לאורלי באומן כבר היה כרטיס טיסה לישראל בסוף חודש מאי האחרון. היא תכננה להגיע שלושה ימים לפני שבעלה אנדרו ושלושת ילדיהם מגיעים לחופשה משפחתית בארץ. רצתה לבלות לבד ובשקט עם אחותה קארין, ששהתה בדירה שבה התגוררה עם אמא יהודית ובעלה שימי תבורי. המזוודה כבר הייתה ארוזה.
״קארין חיכתה לי״, מתרגשת אורלי, ״היא ידעה שאני באה לבקר אותה. היינו מאוד קרובות ומאוד אהבנו אחת את השנייה. אהבנו לשכב יחד במיטה ולראות סדרות טורקיות וסרטים הודיים. ואז אמא התקשרה בשיחת ועידה לכל האחים ואמרה, ׳כולכם להגיע לארץ עכשיו׳. הקדמתי את הטיסה שלי והגעתי ראשונה לבית החולים. זה לא עזר. קארין כבר הייתה מורדמת".
צפו בווידאו
(צילום: אוראל לוי)
מה את זוכרת מהרגעים בבית החולים?
"היה קשה ומפחיד לראות את אחותי הקטנה במצב כזה, אבל הייתי חייבת להיות חזקה בשביל אמא. אמרו לנו שהמצב לא טוב. נישקתי את קארין, כיסיתי לה את הגוף בשמיכה והחזקתי לה את היד. אני יודעת שהיא שמעה אותי. ראיתי שהיא הזיזה את הגבה. ואז באה אחות והכניסה לה תרופות לווריד, והרגשתי שקארין אומרת, 'תעזבו אותי כבר'".
"בחתונה שלי קארין עדיין הייתה בסדר. הכי שמחה ומלאת חיים. היא רקדה, וכולם שאלו, 'מי זאת? היא כל כך יפה'. היה לה הכול עד שהמחלה תפסה אותה"
זה מה שהיא רצתה?
"לא. קארין רצתה לחיות. רצתה ולא רצתה. היא הייתה בין חיים למוות. הגוף שלה היה כל כך חלש. כמה הוא יכול לסבול? תמיד אמרתי לה, 'כשתבריאי אנחנו נוסעות להוואי'".
לא הספקת להיפרד ממנה.
"לצערי לא. הייתי שם עם אמא כשכל המכונות התחילו לאותת וקארין נפטרה. אני לא רוצה להיכנס לכל הפרטים. זה כואב מדי".
אכלה מלפפון עם קטשופ
15 שנות מאבק בבולימיה ואנורקסיה הגיעו ב־28 במאי 2023 לקיצן, כשלבה של קארין באומן, החמישית מבין ששת ילדיה של יהודית באומן, הפסיק לפעום ומערכות גופה קרסו. היא הייתה רק בת 35. זה היה סיום עצוב מאוד, שהעלה לכותרות את נושא האנורקסיה והטיפול בה בישראל. "קארין באמת פתחה את העיניים להמון אנשים", אומרת אורלי, "והיו כאלה שאמרו לאמא ברחוב שקארין ממש הצילה אותם כשדיברה על אנורקסיה".
אורלי ידעה על המצב החמור שבו שרויה אחותה, אבל גם היא לא האמינה שכך יסתיים המאבק על חייה. ״קשה לי מאוד״, היא אומרת ופורצת בבכי, ״יש ימים שאני ממש מתפרקת. הילדים שלי נותנים לי המון כוח".
"כשהייתי בארץ ישבתי עם האחים והאחיות שלי בארוחת ערב, ותוך כמה שניות פרצנו בבכי. אנחנו תמיד נהיה שישה"
מה קרה לקארין?
"קארין התחילה לדגמן בגיל 17, ואחרי שלוש־ארבע שנים אחד הסוכנים בחו״ל אמר לה, ׳אם תורידי ארבעה קילו תקבלי עבודות׳. קארין לקחה את זה קשה. היא הייתה מאוד רגישה. אם אמא שלי הייתה שומעת את זה בזמן אמת, היא הייתה עוצרת הכול. קארין ירדה ארבעה קילו ואז אמרה, אני אוריד עוד שניים, ואז עוד שניים ואז עוד שלושה. המחלה הזו מתבשלת ואי־אפשר לדעת כמה מהר היא פועלת, עד שהיא הופכת למשהו שאין לך שליטה עליו. זה כמו שטן שמשחק לך עם הראש. פעם קארין אמרה לי: ׳כשאני מסתכלת במראה אני לא רואה שם בחורה רזה, אני רואה מישהי מלאה'. היא לא ראתה את מה שאנחנו ראינו, ולא היה אפשרי לשכנע אותה שהיא רזה. ניסינו פסיכולוגים, ולצערי היא רק הידרדרה יותר כל הזמן".
מתי שמת לב שיש בעיה עם קארין?
"כשהתחתנתי עם אנדרו ועברתי לאנגליה, קארין הגיעה אליי לביקור. זה היה לפני 16 שנה. ישבנו בארוחת הצהריים והיא אכלה גזרים ומלפפונים עם קטשופ. בארוחת שישי הכנתי אוכל טעים והיא לא רצתה לגעת בזה. משם זה התחיל להידרדר. בכל פעם שביקרתי בארץ ראיתי שהמצב לא טוב, אבל תמיד חשבתי שהיא תוכל לצאת מזה. אגב, בחתונה שלי היא עדיין הייתה בסדר. הכי יפה, שמחה ומלאת חיים. היא רקדה, וכולם שאלו, 'מי זאת? היא כל כך יפה'. היה לה הכול עד שהמחלה תפסה אותה".
6 צפייה בגלריה
משפחת באומן, שנות ה־90. למעלה, מימין: סטיבן, רנה, אנה, נטלי ואורלי. למטה: יהודית וקארין ז"ל
(רפרודוקציה: יובל חן)
איך נרתמת לעזרה?
"בעלי ואני מצאנו לקארין מקום באחד מבתי החולים הגדולים בארץ. אחד הרופאים אמר לנו: ׳אנחנו ניקח אותה בתנאי שהיא תתנתק מכולכם ותהיה בשליטה שלנו, ואנחנו נחליט אילו תרופות היא תקבל'. מכיוון שהיא לא הייתה במצב שהיא הייתה בו בשנים האחרונות, לא קיבלנו את זה. זה מפחיד. איזו אמא תסכים למסור את הבת שלה לבית החולים ולנתק איתה קשר? הטיפול ירד מהפרק".
קארין טופלה במחלקה להפרעות אכילה בתל־השומר ובהמשך באיכילוב. ״כל השנים האלה אמא החזיקה אותה בחיים ונלחמה״, אורלי משחזרת. "עשיתי מה שיכולתי בלהגיד לה כמה שאני אוהבת אותה, ושאני מצטערת על מה שהיא עוברת. היא הייתה במקום מאוד חשוך. נתתי לה חום ותקווה. אני מרגישה שלא עשיתי מספיק. הייתי יכולה לעשות יותר".
אמך כועסת על הרופאים שטיפלו באחותך בשעותיה האחרונות.
"הרופאים והאחיות היו מדהימים והטיפול שלהם היה יוצא דופן. הסוף יכול היה להיות אחרת".
את חושבת שיכולתם להציל אותה?
"יש מקום בדרום־אפריקה לטיפול באנורקסיה. לצערי הרב, הגוף של קארין כל כך נפגע והידרדר שהיא לא הייתה יכולה לנסוע לשום מקום. היא נזקקה לטיפול צמוד בבית החולים. לפני המון שנים אולי עוד היה אפשר לעשות את זה. אם לא תופסים את המחלה ועוצרים אותה בזמן, קשה להחלים".
אנדרו הוא מתנה מאלוהים
באומן נשואה לאיש העסקים אנדרו וולפסון (54), יהודי אנגלי, בנו של לורד דיוויד וולפסון ונכדו של צ׳רלס וולפסון - אחיו של אייזיק וולפסון ז״ל שייסד ב־1955 את קרן וולפסון. הקרן תורמת לא רק לבית החולים וולפסון (שקרוי על שם אדית, אשתו של אייזיק) אלא גם לבית החולים הדסה ולמקומות נוספים.
"הכסף של משפחת וולפסון הוא לא לשימוש הפרטי שלנו. אנחנו לא יכולים להשתמש בו לכל מה שאנחנו רוצים, אלא רק לצדקה. לא הייתי קונה דירה לאמא אם יכולתי?"
בחודש האחרון ביקרו באומן ובעלה בארץ עם משלחת יהודים מאנגליה בראשות הפילנתרופ ספנסר גלדינג, שגייסה 2.5 מיליון ליש"ט עבור ארגון בית הלוחם, הפועל למען נכי צה"ל. הם הסתובבו בקיבוצי העוטף, פגשו את נשיא המדינה ורעייתו, ביקרו חיילים בשיקום והשתתפו באירוע התרמה. ״אנחנו מעורבים בפעילות עבור בית הלוחם כבר יותר מעשור״, מספרת באומן. ״אני עדיין זוכרת את הביקור הראשון שלנו באחד מבתי הלוחם. בעלי ואני חשבנו אז שזה עומד להיות ביקור עצוב, ואת לא מבינה כמה טעינו. התרגשנו מהאופטימיות והרוח החיובית של האנשים שפגשנו שם. לבעלי היו ממש דמעות בעיניים כשהוא דיבר עם החיילים. זה מקום מעורר השראה.
6 צפייה בגלריה
באומן ובעלה אנדרו וולפסון (משמאל) עם הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, בביקור בבית הנשיא
( צילום: Castiel Han)
"יש בארץ יותר מ־51 אלף נכי צה״ל, ובבית הלוחם הם מקבלים כלים להסתדר בחיים. בעקבות 7 באוקטובר יותר מ־2,000 חיילים ואזרחים הצטרפו אל המשפחה הזו. בעלי ואני הרגשנו שזו ההזדמנות שלנו לעזור למי שנפגעו כשנלחמו והגנו על ישראל. את יודעת, זה המעט שיכולנו לעשות".
באומן נישאה לוולפסון במרץ 2007 ועברה להתגורר עמו בלונדון. שנה לאחר מכן נולדה לילי, בתם הבכורה. בחודש החמישי הספיקה באומן להצטלם לעבודת הדוגמנות האחרונה שלה. 15 חודשים לאחר שילדה את בתה נולד צ׳ארלס־אליהו, שנקרא על שם סבו של אנדרו וסבה של אורלי. אוליביה, בתם הצעירה של הזוג וולפסון, תחגוג שבע בקרוב.
״אנדרו הוא מתנה מאלוהים, אבא ובעל מדהים שתומך בי ובמשפחה שלי", מתרגשת באומן. "הוא אדם מאוד מיוחד עם נשמה טהורה. נפגשנו אחרי שהוא הגיע לחתונה של דודה של ריקי שאשא, בעלה של אחותי אנה. הם חברים טובים. אנדרו ראה את אנה ואמר, ׳וואו, יש לך במקרה אחות?׳, ואנה צחקה ואמרה: ׳אנחנו ארבע אחיות׳. היא התקשרה אליי והציעה שאבוא לבקר אותה באנגליה. אני בדיוק רציתי לנסוע לניו־יורק, שבה גרתי שבע שנים. אנה שכנעה אותי להגיע אליה. כשהגעתי היא אמרה לי, 'בואי נלך לאכול צהריים עם חברה שמגיעה לאסוף אותנו׳. ואז הפעמון בדלת מצלצל ועומד שם בחור חתיך וגבוה, אנגלי מאוד. ישבנו בארוחת צהריים, וכשהוא הדליק את הסיגריה שלו הרגשתי שאני מתאהבת. לא יודעת להסביר את זה. אני גם בכלל לא מעשנת.
"כשחזרתי לארץ הוא התקשר והגיע תוך יום. יצאנו, בילינו, אבל לא קרה בינינו שום דבר. הוא אמר לי: ׳בפעם הראשונה שאני אנשק אותך, זהו זה'. כשהתנשקנו היה חיבור. הוא ג׳נטלמן. תוך עשרה ימים הוא הציע לי להתחתן. אני ביקשתי חתונה רק בארץ ישראל. שלושה חודשים אחר כך נכנסתי להיריון".
איך הייתה ההתאקלמות באנגליה?
"היה לי מאוד קשה, בגלל מזג האוויר והמנטליות. לא מצאתי את עצמי. סיפרתי לאמא שקשה לי, והיא אמרה, 'תפסיקי, אנגליה זה הבית שלך עכשיו, תעשי משהו עם עצמך'. פתאום כל הגלאם, הפרסומות שעשיתי, האירועים שהלכתי אליהם, הכול נגמר".
למה הפסקת לדגמן? בנות הדור שלך ממשיכות לדגמן בארץ.
"כשלילי נולדה לא יכולתי לעזוב אותה. החלטתי להיות אמא ולעזוב את הקריירה. להיות אמא זה הדבר הכי קשה והכי מדהים בעולם. אגב, לילי כמעט בת 16 ואנשים עוצרים אותנו ברחוב. היא יפהפייה, ואני מהססת לגבי קריירת דוגמנות בשבילה. היא עדינה ורגישה, אבל אם היא תחליט לדגמן אני אהיה שם לתמוך בה ולהגן עליה".
הילדים שלך הכירו את דודה קארין?
"בטח. הם מאוד אהבו אותה והיא אותם. כשקארין נפטרה הם היו מאוד עצובים. קיבלתי מהם אהבה וחיבוקים. הקטנה שלי הדליקה נר לזכרה, פיזרה מסביב פרחים וציירה ציור לדודה קארין".
לפני תשע שנים השתלבה באומן בעשייה הפילנתרופית המשפחתית: ביקרה כאמור במרכזי בית הלוחם ברחבי הארץ והחלה לגייס תרומות לנכי צה״ל. "בזכות העבודה בדוגמנות היה לי ביטחון כשהייתי צריכה לעזור לארגן אירוע התרמה באנגליה ל־1,000 איש. ארגנתי בשנים האחרונות גם שתי ארוחות צדקה ל'נורווד', עמותה לילדים עם מוגבלויות, ובכל ארוחה גייסתי מעל 3 מיליון ליש״ט. אני טובה בזה".
אנשים ישאלו: אם כך, למה אמא שלך נאלצה לבקש תרומות לצורך הטיפול בקארין?
"קודם כול, אנחנו כן עוזרים. במשך כל תקופת הקורונה עזרנו לאמא, וגם עזרנו לנטלי שיש לה ארבעה ילדים. אבל גם לנו יש בית ומשכנתה והוצאות על חינוך הילדים. אין לנו אקסטרה כסף לקנות לאמא בית בתל־אביב. אם מחר הייתי יכולה לקנות לה, הייתי עושה את זה בלי לחשוב פעמיים. חשוב לי שבארץ יבינו שהכסף של משפחת וולפסון הוא לא לשימוש הפרטי שלנו. זה כסף שנמצא בקרן מפוקחת על ידי עורכי דין ואנחנו לא יכולים להשתמש בו לכל מה שאנחנו רוצים, אלא רק לתרומה ולצדקה. לא הייתי קונה דירה לאמא אם יכולתי? לא הייתי עוזרת יותר?".
מתי את הכי מתגעגעת לקארין?
"אני מרגישה אותה כל הזמן, ואני זוכרת איך היא הייתה כאדם בריא. אם הייתי איתה בישראל, אולי יכולתי לתת לה יותר כוחות. אני נמצאת בכאב מאוד גדול. כשהייתי בארץ ישבתי עם האחים והאחיות שלי בארוחת ערב, ותוך כמה שניות פרצנו בבכי. אנחנו תמיד נהיה שישה".
הריאיון המלא עם אורלי באומן מתפרסם בגיליון "לאשה", השבוע בדוכנים
איפור: חן אלקבץ, שיער: ליאור גבריאלוב
