החורבה הפכה לארמון
תכנון ועיצוב: הלל אדריכלות, אדריכלית: שירה מוסקל, מעצבת פנים: הדס רוט
בתוך שמונה חודשים, בלי להרוס ולבנות מחדש, נולד לו בית חדש לגמרי מחורבה של ממש. בגלגולו הראשון היה הבית שבצפון תל אביב ישן מאוד ומתוכנן בצורה לא טובה. פתח היציאה לחצר היה עם גרם מדרגות כבד שחסם את היציאה, עמודים ניצבו בחלל המרכזי, והמטבח שהיה סגור ונפרד מהחלל המרכזי לא קיים שום קשר עם הבית והחצר. במהלך התכנון עלו פתרונות אדריכליים עם תכנון מחדש וחשיבה יצירתית, וכך כל הפנים של הבית גולח, ונוצר איזון מחדש בחלוקת החלל המרכזי המקושר גם לגינה. נולד מתחם מגורים הכולל את החצר כמשלימה לחיים שבפנים, עם מגוון פינות ישיבה, מטבח חוץ מפנק וכמובן גינה שמקיפה את הבית. שינוי מרכזי נוסף היה הריסת גרם המדרגות בחלל הסלון והצבת מדרגות קלות מברזל, כך שגרם המדרגות הפך להיות קליל ופיסולי. כדי להוריד את העמודים בסלון, יצרו המעצבות קורת ברזל בחיפוי עץ שתומכת בקומה.
לערב ולשלב סגנונות
עיצוב פנים: אודליה ברזילי
אחרי שנים שבהן גרו בני המשפחה בביתם הפרטי במרכז הארץ, הם החליטו לשפצו מן היסוד. במקור תוכנן הבית עם חיפוי אבן במעטפת החיצונית, רצפת שיש והרבה קשתות. הוא נבנה בשנות ה־80 של המאה הקודמת ולכן דרש הרבה עדכונים, אך הפוטנציאל הרב שטמון בו היה ברור כבר ממבט ראשון. יתרון בולט שלו הוא החצר, שם נמצאים עצי זית בוגרים וגפנים שעוטפים את פינת הישיבה וכן בריכה גדולה. לבני הזוג הייתה בקשה אחת עיקרית: לצקת לעיצוב החדש נגיעות כפריות ולשלב בין סגנונות. השיפוץ ארך כחצי שנה, ובמהלכו הושקעו מרב המשאבים בחלל הציבורי, בסלון, במטבח ובמבואת הכניסה ובסוויטת השינה של בני הזוג, זאת מכיוון ששלושת בניהם כבר בוגרים ועתידים לעזוב את הבית בזמן הקרוב.
משבעה חדרים לאופן ספייס מושקע
תכנון ועיצוב: ניצן הורוביץ
הדופלקס החדש באחת מערי המרכז נרכש על ידי בני זוג שיש להם ילד בוגר, בסמוך לאכלוס הבניין, ומיד לאחריו החל תהליך השיפוץ המורכב. שטחו העיקרי של הבית כ־250 מ”ר, הפרוסים על פני שתי קומות, והקומפלקס בן שבעת החדרים הפך בתכנון החדש למרחב פתוח, מואר ואוורירי בן ארבעה חדרים בלבד. בקומת הכניסה המרווחת תוכנן סלון גדול במיוחד שמחולק לאזור טלוויזיה ואזור קריאה, מטבח מאובזר הכולל מזווה נסתר, ממ”ד שהוסב לחדר כושר, חדר אורחים, חדר רחצה וכן מאסטר שינה בשטח של כ־60 מ”ר. הקומה העליונה הוסבה לממלכה של הבן בשנות ה־20 לחייו, שנהנה מאופן ספייס ובו אזור שינה, רחצה, אירוח ולימודים. בנוסף, ממתינה לו מרפסת פרטית בגודל של כ־60 מ”ר נוספים הצופה מערבה לכיוון הים.
לרווח את המשולש
עיצוב פנים: מאיה שינברגר
דירה בבניין בהוד השרון שנבנתה בתחילת שנות האלפיים הייתה בעלת מראה מיושן עם חלוקה שלא התאימה לבעלת הבית. החלל נראה קטן ולא מימש את הפוטנציאל. לאחר גיבוש הפרוגרמה והבנת צורכי הלקוחה חולקה הדירה מחדש תוך שימת דגש רב על תחושת פתיחות. הדירה רוצפה באריחי גרניט פורצלן בטקסטורת טרצו עדין בגוני אפור בהיר שנרכשו ב־HeziBank. בחלל המגורים, במקום קיר המסדרון המפריד בין החלל הציבורי לפרטי, תוכנן ארון מעץ אלון מעושן בעל פונקציות רבות, ובתוכו יחידת מיזוג, טלוויזיה ואחסון. הבחירה לוותר על הקיר לטובת הארון מאפשרת קשר עין בין כל חלקי הדירה ועוזרת למתוח את גבולות החלל, תוך ניצולו המקסימלי למרות הצורניות המשולשת של הדירה. הספה בגוון אפור אבן עם טקסטורה עדינה בשילוב כורסה בגוון חום שוקולד, שולחן הקפה בגוני מוקה בשילוב פליז. השטח נתחם בשטיח צמר בגוון שמנת, וכן וילונות מבד רשת עדין בצבעי אפור ואבן ממסגרים את החלונות.
מבנייה בסטנדרט נמוך לבית חלומות
עיצוב פנים: דניאל מיכאלי
זוג עצמאים בתחום הנדל”ן רכש בית מדי יזם בשכונת נחלת יהודה בראשון לציון. מכיוון שסטנדרט הבנייה היה נמוך עבורם, פנו הזוג למעצב הפנים דניאל מיכאלי כדי שיעצב להם את בית חלומותיהם. את הבית החזיר דניאל למצב כמעט ראשוני של שלד, אך לא נגע באדריכלות היות שכבר ניתנו לבית כל אישורי הבנייה. כל מה שמעבר לשלד שודרג וחודש, כולל כמה תשתיות שלא נבנו בצורה מתאימה. בעל הבית מחובר מאוד לקונספט של מים, ולכן עוצבה בריכת דגים מרשימה בכניסה לבית. אלמנט מים נוסף הוא הבריכה. היזם שבנה את הבית כבר חפר בריכה בגודל של שבעה מטרים, אך המעצב החליט להקטין אותה לשישה מטרים, כך שיישאר מקום לאירוח חברים ומשפחה ומטבח חוץ מרווח. חדרי הרחצה הישנים שהיזם הציב פורקו לחלוטין שכן העבודה הייתה לקויה בבסיסה ונראו בעיות רטיבות, ולכן עבודות האיטום נעשו שוב ולאחר מכן עוצבו ורוצפו מחדש.
חיבור במקום הפרדה
תכנון ועיצוב: אדריכל רון שפיגל, שפיגל אדריכלים
בית פרטי בהרצליה כבן 25 שנה הממוקם על קרקע של כ־300 מ”ר, בלב אחת השכונות הטובות והמטופחות בעיר, משתרע על פני ארבעה מפלסים. ניכר שלאורך השנים טופח הבית ותוחזק היטב. עם זאת, נדרשו התאמות ושדרוגים כדי להתאים אותו לאורחות חייהם ולטעמם של בני המשפחה. בתהליך התכנון ביקש האדריכל לייצר חיבור בין האגפים השונים בקומת הקרקע, שכן במרכזה ניצב גרם מדרגות שטרם השיפוץ חצץ ויצר הפרדה מוחלטת בין המטבח לסלון ומנע את הזרימה בקומה כולה. האדריכל בחר “לפתוח” את גרם המדרגות עד כמה שניתן, ואת הקירות המקוריים מחליפים כעת מעקה זכוכית הפונה לכיוון החלל הציבורי ומעקות ברזל שיוצרו בעבודת יד אמן ומובילים לקומת המרתף ולקומת המגורים. שירותי האורחים תוכננו מחדש כדי שייטמעו באופן אינטגרלי כחלק מהקיר שבו הטמיע שפיגל גם פונקציות חשובות נוספות, בהן אזור בר מאובזר ומרשים וכן שפע של מקומות אחסון. המטבח תוכנן גם הוא מחדש וכולל שני צירים של ארונות גבוהים שאחד מהם חוצץ בינו ובין גרם המדרגות ומשמש כרהיט פונקציונלי שמשלב תאים פתוחים ובהם ממוקמים ספרים וכלי נוי.
מחללים נפרדים למרחב ציבורי גמיש
תכנון ועיצוב: זנדבנק ברקאי אדריכלים
דירה רמת גנית טיפוסית לשנות ה־90 כללה מטבח פונקציונלי סגור וסלון חשוך. בעזרת חלופות תכנון אדריכלי הצליחו האדריכלים להציע יצירה מודרנית שכוללת מרחב ציבורי פתוח וגמיש לטובת סגנון חיים המחבר את בני המשפחה בכל הזדמנות. את הנכנסים מלווה בדרמטיות קיר אמנות המזמין אותם אל המרחב הציבורי של הדירה, אזור אירוח שבו קיימת הרמוניה בין המטבח הפתוח לפינת האוכל רחבת הידיים ובין סלון מרווח ומואר. יצירתה המדויקת של ספריית הברזל השחורה כ”כוורת מפוצצת”, במקום יחידות האחסון המרובעות הסטנדרטיות, מאפשרת הכלה מדויקת של אוספים אקלקטיים ממסעות הדיירים במזרח. על ידי שימוש באלמנטים חוזרים ובאור רך כמרכיב ביצירת החלל נוצרה התאמה שלמה של המרחב לבני הבית.
שינויים בחדרי הרחצה
עיצוב: שלומי בוטנסקי
משפחה שמתגוררת בדופלקס ברמת אביב כבר 15 שנה ביקשה לתכנן את הבית מחדש, כך שיתאים לצרכים שהשתנו ולילדים שגדלו. בין היתר, חדרי הרחצה הישנים פורקו לחלוטין, והוחלפו כל התשתיות. חדר הרחצה של הילדים היה גדול מאוד ופוצל לשני חדרי רחצה נפרדים כדי להקל על שלושת הילדים שאותם הם משרתים. חדר הרחצה של ההורים שינה את מקומו ונפתח לחדר ההורים, וכך נוצרה סוויטה מפנקת. הכלים הסניטריים, הברזים והחיפויים בדירה נרכשו ב־HeziBank, ונבחרו ברזים בקו שחור וחיפויי פורצלן בגוני שיש טבעי.
הבית נפתח לגינה
תכנון ועיצוב: אדריכל בועז שניר
הבית במרכז הארץ בנוי על מגרש של כחצי דונם, ושטחו כ־300 מ”ר הנפרשים על פני ארבעה מפלסים. טרם השיפוץ היו חללי הפנים מסוגרים וחשוכים, ועל כן בוטלו ונהרסו כליל ובמקומם בוצעו חלוקות חדשות ומושכלות בכל הקומות כדי ליצור חדרים מרווחים, פונקציונליים ומוארים. בנוסף, אחד הדברים שחסרו בתכנון הישן הוא קשר בין חללים אסטרטגיים כמו הסלון ובין הגינה. בתכנון מחדש פתח האדריכל את קומת הכניסה לגמרי, כך שתאפשר קשר עין של השוהים בחלליה השונים ובתוך כך גם החוצה לגינה הירוקה. השלד ההיקפי של המבנה המקורי נשמר, למעט במקומות שבהם האופי האדריכלי לא תאם את רוח התקופה. קווי המתאר בחזיתות הבית שונו לחזיתות ישרות, ונוצרו פתחים שמכניסים לבית שפע של אור ואוויר ומחזקים את הקשר בין החוץ לפנים.
