מבלי ששמנו לב, לינור אברג'יל (43) הפכה לא רק לשחקנית קומית, אלא גם לאחת הדמויות המשעשעות ברשת. זה קרה אחרי שנשברה ופתחה חשבונות אינסטגרם וטיקטוק אחרי שנים של התנזרות, שמנעה ממנה להשתתף במשחק הכלכלי ולגרוף רווחים. מאז היא מעלה סרטוני רילס משעשעים שבהם היא ממחיזה את חיי היומיום שלה, ומגחכת בעיקר על עצמה, אבל לא מהססת לעקוץ גם את בעלה ואת אמא שלה. בימים אלה סיימה את הצילומים לסרט הקולנוע עם הקאסט של הסדרה הקומית ״שנות ה־90״ (שבה היא משחקת עוד מאז שנקראה "שנות ה־80"), ובאופן כללי נותנת לעצמה חופש להצחיק במבטא מרוקאי.
"ילדה בת 14 אומרת לי, 'יואו, זאת את מהטיקטוק', כאילו לא עשיתי כלום בחיים. אמהות אומרות לי, 'את כאילו גרה אצלי בבית ומספרת את החיים שלי'"
פעם היית רצינית וממלכתית יותר.
״אני קומית באופי שלי ורואה את החיים קודם מצחיק ואז רציני. יש לי גם הומור שחור, שאני לרוב מסתירה כי זה יפגע באנשים. תמיד אעדיף לצחוק ולא לבכות. צחוק הוא דבר מרפא. החיים גם ככה כבדים ורציניים, וצריך להקליל אותם ולדלג מעל השלוליות, ואז מקסימום קיבלת שפריץ מהמים בשלולית ולא טבעת בתוכה".
"פעם אני וחברה נסענו במונית ונקרענו מצחוק, ואז הנהג אמר, בוא'נה, לא ידעתי שככה דתיות צוחקות. אני יודעת שמפתיע אנשים לראות אותי ככה".
5 צפייה בגלריה
״אני קומית באופי שלי ורואה את החיים קודם מצחיק ואז רציני"
(צילום: שי פרנקו, סגנון: מזל חסון )
במהלך הקורונה פתחת אינסטגרם. למה זה לקח לך כל כך הרבה זמןֿ?
"שנים התרחקתי מכל הפלטפורמות החברתיות. לא רציתי את זה. לא עבדתי שם. זה לא עניין אותי. ואז, בקורונה, עם חוזה של 100 הרצאות עם ארגון 'חבר', אמרו לי, 'מחר את לא באה, אין לך הרצאה'. ועברו הימים, הפרנסה הלכה, אז אמרתי, איך אני מהדקת עכשיו 15 שנה איחור באינסטגרם ומתחילה לעבוד שם קצת? מה עושים? התחלתי לחשב את צעדיי וללמוד מאפס איך אני מוצאת את המקום שלי בפלטפורמה.
"ואז התחברתי לשתי בחורות צעירות, 'שי בוסית', היום הן כבר שם דבר. אמרתי, אתן תעזרו לי ואני לכן. הן לימדו אותי הכול מאפס. זיהיתי שהחלקה של הרילס עדיין לא נכבשה, ואמרתי, או, הנה הזדמנות. התחלתי לייצר סרטונים שמצחיקים אותי ממש מהיומיום. הראשון היה ריקוד שעשיתי עם ילד קולומביאני, כוכב רשת. והיה אז שוק: רגע, את גם מצחיקה? לקח זמן לצחוק בקול רם".
"אני כבר שנתיים בלי סוכר וקפה. אנשים שואלים אותי מה עשיתי בעור הפנים. זו התזונה. אם הגוף שלך לא בריא, זה לא משנה כמה בוטוקס תעשי"
אילו תגובות את מקבלת ברחוב?
"אומרים לי, זאת את מ'שנות ה־80'? זאת את מהסרט? זאת את מהטיקטוק? ילדה בת 14 אומרת לי, 'יואו, זאת את מהטיקטוק', כאילו לא עשיתי כלום בחיים. אמהות אומרות לי, 'את כאילו גרה אצלי בבית ומספרת את החיים שלי'".
האינסטגרם זה גם מקור הפרנסה שלך היום.
"כן, אני עושה כל מיני קמפיינים וזה כיף. אני בוחרת בקפידה עם מי אני עובדת. אני לא עובדת בשביל הכסף ואף פעם לא עבדתי בשבילו. אני עובדת בשביל ליהנות ועם אנשים שכיף לעבוד איתם, וזה הפך להיות עוד מקום שנעים לי בו והוא משרת אותי ועוזר לי לקדם פרויקטים שלי.
הרשתות החברתיות הן לגמרי הבמה החדשה שלי. מצד שני, לא אוכל להתמסר לזה אף פעם. אין לי את זה באופי. אני אדם שאוהב את הפרטיות שלו. לא מאמינה שזה נכון לבית ולמשפחה ולילדים. לחשוף את הילדים שלך, להחליט בשבילם, בשביל עוד לייק או עוד קמפיין - זה נראה לי פוגעני. אני פשוט לא מוצאת לנכון להיכנס לקרביים של המשפחה. מי שבוחרת אחרת, זה עניין שלה".
סיפור של ניצחון
בימים אלה מציינת אברג׳יל 25 שנה לבחירתה כ"מיס עולם״, וכן, גם לאונס הקשה שעברה בעת ששהתה באיטליה כמלכת היופי של ישראל. "מטורף איך שהזמן טס", היא אומרת. "מצד אחד אני מרגישה שזה היה אתמול, ומצד שני כאילו זה לא היה בכלל. אני היום פחות עוסקת במה שהיה. התחרות נתנה לי כלים לחיים. אני רואה ילדה בת 18, עם אומץ, בלבול, תמימות, פחד, שמחה. אני חושבת שעד רגע המשפט (של שלמה) הייתי מובלת, ומשם אני התחלתי להוביל את החיים. מאז התחלתי לקחת אחריות על חיי ולעשות את הדברים בדרך שאני רוצה. התבגרתי מוקדם מדי, אבל עדיין יש בי המון תמימות. אני לא מרגישה בת 43 וגם לא כזה נראית".
בימים אלה היא עובדת על סדרה לטלוויזיה בהשראת סיפור חייה. "בעזרת השם אני אגלם את הדמות הראשית״, היא מגלה. "בסוף, מה אנחנו רוצים בחיים? לדבר את עצמנו. זה ניצחון".
כמו הסיפור שלך? שיש בו ניצחון?
"כן. בסוף את רוצה לראות אנשים מנצחים על המסך. את רוצה לקבל השראה".
מה בסיפור חייך ניבא שתהיי פורצת דרך?
"תמיד הייתי סטיית תקן (צוחקת). אמא שלי חינכה אותי שאין דבר כזה 'לא' ושכל דבר שאני רוצה אני אצליח. נקודה. כך אני גם מחנכת את הילדים שלי: אם אתה רוצה מספיק אתה תצליח, וגם אם קשה, להמשיך לנסות להגיע לקצה ההר. בסוף אני כן רוצה לשנות את העולם, להפיץ טוב, לשנות חיים של אנשים. אני מאמינה שיש לי את הכוח הזה, שקיבלתי אותו במתנה מהשם יתברך".
הכוח הזה הגיע גם בעקבות האונס?
"כנראה שם, כן. זה כנראה נכפה עליי, אבל זה מה שבאתי לעשות פה".
את מרגישה שהפרסום באותה תקופה רגישה לאחר האונס שרט אותך?
"נפגעתי מכל מיני דברים שקרו כשהייתי צעירה מאוד, כמו כתבת שהגיעה אליי למלון בחו״ל כשלא רציתי להתראיין על האונס. לא היו לי חומות הגנה ולא ידעתי להגן על עצמי מול אנשים שמנוסים בלרמוס ולקדם קריירות על גבי. יש אנשים ספציפיים שאני זוכרת להם התנהגויות לא טובות ממש. מצצו לי את הדם בזמן שהייתי הכי פגועה, והיה צו איסור פרסום. הרגשתי שהיה כלפיי ממש ניצול אחרי האונס".
"אני רוצה לשנות את העולם, להפיץ טוב. אני מאמינה שיש לי את הכוח הזה, שקיבלתי אותו במתנה מהשם יתברך"
את עדיין מרגישה שגרירה של נפגעות אונס?
"כן, אני גאה להיות השגרירה הראשונה, עוד לפני מי טו. היום אני שגרירה של עוד הרבה דברים אחרים, כמו יהדות. בסוף אני מביאה פשטות ואור שהוא אחר, הרבה יותר מציאותי ונגיש".
את עוד זוכרת את חייך הקודמים?
"מה זה חיים קודמים? אני חיה את אותם חיים, רק לבושה צנוע. היום אני אישה בת 43, והחיים שלי השתנו מעצם היותי אדם בוגר ואמא. הייתי בחיפוש, ובאיזשהו שלב מצאתי את התשובה. אני מרגישה היום הכי חופשייה מאי פעם, יותר ממך ומכולם. לא מרגישה ששום דבר כובל אותי, אני במודעות ובאהבה עושה את מה שטוב לי ולגוף שלי ולנשמה שלי".
אין לך חופש מוחלט לאכול מה שאת רוצה, למשל.
"מה זה חופש? החופש שלי הוא לא לאכול מה שאני רוצה אלא את מה שאני צריכה. חופש זה לא לאכול ג׳אנק פוד, כי זה יעשה אותי חולה. אני אוכלת בריא".
שנתיים בלי סוכר וקפה
אברג'יל, שכבר סיימה עד היום לימודי משחק ולימודי משפטים ואף הוסמכה כעורכת דין, מתמרנת בין לא מעט עיסוקים. לאחרונה שיחקה בעונה השנייה של הסדרה המצוינת ״המדובב״ ב־yes. במקביל, היא מעצבת כבר עונה שלישית פריטים צנועים עם שיק למותג "בננה" של ציפי קורצוייל. "חברתי אליה אחרי הקורונה. היא חב"דניקית ואישה מדהימה".
בשנתיים האחרונות התחברה אברג'יל גם לתחום התזונה הבריאה. לאחר שהתוודעה לנושא והפכה ל"כמעט טבעונית", היא כיום לומדת רפואה טבעית ב"אילמה" ומעוניינת לעסוק בכך בעתיד.
"רוב התזונה שלי מתבססת על פירות, ירקות, שקדים, אגוזים, טופו וקטניות שאני מנביטה. אני נהנית מכל שנייה"
איך הגעת לתחום?
"סבלתי שנים מכאבי ראש, מכאבי בטן, עצירויות לפעמים, כל מיני מיחושים. ואני יכולה להגיד לך שאני שנה וחצי לא יודעת מה זה כאב ראש. הפסקתי לשתות קפה, אני שותה בבוקר מיץ סלרי ומיץ תפוזים, שייקים ירוקים. זה מחיה את הגוף.
"התחלתי מחצי שנה ניקוי - בלי תבלינים, בלי סוכר, בלי מלח ובלי קפה. זה היה מחיה. אני כבר שנתיים בלי סוכר וקפה, זה כיף ונותן תחושת כוח. אני יכולה לקחת שתי קוביות שוקולד, אבל קודם לא הייתי נחה לפני שסיימתי את כל החפיסה, ואז קמה עם בחילות והרגשה נוראית וכאבי ראש ומה לא. היום אנשים שואלים אותי מה עשיתי בעור הפנים. זו התזונה. היא מותחת את הנשמה ואת העור והבריאה אותי מבפנים. אם הגוף שלך לא בריא, זה לא משנה כמה בוטוקס תעשי. החיבור לתזונה תמיד היה פנימי. זה כמו שאני לא מבינה אנשים שלא עושים ספורט, למרות שזו המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל בחיים".
ממה התזונה שלך מורכבת היום?
"רוב התזונה שלי מתבססת על פירות, ירקות, שקדים, אגוזים, טופו וקטניות שאני מנביטה. אני נהנית מכל שנייה. אני עושה לאפה מבצק שמורכב מכוסמת טחונה שהשריתי שעתיים, שן שום אחת וטיפה מלח. את יודעת, הלימודים של התחום הזה בסוף זו עוד דרך לחזרה בתשובה, כי זה המקום להיזכר בבסיס, בשורש של הדברים שאת זקוקה להם באמת. לאכול בשביל לחיות. אני ממש רוצה לעסוק בזה ולעזור לאנשים".
העיסוקים שלה לא מסתיימים כאן: פעם בשבוע מארחת אברג׳יל בביתה כ־80 נשים ללימודי תני״א וחסידות. ״כבר שנים אני לומדת גם את הנפש, בשיעורי תורה", היא מסבירה. "הלימודים עוסקים באיך אדם חי, מה מגביל ומצר את צעדיו ומה הוא צריך לסלק. אני בעד להעיף את כל מה שמכביד. בסוף זה להקשיב לעצמך ולהסיר את כל הדברים שצועקים לך באוזן".
עכשיו, בימי המאבק על הרפורמה המשפטית, את מדברת ברשת על פוליטיקה ועל דעותייך האישיות?
"לפעמים הכול נהיה יותר מדי מתחכם ומחנך. אני לא מאמינה בזה. פעם בכמה זמן אביא תוכן רציני, אבל בגלל שבארץ הכול מעייף ורציני וכבד, אני אומרת, תנו אוויר, תנו לחייך שנייה. אני לא מאמינה בלחנך את העולם, אני רוצה לחנך את עצמי, ואת הילדים שלי אם אצליח".
הראיון המלא עם לינור אברג'יל מתפרסם בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
ניהול סט: דור מרדכי שיער: לידור חדידה איפור: אורטל אלימלך שמלות וכיסוי ראש: לינור אברג'יל ל"בננה", זארה, כובע: GREEK SANDALS, תכשיטים: דנון, פאה: יוסי לוי
