דפנה, מזכירה בת 50 מחולון, מגדירה את עצמה כ"חסכנית באופי שלי". כמי שגדלה בבית ללא מותרות שבו ההורים נאבקו על פרנסה, היא תמיד הייתה בשליטה על כל שקל. "בגלל החסך בילדות, תמיד שמתי כסף בצד לשעת צרה", מספרת דפנה, גרושה בשנית ואם לשני ילדים מפרק א'. "גם כשהרווחתי רק 5,000 שקל בחודש, שמתי 500 שקל בצד. במקביל, תמיד הידקתי איפה שיכולתי: קניתי בגדים זולים מאוד בשווקים, לא אכלתי בכלל בחוץ, ובבית אכלתי רק אוכל פשוט וזול, כמו לחם אחיד, גבינה לבנה וביצה קשה. צבעתי שיער בבית ולא חלמתי לקחת עוזרת".
בגיל 33, חמש שנים אחרי הגירושים מבעלה הראשון, הכירה דפנה במסיבה גבר בן גילה, גרוש עם שלושה ילדים. "הוא היה משוגע עליי וחיזר אחריי באינטנסיביות. בדיעבד אני מבינה שלא התאהבתי בו, אלא באהבה שלו אליי. בכל מקרה, די מהר הוא עבר לגור אצלי, ותוך כמה חודשים גיליתי שיש לו המון חובות כספיים. הצלחנו לשרוד בדירה שלי, עם שני הילדים שלי, מ־5,000 השקלים שהרווחתי. למרות החובות שלו, התחתנתי איתו".
לא מאוד הגיוני.
"אני יודעת, אבל אהבתי אותו והיה לי כיף איתו. מבחינה כלכלית, יש לו מקצוע מבוקש וידעתי שיש לו פוטנציאל כלכלי טוב. האמנתי שברגע שהוא יעלה על דרך המלך, הוא יצליח".
מה קרה בפועל?
"תוך כמה חודשים הדברים אכן הסתדרו, והוא התחיל להרוויח כסף בערמות. הייתי מרוצה שזיהיתי נכון את הפוטנציאל שלו, אבל תוך זמן קצר גיליתי לתדהמתי שהוא קונה כמויות של בגדים ונעליים, הכול של מותגי יוקרה. יום אחד הוא קנה בגדים ב־50 אלף שקל. הוא הוציא גם על מסעדות ושעוני יוקרה. הוא כל הזמן רק קנה, ולא שם שקל אחד בחיסכון. אמרתי לו: 'יש לך חורים בידיים. אתה מרוויח כל כך הרבה – והכסף נעלם! איך זה יכול להיות שאתמול היו לך 20 אלף שקל מזומן בכיס והיום אין לך כלום? אפשר היה לשים את זה בתוכנית חיסכון, שנתפתח כלכלית. תן לי את הכסף ואני אחסוך לך, בוא נקנה דירה'".
דפנה: "אמרתי לו: 'יש לך חורים בידיים. אתה מרוויח כל כך הרבה – והכסף נעלם! יכולנו להיות בעלים של כמה דירות פאר בכסף שהוא בזבז"
איך הוא הגיב?
"הוא כל הזמן היה מטייח את הדברים ומסיט את השיחה לכיוון אחר. הוא רצה לחיות כאן ועכשיו, לבזבז את כל מה שיש לו ולחיות ברמת החיים הכי גבוהה. בסופ"ש אחד הוא היה יכול לבזבז 30-20 אלף שקל בלי למצמץ. הצעתי שנפתח חשבון בנק משותף, ולצערי הרב הוא לא הסכים. רבנו על זה כל הזמן".
איך זה הסתיים?
"עשר שנים נלחמתי באישיות הבזבזנית הכפייתית הזו. בשלב מסוים הפסקתי לאהוב אותו והתגרשנו. אני לא יכולה להגיד שזו הסיבה היחידה שהתגרשנו, אבל הוא בפירוש שיגע אותי עם ההתנהלות הזו".
בדיעבד, מה היית עושה אחרת?
"הייתי עומדת על שלי ותוך זמן קצר מציבה לו אולטימטום: או שאתה מתיישר או שאנחנו נפרדים. לא מושכת ומושכת עד שהכול נהיה רע. יכולנו להיות בעלים של כמה דירות פאר בכסף שהוא בזבז, ויצאתי מהקשר הזה בלי שקל ממנו. הכול ירד לטמיון. לנשים שקוראות את הכתבה, אני אומרת: אל תכניסו הביתה גבר בזבזן, ובטח לא על חשבונכן. אם גבר רוצה לגור איתך, זה צריך להיות ברור שהוא מתחלק איתך בהוצאות או משלם על הכול. אל תתפשרו בשם הזוגיות והאהבה".
גובל בחוסר שפיות
קלישאה על אישה בזבזנית, שחוזרת משופינג ומחביאה את השקיות מבעלה, היא אחת הנפוצות ביותר. משום מה, מעטים נוטים להזכיר את המצב ההפוך: נשים חסכניות, שמורטות את שער ראשן בייאוש נוכח בזבזנותו של בן זוגן. במקרים קיצוניים הן גם מפרקות את הקשר על הרקע הזה, מתוך חוסר רצון לפרנס גבר שקונה וקונה בלי הכרה – או מתוך חשש אמיתי מהתרוששות.
גם שמרית (שם בדוי, כמו כל השמות הכתבה, השמות המלאים שמורים במערכת), רווקה בת 34 מתל־אביב העוסקת בסושיאל מדיה, נפרדה מגבר בזבזן. "הכרנו לפני שלוש שנים דרך אחת האפליקציות", היא מספרת. "זה היה בתקופת הקורונה והדייטים הראשונים שלנו היו בהליכה בעיר. הוא היה גבר מאוד מרשים, גם חתיך וגם יזם. הוא אהב את חוש ההומור שלי וממש העריץ אותי".
אז איפה התחילה הבעיה?
"בדייט השלישי הוא הזמין אותי לארוחת ערב אצלו. כשהגעתי אליו, התברר ששום דבר לא מוכן וצריך לרדת לקנות מצרכים. להפתעתי ראיתי שהוא קונה מצרכים מאוד יקרים במקום קרוב לבית. חשבתי שאולי השבוע הוא לא עשה קניות בסופר, קורה, אבל תוך כמה ימים גיליתי שהוא קונה רק במקום הזה, בלי לדעת כמה עולה כל דבר. כשהערתי לו על זה הוא טען שהוא תומך בעסקים קטנים, אבל לדעתי הוא פשוט בזבזן ועצלן.
"גם כשנגמרה הקורונה וכל המסעדות היו פתוחות, הוא הזמין אוכל מ'וולט' לעתים קרובות, כולל גלידה מגלידרייה יקרה שנמצאת במרחק שלושה בניינים מהבית שלו. כשהיינו מזמינים יחד הוא תמיד הזמין מעבר ליכולת האכילה שלו, כמו למשל שתי מנות עיקריות רק בשבילו, בחור די רזה. תמיד הכול היה בהגזמה. הוא היה שוכר רכב של 'אוטותל', שמיועד לנסיעות קצרות בתל־אביב, לשעות ארוכות, וזה הצטבר לסכומים של 1,000 שקל בשבוע ואלפי שקלים בחודש. בשלב מסוים הוא הקים משרד בדירה שלו וקנה ריהוט משרדי באלפי שקלים, במקום לקנות משומש ב'מרקט פלייס'. לדעתי זו בזבזנות שגובלת בחוסר שפיות".
איך הוא הגיב כשדיברת איתו על זה?
"הוא לא התייחס לזה ברצינות, ותמיד המציא תירוצים או ניסה לעשות מזה צחוקים. כשדיברתי קצת יותר ברצינות, הוא פשוט נאטם ולא היה עם מי לדבר".
שמרית: "הגעתי למסקנה שהבזבזנות שלו תרושש אותי. דמיינתי אותו חוזר הביתה ואומר: 'תראי מה קניתי לנו'. הבנתי שאהיה בחרדה קיומית ביחסים האלה"
את מגדירה את עצמך כחסכנית?
"אני לא חסכנית קיצונית, כי אני מוציאה כסף על דברים שמעניקים לי חוויות, כמו לאכול בחוץ או לטוס לחו"ל, אבל אני חכמה עם כסף. למשל, כשאני טסה לחו"ל אני משכירה את הבית שלי, אפילו אם זה רק לחמישה ימים. כמובן, אני גם חוסכת בהוצאות: ריהוט אני קונה לרוב יד שנייה, בגדים – רק בזול בחו"ל, התנתקתי מהטלוויזיה, אני לא מזמינה אוכל מבחוץ, אני קונה פירות וירקות רק בימים של מבצע בסופר, מבשלת לעצמי ולא מוציאה כסף על טיפולי יופי. מעבר לכל אלה, כשיש לי כסף, אני מקפידה לשים סכום בצד".
הפערים בין שמרית ובן זוגה הכריעו לבסוף את עתיד הקשר. "היינו יחד חצי שנה ותכננו עתיד משותף. דיברנו הרבה על ילדים ואפילו חשבנו על לעבור לגור ביחד בחו"ל. אבל יום אחד הגעתי למסקנה שהבזבזנות שלו תרושש אותי. דמיינתי אותו חוזר הביתה ואומר: 'תראי מה קניתי לנו', בלי להתייעץ איתי. איך אפשר לבנות מערכת יחסים ועתיד משותף עם מישהו שמתנהל ככה באימפולסיביות? פחדתי שאולי יום אחד אני אצטרך לפרנס את שנינו. הבנתי שאהיה בחרדה קיומית לאורך היחסים האלה ולא יכולתי יותר. סיימתי את הקשר. היה לי מאוד קשה להיפרד ממנו, אבל במקביל גם הרגשתי הקלה גדולה, כי כן ניסינו וזה פשוט לא עבד".
מה תמליצי למי שנמצאת בקשר דומה?
"לבדוק את התגובה של בן הזוג כשאת מעלה את הנושא הכלכלי. אם הוא מגיב מתוך רצון ללמוד איך להיות אחראי יותר, יש עם מי לדבר, אבל אם הוא מנסה לסיים את הדיון מבלי לדבר על זה, זו נורה אדומה, סימן שהוא רוצה לטמון את הראש בחול. אם הוא משתמש בכספים המשותפים בחוסר אחריות, זו בעיניי בגידה לכל דבר. לכו לטיפול זוגי".
מסעדות פעמיים ביום
מי שנמצאת עדיין בתהליך פרידה אחרי 11 שנים משותפות היא מעיין (36), סוכנת מכירות מהרצליה, אם לשתי בנות (7, 5). בדומה לדפנה, גם היא גדלה בתנאי מחסור קשים, במשפחה מרובת ילדים. "אמא שלי פרנסה אותנו לבד, בעבודה בשכר מינימום, וחיינו מתחת לקו העוני", היא משחזרת, "בגיל 14 התחלתי לעבוד במלצרות, ומהרגע שסיימתי תיכון לא לקחתי שקל מאמא".
בגיל 24 מעיין הכירה את ר', שעבד איתה יחד באותה מסעדה. "הוא נראה ממש טוב והוא חכם, חמוד, מקסים ומתחשב", היא מספרת. "כבר בתחילת הקשר שמתי לב שהוא קונה אוכל בחוץ, גם כשלא היה לנו הרבה כסף. אמרתי לעצמי: הוא עובד קשה, מגיע לו לצ'פר את עצמו. בהמשך שמתי לב שהוא לא לוקח אף פעם לעבודה שאריות של אוכל שבישלתי, בטענה שהוא לא אוהב אוכל של יום קודם. כשהפכנו להורים החלטתי להישאר בבית עם הילדה, כי משפחתון זה יקר. בגלל שלא עבדתי, הרגשתי שאסור לי להוציא אפילו שקל על עצמי. צבעתי לעצמי את השיער, סידרתי ציפורניים בעצמי, קניתי את מוצרי הטיפוח הכי זולים, בחיים לא הייתה לי עוזרת וקניתי לעצמי רק בגדים יד שנייה. הוא בזבז כרגיל על אוכל בחוץ. לא היה לי נעים להגיד לו מה לעשות עם הכסף כשאני לא מביאה אף הכנסה".
כעבור שלוש שנים, מספרת מעיין, בעלה קיבל קידום בעבודה והעלאה יפה במשכורת, ובדיוק אז גם היא התחילה לעבוד. "פתאום ההכנסה שלנו עלתה משמעותית והרווחנו הרבה יותר ממה שהיינו צריכים. סוף־סוף קנינו בית, כמובן עם משכנתה. סמכתי עליו בעיניים עצומות בניהול חשבון הבנק המשותף והייתי בטוחה שהוא חוסך עבורנו. אבל בזמן שאני המשכתי לחיות בצניעות, הוא קנה לעצמו את כל מה שרצה".
מה למשל?
"כל גאדג'ט אלקטרוני שיצא לשוק. טלפון חדש כל שנה מהדגם הכי משוכלל, לפטופ חדש. כל שנתיים־שלוש הוא קנה רהיטים חדשים לבית. הוא קנה בגדים חדשים כל חודש. לפעמים הוא היה טס עם חברים לחו"ל ומוציא המון כסף על מלונות, השכרת רכב, מסעדות. בכל נסיעה כזו הוא התעקש על מלון יוקרתי. הוא יכול היה בקלות להוציא 15 אלף שקל בסוף שבוע אחד. בנוסף הוא אכל בחוץ פעמיים ביום, במסעדות יקרות, לא תגידי בורגר וצ'יפס. שום דבר לא גרם לו לחשוב 'אולי זה יקר מדי'. רק לפני שנתיים הבנתי שאין לנו שום חיסכון".
איך הבנת?
"אמרתי לו שאני חושבת שהגיע הזמן שאקים עסק משלי, ושאלתי כמה כסף יש לנו בחיסכון. הוא ענה: 'איזה חיסכון?' הייתי בהלם. אמרתי: 'אבל אתה מרוויח ממש יפה', והוא ענה: 'כן, אבל אנחנו מבזבזים את זה!' רק אז הבנתי עם מי יש לי עסק.
"מאותו רגע הזוגיות שלנו התחילה לדעוך. אחרי כמה זמן הודעתי לו שאני רוצה חשבון בנק נפרד, והוא כעס ואמר 'זה לא מה שזוג נשוי עושה'. הצעתי שנשאיר חשבון בנק משותף להוצאות של הבית והמשפחה, אבל שבמקביל לכל אחד מאיתנו יהיה חשבון משלו. הוא לא הסכים. מאז הוא התחיל לבזבז אפילו יותר, גם את מה שאני הרווחתי - ולא ידעתי איך לעצור את זה. זה היה הקש ששבר את גב הגמל".
מעיין: הוא היה טס עם חברים לחו"ל ותמיד התעקש על מלון יוקרתי. הוא יכול היה בקלות להוציא 15 אלף שקל בסוף שבוע אחד. רק לפני שנתיים הבנתי שאין לנו שום חיסכון"
ניסית לדבר איתו על זה?
"כשניסיתי, הוא תמיד התמסכן והצטדק שהוא עובד מאוד קשה בשביל הכסף הזה – וזה הכיף שלו. כשאמרתי לו שהוא מוציא גם את הכסף שאני מרוויחה, הוא טען שהכסף שאני מרוויחה הולך למשכנתה, צהרונים, חשבון חשמל וכו', ולא לבזבוזים שלו. בשלב הזה כבר הלכתי לישון מדי לילה בתחושה שאני לא סובלת אותו".
באותו זמן מעיין מצאה עבודה בשכר גבוה יותר. "פתחתי לעצמי חשבון בנק ועדכנתי אותו. הוא כעס מאוד ואחרי כמה ימים הודיע לי שהוא רוצה להתגרש. לפני שנה התחלנו תהליך פרידה, ורק אז נכנסתי לראשונה לחשבון הבנק המשותף וגיליתי כמה התמונה גרועה. אני לא חושבת שהוא עצמו מבין כמה הוא בזבז במהלך השנים ומה יכולנו לעשות עם הכסף הזה".
מה יהיה בזוגיות הבאה שלך? רק חשבונות בנק נפרדים?
"קשה לי לחשוב על זוגיות עכשיו, אבל אם אהיה בקשר ללא חתונה או בקשר עם תפרן, ברור שלא יהיה חשבון בנק משותף. אם אהיה בקשר עם בחור עם רמת הכנסה דומה לשלי, שיתרום את חלקו לבית וישתדל לחסוך, אולי אסכים לזה. מה שכן, למדתי להיות מעורבת בחשבון הבנק ולא לסמוך על אף אחד אחר עם הכסף שלי".
מה הטיפ שלך לנשים אחרות?
"תדאגו לעצמכן. אם צריך להפריד חשבונות, תפרידו חשבונות. על זה הייתי צריכה להתעקש מההתחלה וחבל שלא. אני מקווה שזה יעורר מישהי".
פורסם לראשונה: 08:34, 05.09.24
