כתר ושמש
ביום הולדתה ה־45 והאחרון של מירב שמש הגיעו חמש קרובות משפחה שלה לסטודיו של יוני נקש. המטרה: לקעקע כתר על שורש כף ידן. באותו יום התקעקעו דודתה של שמש, מירי בראון ושלוש בנותיה: רותם זיו, שני רוטברג ועדי אליהו, שגם צירפה את בתה, מאי. שמש עצמה לא יכלה להשתתף באירוע. מחלת הסרטן שבה לקתה הכניעה אותה חמישה חודשים מאוחר יותר.
"מירב הייתה כמו אחות שלנו", מספרת רוטברג. “היא נלחמה במחלה כנגד כל הסיכויים, והקעקוע היה אירוע של העצמה לה ולנו. באותו יום חגגנו לה והראינו לה את הקעקוע".
שנים לפני כן, כשמלאו לרוטברג 18, היא עשתה יחד עם שמש את הקעקוע הראשון שלה. ביום ה־30 למותה של שמש התחדשו רוטברג ואחיותיה בקעקוע נוסף. המקעקע איציק בכר הנציח על שורש כף היד השנייה שלהן שמש, ולידה הכיתוב always shine (לזרוח תמיד). “מירב הייתה כמו שם המשפחה שלה, זורחת ומאירה", היא מסבירה. "זה גם המסר שלנו לעצמנו: תמיד לזרוח, גם אחרי אסון כזה". בפוסט שהעלתה בפייסבוק הסבירה רוטברג את המשמעות של הקעקוע לגביה: “החלטתי לקעקע אותך עליי. שתמשיכי לזרוח קרוב ללבי ותאירי אותי, כי כה חשוך פה בלעדייך. את השמש הזורחת שלי לנצח. נדאג להמשיך את דרכך… תשלחי לנו כוחות, תאירי לנו". שמש הותירה אחריה שני ילדים, עידו (18) ומאיה (14), וגם עידו בחר להנציח על גופו את זכרה, בקעקוע של עיניים, שמש ולביאה.
כוכב קטן
יש משמעות גדולה לקעקוע שנושאים על הגוף ורואים כל הזמן, ומשפחות רבות בוחרות לעצמן קעקוע משותף שיחבר אותן ויסמל את החיבור הפנימי שלהן. בנותיה של ענת עציון (51), גרושה מיסוד־המעלה ומקעקעת בעצמה, בחרו בציור של כוכב לקעקוע משפחתי. עציון ובנותיה שחר (25, חיה בקנדה), עמית (23) ואורי (16) נהגו להביט בכוכב ונוס הזוהר בשמיים בשעות הערב, לצלם אותו ולהעלות את התמונה לווטסאפ המשפחתי.
לדברי עציון, “בשעה הכחולה הזאת, כשהשמיים מתכהים ומתכהים, כוכב ונוס נוצץ מאוד. בכל פעם שמישהי מאיתנו שמה לב אליו היא צילמה אותו, ואז גם האחרות היו עושות כמוה. כך, גם כשכל אחת הייתה במקום אחר, התחברנו סביב הכוכב הזה כולנו והרגשנו ביחד”. עציון קעקעה את הכוכב ברגל, הבנות - ביד. “תמיד כשהמבט שלי נתקל בכוכב שלי אני מעבירה עליו ליטוף”, אומרת עציון. “הוא מזכיר לי את שלוש הבנות המדהימות שלי ומזכיר לי שאני אהיה האמא הכי טובה שאני יכולה עבורן. זו תזכורת משמחת".
ככה כמו שאני
גלי כהן (50), מטפלת ומאמנת מהרצליה, בחרה לפני חצי שנה לקעקע עם בתה מיקה (18) טקסט שמבטא העצמה: “ככה כמו שאני”. כל אחת רשמה את המשפט בכתב ידה, והמקעקע ברק רדוביץ השתמש באותו פונט לקעקוע. “למשפט שבחרנו יש משמעות של ייחודיות, אז אם 'ככה כמו שאני', היה הגיוני שהטקסט יהיה כתוב בכתב היד הייחודי של כל אחת מאיתנו”, מסבירה כהן. “אני בחרתי לקעקע בכף היד, ומיקה בזרוע. כל החיים אני מלמדת אותה להיות מה שהיא, והמסר הזה הוא בדיוק מה שמאפיין אותנו.
"כשמיקה חגגה 16 התחלנו לחשוב על קעקוע משותף, אבל לא מצאנו את הקעקוע המתאים. ברגע שהגענו למשפט הזה, הבנו שזה זה. אני גאה על הבחירה של מיקה באמירה הזאת, אני שמחה שהיא מסתובבת עם האמירה הזאת בעולם ורוצה שלעולם לא תנסה להתאים לאף שבלונה". בן זוגה של כהן, כך היא מספרת, אהב את הרעיון, ובהמשך מתוכנן קעקוע משותף לשלושתם.
משפחה בקו אחד
גם משפחת עוז ארי מתל־אביב בחרה בקעקוע משפחתי שמסמל את הקשר ביניהם: סקיצה של חמש דמויות שמחוברות זו לזו בקו פשוט: אבא בני (55, רופא שיניים), אמא עדי (53, אמנית) ושלושה ילדים: גל (24), זואי (20) ומיקה (16).
"השנה האחרונה הייתה מורכבת", מספרת עדי עוז ארי. "אני הייתי בתוכנית שהות אמן בברלין, כך שהייתי הרבה על הקו. עברנו עניינים משפחתיים וכמובן, הקורונה. הרגשתי שצריך משהו לחבר את הכל. בהתחלה חשבנו על חמישה דובים, אבל בסוף הגענו לדימוי של דמויות מחוברות בקו. ביקשתי מחבר צייר, לוקאס נגו (lucas Ngo), שיכין לנו סקיצה משפחתית, והלכנו ביחד לקעקע אצל תמר שחר. אני קעקעתי בשוק, בעלי והבן שלי בזרוע ושתי הבנות באמה. בחרנו מקומות לא בולטים, כי יש בקעקוע הזה משהו אישי. כשאני משלבת רגליים אני רואה את הקעקוע, ואז יש לי תחושת עונג. זו אמנות על הגוף, אבל זו לא אמנות שהיא רק אסתטית, יש לה משמעות עצומה”.
בן זוגה, בני, עשה את הקעקוע הראשון שלו בגיל 40 - את מספר המזל שלו 6 ברומית וכוכב. “אני לא מתקעקע בצורה בולטת. לא כל הקולגות והלקוחות שלי יסתכלו על קעקוע בעין יפה”, הוא אומר. “הלכנו לעשות את הקעקוע כחוויה משפחתית. מבחינתי הוא הצהרה שאומרת שאנחנו שונים זה מזה אבל אנחנו ביחד, מחוברים בקו אחד. זו הצלחה גדולה מבחינתי, כי אני ועדי באנו ממשפחות פחות מחוברות. הקעקוע הוא סוג של חותמת שאומרת - הצלחנו". l