סיפורה של פלורי אלקסלסי־קנדי (45), מתגוררת בטנסי, ארצות־הברית.
"עד לפני כשנתיים וחצי גרתי ברמלה, עבדתי כמנהלת שימור לקוחות במוסך, ונחשבתי לרווקה נצחית. כבר הייתי בת 43. הזוגיות האחרונה שלי הייתה ב־2001, ואת הדייטים שלי מאז היה אפשר לספור על עשר אצבעות. לא הזיז לי שחברים אמרו שאני בררנית מדי ושבסוף אזדקן לבד, אמרתי שאם לא יגיע האחד שממש יעשה לי את זה, אהיה בסדר בלי.
נולדתי בבית־שאן, וחלום חיי היה להיות שחקנית. השתתפתי בעונה השביעית של 'האח הגדול', אבל פרשתי באמצע. הרגשתי פספוס מכך שלא הצלחתי לממש את אהבתי לבמה וגם מכך שלא מצאתי את בן הזוג הנכון, אבל הייתי מרוצה מהחיים שהיו לי. פרנסתי את עצמי, גרתי בדירה שאהבתי והצלחתי לקנות לעצמי רכב חדש.
ואז הגיעה הקורונה והוּצאתי לחל"ת. במקביל, בעל הדירה שלי הודיע שהוא מוכר אותה. בזמן המעבר לדירה אחרת, פוטרתי מהעבודה. לקחתי את זה קשה.
עוד סיפורים אישיים בלאשה
כמה ימים אחרי שפוטרתי, התקשר אליי חבר ילדות שגר בטנסי שבארצות־הברית ונשוי לאמריקאית. הוא אמר: 'מה את עושה עכשיו?'. עניתי: 'כלום, פיטרו אותי והכל סגור בגלל הקורונה'. חמש דקות אחרי זה הוא שלח לי צילום מסך של כרטיס הלוך־חזור לארצות־הברית. הוא כתב: 'את באה אלינו לשלושה שבועות'.
"קבענו, ואז קיבלתי רגליים קרות. האנגלית שלי לא טובה, ומייקל לא דובר עברית. אבל החבר הציע שבמקום דייט בחוץ נזמין את מייקל לארוחת ערב ושאני אכין את השקשוקה המפורסמת שלי"
שדה התעופה היה ריק לחלוטין. החבר ומשפחתו סידרו לי חדר יפה ולא הפסיקו לפנק אותי, אבל כעבור שלושה ימים הרגשתי שאני לא מוצאת את עצמי. שקלתי להקדים את חזרתי לארץ.
ביום הרביעי שלי אצלם החבר הזמין לארוחה חבר ישראלי שגר גם הוא בטנסי, ובשלב מסוים אמר לו: 'זה לא הגיוני שפלורי רווקה. אי־אפשר למצוא לה מישהו?'. החבר שלו אמר: 'אתה יודע מה? יש לי מישהו! מייקל קנדי'. חבר שלי מיד אמר: 'איך לא חשבתי עליו?'.
הם הראו לי תמונה של מייקל ולא התלהבתי, אבל אז הראו לי תמונה נוספת ונדלקתי. סיפרו לי שהוא בן 53, עובד בעסקי הבנייה, גרוש בשנית, אבא לחמישה (הגדול מביניהם בן 37 כיום, הצעירה בת 27) וסבא ל־11 נכדים. זה לא הפריע לי בכלל, גם לא העובדה שהוא נוצרי. החיוך שלו שבה אותי.
גם מייקל התלהב כשהחברים סיפרו לו עליי, והציע שנצא לדייט. קבענו, ואז קיבלתי רגליים קרות. אמרתי לחבר שאין טעם. האנגלית שלי לא טובה, ומייקל לא דובר עברית, מה גם שבעוד שבועיים אני חוזרת לישראל. אבל החבר לא ויתר והציע שבמקום דייט בחוץ נזמין את מייקל לארוחת ערב ושאני אכין את השקשוקה המפורסמת שלי. הסכמתי.
כשמייקל לחץ לי את היד הרגשתי חום בכל הגוף, משהו שלא הרגשתי יותר מ־20 שנה. בסיום הארוחה ישבנו שנינו על הספה. התנצלתי שאני לא דוברת טוב אנגלית, אבל הוא אמר שהוא מבין קצת עברית כי יש לו חברים ישראלים. הוא סיפר לי שאביו הלך לעולמו לפני חודש. כישראלית חמה טיפוסית שמתי את היד על הרגל שלו ואמרתי שאני מצטערת לשמוע. בדיעבד התברר שזה היה הרגע שבו הוא חשב: 'היא הבחורה בשבילי'. הוא הרגיש שאבא שלו שלח אותי אליו.
מאז אותו ערב נפגשנו כמעט מדי יום. הקשר בינינו הלך והתחזק ודחיתי את מועד החזרה שלי לארץ. היה לי ברור שאני מאוהבת בו קשות. הייתי רק מדברת עליו ומתחילה לבכות. ילדיו, נכדיו ואפילו שתי הגרושות שלו קיבלו אותי בחום ובאהבה. גרושתו הראשונה אמרה לי שאני 'מושלמת בשבילו'.
"ילדיו, נכדיו ואפילו שתי הגרושות של מייקל קיבלו אותי בחום ובאהבה. גרושתו הראשונה אמרה לי שאני 'מושלמת בשבילו'"
עשרה חודשים אחרי הדייט הראשון הוא הציע לי נישואים ביום ההולדת של אחד מבניו במיסיסיפי. אשתו של הבן ביקשה שאתלווה אליה לסופר. כשחזרנו ופתחתי את הדלת ראיתי את מייקל כורע ברך ומחזיק בידו טבעת. הוא אמר לי בעברית: 'האם תתחתני איתי?'. עניתי לו: 'ברור'.
בספטמבר 2021 התחתנו בארצות־הברית בחתונה אזרחית מרגשת, ולפני חודש ערכנו חתונה נוספת בישראל, וכל הקרובים שלי הגיעו.
ככל הנראה לי ולמייקל לא יהיו ילדים משותפים. אני בת 45 ומסתמן שפספסתי את הרכבת בעניין הזה. אני עדיין שמחה בחלקי. אני אוהבת את ילדיו ואת נכדיו. פעם הוא נהג לצאת איתם למסעדות, עכשיו הילדים והנכדים באים אלינו לארוחות שישי. אני מכינה אוכל ביתי מרוקאי שהם אוהבים, והנכדים קוראים לי 'סבתא פלורי'. יצא שבלי שהייתי אמא, הפכתי תוך שנתיים לסבתא ל־11 נכדים. מבחינתי זה אושר גדול".
שורה תחתונה: "תקשיבי לעצמך ותתעלמי מרעשי הרקע, רק את יודעת מה טוב לך. אם תאמיני, בסוף זה גם יגיע".
