לפני כמה שבועות הגיעה לפייסבוק של "לאשה" פנייה מבת אל קגן, אמא של גפן. היא הזכירה לנו את פרויקט שעשינו לפני 15 שנה, הציעה לחזור לתינוקות ההם, ואנחנו הרמנו את הכפפה.
בת אל, איך נזכרת בזה פתאום?
"לקראת יום ההולדת של גפן העלינו זיכרונות, סיפרתי לה שבאו לצלם אותה כשנולדה וכמה מרגש זה היה, ושצילמו אותה בהמשך לכתבות המעקב, ואז אמרתי: אולי נכתוב ל'לאשה', שיעשו עוד כתבת מעקב? מעניין מה קורה היום עם כל הילדים מהכתבה, שסיימו עכשיו חטיבה ועולים לתיכון".
מתוך 11 תינוקות שצולמו לכתבה הראשונה, הצלחנו לאתר את כל ההורים (לא, פרטיהם לא היו שמורים במערכת מאז). שבעה מתוכם הסכימו להתראיין לכתבה הזו:
גפן קגן
ההורים: בת אל ורפי קגן, עצמאים בתחום דוכני מזון וקייטרינג, הורים לשלושה (15, 13, 11), מתגוררים בראש־העין
מה כתבנו על גפן בגיל שנתיים? "ילדת קיץ שאוהבת לאכול אבטיח וגלידה ולשבת על שפת הבריכה. יש לה מטבח צעצוע, ובו היא מבשלת ביצה".
ומה קורה היום? בת אל: "גפן סיימה בהצטיינות את כיתה ט', אוהבת לאפות ומכינה אלפחורס, עוגיות אמסטרדם, שוקוצ'יפס ועוד. וכן, היא עדיין אוהבת ים ובריכה".
במה היא הפתיעה אותך?
"היא העתק שלי, חיצונית ופנימית. לא האמנתי שגנטיקה יכולה לעבור בצורה כזו מדויקת. כשאנחנו הולכות יחד שואלים אם אנחנו אחיות".
מה את זוכרת מפרסום הכתבות?
"כל המשפחה קנתה עותקים מהעיתונים. אני קניתי שניים, חמותי שניים. סבא אבי תמיד אומר שיום אחד היה תהיה על שער 'לאשה' כמלכת היופי".
שקד פז
ההורים: אורנית (עובדת במחלקת טכנולוגיות בישראכרט) ועדי (איש חינוך), הורים לשניים (19, 15), מתגוררים ברמת־גן
מה כתבנו עליו בגיל שלוש? "שר, רוקד ומדבר בלי הפסקה. מעריץ את אחיו הגדול, לומד ממנו לקרוא בספר (שאותו הוא מחזיק הפוך). הם משחקים יחד, משתובבים ומצחיקים אחד את השני".
מה קורה היום? שקד מתעל את האנרגיות הגבוהות לפעילות בתנועת הצופים ולשחייה: הוא מתאמן חמש פעמים בשבוע ויוצא לתחרויות במסגרת קבוצת כפר המכבייה. "הוא ילד טוב", אומרת אורנית, "החלום של כל הורה. הוא ואחיו עדיין מצחיקים אחד את השני, הם בקשר טוב".
במה הוא השתנה לאורך השנים?
"כששקד היה קטן, הוא היה יותר ביישן וסגור. בשנים האחרונות הוא לגמרי נפתח וקצת הפתיע אותי. אני שרופה עליו".
יאיר דהן
ההורים: רותי (עורכת דין במשרד ממשלתי) ויגאל (איש הייטק), הורים לארבעה (20, 17, 15, 9) מתגוררים במודיעין
מה כתבנו עליו בגיל שלוש? '"אוהב לשחק עם אחיו הגדול במלחמות אבירים ונהנה לצייר וליצור עם אחותו הגדולה. התפקיד שלו בבית הוא לערוך את שולחן השבת. יודע לעמוד על דעתו וכשהוא מתעקש אין עם מי לדבר".
מה קורה היום? "יאיר מתכנן ללמוד פיזיקה ומחשבים בישיבה תיכונית", מספרת רותי, "שוחה פעמיים בשבוע בקבוצת נוער, מנגן בחליל צד, חניך בתנועת הנוער 'עזרא' ובע"ה יהיה מדריך. הוא תלמיד טוב ושוחר ידע, שמשתתף בתוכניות מצוינות. גם כיום, כשהוא רוצה משהו, הוא מאוד החלטי ודבק במטרה. עוד דבר שנשאר מקטנותו הוא החיוך שלו. הוא מחייך גם אם כועסים עליו, לא בשביל לעצבן, הוא פשוט כזה. לא סתם קראנו לו יאיר".
מה את יודעת היום על הורות שלא ידעת אז?
"עם הילדה הראשונה הייתי חסרת ביטחון ולחוצה, קניתי את כל ספרי ההדרכה ההורית ובדקתי כל דבר. חשבתי שאם יהיה לי ידע, אדע מה לעשות בכל סיטואציה. עם הזמן הבנתי שאין פה נוסחה מנצחת ולומדים תוך כדי תנועה, הרי בסוף כולם ילכו לפסיכולוגים, לא משנה מה נעשה. בגיל ההתבגרות הילדים רוצים להחליט בעצמם: מצד אחד את רוצה שיפתחו עצמאות, מצד שני את רוצה לחסוך להם טעויות ולרפד להם את הדרך. זה ריקוד מאוד עדין".
יונתן נמצוב
ההורים: ולאד (סוחר ויוצר שווקים בעולם הפיננסים) ויוליה (מנהלת HR בהייטק), הורים לשניים (15, 10), מתגוררים בלימסול, קפריסין (בעקבות רילוקיישן של ולאד)
מה כתבנו עליו בגיל שלוש? "ספורטאי שאוהב לרוץ ולקפוץ. אהוב הבנות, כולן בוחרות בו לשחק איתן אבא ואמא. הוא אוהב משחקי מחשב, מדבר עברית ורוסית ולומד עם הוריו חיבור וחיסור".
ומה קורה היום? יוליה: "יונתן התקבל למגמת הנדסת תוכנה בתיכון, אבל אז הודענו לו שאנחנו עוברים לקפריסין, שם הוא ילמד בבית ספר בריטי פרטי. מגיל אפס הוא אהב אקסטרים: כשאמהות אחרות נחו על הספסל בגינה, הוא רץ קילומטרים. בחיים שלי לא ישבתי על הספסל, הוא תמיד היה בתנועה. בזכותו ירדתי קילוגרמים במהירות. גם היום הוא אתלט וכבר עשר שנים משחק כדורסל. מבחינה חברתית, יש לו כריזמה שקטה. בלי רוח וצלצולים, כולם הולכים אחריו".
עילאי בן דור
ההורים: לימור (מיישבת תביעות בחברת ביטוח) ותומר (עורך דין ובעל משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה ונזיקין), הורים לשלושה (20, 19, 15), מתגוררים ביבנה
מה כתבנו עליו בגיל שלוש? "אוהב להוציא כלים מארונות המטבח ולבשל, מנהל את שני אחיו הגדולים. כל היום רץ, קופץ ושר שירים שלמד בגן. אוהב להשתולל עם אבא ולהירדם מחובק איתו במיטת ההורים".
ומה קורה היום? עילאי מתכנן ללמוד במגמת סוציולוגיה וספורט בתיכון, מתאמן ב־MMA (אמנויות לחימה) ובחדר הכושר. גם היום הוא קשור במיוחד לאבא, שמספר: "הבן האמצעי שלנו נולד עם תסמונת גנטית נדירה ועל הספקטרום האוטיסטי. עילאי, שנולד ארבע שנים אחריו, הכניס המון אור ושמחה הביתה. כיוון שלמדתי בזמנו לבחינות הלשכה, לקחתי חופשת לידה והייתי איתו בבית שלוש שנים, הוא היה כמו קנגורו בכיס שלי. בזכות זה, יש לי חיבור כמעט קוסמי איתו. כשאתה מביא לעולם ילד בריא אחרי ילד לא בריא, אתה לומד להעריך את הלא מובן מאליו. כמי שבגיל שלוש הוציא סירים מהארונות וערבב, כיום עילאי כבר ממש מבשל, כל מה שאמא מבקשת: פסטה, פיצות ולאחרונה גם בשר על האש".
ומה הפתיע אתכם אצלו?
"איך שהוא מכיל את אחיו המיוחד: הוא מקלח ומגלח אותו מיוזמתו".
אליה ז'אק מנוס
ההורים: ורוניק (מורה פרטית לאנגלית) וחנן (עובד משרד הביטחון), הורים לשלושה (27, 17, 15), מתגוררים ביבנה
מה כתבנו עליו בגיל שנתיים? "כשהוא רואה מישהו בוכה, הוא מחבק ואומר 'יהיה בסדר, זהו, לא לבכות'. אוהב לעצבן את אחיו".
מה קורה היום? אליה עולה לכיתה י' במגמת דיפלומטיה וכלכלה בתיכון. הוא פעיל בתנועת הצופים ומשחק במשחקי מחשב. "הוא עדיין מחבק את מי שבוכה", אומרת ורוניק, "אכפת לו מאוד מהזולת, כולו לב אחד גדול".
הוא עדיין מעצבן את אחיו?
אליה: "ההפך! אחי מעצבן אותי. תרשמי את זה באותיות בולטות".
ורוניק, מה הכי מפתיע אותך אצלו?
"שהוא זורם איתי עם שטויות בשיער, כמו שאני עשיתי בנעוריי. קיץ אחד היה משעמם, שאלתי אותו: 'בא לך שיער אדום?' והוא אמר 'אוקיי'. קיץ אחר הוא הסכים לצבוע לבלונד ולעשות גאלח בצד".
יואב־גל קהת
ההורים: נועה (לשעבר עורכת דין וכיום מורה לאנגלית בחטיבת ביניים) ויניב (עורך דין בתחום קניין רוחני וזכויות יוצרים), הורים לשלושה ילדים (15, 13, 10), מתגוררים בכפר־סבא
מה אתם זוכרים מהכתבה ההיא?
נועה: "שנתיים או שלוש אחרי הפרסום קיבלנו תגובות מחברות שלי שראו את העיתון בחדר ההמתנה של רופא נשים: 'יכול להיות שראינו כתבה על יואב כשהיה קטן?'"
מה כתבנו עליו בגיל שנתיים? "עושה עיניים לכולם ומחלק ממתקים לאנשים בכל מקום. במסעדות הוא ניגש לשולחנות של זרים ולא עוזב עד שמחייכים אליו בחזרה. אפילו בגן קוראים לו מאהב לטיני קטן".
מה קורה כיום? יואב עולה לכיתה י' במגמת כדורסל בתיכון ומשחק בקבוצת הנוער של הפועל כפר־סבא. "גם היום הוא חייכן, יש לו חיוך כובש ומבט סקרן, שאומר כל כך הרבה. אני מבינה אותו בלי מילים, מאז שהוא קטן".
מה את יודעת היום על הורות שלא ידעת אז?
"יואב הוא הבכור, ובהתאם, הייתי אמא מאוד דאגנית, פרפקציוניסטית וטוטלית, על חשבון המון דברים, כי חשבתי שזו הדרך. יואב בחיים לא היה עם בייביסיטר ולא ידע מה זה תמ"ל, הינקתי אותו שנה וחצי! היום אני יודעת שילדים מתפתחים יופי גם אם לא נמצאים איתם כל הזמן".
מתי שחררת את זה?
יואב: "היא עדיין לא שחררה".
נועה: "היום אני אומרת לאמהות: שחררו קצת, למען הבריאות הנפשית שלכן".
מה הפתיע אותך אצלו?
"הגובה המטורף שלו. בגיל 15 הוא כבר בגובה 1.86 מ'. הגובה של יניב הוא 1.72 מ' ושלי 1.70 מ'".
