בדצמבר האחרון פרסם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מחקר שאומר את מה שתמיד חשבנו אבל לא היה לנו את הגרף לגבות את זה – נשים מרוויחות פחות כשהן הופכות לאמהות. שליש פחות. אנחנו לוקחות חופשות לידה "על חשבוננו", שמדירות אותנו משוק העבודה, פוגעות בהפרשות לפנסיה שלנו ובאפשריות הקידום שלנו. אנחנו מופלות בשוק העבודה כשמעסיקים מתייגים אותנו כמשכורת שנייה, כמי שצריכה לצאת מוקדם, כמי שנשארת עם הילדה כשהיא חולה, ולכן הם מציעים לנו משרות בשכר נמוך יותר. אבל זה לא רק שוק העבודה. זה גם אנחנו.
המחקר של משרד האוצר הראה בבירור: ישנה עלייה הדרגתית בחיפוש משרות גמישות, משרות שקרובות לבית, משרות חלקיות שיאפשרו לך לקחת מהגן ולהיות קרובה כשהגננת תתקשר. המחקר מצא שבשנת הלידה נשים מצמצמות את היקף העבודה שלהן ב־36%. בעשור שלאחר מכן הן מצמצמות את היקף שעות העבודה שלהן ב־25%. בנוסף גילו עורכי המחקר שתשע שנים אחרי לידת הילד הראשון הסיכוי שלך לעבוד בעיר שאת גרה בה עולה ב־12% לעומת השנה שלפני האימהות. אצל האבות אין שינוי בשעות העבודה או במיקום העבודה.
עכשיו את כבר בבית יותר שעות. את עם הילדים. לא תעמידי מכונה? תתקתקי סירים? תדאגי שהגדולה הכינה שיעורים ושלקטן יש פנקס חיסונים? ותחפשי חופשה לכולכם בפסח כי די כמה אפשר? ותעשי את מיליון עבודות הבית הכל כך חיוניות לתפקוד היומיומי שהן בעצם משרה נוספת עם המון שעות אבל אף אחד לא משלם לך עליהן.
אבא ואמא צריכים להיות שווים
הבחירות האלה בשנים שבהן השעון הביולוגי עובר לפול פאוור הן גם השנים הכי קריטיות לקריירה שלנו והן משפיעות על העתיד שלנו. לא רק על העתיד שלי ושלך אלא על העתיד של כולנו. אם נצמצם את הפערים בין אמהות לאבות ב־40%, התוצר בישראל יגדל ב־34 מיליארד שקל בתוך שמונה שנים ו־94 מיליארד שקל עד 2040.
אז מה אפשר לעשות? בואי נתחיל בשינוי תודעתי. אבא ואמא יכולים וצריכים להיות הורים שווים ולחלוק ביניהם את האחריות באופן שוויוני. אם יותר אבות ייקחו חופשת לידה, לא נצטרך לעצור את הקריירה לתקופה כל כך ארוכה. אם יותר אבות ידרשו מהמעסיקים שלהם לאפשר להם לאסוף מהמסגרות יותר מפעם בשבוע, זה כבר יהפוך לנורמה ואז לא נצטרך למצוא עבודה קרובה לבית או לצמצם את נפח המשרה או לחפש משרות גמישות. ברגע שההורות תהיה אחריות משותפת, אז גם הפערים יצטמצמו. זו האחריות שלנו, גברים ונשים, לדרוש ולבצע את זה.
ויש גם שינויים שהמדינה חייבת לעשות אם היא מעוניינת להוסיף עוד 94 מיליארד שקל לתוצר בתוך 18 שנה. היא חייבת לקחת אחריות על הילדים שלנו ולא רק על הנייר. להקים עוד מעונות יום מפוקחים ומסובסדים בכל הארץ. לעלות את רמת הצהרונים ליותר מבייביסיטר והאוכל הכי זול שהספק יכול לתמחר. לאפשר יום לימודים ארוך ואיכותי עד לגילאי החטיבה. לאפשר לאנשי החינוך שמטפלים בילדים שלנו, מגיל לידה ועד התיכון, להרוויח שכר ראוי שמאפשר להם להתפרנס בכבוד. כדי שנדע שכשאנחנו יוצאות לעבוד הילדים שלנו מטופלים בדרך הכי טובה שאפשר. החוקרים באגף הכלכלנית הראשית אולי קוראים לזה "קנס האימהות", אבל איך שזה נראה מפה כולנו משלמים אותו.
- עוד כתבות בגליון הכסף המיוחד של לאשה, עכשיו בדוכנים
