אז בהתחלה, כשנמרחנו בהיסטריה באלכוג'ל והסתערנו על אריזות הכפפות החד־פעמיות, הייתה השערה שאפשר להידבק בווירוס גם דרך העינים. היום כבר יודעים שאמנם הווירוס לא עובר דרכן, אבל השנתיים האחרונות גרמו נזק לעיניים שלנו בהיבטים אחרים, כפי שמסבירות פרופ' אריאלה גורדון־שאג, ראש החוג למדעי האופטומטריה במכללה האקדמית הדסה ירושלים, ופרופ' ענת לבנשטיין, מנהלת מערך העיניים בבית החולים איכילוב.
פגיעה בראייה אצל ילדים
הסיבה המרכזית: חוסר חשיפה לאור השמש
מחקר שנערך השנה במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) מצא החמרה של 30% בקוצר הראייה של ילדים בארץ לעומת התקופה שלפני פרוץ המגפה. "אחד הגורמים המרכזיים להתפתחות קוצר ראייה בגיל הילדות קשור להיעדר חשיפה מספקת לאור יום", אומרת פרופ' גורדון־שאג. "ככל שהילד חשוף יותר לאור, כך הסיכון שלו לפתח קוצר ראייה יורד. מנגנון ההשפעה המדויק אינו ברור לגמרי, אבל כנראה באמצעות האור נשלחים סיגנלים שמווסתים את גדילת העין בצורה נכונה. התפתחות אופטימלית של העין מחייבת חשיפה לאור.
"מחקרים בעולם מבוססי שאלונים דיווחו על ירידה מהותית בזמן השהייה בחוץ של ילדים בתקופות הסגרים. מחקר ייחודי שערכנו במכללת הדסה השתמש במדד אובייקטי - סוג של שעון שמודד פעילות גופנית וחשיפה לאור היום - ומצא שבעוד שבזמנים רגילים, לפני הקורונה, ילדים בישראל בילו בממוצע 95 דקות ביום בפעילות גופנית ברמה בינונית עד גבוהה תוך חשיפה לאור השמש, בזמן הסגר הראשון משך הפעילות צנח בחדות ל־46 דקות, ועלה ל־69 דקות כשהוסרו ההגבלות.
"לגבי החשיפה לאור: לפני המגפה, ילד ממוצע היה חשוף במשך 108 דקות בממוצע לאור יום, ובמהלך הסגרים משך החשיפה ירד ל־30 דקות בלבד ולאחריו עלה רק לרמה של 95 דקות".
קוצר הראייה כבר מוגדר מזמן על ידי ארגון הבריאות העולמי כמגפה, ועל פי תחזיותיו, עד שנת 2050 כמחצית מאוכלוסיית העולם תסבול ממנו. מניעה וטיפול בתופעה חיוניים במיוחד בגילים צעירים.
אבל בקורונה המצב החמיר עוד יותר. מחקר של חוקרים מאוניברסיטאות בארצות־הברית ובסין מצא כי בשנת 2020 התגברו המקרים של קוצר ראייה בקרב ילדים בני שש פי שלושה, בקרב ילדים בני שבע עלה מספר המקרים פי שניים, ובגילאי שמונה - פי 1.4. "אנשים לא מודעים מספיק לחשיבות החשיפה לאור בגיל צעיר", אומרת פרופ' גורדון־שאג. "כל עוד הילד גדל, אפשר לשפר ולמנוע פגיעה בראייה, ולכן העצה הראשונה שלנו היא לעודד ילדים לשחק בחוץ. יש מקומות בסין שממש מחייבים את בתי הספר לקיים הפסקות אקטיביות, שבהן הילדים חייבים לצאת החוצה, וראו שזה גרם להאטה בהתפתחות של קוצר ראייה".
בטייוואן מחייבים שהייה באור יום בגילים צעירים אף יותר, ומחקרים שמגיעים משם מראים כי עידוד ילדים בגילאי חמש עד שש לשהות בחוץ שעתיים מדי יום צמצם את ממדי קוצר הראייה ביותר מ־5%.
צריבה ועייפות בעיניים
הסיבה המרכזית: עלייה בזמן צריכת המסכים
בעיה זו, המשותפת גם לילדים שעברו ללמידה מסיבית בזום, וגם למבוגרים שעברו לעבודה מהבית, דווחה במחקרים רבים בעולם. "ההסתכלות הממושכת על המסך, בין אם במחשב ובין אם בטלפון הסלולרי, גורמת ליובש בעיניים ובעקבות זאת להתעייפותן", אומרת פרופ' לבנשטיין. "אנשים מדווחים על סימפטומים של צריבה וחוסר נוחות, שהתגברו במהלך השנתיים האחרונות, והתופעה מתגברת כשמדובר בהסתכלות לאורך זמן במסכים קרובים כמו מחשב וסלולרי (להבדיל ממסכי טלוויזיה)". לדבריה, ההמלצה של מומחים בינלאומיים היא לעשות הפסקת מסכים בכל 45 דקות: לעצום עיניים, לעפעף, להירגע ולהשתמש לפעמים בטיפות של דמעות מלאכותיות שמרגיעות את הצריבה.
פרופ' גורדון־שאג מוסיפה: "אני ממליצה לקחת פסק זמן אפילו בכל 20 דקות. מספיקות כמה דקות כדי להירגע. מעבר לזה, חשוב להרכיב משקפיים שמותאמים למסך המחשב. לי באופן אישי יש משקפי מולטיפוקל, אבל הזווית שלהן מול המחשב אינה נוחה לי ולכן יש לי זוג משקפיים נוסף מיוחד למסך. חשוב גם להקפיד שהמרשם יהיה מדויק. יש אנשים שקונים משקפיים בחנויות הפארם והכל טוב ויפה, ויש כאלה שזה גורם להם לבעיות. כל מי שמרגיש לא נוח מול מחשב, מומלץ שיעשה בדיקה מקצועית ויקנה משקפיים באיכות טובה".
פרופ' גורדון־שאג: "לפני הקורונה ילדים נחשפו לאור 108 דקות ביום בממוצע. בסגר - 30 דקות, ולאחריו רק 95 דקות"
גורם נוסף שמגביר את היובש בעיניים הוא השימוש במסכות ההגנה על הפה ועל האף. אדי הנשימה שעולים למעלה - שכל מי שמרכיב משקפיים סובל מהם - עלולים גם הם לגרום יובש מוגבר בעיניים. מומלץ לנסות להצמיד את המסכה לאף ככל האפשר ובכל מקרה לא להסיר את המשקפיים כפתרון לאדים. אגב, מחקרים בעולם הראו כי נשים מדווחות יותר על בעיית היובש בעיניים, בעיקר בגילים מבוגרים.
עיכוב בקבלת טיפול למחלות עיניים
הסיבה המרכזית: חשש מהידבקות בקורונה
הנזק המשמעותי ביותר שגרמה תקופת הקורונה הוא החשש להגיע לטיפול בבעיות עיניים שמתפתחות, אומרת פרופ' לבנשטיין. "יש מחלות עיניים שדורשות מעקב צמוד, וכשהן לא מטופלות הן עלולות לגרום לאיבוד ראייה באופן בלתי הפיך. הדבר בולט במיוחד בשתי מחלות.
"הראשונה: מחלות של ניוון הרשתית. יש שלב שבו על החולים לבוא כל חודש לבדיקה, שלאחריה מחליטים אם עליהם לקבל זריקות לטיפול בעין. חולים חששו להגיע וכתוצאה מכך לא קיבלו זריקות. מחקרים מכל העולם מצביעים על כך שמספר הזריקות בשנת 2020 היה נמוך לעומת מספרן בשנתיים הקודמות. המספרים משתנים בין מדינה למדינה, אבל בגדול אנשים מקבלים שבע־שמונה זריקות בממוצע בשנה, ובתקופת הקורונה קיבלו שתיים־שלוש זריקות פחות. בעקבות זאת ובאופן ישיר הייתה לחולים אלה ירידה בחדות הראייה. מעבר לכך, היה עיכוב באבחון המחלות, שגם הוא גורם לפגיעה נוספת.
"השנייה: רשתית סוכרתית. מגפת הסוכרת החמירה בתקופת הקורונה, וכ־25% מחולי הסוכרת סובלים גם ממחלת עיניים, שבה כלי הדם ברשתית לא יציבים ודולף מהם דם לתוך הרשתית ופוגע בראייה.
"בארץ המצב דווקא לא רע יחסית לעולם", מרגיעה פרופ' לבנשטיין. "בקופות החולים שלנו יש מערכת של בקרת איכות לרופאי המשפחה, שמסייעת להם לדעת מתי עליהם לשלוח את המטופלים שלהם לרופאים מומחים".
למעשה, מדגישה פרופ' לבנשטיין, רק כעת, שנתיים מפרוץ המגפה, מתחילים להבין שהקורונה כאן כדי להישאר. "זה לא ייגמר עוד שבוע, ולא עוד חודש, ולכן אדם שסובל מסימפטום בראייה צריך להיבדק. בהתחלה אנשים חשבו שאפשר לחכות קצת עם דברים, אבל זה ממש לא כך. המסר הוא שאנשים לא צריכים להסס להגיע לרופאי עיניים. אנחנו ממוגנים, מחוסנים, מקפידים שהחולים יהיו מוגנים ונותנים סביבה בטוחה לבדיקה. לעיניים מתייחסים פעמים רבות פחות בחומרה, עיניים זה לא לב, אבל הראייה חיונית לאיכות חיינו, ולכן אסור לדחות את הטיפול בה".
10 טיפים לשמירה על הראייה:
- שהו באור השמש שעה עד שעתיים ביום - מומלץ במיוחד לילדים למניעת התפתחות קוצר ראייה, אך גם מבוגרים ירוויחו מכך.
- הקפידו על זמני הפסקה בצפייה במסכים: הפוגה לפחות בכל 45 דקות, עדיף בכל 20 דקות, וכדאי לשים תזכורת בסלולרי כדי להיזכר.
- הגבילו את השימוש מקרוב במסכים קטנים, כדאי לעבור למסכים שגודלם מתחיל ב־13 אינץ'.
- הקפידו על בדיקות עיניים שגרתיות תקופתיות, גם בגלי הקורונה.
- הקפידו להרכיב משקפיים מתאימים - במספר המתאים לכם ובאיכות טובה. שקלו גם משקפיים מיוחדים למחשב.
- במקרים של יובש קיצוני בעיניים אפשר להשתמש בדמעות מלאכותיות או להציב מכשיר אדים על שולחן העבודה.
- כשהעיניים רגישות, הפחיתו שימוש בעדשות מגע והגבירו את השימוש במשקפיים.
- התאימו את מסכת ההגנה לפנים בצורה מיטבית, כך שכיוון זרימת האוויר לא יהיה כלפי העיניים (למשל, על ידי הידוק חלקה העליון תוך כיפוף פס המתכת לפי מתאר האף).
- אם מורגשת בעיה בעין אחת או בשתיהן ואין הטבה במצב, כדאי להתייעץ עם רופא עיניים כדי לוודא שאין בעיה המחייבת טיפול מקצועי.
- הקפידו על מועדי בדיקות סקר:
- גיל חצי שנה - לאבחון מומים מולדים
- גיל 3 - לשלילת פזילה
- גיל 6 - למניעת קשיי קריאה
- גיל 18 - לפני הגיוס
- גיל 40 - לשלילת גלאוקומה
- גיל 50 - לשלילת ניוון רשתית
