לפני שלוש שנים הקימה הדס חכימי (40), גרושה ואמא לבן, את מיזם "שומרת הטף" לצורך חשיפת התעללויות והתנהגות פוגענית כלפי פעוטות חסרי ישע במסגרות החינוכיות לגיל הרך. "יש לי מכשירי הקלטה פזורים בכל הארץ", היא מספרת. "הורים שיש להם חשד קל שמשהו לא תקין בגן, פונים אליי לייעוץ, להדרכה ולהכוונה איך להקליט. חלקם גם שוכרים ממני מכשיר הקלטה תמורת סכום סמלי. יש הורים שפונים אליי עם הקלטות ומתייעצים למי פונים ואיך ממשיכים מכאן. מדי שבוע עשרות ילדים ניצלים בזכות המיזם הזה".
למה החלטת להקים אותו?
"נחשפתי כמו כולם לפרשת כרמל מעודה בראש־העין והתהפכה לי הבטן. יש לי ילד בן 16 עם צרכים מיוחדים שלא מדבר, אני לעולם לא אדע מה עובר עליו והמחשבה שמישהי תתנהג אליו באלימות מזעזעת אותי. הרגשתי שאני חייבת לחשוב על דרך לתיקון המצב. התחלתי בתור סייעת סמויה בגני ילדים, נכנסתי לגנים שעלה בהם חשד להתעללות, מצוידת במצלמה נסתרת. בשלושת הגנים שבהם עבדתי חשפתי התעללות. לצערי לא הוגשו במקרים אלה כתבי אישום, אבל גן אחד נסגר וגן שני הכניס מצלמות אחרי שההורים ביקשו לעזוב".
האם זה חוקי להאזין לגננות?
"כן, יש הנחיה של פרקליט המדינה מדצמבר 2019 שלפיה הקלטה שנעשית בידי אפוטרופוס לקטין או חסר ישע, לא נחשבת להאזנת סתר. כמובן, צריך להתקיים חשד, ומכשיר ההקלטה צריך להיות על הגוף של הילד".
איך אפשר לשים מכשיר הקלטה על הגוף של הילד בלי שהגננת תבחין בו?
"אני לא רוצה לחשוף איך, אבל עובדה שהן לא מבחינות. יש לנו הרבה שיטות, אנחנו משתכללים כל הזמן".
עד כמה תופעת ההקלטות נפוצה?
"כמעט כל המדינה מקליטה כי ההתעללות בפעוטות הפכה למגפה. יש התעוררות גדולה, כל יום שומעים על מקרה חדש וזה לא כי יש יותר גננות שמתעללות, אלא בגלל שיותר מקרים מתגלים. רק לאחרונה נחשפו בזכותנו התעללויות ב'גן בייבילנד' בקריית־אתא וב'גן סיגל' בהוד השרון. הגננת שרית בן חמו מקרית אתא הורשעה בשבוע שעבר ולגבי 'גן סיגל', התגובה הראשונה של המשטרה הייתה שמאז פרשת כרמל מעודה הם לא צפו בסרטונים קשים כל כך. כרגע רק הסייעת מואשמת, אבל החקירה נמשכת ואני רוצה להאמין שימצו את הדין עם כל מי שעבד בגן. זה גן קטן, עם דלת שמקשרת בין כיתה לכיתה, אי־אפשר להגיד 'לא שמעתי, לא ראיתי'. מדובר בעשרות התעללויות ולא רק בסטירת לחי אלא במכות רצח. אני לא מאמינה שמנהלת הגן לא הייתה ערה למתרחש".
"יש לי ילד בן 16 עם צרכים מיוחדים שלא מדבר, אני לעולם לא אדע מה עובר עליו והמחשבה שמישהי תתנהג אליו באלימות מזעזעת אותי"
לאחרונה, בעקבות לחץ ציבורי, הוקמה ועדת בדיקה להתקנת מצלמות בגני הילדים.
"נכון, אבל מדובר רק בגנים פרטיים עד גיל שלוש ולא בגני עירייה, בטענה שילדים בגני עירייה יכולים לדבר ולספר. מניסיוני, גם ילדים שיודעים לדבר לא מספרים כי הם חושבים שככה זה, אם אמא ואבא שמו אותם שם, כנראה שכך אמור גן להתנהל. וגם כשהם כבר מספרים וההורים מגישים תלונה במשטרה, אין להם הוכחות. עשרות תלונות בשנה נסגרות בגלל חוסר ראיות, לא מחוסר אשמה".
איך את מממנת את המיזם?
"יצאתי בקמפיין גיוס באתר beactive, ועד כה גייסנו 87 אלף שקל מתוך 130 אלף. אמנם הקמפיין נולד למימון ההגנה המשפטית שלי מול שלוש תביעות של מטפלות שתבעו אותי, אבל הכסף הולך גם להמשך הפעילות ורכישת מכשירי הקלטה".
איך נגמרו התביעות נגדך?
"אחת המטפלות משכה את התביעה בהמלצת השופטת, ושתי התביעות האחרות עדיין מתנהלות".
ממה את מתפרנסת?
"זאת העבודה שלי היום, בזה אני עוסקת. עזבתי את כל מה שעשיתי בחיי לטובת העניין הזה, ואין לי שום כוונה להפסיק, כי זאת השליחות שלי".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"להתייחס לכל יום כאילו זה היום האחרון בחיי".
והעצה הכי גרועה?
"לשים את הבן שלי במסגרת חוץ־ביתית. ילד עם צרכים מיוחדים צריך לגדול ליד אמא שלו".
