הרגע במכביה שהכי ריגש את אמור פז, יו"ר ארגון הנינג'ה של ישראל, אחת משתי הנשים היחידות שצלחו את מסלול הנינג'ה בארץ וספורטאית טיפוס הישגית שהתחרתה לראשונה במכביה, היה לצפות בילדה אחת מתוך ארבעה, שצלחה את מסלול הנינג'ה בתחרויות, מסלול זהה לבנים ולבנות.
"טקס הפתיחה של המכביה היה מרגש מאוד - זו הייתה הפעם הראשונה שבה באמת הבנו שאנחנו עושות היסטוריה", מספרת שלי זילכה, שחקנית הוקי קרח בנבחרת הנשים של ישראל, שלראשונה התחרתה במכביה. "בנוסף, הגול הראשון שהבקענו במכביה, צרחות, שמחה ענקית והתרגשות גדולה. אנחנו בסוף נבחרת חדשה, כל אירוע שחווים בפעם הראשונה כל כך עוצמתי, מרגש ומשמעותי עבורנו, ואנחנו פשוט נהנות לנצור את הרגעים האלו".
פז וזילכה הן שתיים מלמעלה מ־2,300 שחקניות שהשתתפו במכביה האחרונה. והמספר הזה אינו מופיע בחלל ריק. מדובר במאמץ מתוכנן להגדיל את ייצוג הנשים במשחקים. השנה הוחלט בהנהלת המכביה לפתוח טורנירים לנשים בכ־95 אחוז מענפי הספורט בתחרות. הנחת העבודה הייתה שבמקרה של חוסר עניין לקהל יבוטלו טורנירים, אבל הקהל הצביע ברגליים והראה נוכחות מרשימה במשחקים.
ענף הנט־בול, שבמכביה הקודמת נפתחו לו שני טורנירים, כבר זכה להכפיל את עצמו והשנה התקיימו ארבעה טורנירים: טורניר קטרגל לנשים בלבד נפתח השנה בפעם הראשונה וכך גם טורניר הוקי קרח לנשים. גם בתחום הכדורגל נפתח טורניר לנשים, בענף הכדורעף נפתח טורניר למאסטריות שהתגלה כטורניר היחיד, כי לא היו מספיק גברים כדי לפתוח קבוצה מקבילה בתחום המאסטרס.
אותו הדבר לגבי רוגבי נשים, שעד השנה לא היה חלק מענפי המכביה. השנה נפתח רישום והמכביה יצרה קבוצה מעורבת, מספורטאיות שמייצגות כמה מדינות שונות ומשחקות יחד תחת דגל מכבי העולמי.
פתיחת ענפי ספורט לנשים בעצם נותנת דרייב למדינות הלוקחות חלק באירוע, לתמוך בעוד ועוד ספורטאיות שייקחו בו חלק. למעשה, בשקלול התמיכה הכולל שמשלחות זוכות לו, יש פרמטרים ספציפיים המעניקים תמיכה גבוהה יותר למשלחות שהביאו מספרים גבוהים של ספורטאיות.
מהלך פורץ דרך
"הייתה לי הזכות כאישה לעשות מהלך פורץ דרך ולנהל לראשונה את אליפות ישראל בנינג'ה תחת המטרייה של המכביה, שלשמחתי הרבה נתנה בי ובארגון הנינג'ה אמון", אומרת פז. "כל אירוע שנותן במה לספורטאיות חזקות באופן שוויוני ומתקשר אותו לקהל בבית, תורם המון לייצוג הנשים בישראל. נשים צעירות שצפו במשחקי המכביה נחשפו לדמויות מעוררות השראה ובכך עולה הסיכוי שיבחרו לעסוק גם הן בספורט ובעזרת התמדה ועבודה קשה – לייצג בעצמן את ישראל במכביות הבאות".
מה מצב הספורט הנשי בישראל ביחס לעבר?
"בכל העולם היחס בין נשים וגברים לספורט תמיד היה בסימן מאבק. אם פעם נשים נאבקו רק על הזכות להשתתף כמתחרות באירועי ספורט, היום המצב כבר לגמרי אחר. עם זאת, המאבקים הישנים התחלפו במאבקים חדשים, על שוויון בשכר ובהזדמנויות, על חשיפה ושידורים בערוצי הספורט וכדומה. אז אמנם המצב עוד רחוק מלהיות אידיאלי אבל לראשונה בישראל יש לנו אישה מכהנת כיו"ר הוועד האולימפי, ויש את 'אתנה' שמקדמת רבות את האג'נדה הנשית בעולם הספורט הישראלי. אנחנו שומעים יותר ויותר על נשים ישראליות שמגיעות להישגים משמעותיים ולראשונה אף יש לנו זוכת מדליית זהב באולימפיאדה. בנוסף, נשים חזקות נוספות מתברגות בתפקידי מפתח בספורט הישראלי, אז אנחנו בהחלט בדרך הנכונה ואני מרשה לעצמי להיות אופטימית בקשר לעתיד ספורט הנשי בישראל".
כספורטאית, האם את חווה מגבלות עקב היותך אישה?
"כל ספורטאי מגיע עם סט של יתרונות וחסרונות שאיתם יצטרך להתמודד. יש נמוכים וגבוהים, חזקים וחלשים, זריזים ואיטיים, ולפעמים זה בא לטובתך ולפעמים לא – הכל מאוד תלוי בסיטואציה ובענף הספציפי. לכן אף פעם לא ראיתי בהיותי ספורטאית מגבלה כלשהי, במיוחד בענף הטיפוס שבו תכונות שנתפסות נשיות בחברה (גמישות, סבלנות, יצירתיות, קלילות) מהוות יתרון מובהק".
לא זוכות ליחס הראוי לנו
תכירו את לירון כהן, בעבר קפטנית נבחרת ישראל בכדורסל והיום מנהלת אגף כדורגל וכדורסל במכבי ישראל ומנהלת ענפי הכדורגל, הכדורסל, הקטרגל, כדורגל החופים, כדורסל 3*3 וכדורסל כיסאות גלגלים במכביה. ומה היא חושבת על מצב הספורט נשים בישראל? "בעולם", היא אומרת, "כבר יש התקדמות, אבל בארץ עדיין לא. לצערי הרב ספורט הנשים בישראל לא זוכה ליחס שלו הוא ראוי. אנחנו מתמודדים עם היעדר תרבות ספורט והיעדר משאבים כלכליים והבנה שספורט מהווה כלי חינוכי ערכי, אשר דרכו ניתן לצמוח כחברה טובה ואיכותית יותר".
8 צפייה בגלריה
בעבר קפטנית נבחרת ישראל בכדורסל והיום מנהלת אגף כדורגל וכדורסל במכבי ישראל
(הדר ואן קולא)
האם אנחנו מספיק טובות?
"לספורט נשים יש פוטנציאל להגיע להישגים מקצועיים גדולים יותר ולראיה, ספורט הנשים בישראל מצליח לייצר תוצאות והישגים יפים בעולם על אף מיעוט המשאבים. נותר רק לחשוב מה יהיה כשתשתנה התפיסה וספורט הנשים יקבל יחס ראוי יותר על כל המשתמע.
"המכביה מגדילה בכל פעם את כמות הנשים בספורט וכן מגדילה את ענפי הספורט והאפשרויות העומדות בפני הספורטאיות השונות המגיעות לארץ מכל מדינות העולם. לראיה, במכביה ה־21 פתחנו ענפים חדשים וכן קטגוריות גיל חדשות לנשים כדוגמת כדורעף, טניס, כדורסל ועוד.
אנחנו עומדים על 32% ייצוג נשי במכביה ואנו מברכים על כך, וזו זכות גדולה עבורי להיות חלק מהמערכת. אגף הספורט במכביה המנוהל על ידי אלעד סימון, מורכב ברובו מנשים, ומעבר לכך, יש לנו יותר מ־50 אחוז מנהלות טורנירים בשטח, וזה בהחלט נותן המון תקווה".
הוקי קרח, כבר לא רק ענף גברי
שלי זילכה, שוערת נבחרת ישראל להוקי קרח נשים, שיחקה משך שנים כאישה יחידה בנבחרת של גברים. היום היא משחקת במקביל בליגה הגברית ובנבחרת הנשים.
"התחלתי כשחקנית התקפה, אבל אחרי כמה שנים, כשהבנים כבר גדלו פיזית והמשחק הפך אגרסיבי יותר, פחות מצאתי את עצמי. ואז יום אחד, אחד השוערים שבר את הרגל ופשוט ניסיתי את זה, ומאז ועד היום אני שוערת.
"לשחק עם נשים בפעם הראשונה הייתה חוויה מטורפת - לדעת שיש עוד כל כך הרבה בנות שמשחקות ושזה חשוב להן ושבסוף מה שמחבר בינינו, זה ההוקי".
איך הייתה החוויה להתחרות לראשונה במכביה?
"צופים במכביה בכל העולם, זה אירוע מרגש וצעד ענק עבור הוקי הנשים. הודות להקמת הנבחרת שלנו, הגיעו אלינו נבחרות קנדה וארה"ב להשתתף בטורניר, ושם נחשפנו לרמה המקצוענית של הבנות, והבנו שיש לאן לשאוף!".
יותר בפריים טיים, פחות בקצה
הגר כהן היא מנהלת השיווק והאירועים של איגוד הכדורשת הישראלי ובמכביה ה־21 הייתה אחראית על ענף הכדורשת.
"התרגשתי מאוד בשריקת פתיחת משחקי הכדורשת כש־39 נבחרות נפרשו על שמונה אולמות ספורט מהצפון ועד הדרום והתחילו במשחקים", היא משחזרת. הייתה התרגשות גדולה הן מצידי והן מצד כל השחקניות שזכו לשחק במכביה ה־21, והייתה עוצמה ענקית בכך שאנחנו מפוזרות בכל הארץ. אנחנו מודות למפעל הפיס על הסיוע והמימון שהקצה השנה לטובת העניין. סיוע זה אפשר להרחיב את קיומן של תחרויות הכדורשת ולחזק את מקומו של הספורט הנשי במכביה".
הרגשת שוני לעומת שנים קודמות?
"היה שינוי גדול השנה. ראיתי הרבה יותר ספורט נשים, ובשעות מרכזיות ולא בקצה, ראיתי המון ענפים שלא היו מוכרים במכביה והשנה הם שולבו".
מה דעתך על מצב הספורט הנשי בישראל?
"הוא גדל מאוד בשנים האחרונות. יותר ויותר נשים, ילדות ונערות, משתתפות בענפי ספורט. לצערי, אין עדיין מספיק משאבים ותקציבים עבורנו, אנחנו מקבלות פחות חשיפה בתקשורת ופחות הכרה. הספורט הנשי צריך לקבל הרבה יותר זמן מסך, יותר אייטמים ומתקנים המותאמים לנשים. צריך לעשות פה שינוי אמיתי כדי שהספורט הנשי יהיה אם לא יותר לפחות שווה לספורט הגברי".
מה זה אומר להיות ספורטאית אישה בישראל?
"זה מעבר למלחמה היומיומית של לצאת לאימונים/משחקים תחרותיים כשיש משפחה וצריך למצוא את האיזון בין לבין. אנחנו נלחמות על המקום שלנו בספורט הישראלי, ברצון שיכירו בנו ולהוכיח את עצמנו כל פעם מחדש.
"להיות ספורטאית אישה זה מדהים, הרוח הספורטיבית שלנו והאימונים האינטנסיביים מוכיחים לכולם שאנחנו יכולות לעשות הכל, ושהילדות יראו שבכל גיל אפשר לעשות ספורט".
