לפני חודשיים הגיע אליי לקוח חדש", מספרת השדכנית חן חלפון, "בחור בן 36 מדרום הארץ, עובד במכירות. בחור בהחלט רגיל, לא מהמבוקשים, ולא נעים לי להגיד - אבל לכאלה יש הכי הרבה דרישות. מהמשפט הראשון, כשרק התחלתי לספר על בחורה, הרגשתי שהוא מאלה שפוסלים. 'לא, היא גבוהה מדי. לא, היא רזה מדי. לא, היא שמנה מדי. לא, היא בלונדינית, עם רווח בשיניים. לא, למה היא מצטלמת ככה?'. אני שומעת אותו קוטל שוב ושוב בלי ניסיון להיפתח, לשמוע, לנסות, להשתדל. אני מכירה את הבנות שאני מציעה לו, את כולן פגשתי, עם כולן שוחחתי, אני לא מכירה לו בחורה מהרחוב. אני לא בנויה להתעסקות עם מישהו כזה, שפוסל ופוסל על ימין ועל שמאל".
מה עשית?
"אחרי שבועיים כאלה אמרתי לו, 'שא ברכה, אני לא הכתובת, אני לא יכולה להביא לך בת זוג מהקטלוג'. כך נפרדו דרכנו. הוא היה בשוק. לא צריך להחזיק לקוח בכוח. אני משחררת כדי שאוכל להקדיש לאלה שרציניים ושבאמת רוצים להכיר".
קשה מאוד להוציא את חלפון, רווקה בת 38 מראשון־לציון, משלוות הנפש שלה, אבל אם לקוח שלה עושה זאת, היא לא חושבת פעמיים ו"מפטרת" אותו. בשנה האחרונה היא בעלת משרד שידוכים, אבל היא התחילה לעסוק בתחום כבר לפני שבע שנים. היא התפרסמה בזכות הקהילה שהקימה, "יומנה של רווקה", ומאחוריה שידוכים מוצלחים רבים ומאות כאלה שנעשו בעקיפין דרך הקהילה שלה - בקשרים שנוצרו במהלך פעילותה.
"בדרך כלל פונים אליי גברים, בני 30 פלוס", היא מסבירה. "כבר יש לי ניסיון לא קטן, ולכן כבר כשמגיעים אליי לפגישת הייעוץ הראשונה אני מזהה עם מי יהיה קשה מאוד לעבוד, ואם אפשר לעצור כבר כאן - מה טוב. כמובן שזה חריג ועם רובם אני מתחברת ונכנסת לעניין. זאת העבודה שלי, והיא מורכבת ודורשת השקעה. אבל לא אוכל להשקיע במישהו שמלכתחילה אני רואה שהוא קשה".
למה הכוונה ב"קשה"?
"כשאתה מגיע לשדכנית, אתה צריך להבין שדברים לוקחים זמן. נדרש לי זמן כדי לעכל אותך ולהתחיל לחשוב על זוגיות פוטנציאלית. אם אתה חושב שזה הוקוס־פוקוס ואיך שמגיעים, מוצאים - נוותר מלכתחילה. הרבה פעמים, כבר בימים הראשונים, לקוח או לקוחה מתקשרים ושואלים אם כבר יש לי הצעות. כשאני רואה שזה ממש בלחץ ובלי הבנה של התהליך, אני אומרת 'בואו ניפרד'".
חן חלפון: "הבחור אמר לי, 'לא, היא גבוהה מדי. לא, היא שמנה מדי. לא, היא בלונדינית'. אחרי שבועיים אמרתי לו, 'שא ברכה, אני לא הכתובת'. הוא היה בשוק"
אצל נשים זה באותה רמה כמו אצל גברים?
"כן. יש גם בנות כאלה, שאומרות 'לא' על כל תמונה של גבר שאני מראה להן, באופן סדרתי. אז אני נשברת. נכון ששילמת כי את רוצה את בן הזוג הכי מדויק לך, אבל את חייבת להיות פתוחה ולנסות. זה הכי מתסכל: אני שולחת עוד ועוד פרטים של בחורים, והלקוחה לא נותנת להתקדם".
יש ציפייה מאדם ששילם שאת תספקי את הסחורה ככל האפשר.
"נכון. כשיש משהו טוב אני מציעה, ועובדה שדברים מדהימים קורים ונוצרים זוגות כל הזמן. אני עושה את המקסימום, משקיעה את הנשמה, אבל יש גבול. עד שאתה עובד במקצוע הזה אתה לא מבין כמה הוא מורכב. בתחום הזה לא רואים תוצאות במיידי, כאן ועכשיו. בואו נרגיע. כשמישהו מבין עניין, תענוג לעבוד ביחד ואני מוכנה להשקיע הכול".
רוצה רק רזה
לפון ממש לא לבד. גם שדכניות אחרות מספרות שעם כל המסירות, הרצון הטוב והנחישות למצוא זוגיות טובה לכל לקוח ולקוחה, לפעמים הן פשוט מרימות ידיים. במקרים שבהם הרווק או הרווקה מפגינים חוסר הבנה טוטלי של הסיטואציה ושל העבודה הנדרשת מהם – הן לא מהססות להודיע לו או לה שהם, מה שנקרא, משוחררים.
גלית פורמן (55) מפתח־תקווה, בזוגיות ואם לשלושה, היא שדכנית ומנטורית להתפתחות אישית. פורמן, בעבר מנכ״לית חברת השמה להייטק, פיתחה בשנים האחרונות תוכנית קואוצ'ינג לגברים בשם ״מן טו בי״ והתחילה להנחות מעגלי גברים. "נשים סביבי אמרו לי כל הזמן, 'הגברים השווים נמצאים אצלך בתוכנית, אז למה שלא תשדכי לנו אותם?', ואכן התחלתי לשדך ולפני כשנה פתחתי משרד שידוכים רשמי. אני עובדת הרבה עם לקוחות בפרק ב', בגילאי 70-40, אבל גם עם רווקים ורווקות בגילאי 40-24. אני לגמרי מרגישה בשליחות ונהנית מהעשייה הזו".
מתי את "מפטרת" לקוח או לקוחה?
"הקהל שלי הוא השמנת שבשמנת. הלקוחות שלי איכותיים מאוד, משכילים, אינטליגנטיים, ועובדה שזה עובד ויוצאים מכאן זוגות מדהימים. אבל אחת לכמה זמן אני ממש מתוסכלת. תמיד יהיה מישהו שלא יבין את הקונספט".
גלית פורמן: "יש אנשים שלוקחים את הבעיות שלהם ומלבישים אותן עליי: 'אני לא מוצא. את תשיגי לי'. אז כן, אני כאן בשביל זה, אבל חברים, תשתמשו בהיגיון"
תסבירי.
"הלקוחות שאני עובדת איתם מגיעים אליי בדרך כלל אחרי שהתייאשו מאפליקציות למיניהן ומאסו בהן. אבל אז הם רואים שאין אצלי את התגובתיות שיש באפליקציות, את שלל האפשרויות שיש שם כביכול. הרי ייקח לי לפחות חודש־חודש וחצי עד שאוכל להתחיל להציע להם מישהו, וגם אז לא אוכל להבטיח התאמה. ככה זה עובד, ולא יכול להיות מענה מהיר בכזו קונסטלציה. אנשים לא תמיד מבינים את זה".
מה עוד לקוחות לא מבינים?
"יש אנשים, אחדים אמנם, שלוקחים את הבעיות שלהם ומלבישים אותן עליי: 'אני לא מוצא. את תשיגי לי'. אז כן, אני כאן בשביל זה, אבל חברים, תשתמשו בהיגיון. מגיע אדם גדול ממדים ורוצה רק רזה. הוא לא רואה את עצמו. האם אוכל לספק לו את הסחורה? תפתח את האופציות, תגדיל אותן, ואז אחפש עבורך. באה בחורה ואומרת, 'אני רוצה לוחם שלדג, 1.85 מטר עם קוביות בבטן'. אני אומרת לה, 'יש לי מישהו מקסים בשבילך, אבל הוא 1.75 מטר ולא בשלדג'. והיא עונה: 'מכל הבחורים בעולם, את נותנת לי מישהו נמוך?'. כזו בחורה אני מפטרת. אני לא יכולה לתת לה את מה שהיא רוצה, וחבל על האנרגיות שאכלֶה כדי לעבוד איתה".
את גובה סכום של כמה אלפי שקלים על השירות שלך. אם פיטרת מישהו, את מן הסתם מחזירה לו את הסכום.
"אם מישהו באמת יטריף אותי, שייקח את הכסף בחזרה. אבל זה קרה בעיקר בעבר. היום אני מלכתחילה מזהה טיפוס שלא יתאים לי לעבוד איתו".
תני דוגמה למקרה מתסכל במיוחד.
"יש לי לקוח, גבר בן 50 פלוס, גרוש שמחפש פרק ב'. הוא אדם רציני, כלכלן במקצועו. הילדים שלו כבר גדלו והוא מחפש חברה לחיים, מישהי שכיף להיות איתה, שתטייל איתו בארץ ובעולם. ניסיתי להכיר אותו לשתי נשים, ואז התגלה שהוא פשוט קמצן. זה ברמה של להגיד מראש שהוא מתכוון רק לשתות, או שהוא לא רעב. כשהראשונה סיפרה לי על זה, אמרתי - אולי נדמה לה, אולי היא לא מדייקת, ניתן לו עוד הזדמנות. אבל כשהשנייה סיפרה שהיא קנתה כרטיסים לקולנוע והוא אפילו לא הציע להשתתף או לקנות שתייה ופופקורן, הבנתי שזה לגמרי הדפוס שלו".
מה עשית?
"פתחתי את הנושא הזה בפניו בלי לפחד. רציתי לעמת אותו עם הדברים. הוא, מבחינתו, הכחיש ואמר שזה לא יכול להיות, שהוא מזמין, משלם ויוזם ושהוא ישים לזה לב יותר, כי מבחינתו הוא נדיב מאוד. הסברתי לו שלא מקובל להתנהל ככה ושגברים, בייחוד בשלב החיזור, משלמים לפי יכולתם ועושים הכול כדי להיות ג׳נטלמנים. נשים רוצות מענטש, מישהו שרואה אותן, וזה לא העניין של הכסף בלבד. זה רוחב לב. הייתי קשוחה, והסברתי שאין מצב שאני ממשיכה איתו אם הוא לא ישתפר או ייתן לי הבטחה שזה לא יקרה שוב. בסופו של דבר אני הכי רוצה את טובתו. יש לי אינטרס שהלקוחות יכירו בן או בת זוג ויצליחו. אני בעדם".
יש תכונות שליליות שאת מזהה מיד?
"את עניין הקמצנות, למשל, לא בהכרח אוכל להבין בפגישה הראשונה והשנייה. הלקוח עשוי להקסים אותי בלי שאבין איך הוא מתנהל בנושא הכלכלי. אני יכולה להגיד שנרקיסיסטים אני מזהה מרחוק, אבל תמיד יכול להיות פספוס, והאחריות עצומה. אני עושה כל שביכולתי ומבצעת חיבור בין שני אנשים רק אחרי שאני מראיינת את שניהם ומתרשמת בעצמי".
אל תפנה אליי יותר
לא נדיר לשמוע על שדכנים שנאלצו 'לפטר' לקוחות", מספרת הראלה ישי (56), שדכנית עם ותק של 32 שנים ובעלת רשת משרדי השידוכים "דו־לב". "אלה הרווקים שלמרות שהם לכאורה מחפשים עזרה, לא באמת מתעניינים בזוגיות, או שהם מתסכלים את השדכן או השדכנית שלהם בדרישות אינסופיות, רק כדי לדחות כל שידוך פוטנציאלי. הרבה אנשי מקצוע מעדיפים בסופו של דבר להחזיר את הכסף ולהיפרד, מתוך הבנה שלא כולם באמת מוכנים לאהבה. זה עלול לקרות גם לי, אבל במשך השנים למדתי לסנן מראש את הלקוחות, כדי למנוע מעצמי תסכולים".
ישי, נשואה, אם לשישה וסבתא לנכדים, כבר הפסיקה לדבריה לספור את השידוכים שעשתה. היא משתמשת בשיטה המבוססת על ניתוח קווי כף היד, שמסייעת לקבל תובנות על אופיו, אישיותו ומצבו הרגשי של הלקוח הפוטנציאלי. "התהליך הזה מנפה לקוחות שלא מוכנים רגשית לשותפות, ומאפשר לי להתמקד באלה שבאמת מוכנים לפגוש מישהו מיוחד. כמובן שאני משתמשת גם באינטואיציה שלי".
הראלה ישי: "מותר לכל אדם לסרב לשידוך מסיבותיו, אבל אסור להנמיך, להשפיל ולדבר לא יפה על האחר"
ישי מספרת שהיא בדרך כלל מזהה התנהגויות לא ראויות מראש, אבל לפעמים גם עליה נופל לקוח בלתי אפשרי. "היה אצלי למשל בחור חכם ומוכשר, בן 32, מהנדס תוכנה. הוא הגיע למשרד, שוחחנו, ואחרי ההיכרות קבעתי לו דייט עם בחורה מהממת, יפהפייה וחכמה, אקדמאית שצעירה ממנו בשנתיים. הם נפגשו, יצאו, ויום למחרת הוא חזר אליי רוטן ונרגן.
"אמרתי לו שאני מבינה שלא הסתדר ומבקשת לדעת למה. הוא התחיל לדבר בשפה לא יפה, קילל, ובסוף אמר שכשהם התנשקו הוא שם לב שיש לה שערה על הסנטר, וששידכתי לו 'קופה שעירה'. באותו הרגע אמרתי לו ששפה כזו לא מקובלת עליי ושאני נאלצת להפסיק את ההתקשרות בינינו. מותר לכל אדם לסרב לשידוך מסיבותיו, אבל אסור להנמיך, להשפיל ולדבר לא יפה על האחר. באותה שנייה ממש פיטרתי אותו. אמרתי לו שימשיך בדרכו ושלא יפנה אליי יותר. מדובר בבחור רציני שמתעסק בפרויקטים גדולים, אבל מתברר שאנשים עלולים להפתיע. חשוב לי לציין שזה אחד למיליון. זה בכלל לא החומר שמגיע אליי בדרך כלל, ולכן זה עוד יותר צורם ומפריע לי".
מתי את יודעת שאת מוכנה לוותר על לקוח?
"בעבר לא הייתי מזהה לקוחות בעייתיים ואז זה היה הרבה יותר מאתגר. מאז שאני עושה אבחון בכף היד, אני 'מפטרת' מראש לקוחות בעייתיים. ברגע שיש מישהו עם אופי קשה מאוד, לא ארצה להתמודד איתו כנותנת שירות ולא ארצה לשדך אותו למועמדים אחרים שלי".
