתי. אמרתי, כשיגיע לי, אני אתחסן, ולא בגלל שאני מפורסמת".
אוקיי.
"קצת נדפקתי בגלל הדיגניטי שלי, כי אז נכנסתי להיריון ולא יכולתי להתחסן בכל השליש הראשון, וזה היה מפחיד ממש. אחר כך יכולתי להתחסן, אבל משכתי עוד קצת כי סביב מאי־יוני הייתה רגיעה, חשבנו שהקורונה נעלמת ונפתח העולם, ואמרתי שאולי לא אצטרך להתחסן. אבל לפני חודש הגיע הבום הזה של הגל הרביעי ולא הייתה ברירה. כל רגע שמעו על עוד אישה בהיריון במצב קשה. המשפחה שלי והמשפחה של אלירז 'ישבו' עליי והתחננו שאתחסן. אחרי החיסון הייתי בלחץ וחשבתי שאני לא מרגישה את התינוקת. התחברתי מהר למכשיר אולטרסאונד ביתי שקנינו והוא משגר את התוצאות למוקד רפואי. אחרי חצי שעה הודיעו לי שהכל בסדר".
לוי (39) הצליחה לא להידבק, טפו־טפו, למרות שהקורונה הייתה סביבה: אייל גולן, האקס ואבא של ילדיה הגדולים, חזר מדובאי עם קורונה. בסוף מרץ האחרון חשפה בתה אלין שגם היא נדבקה. "תודה לאל, גם אלין עברה את זה בסדר", נאנחת לוי, "היא אלרגית לאבק ולדשא, הקורונה הקפיצה לה את הרגישות, והאלרגיה נהייתה יותר חזקה. מפחיד. היא עוד לא התחסנה, עוד יש לה נוגדנים, אבל ליאם היה בין הראשונים שהתחסן כשהיה מותר".
שלוש שנים אחרי שעמדה שוב תחת חופה עם אלירז שדה, ורגע לפני שהיא יולדת את בתם המשותפת, היא מספרת: לא היה לה קל להרות. "בפעם הראשונה שהייתי בהיריון הייתי בת 21, וכניסה להיריון נחקקה אצלי כעניין פשוט. את רוצה להיכנס להיריון? את נכנסת להיריון", היא אומרת. "כשהיה תאריך לחתונה, אמרנו, אפשר להתחיל לעבוד על היריון. הייתה לי מחשבה ילדותית שתקועה בגיל 24, שלא בא לי להיות בחתונה בהיריון, שאני רוצה לשתות ואני רוצה להיות רזה. איזה שטויות. לא מאמינה שאמרתי את זה".
"הייתה לי מחשבה ילדותית שתקועה בגיל 24, שלא בא לי להיות בחתונה בהיריון, שאני רוצה לשתות ואני רוצה להיות רזה. איזה שטויות. לא מאמינה שאמרתי את זה"
כמה נלחצת כשההיריון התמהמה?
"בחודשים הראשונים אמרתי לעצמי, אם תכניסי את זה לעצמך לראש שזה לא הולך, זה רק יעשה עוד יותר רע, אז נסי להעיף את המחשבה הזו. אבל עובר חודש ועוד חודש, ואת לא בהיריון. מצד שני, תת־המודע עושה בך מה שהוא רוצה, ואני יכולה להיות אחראית רק על המודע שלי (צוחקת), אז הסטרס היה שם. ידעתי שבגילי זה לא יהיה קל, קראתי המון על היריון בגיל מאוחר ומה הסיכונים, אבל האמנתי שאם אחשוב חיובי, ההיריון יבוא מהר, כי מחשבה יוצרת מציאות (מחקה את עצמה בקול ילדותי). אלירז למד ממני את המנטרה ואימץ אותה חזק. הוא היה הכי מרגיע, וגם אני שיחקתי אותה בסדר בקול רם, אבל בתוכי הייתה בי חרדה - למה זה לא קורה. היו בדרך מלא אכזבות. זה משהו שהיה חדש לי".
ואת חיה במדינה שנכנסת לרחם של מפורסמיה.
"זה נכון, אבל אני כל כך רגילה, שיש בי מנגנון שלא מכניס את זה לנשמה שלי. בסך הכל אנשים מתעניינים מדאגה, מאהבה אליי ואל אלירז ומרצון שיהיה לנו קן משותף. אבל לפעמים הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות, ואת יודעת, שמעתי את השאלה 'מה עם ילדים' מכל בן אדם שני ברחוב, בקיוסק, כשהלכתי לסופר".
"המשפט שהכי עצבן אותי היה, 'נו, למה את לא מביאה לו ילד?'. משפט הזוי. מי זה לו? למי אני מביאה ילד? אני קודם כל מביאה את הילד לעצמי"
איך הגבת?
"נשמתי עמוק. זה כן מעצבן, לא אשקר לך, אבל באותה שנייה אמרתי לעצמי, הם לא שואלים מכוונה רעה, הם לא יודעים מה עובר עלייך, למרות שאם אתה עושה אחד ועוד אחד, היא בת 39, היא נשואה והיא לא בהיריון, אז לא צריך לעשות חישוב גדול למה זה לא קרה. המשפט שהכי עצבן אותי היה, 'נו, למה את לא מביאה לו ילד?'. משפט הזוי. מי זה לו? למי אני מביאה ילד? אני קודם כל מביאה את הילד לעצמי. זה לא משפט טוב".
זה משפט רע.
"אבל אני לא יכולה להיות כפוית טובה, להיות אהובה ושלא ייכנסו לי לוורידים וירצו לדעת מה קורה לי בתנוך של האוזן. אז בשביל מה להתעצבן?".
אחרי שנה של ניסיונות, טיפולי פוריות עלו על הפרק. "יש לי פחד גדול מטיפולים", היא מודה, "בגלל הקשר בין דחיפת הורמונים לגוף לבין סרטן. אני לא אקרא לזה קשר ישיר כי אני לא רופאה, אבל צריך לבדוק את זה. זה בסדר שנשים עושות טיפולים, הרצון שלנו לילדים חזק מהכל, אבל תמיד אמרתי שאני לא מכניסה הורמונים לגוף, כי אני בסיכון מטורף לחלות בסרטן. ההיסטוריה המשפחתית שלי, עם קרובות משפחה שנכנסו לסטטיסטיקה, לא מזהירה. עשיתי מיליון בדיקות לגנום סרטני. לכן כשהגענו לרופא שהתחיל להסביר לנו על טיפולים לא אמרתי כלום, אבל אלירז ראה שאני קמלה. לא נשמתי. היו לי מחשבות נוראיות.
"הרצון שלנו לילדים חזק מהכל, אבל תמיד אמרתי שאני לא מכניסה הורמונים לגוף, כי אני בסיכון מטורף לחלות בסרטן. ההיסטוריה המשפחתית שלי, עם קרובות משפחה שנכנסו לסטטיסטיקה, לא מזהירה"
"כשיצאנו מהרופא, הייתי לבנה בפנים. אלירז נבהל. הוא לא רגיל לראות אותי ככה, ומיד אמר, 'עצרי שנייה, אנחנו לא עושים משהו שאת לא רוצה'. הרגשתי שאני לא אוכל לעשות משהו נגד הרצון שלי ושזה מפחיד אותי, ולכן זה גם לא יעבוד. הגוף דוחה את מה שאתה מפחד ממנו. בסוף אמרתי בקול רם שאני מפחדת. יאנה יוסף, אשתו של ציון ברוך, שלחה אותי לרופא נשים אחר. אמרתי לה שאני צריכה רופא שלא יראה בי עוד מספר של הפריה. היא אמרה לי, 'אילנה, יש לי, את לא תתחרטי'. והיא צדקה. הוא קלט את החרדה שלי מטיפולים ואמר, נעשה הכל לפני שנגיע להפריות.
"אם לא הייתה לי ברירה, הייתי עושה טיפולים הורמונליים. לשמחתי יש כמה שלבים לפני שמגיעים לשלב הזה, הזרעות וכל הדבר הזה, ואמרנו, נתחיל משם ובלי להילחץ. התחלתי לקחת ויטמינים, הפחתתי בסיגריות, כי אני מעשנת המון לצערי, וניסיתי להיות יותר רגועה".
מעל שנתיים לקח עד שהניסיונות של לוי נשאו פרי. עכשיו היא מעדיפה לשכוח את רגעי החרדה וליהנות מהימים שנותרו עד הניתוח הקיסרי המתוכנן שנקבע לה, וגם הילדים שלה מתרגשים.
את מוכנה ללילות ללא שינה, הנקות וחיתולים?
"מאמי, אני לא ישנה כבר 18 שנה. כשאנשים טיילו בהודו בגיל 20, אני הינקתי. היום יש לי ילד עם רישיון ואני בלחץ מתי הוא יחזור כשהוא יוצא לבלות, ואם באמצע הלילה הוא לא עונה לי, אני מטרידה את כל החברים. אין מפחיד מזה. עד שהדלת לא נפתחת והוא נכנס אני יכולה לנקר, אבל מה זה לישון בכלל? אני ישנה רק אם הילדים בבית והדלת נעולה למעלה ולמטה".
עם אילו תובנות תגיעי אל האימהוּת הזו?
"אני מקווה שאני אדע לשתף ולא אהיה אובססיבית. אל ליאם ואלין רק אני קמתי בלילה, גם כשההורים שלי באו לעזור. חייבת לשחרר, להיות בחלוקת עבודה, כי אלירז מת להיות מעורב, ואני הכי שתלטנית שיש".
"אני מקווה שאני אדע לשתף ולא אהיה אובססיבית. אל ליאם ואלין רק אני קמתי בלילה, גם כשההורים שלי באו לעזור. חייבת לשחרר, להיות בחלוקת עבודה, כי אלירז מת להיות מעורב, ואני הכי שתלטנית שיש"
היחסים בינה ובין אייל גולן היום "מעולים", כהגדרתה.
את אשתו הנוכחית, דניאל גרינברג, שגם היא בהיריון, פגשת?
"בטח. היא מהממת. הילדים אוהבים אותה, ואני יודעת להבחין מתי זה באמת ומתי כדי לרצות אחרים".
לאחרונה פורסם שהיה להם משבר זוגיות. ידעת על זה?
"אין לי מושג וזה גם לא ענייני. אני התגרשתי לפני 13 שנה ושם סיימתי את המעורבות שלי בחיים של אייל. אנשים פחות הבינו את זה (צוחקת)".
הריאיון המלא עם אילנית לוי מתפרסם בגיליון החג של "לאשה", השבוע בדוכנים
