כששי ברק (40), אמא לשלושה מהיישוב נופית, רוצה לשמח אמהות טריות, היא מזמינה אותן לשאוב מעט מהחלב שלהן ולשלוח אותו אליה. לאחר מכן היא מייבשת אותו, מעבדת לאבקה, משלבת באבן ומשבצת בתכשיט (טווח המחירים נע בין 350 ל־4,000 שקל).
הטרנד של תכשיטים שבהם משולב חלב אם נולד בחו"ל, והגיע לישראל בשנים האחרונות. ברק גם מכינה במתנה תכשיטי זיכרון להורים ששכלו את ילדיהם. זה יכול להיות צילום, איור, טביעת אצבע, כל דבר שההורים בוחרים. "זו הדרך שלי להחזיר לקהילה שאיפשרה לי להקים את העסק NOGA", היא אומרת.
עוד על הנושא בערוץ לאשה
אמהות סומכות עליי
במרתף הבית של ברק ובעלה נעם, מנהל בחברת רפאל, אפשר למצוא עשרות אבנים כאלה שמשולבות בתכשיטים. על מדף ארוך מסודרות קופסאות קטנות מקוטלגות בקפידה ובתוכן חומרי הגלם של התכשיט שהוזמן, אבקת החלב והחלקים של התכשיט עצמו. "אין כאן מקום לטעויות", אומרת ברק. "האמהות סומכות עליי שהתכשיט שאייצר יהיה מהחלב שלהן. היה לי מקרה של אמא ששלחה לי את החלב האחרון שלה והוא הגיע פגום. נאלצתי לומר לה שלא אוכל להכין את התכשיט שרצתה וזה היה ממש מפח נפש".
במקרר קטן מאוחסנות שקיות חלב אם ששלחו לקוחות. בארון נוסף נשמר החלב המיובש הרזרבי של כל לקוחה. כשיודעים מהו חומר הגלם שמאוחסן כאן, המרחב מעלה אסוציאציה של מעבדה. מעבדה של זיכרונות.
כיאה למעבדה, החלב עובר תהליך של שימור באמצעות ערבוב עם חומרים מיוחדים, ייבוש, כתישה לאבקה, ערבוב עם חומרים ממצקים, יציקה ושיבוץ בתכשיט הנבחר. “רוב הנשים רוצות אבן לבנה, אך לעתים מבקשים לשלב באבן צבע”, היא אומרת. “גם כשבוחרים בצבע לבן יש אפקטים עיצוביים שאפשר לשלב באבן, מראה גס או עדין יותר, גוונים שונים".
אילו עיצובים נשים בוחרות?
“העיצובים מגוונים, אבל בסופו של דבר התוצר הוא תכשיט לכל דבר. החוויות שנשים עוברות בניסיון להיניק הן לא תמיד פשוטות, ולא כל אחת תרצה להסביר מה עומד מאחורי התכשיט, כך שמי שמסתכל על אישה שעונדת תכשיט כזה יראה פשוט תכשיט יפה. אם היא תבחר לשתף אחרים בחומר הגלם - זו כבר בחירה שלה.
"מעבר לאסתטיקה, כל אמא יוצקת לתכשיט משמעות מסיפור האימהות שלה. במקרים רבים מדובר בהתמדה, הענקה והתגברות על הקשיים כאמא לתינוק, ובהם הנקה"
"מעבר לאסתטיקה, כל אמא יוצקת לתכשיט משמעות מסיפור האימהות שלה. במקרים רבים מדובר בהתמדה, הענקה והתגברות על הקשיים כאמא לתינוק, ובהם הנקה. יש משפחות שבוחרות לשלב גם את השיער של התינוק. בתכשיט אפשר להשתמש בתלתל כפי שהוא או ליצור דימוי, למשל של עץ החיים".
איך החלב מגיע לכאן?
“האישה שולחת לי כ־20 מ"ל של חלב בשקית עם שליח. יש נשים ששולחות את החלב ממש אחרי הלידה ויש נשים שמקפיאות את החלב במקרר בבית ומשתמשות בו לאחר חודשים או שנים”.
למה הן שומרות את החלב?
"הן מתכננות להכין תכשיט בבת או בר המצווה, למשל. יש אפילו נשים שכבר לאחר הלידה מבקשות תכשיט עם החלב ושומרות אותו לבת או בר המצווה".
65 ימים בפגייה
כשברק מסתכלת אחורה, היא מבינה איך החיים הובילו אותה לעיסוק המיוחד שלה. היא גדלה בהרצליה כילדה הישגית, שירתה כקצינה ולמדה הנדסת חשמל בטכניון. לאחר הלימודים עבדה במקצוע בתנאים טובים והייתה מרוצה. די מהר נולד הבן הבכור שלה, עמית (11 וחצי), ואז נוצר החיבור המיוחד שלה להנקה. "האימהות הייתה לי חשובה", היא מספרת. "נשארתי בבית שנה וחצי והינקתי עד גיל שנה ושבעה חודשים". היא המשיכה לעבוד, אך כבר אז התחילה להרגיש שמשהו חסר לה במישור המקצועי. לאחר כשנתיים וחצי נכנסה להיריון נוסף של תאומים, והחיים נראו מושלמים, אך בשבוע ה־27 להיריון, בבדיקה שגרתית, התגלה שאחד העוברים לא שרד. ברק אושפזה. תוך כמה ימים העובר השני נכנס למצוקה וברק עברה ניתוח קיסרי. אריאל נולד במשקל 922 גרם.
"החוויה של הלידה השקטה והלידה המוקדמת של אריאל השפיעו עליי מאוד", מספרת ברק. "הוא היה 65 ימים בפגייה, 45 ימים מתוכם בטיפול נמרץ. לי, כאמא, לא היה הרבה מה לעשות חוץ מלהחזיק אותו בחיבוק קנגורו ולשאוב חלב שקיבל דרך זונדה".
איך החוויה הזאת השפיעה על השינוי המקצועי שעשית?
"הרבה פעמים אנשים מחכים עם החלומות שלהם עד שהילדים יגדלו. הבנתי שהחיים הם הדרך עצמה ולא המטרה, ושהזמן היחיד שיש לנו הוא ההווה. החלטתי שאני צריכה למצוא את הייעוד שלי עכשיו, ולא לחכות ליום אחד שבו יהיה לי קל יותר להגשים את עצמי. התחלתי במסע של יזמויות, ניסיתי כל מיני דברים, וחלקם גם הצליחו, אבל לא התחברתי. רציתי למצוא משהו מדויק מהלב וידעתי שאמצא אותו".
"במקרים של לידות שקטות, אני משלבת בתכשיט תמונת אולטרסאונד או דימוי כמו עץ החיים"
כמה זמן זה לקח?
"בערך שש שנים. עד ההיריון עם הבת שלי, נגה (שנתיים וחצי). איתה התחיל המסע שלי בפועל. הייתי כמובן חרדתית למדי בהיריון, אבל הכל עבר בשלום. במשך ההיריון התחלתי לשוטט ברשת כדי להיזכר מה עושים עם תינוק קטן, ונתקלתי בדבר שלא הכרתי - תכשיטי חלב אם. חשבתי שזה הזוי. אמרתי לעצמי, מה עוד ימציאו בעולם? אנשים כל כך מגזימים. מתוך סקרנות נכנסתי להסתכל במה מדובר ונשימתי נעתקה. התכשיטים שראיתי היו כל כך יפים וכל כך ריגשו אותי, שהחלטתי שאחרי הלידה אני חייבת להכין לעצמי תכשיט למזכרת. התחלתי ללמוד על הנושא ותוך כדי שיטוטים נדלק אצלי המוח היזמי. אני כל כך מחוברת להנקה ולאימהות והכי מתאים לי לעסוק בתחום הזה.
"אחרי הלידה היה לי חלב ויכולתי להתחיל להתאמן. לא ידעתי כלום על צורפות, אני בקושי עונדת תכשיטים בעצמי, אבל קראתי המון ולמדתי הרבה ברשת. מצאתי צורפת שבדיוק גם ילדה והיא הסכימה ללמד אותי תכשיטנות בסיסית ובנוסף מצאתי צורפת אוסטרלית שמכינה תכשיטי חלב אם והיא לימדה אותי את הצעדים הראשונים בתחום. קניתי חומרים ומכשירים בסיסיים והתחלתי לעשות ניסיונות. התחלתי עם השיטה שלה ובהמשך פיתחתי את שלי".
בזכות האובדן
תכשיטי הזיכרון וההנצחה שברק מכינה מעוצבים יחד עם המשפחה שהזמינה אותם. "יש הורים שרוצים תכשיט עם טביעות אצבע, הטבעות כף יד או רגל או תמונות של ילדיהם", היא אומרת. "במקרים של לידות שקטות אני משלבת תמונת אולטרסאונד בתכשיט או דימוי כמו עץ החיים ועליו ציפורים כמספר בני המשפחה ומעליהן כוכב שמסמל את הילד שלמעלה. לאחרונה אני מפתחת תחום חדש - שילוב של חפץ בתכשיט. למשל, לנכדה ששלחה לי את הכותונת של סבתה הכנתי תליונים שבהם שולבו פרחים מהכותונת".
"אני חושבת שלא הייתי מעיזה להתעסק בהנצחה אם לא הייתי עוברת אובדן. היום אני מבינה את הסיטואציה ממקור ראשון"
בעצם החוויות שעברת, גם הקשות, הובילו אותך למקום הזה.
"נכון. קודם כל החיבור שלי להנקה מאפשר לי לאהוב את התחום הזה וגם לראות בו שליחות. הרבה פעמים אנחנו צומחים מתוך משבר, גם אם בזמן אמת קשה לנו לראות את זה, וכך אני רואה את הסיטואציה.
"מה שעברתי הוביל אותי להתעסק עם תכשיטי חלב אם ותכשיטי זיכרון. בהמשך, העיסוק הזה עזר לי להגיע להשלמה והכלה עם האובדן שעברתי. אני חושבת שלא הייתי מעיזה להתעסק בהנצחה אם לא הייתי עוברת אובדן. היום אני מבינה את הסיטואציה ממקור ראשון. בלידה השקטה שעברתי, שהיא דבר כל כך טרגי וטראומטי, אני רואה בין השאר גם מתנה שהילד שלא שרד נתן לי”.
הנצחתי את התינוק שאיננו
על השרשרת שעונדת גל גטיה מהיישוב אליקים יש שלושה תליונים: אחד הוא אבן עגולה מחלב אם, על השני יש חריטה של התאריך שבו עברה הפסקת היריון, ועל השלישי מוטבעים כף הרגל והשם של בנה יואב, בן שנתיים ותאריך הלידה שלו. בעתיד היא מתכננת להוסיף לשרשרת תליון שיסמל את בנה הקטן ליאם, בן שלושה חודשים.
גטיה, אשת קבע בת 29, הייתה לפני שנתיים בהיריון עם תאומים. בעקבות מומים קשים שהתגלו באחד העוברים היא ובעלה מתן קיבלו החלטה קשה והיא עברה הפסקת היריון בשבוע 26. גטיה המשיכה את ההיריון עם התינוק השני, שנולד בשבוע 31.
"לידת פג לצד לידה שקטה היא חוויה קשה מאוד", מספרת גטיה. “אחרי הלידה עדיין היו קשיים. היה לי הרבה חלב והיה לי חשוב להיניק, אבל יואב נולד פג, ורק אחרי חודשיים וחצי יכולתי לעבור להנקה מלאה. בתקופה הזאת תרמתי כ־40 ליטר לנשים שהיו זקוקות לכך. זו הייתה הרגשה מדהימה. לידה והנקה הן לכאורה הדברים הכי טבעיים בעולם, אבל זה לא תמיד בא בקלות. הייתה לי אפשרות לעזור לנשים לתת לילדים שלהן חלב שלא היו מסוגלות לייצר בעצמן, והרגשתי שזו שליחות”.
"כשנחשפתי לאפשרות ליצור תכשיטי חלב אם, ממש התרגשתי. גם כי ההנקה היא דבר כל כך משמעותי עבורי, וגם כי הבנתי שאני יכולה להנציח בתכשיט את התינוק שאיננו. אני עונדת את השרשרת כל הזמן והיא מסמלת עבורי גם את הקושי והאובדן וגם את מה שזכינו בו”.
