הסדר נוח: הם היו גרושים שבע שנים. מכיוון שהגבר היה פוסט־טראומטי, הוא לא נטל חלק מהותי בגידול הילדים המשותפים. לכן, לטובת הילדים, לאחר הגירושין הוסכם בין ההורים שזמני השהייה של הילדים אצל האב יהיו רק אחת לשבועיים, ללא לינה. המשפחה המורחבת של האם סייעה לה בגידול הילדים.
ניתוח שגרתי: האישה נכנסה לניתוח פשוט, כזה שנכנסים אליו בבוקר ויוצאים ממנו אחר הצהריים לאחר התאוששות מההרדמה. אבל קרה אסון. היא לא התעוררה מההרדמה ונשארה תלויה בין חיים למוות. הרופאים הסבירו שהצפי הוא הידרדרות. משפחתה הייתה המומה ושבורה. מי יטפל בילדים? אביהם הוא האפוטרופוס הנוסף, אך גם אינו מתפקד כראוי לגידול מיטבי שלהם.
הדודה: אחות של האישה מיד אספה את הילדים לביתה באופן טבעי, בכוונה להמשיך לגדל אותם, בהיעדר אב מתפקד.
התביעה: האם לא השכילה לערוך מסמך הבעת רצון. מסמך כזה מורה על מי שהיא רוצה שיהיה אפוטרופוס לקטינים במקומה במקרה שתהיה במצב נורא שכזה. משפחתה נאלצה לפנות לבית משפט לענייני משפחה בתביעה למנות את הסבתא והדודה כאפוטרופוסיות זמניות בנוסף לאב, כדי שהילדים יהיו בביתם, תוך שמירה על קשר עם האב. במשך חודשים ארוכים נאלצה המשפחה, שאותה ייצגתי, להתמודד עם הטיפול באם ועם הטיפול בילדים, כשהם במתח אדיר לגבי עתידם.
בית המשפט: הורה על הגשת תסקיר רווחה. לאחר כשלושה חודשים נפטרה האם והתברר שלא ערכה גם צוואה. לאור המלצות הרווחה מונתה הסבתא, אמה של האם, כאפוטרופוסית.
מה למדנו:
לכל הורה, ואחת כמה וכמה להורה גרוש, כדאי להכין מסמך הבעת רצון שבו הוא מגדיר מי יהיה האפוטרופוס החלופי לילדיו הקטינים למקרה שיהיה בחיים אך לא יהיה כשיר לטפל בהם. המסמך הזה מוגש לאפוטרופוס הכללי ואינו מחייב אותו, אך במקרה שיש בו צורך, חלילה, מתחשבים בבקשת ההורה.
כדאי להכין גם ייפוי כוח מתמשך שבמסגרתו האדם ממנה את מי שינהל את ענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים במקרה שאינו כשיר.
חשוב גם לערוך צוואה ובמסגרתה לצוות על נאמן/ה שינהלו עבור הקטינים את הרכוש שיירשו מאמם/אביהם עד הגיעם לגיל שבו אותו הורה יורה שהילדים יכולים לנהל את רכושם בעצמם. כך אפשר למנוע מצב שבו ההורה הגרוש ינהל את רכוש הקטינים שירשו מההורה האחר.
