החיסון נגד נגיף הפפילומה כבר קיים 15 שנה

התגרשת? דבר ראשון תעשי חיסון נגד וירוס הפפילומה

כמה עובדות על וירוס הפפילומה שרובנו לא מודעות להן: הוא עובר במגע מיני, אבל שימוש בקונדום לא מספק הגנה מפניו. מי שאין לה בן זוג קבוע, יכולה וצריכה להתחסן נגדו בכל גיל. הסיכון לפתח סרטן צוואר הרחם כתוצאה מהווירוס עולה בגיל המעבר. וכן, גם גברים נדבקים בפפילומה, אך להם אין דרך לאבחן לפני שמחלת הסרטן מתפרצת

גלית הראלי
פורסם:
על מדרגות הרבנות צריכה לעמוד אחות קופת חולים ולהזריק לנשים ולגברים את המנה הראשונה של החיסון נגד וירוס הפפילומה", אומרת איריס (שם בדוי), בת 44 מאזור המרכז. שלוש שנים אחרי שהתגרשה גילתה איריס שנדבקה בפפילומה, ובדרך הבינה גם שלא מעט מחברותיה, שנמצאות בסטטוס דומה, נושאות את הווירוס.
"אחרי שהנישואים שלי הסתיימו, היו לי כמה מערכות יחסים קצרות וגם סטוצים פה ושם. תמיד השתמשתי בקונדום והייתי בטוחה שאני מוגנת ממחלות שמועברות במגע מיני. הגילוי על הפפילומה הפתיע אותי מאוד, לא חשבתי בכלל על האפשרות שאני עלולה להידבק. כשהתלבטתי אם לחסן את הבנות המתבגרות שלי במסגרת החיסון שניתן בבית הספר, לא עלה על דעתי להתחסן גם. הייתי בטוחה שהחיסון מיועד אך ורק לצעירות".

250 זנים של הווירוס

כמה מילים על וירוס הפפילומה: מדובר בנגיף שעובר במגע מיני. יש לו כ־250 זנים, חלקם עלולים לגרום לסוגים שונים של סרטן אצל גברים ונשים, ובהם סרטן צוואר הרחם, סרטן הפה והלוע וסרטן פי הטבעת. זנים אחרים של הנגיף עלולים לגרום לקונדילומה, מחלת מין שכיחה שבאה לידי ביטוי ביבלות באיברי המין.
בניגוד למחשבה הרווחת, קונדום לא מונע את העברת הנגיף. הנגיפים לא נמצאים רק באיבר המין הזכרי שאותו הקונדום מכסה, והם מועברים למעשה בכל מגע מיני, גם חלקי, כולל מין אוראלי ומגע של אצבעות.
לפי מחקרים, כ־80% מכלל האוכלוסייה יידבקו בנגיף לפחות פעם אחת במהלך חייהם הבוגרים. ברוב המקרים הנגיף יחלוף מעצמו. בקרב נשים, משך הזמן הממוצע שהנגיף ישהה בגופן עד שיחלוף עומד על שלוש שנים. אצל 8% מהנדבקים יופיעו נגעים טרום־סרטניים, שללא טיפול מתאים עלולים להתפתח לסרטן.
החיסון נגד וירוס הפפילומה קיים בשוק כבר 15 שנה. הוא יעיל נגד תשעת הזנים האגרסיביים והשכיחים ביותר של הנגיף, ובהם אלה שגורמים לסרטן צוואר הרחם ולקונדילומה. החיסון ניתן לבנים ולבנות בבתי הספר התיכוניים, וזו כנראה הסיבה שאיריס ורבות מחברותיה, שעברו מזמן את גיל ההתבגרות לא מודעות לכך שהן יכולות וצריכות להתחסן בקופת החולים.

בדיקות פאפ עד גיל 65

"אם פעם אחרי הגירושים הנטייה הייתה לקפוץ מיד לפרק ב', כיום אנחנו מבלות הרבה יותר שנים ללא זוגיות קבועה, פה רומן, שם דייט, שלא לדבר על השיטוט באפליקציות", אומרת נועה (שם בדוי), בת 41 מהדרום. "כשהגעתי לגינקולוגית הקבועה שלי לבדיקה שגרתית אחרי הגירושים, שיתפתי אותה, כבדרך אגב, בסטטוס החדש שלי. 'אז אני רושמת לך עכשיו חיסון לפפילומה', היא אמרה. התפלאתי, 'מה, אני בת 15?', וצחקתי, 'לא נותנים את זה בכיתה ח'?'. אבל היא אמרה לי שאת החיסון נותנים בכל גיל ושלהרבה מאוד גברים ונשים יש פפילומה, שזה ממש כמו מגֵפה.
"הבנתי שהמון אנשים סביבי פעילים מינית, ושזה לא אותו עולם סטרילי שהיה לפני שהתחתנתי. מהשיחה עם הרופאה עלה כי אם לא אתחסן עכשיו, אשים את עצמי בסיכון. חשבתי שהיא צודקת, שאם אנחנו יוצאות ונהנות, זה לא אומר שאנחנו צריכות לחטוף מחלות".
בהמלצת הרופאה קיבלה נועה שלוש מנות של החיסון. בין המנה הראשונה לשנייה נדרשת תקופת המתנה של חודשיים, ובין השנייה לשלישית - ארבעה חודשים. כעת נועה נדרשת לעבור בדיקות שגרתיות. "העובדה שהתחסנתי גרמה לי להרגיש מוגנת ובטוחה כשנכנסתי למערכת יחסים", היא אומרת. "אני חושבת שבמדריך למתגרשת המתחילה צריך להיות כתוב: דבר ראשון ולפני הכול – לכי לגינקולוגית".
המלצת הרופאים היא להתחסן גם אם כבר נדבקת בנגיף. החיסון לא רק יעיל במניעת התפתחות המחלה, אלא אפקטיבי גם במקרים של נגעים טרום־סרטניים
איריס, שלא התחסנה, גילתה שהיא נושאת את הנגיף לאחר שעשתה בדיקת פאפ שגרתית. בדיקה זו מאבחנת, בין היתר, אם האישה נשאית של הנגיף ובאילו זנים שלו היא נדבקה. דרך נוספת לגילוי הנגיף היא באמצעות בדיקת HPV, הדוגמת תאים מצוואר הרחם ומאבחנת שינויים ראשוניים במבנה שלהם. ההמלצה הרווחת לנשים כיום היא לעשות את הבדיקה הזו אחת לשלוש שנים, עד גיל 65.
בשל תוצאות בדיקת הפאפ שלה, שבהן עלה כי היא נשאית לשני זנים, נשלחה איריס לקולפוסקופיה - בדיקה שבה הרופאה משתמשת במכשיר אופטי מגדיל, בוחנת את שפתי הפות, את הנרתיק ואת צוואר הרחם ומחפשת נגעים מחשידים של פעילות וירוס הפפילומה. אם מתגלים נגעים כאלה, דוגמים מהם ביופסיה.
אם תוצאות הביופסיה היו יוצאות חיוביות, הייתה איריס נאלצת לעבור טיפול להסרת הנגעים. במקרים קלים הוא נעשה באמצעות לייזר או צריבה חשמלית, במקרים אחרים הסרת הרקמה הנגועה תבוצע בניתוח בהרדמה כללית. הבדיקה של איריס יצאה תקינה. היא התבקשה להמשיך במעקב ולחזור על הבדיקה בעוד שנה כדי לוודא שלא התפתח תהליך טרום־סרטני.
"שיחת הטלפון של הרופאה שהגיעה אליי באמצע היום משום מקום הבהילה אותי מאוד", היא מודה. "לא הבנתי מה זו הצרה הזו שנחתה עליי. עד שהגיע מועד הקולפוסקופיה היו לי ממש נדודי שינה מרוב לחץ. קראתי על סרטן צוואר הרחם והבנתי שמדי שנה מתגלים כ־250 מקרים של סרטן צוואר רחם חודרני, אבל מי רוצה ליפול בסטטיסטיקה? כשהבדיקה יצאה תקינה הבנתי שהפעם היה לי מזל וידעתי שאני לא מתכוונת לשחק עם המזל שוב. מיד קבעתי תור לחיסון".

עד גיל 45 החיסון מסובסד

החיסון ניתן כאמור בשלוש מנות. עד גיל 18 הוא ניתן בחינם בבתי הספר או בלשכות הבריאות של משרד הבריאות. מגיל 18 עד 45 (כולל) הוא ניתן בקופות החולים במחיר מסובסד, דרך הביטוחים המשלימים. מי שעברה את גיל 45 ולא התחסנה יכולה לרכוש את החיסון באופן פרטי (ראו פירוט בהמשך).
הסיבה לכך שהחיסון מסובסד עד גיל 45 אינה משום שהווירוס מסוכן פחות או מידבק פחות אחרי הגיל הזה, אלא "שהמחקרים נערכו ברובם על נשים וגברים עד גיל זה, ויש מעט מאוד נתונים על אנשים מבוגרים יותר", אומר פרופ' יעקב בורנשטיין, מומחה לגינקולוגיה ומיילדות, קולפוסקופיה, מחלות צוואר הרחם והעריה ויו"ר החברה הישראלית לחקר ומניעת מחלות המועברות במגע מיני. "באירופה, למשל, החיסון ניתן ללא גבול עליון".
"כ־80% מכלל האוכלוסייה יידבקו בנגיף לפחות פעם אחת במהלך חייהם הבוגרים. ברוב המקרים הנגיף יחלוף מעצמו. בקרב נשים, משך הזמן הממוצע שהנגיף ישהה בגופן עד שיחלוף עומד על שלוש שנים"
פרופ' בורנשטיין מסביר כי יש חשיבות גדולה במתן חיסונים בגילאי 40 פלוס. "פרק הזמן אצל נשים לאחר ההדבקה, שבו עלול להופיע סרטן צוואר הרחם, עומד על עשר שנים. יש לו שני שיאים: אחד בסביבות גיל 40 והשני בגיל 60. הסיבה לכך היא לא רק שנשים יוצאות לפרק ב' אלא כי מתרחשים שינויים בנרתיק שהם תוצאה של גיל המעבר. היובש בנרתיק שנשים מרגישות נגרם בגלל הידקקות הרירית. בעקבות זאת היכולת של הנרתיק להתגונן מפני וירוסים פחותה בהשוואה לנרתיק של נשים צעירות יותר.
 פרופ' יעקב בורנשטיין פרופ' יעקב בורנשטייןצילום: יניב לני

"לפעמים אלה וירוסים שהאישה נדבקה בהם בגיל צעיר ורק בגיל המעבר הם מתחילים לפעול.
"הווירוס יודע 'לשבת בשקט' במשך שנים", מדגיש פרופ' בורנשטיין. "לרוב מערכת החיסון יודעת להתמודד איתו, אבל יש מקרים שבהם הוא יתפתח לכדי סרטן. אצל גברים שנדבקו יעברו 20 שנה בממוצע עד שהוא יתפתח לסרטן הפין, הפה, פי הטבעת והלוע, ואילו אצל נשים יחלוף עשור עד שהנגיף יגרום להתפתחות סרטן צוואר הרחם".

נגעים טרום־סרטניים בגיל 80

כאמור, החיסון נגד נגיף הפפילומה כבר קיים 15 שנה בשוק ועד כה כל הבדיקות הראו שנשים שקיבלו אותו עדיין מייצרות נוגדנים לנגיף. כלומר, מרגע החיסון יש לפחות 15 שנה של שקט נפשי. הרופאים שבים ומדגישים שאין גיל שבו מאוחר מדי להתחסן. "בעבר החיסון היה ניתן עד גיל 26, כיוון שהמחשבה היא שלנשים מעל גיל 26 יש פחות פרטנרים מיניים ולכן הסיכון שהן תדבקנה אחרים נמוך. אבל כיום מבינים שזה לא השיקול היחיד, ואנחנו לא מוותרים על נשים בכל גיל", אומר ד"ר גבי הרן, יועץ גינקולוגיה אונקולוגית במכבי שירותי בריאות ומנהל מערך גינקולוגיה וגינקואונקולוגיה באסותא מרכזים רפואיים.
למרפאה של ד"ר הרן הגיעה אישה בת 80 עם נגעים טרום־סרטניים בצוואר הרחם, כתוצאה מווירוס הפפילומה שהועבר אליה מבן זוגה הנוכחי, שאותו הכירה לפני עשור. לאחר שהסביר לה על הפרוצדורה הניתוחית שהיא צריכה לעבור, המליץ ד"ר הרן לה ולבן זוגה להתחסן נגד הווירוס, למרות שבגילה החיסון אינו בסל הבריאות. "זו אישה פעילה, שהגיל הכרונולוגי שלה אינו הגיל התפקודי שלה", אומר ד"ר הרן. "אחד הדברים שהטרידו אותה היה מתי היא תוכל לשוב לקיים יחסים לאחר הפרוצדורה הרפואית".
ד"ר הרןד"ר הרןצילום: עופר XL
ככלל, ההמלצה של הרופאים היא להתחסן גם אם כבר נדבקת בנגיף. החיסון לא רק יעיל במניעת התפתחות המחלה, לפי מחקרים עולה כי הוא אפקטיבי גם במקרים של נגעים טרום־סרטניים. במחקר אוסטרלי מ־2012 התגלה כי הסיכון של חזרת הממצאים הטרום־סרטניים אצל נשים שהתחסנו, נמוך יותר מאשר אצל נשים שלא התחסנו. "הגיעה אליי לאחרונה מטופלת בת 67 עם בן זוגה בן ה־71. גילו לה וירוס מזן HPV16 האלים", אומר פרופ' בורנשטיין. "היא הייתה צריכה לעבור ניתוח להסרת חלק מצוואר הרחם שהתגלה בו מצב טרום־סרטני. המלצתי לה להתחסן. בסך הכול היא אישה בריאה, יש לה עוד 20 שנה לפחות, אבל היא בסיכון להישנות הממצאים. החיסון יכול למנוע את הופעתם. לכן, גם לאישה שעברה ניתוח והיא מעל גיל 45, ממליצים לקבל את החיסון".

פפילומה בגיל 41, בהיריון מתקדם

בזמן שנשים יכולות לבדוק אם הן נשאיות של הנגיף, לגברים אין אפשרות לבצע גילוי מוקדם. ובניגוד לנשים, הם גם נדבקים מהר יותר ובנוסף קשה להם יותר להיפטר מהווירוס. "יש גברים שמגיעים לרופאים עם יבלות קונדילומטיות, ואותם רופאים לא יודעים להגיד להם שילכו להתחסן לפפילומה, אף על פי שהוכח שהחיסונים מפחיתים בצורה משמעותית את הסיכון להישנות היבלות, כמו גם להישנות של טרום־סרטן או סרטן", אומר ד"ר הרן, ומסביר שבמקרים רבים גברים לא יודעים כלל שהם עלולים להידבק בנגיף.
"הגיעה אליי אישה בת 41 בהיריון מתקדם, עם יבלות מהזנים הפחות מסוכנים", הוא מספר. "היא שאלה אם היא צריכה לבצע קולפוסקופיה, אם בכלל אפשר להתחסן בהיריון וגם הייתה מודאגת מכך שבן זוגה יידבק מפפילומה. למעשה, כשאמרתי לה שנשים יכולות להידבק ולהדביק גם נשים וגם גברים, היא הייתה מופתעת. 'רגע', היא אמרה, 'גם גברים יכולים להידבק?' אמרתי, 'כן, זה עלול לגרום לסרטן הפין, פי הטבעת והלוע'. 'אז אני צריכה לספר לבעלי?', היא אמרה.
"זה משקף את התקופה שבה אנחנו חיים, עם נישואים פתוחים ומערכות יחסים משניות", מוסיף ד"ר הרן. "כשפותחים את מערכות היחסים ו'מרחיבים את המיטה', יש יותר סיכון לפפילומה. יש נשים שעם אבחון הפפילומה מגלות שהן לא לבד במערכת היחסים, כך שאני ממליץ להתחסן לא רק לאחר גירושים, אלא גם בזמן הנישואים".
מאז ההחלטה של איריס להתחסן, עוד שתיים מחברותיה בחרו להתגונן מהנגיף. "על הרבה דברים בחיים שלנו אין לנו שליטה", היא אומרת. "אם במקרה הזה אני יכולה להחזיר את השליטה לידיים שלי ולחיות את חיי בלי לפחד שהווירוסים יגרמו למחלה קשה, אז זה שווה הכול".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button