חצי שנה אחרי שנפרדה מג'וי ריגר, בת הזוג המיתולוגית שלה, כרמלבין (29) התאהבה בגבר. הזוכה המאושר הוא השחקן אסף יונש (29). כבר שנה וחצי שבני הזוג יחד, וגם משחקים כעת על במה אחת בהצגה "הדה גאבלר" בבית ליסין.
החיבור הרומנטי קרה כשהשניים שיחקו בהצגה "המלט", הוא בתפקיד המלט והיא כאופליה, אהובתו. "האמת היא שלא היו לנו יותר מדי סצנות זוגיות, זה לא ששיחקנו איזה סצנות אהבה גדולות", מספרת בין. "אבל בחזרות נהיינו חברים טובים מאוד, הייתה בינינו אנרגיה. דיברנו המון, אהבנו להיות ביחד, הייתה בינינו כימיה טובה, אבל לא נראה שיש סיכוי לזוגיות כזאת, כי עוד הייתי עם ג'וי. רק אחרי שההצגה ירדה ונפרדתי מג'וי, זה פתאום קרה. שמרנו על קשר טוב וזה פשוט הלך לשם באופן הכי טבעי שיש".
מי עשה את הצעד הראשון?
"הוא הציע לי כמה פעמים לשבת לשתות משהו. אני מודה שבהתחלה לא הסתכלתי על זה כעל משהו שיכול לקרות, כי הייתי במקום אחר. אני מאוד איטית, לקח לי זמן לקלוט את הרעיון הזה".
איך הוא הבקיע את החומות שלך?
"קודם כול הוא עבד במשך זמן לא מבוטל בלנסות להפיל את החומות שלי, ואם להודות באמת, הוא עדיין מנסה. הוא נלחם, לא עזב לרגע".
מה גרם לך להתאהב בו?
"היה בו משהו זורם, מאוד נגיש, בשונה ממני. הוא יצור מאוד מרוגש, הוא פשוט אומר את מה שהוא מרגיש, אצלו הכול על השולחן. אין משחקים איתו, וזה דבר ששומט לי את הלסת כי אני מאוד לא כזאת. אני מאוד מחושבת ושומרת על עצמי".
מה אני? אני הכול
עד שהכירה את ג'וי ריגר בגיל 24, בין יצאה רק עם גברים, כולל שתי מערכות יחסים משמעותיות. השתיים נפגשו על סט הצילומים לסרט קצר שבו שיחקו זוג לסביות מאוהב, והאהבה המשיכה גם מחוץ לצילומים.
הזוגיות של בין וריגר נמשכה שלוש שנים וחצי, בטרם נפרדו "בהחלטה הדדית" לדבריה. "אתה נמצא עם מישהו, מתישהו אתה מפסיק לקבל ממנו את מה שאתה צריך ומכיר מישהו אחר שבא לך להתחיל לנהל איתו משהו, ככה העולם עובד", היא מנסה להסביר. "הייתה לי מערכת יחסים ענקית עם ג'וי, היא חלק גדול ממי שאני היום והיא תמיד תהיה. הרומן הזה היה אירוע כל כך גדול בחיים שלי, שכשנפרדנו זה נראה לי כמו מוות, אבל המוות הזה הצמיח בי חיים חדשים. כמה שזה היה עצוב - ויש לנו הרבה כבוד הדדי אחת לשנייה – שתינו הצלחנו להמשיך הלאה".
אסף בעצם עשה את הצעד הראשון איתך, אף על פי שהוא ידע שהזוגיות האחרונה שלך הייתה עם אישה.
"נכון, הוא ידע, אבל הוא בן אדם כזה. כשהוא מרגיש משהו, הוא הולך עליו עד הסוף. אני לא חושבת שעבר לו בראש בכלל מי שייך לאיזה צד. נורא מצחיק אותי לדבר על הגדרות של מגדר ומיניות כאילו זה עדיין קיים. זה כבר כל כך לא קיים. כולנו בני אדם, אין את זה כבר. כל האנשים הם הכול.
"כשמישהו נכנס לי ללב, לא משנה לי אם הוא גבר או אישה. בסוף אין לך שליטה למי הנשמה שלך מתחברת. לא בטוח שדמיינתי שאחרי ג'וי אהיה עם גבר, אבל זה נראה לי חלק מהטבע, אני לא המצאתי את הגלגל. כנראה יש בי ניצוצות של חופש, אלטרנטיביות והתמסרות אל הלא נודע בתוך עולם שרק נעשה שמרני יותר. הכול נהיה פה כל כך קלסטרופובי, שמנחם אותי שלפחות אני יכולה לאהוב את מי שאני רוצה ולהתעורר עם מי שאני רוצה במציאות המטורללת הזו. אנחנו חיים בעולם משוגע, אם לא הבנת".
"נורא מצחיק אותי לדבר על הגדרות של מגדר ומיניות. זה כבר כל כך לא קיים"
רבים הרימו גבה כששמעו על הזוגיות המפתיעה שלה, אבל אליה זה לא הגיע. "הדרמה היא שאין דרמה", היא אומרת ומנמיכה את הסקרנות שאחזה בעולם התיאטרון נוכח התפנית הזאת בעלילה. "יכול להיות שיש לי אוסף של אנשים משונים בחיים שלי, אבל הם הגיבו כמוני, לא היה יותר מדי אישיו סביב זה. בכל אופן, אני שלמה עם הסיפור הזה. לא הייתי מחליפה את הפרק של ג'וי בחיים שלי בעד כלום. הייתה לי אישה שתמיד יהיה לה מקום בלב שלי ועכשיו יש לי את אסף".
גם ההורים שלך הגיבו באדישות?
"הם סבבה לגמרי עם הבחירות שלי, הם אוהבים את אסף כמו שהם אהבו את ג'וי".
יש הבדל בין זוגיות עם אישה לזוגיות עם גבר?
"ההבדל הוא בבן אדם, לא במגדר שלו. כל אחד מהם הוא עולם כל כך אחר, אבל הם גם מאוד דומים. שניהם כוכבים".
כשחקנית קשה להיות בת זוג של כוכב?
"לא הייתה קנאת סופרים עם ג'וי ובטח לא עם אסף. יש בינינו הרמוניה מאוד גדולה מהבחינה הזאת. יש הרבה פרגון, והוא הדדי".
לאחרונה עליתם שלב ביחסים ועברתם לגור ביחד.
"הרגשנו שאנחנו מפדלים יותר מדי על האופניים בין הבית שלי לבית שלו, אז החלטנו שפשוט יותר יהיה לאחד כתובות".
את בקשר עם ג'וי?
"לא. זאת הייתה מערכת יחסים כל כך רצינית ואינטנסיבית, שהיינו צריכות לחתוך. אחרי קשר כזה זה הרבה יותר בריא, כי גם ככה לא היה קל".
צימר לא מתחנפת
בימים אלה עולה העונה השלישית והאחרונה של "המפקדת" (ימים שני ורביעי בכאן 11 ובכאן BOX), הדרמה הקומית המצליחה שיצרו עטרה פריש וניר ברגר, המתרחשת בבסיס טירונות לבנות. בין מגלמת בסדרה את אור צימרמן המכונה צימר, מ"כית צינית, ממורמרת ועייפה. צילומי העונה השלישית היו אמורים להתחיל שבוע אחרי 7 באוקטובר ונדחו בחודש בגלל המלחמה.
"הייתה אווירה מתוחה על הסט, עשינו את הצילומים עם הרבה טעם מריר בפה, ועם זאת, זה היה כמו אוויר לנשימה כי הכול היה כל כך בלתי נסבל. באנו לחבק אחד את השני ומצאנו איזשהו אור בתוך כל החושך שהיינו בו", היא אומרת. "עכשיו עולה העונה השלישית, והטיימינג נראה לי מטורף. אחרי השנה הקשה שבה ראינו בנות 18 מקבלות כזאת אחריות על הכתפיים שלהן ומצילות את המדינה, פתאום רואים את הסדרה שמדברת על טירונות בנות באור אחר".
"ג'וי היא חלק גדול ממי שאני היום והיא תמיד תהיה. הרומן הזה היה אירוע כל כך גדול, שכשנפרדנו זה נראה לי כמו מוות, אבל המוות הזה הצמיח בי חיים חדשים"
לא היה לה פשוט לעלות שוב על מדים, אחרי שירות צבאי טראומטי וסודי בסיירת מטכ"ל, שהותיר אותה פגועה נפשית ופיזית בגלל מפקדת שהתעללה בה. "כשהתקבלתי לסדרה לא חשבתי שצימר תרפא אותי, חשבתי רק על זה שיופי, יש לי תפקיד ראשון בסדרת טלוויזיה. אבל היא באה לי כל כך טוב, סגירת מעגל מטורפת", סיפרה. "בלי להתכוון יצא שהתפקיד הפך להיות סוג של תיקון".
נראה שהדמות של צימר מאוד דומה לך.
"אנשים שקרובים אליי לא חושבים ככה, אבל אני חושבת שאת צודקת. אנחנו דומות בעיקר בזה שהיא לא מנסה להרשים, להתחנחן או להתחנף לאף אחד. אין לה מטרה לרכוש חברים ולרַצות, והיא גם לא מורעלת צבא. גם אני לא הייתי מורעלת".
ובכל זאת התגייסת לסיירת מטכ"ל.
"נכון, אבל זה לא בא ממורעלות. בכלל לא ידעתי למה אני מתמיינת, הכול היה מאוד סודי. התגלגלתי לשם מהמלצה, כנראה הייתי טובה ונכנסתי לשם בלי שהתכוונתי. אני במקום אחר עם השירות הצבאי שלי עכשיו. זה היה פרק מאוד קשה בחיי, ואני שמחה שהוא מתאחה. צימר מאוד שומרת על עצמה וגם אני כזאת. מפתה מאוד לשמור על עצמך".
רגע, מכירים אותי?
אחרי 7 באוקטובר בין יצאה עם הקאסט של "המפקדת" לבתי חולים כדי לחזק ולשמח חיילים. "לקח לי זמן להבין ולעכל מה קרה. בהתחלה עפתי לכל פעילות אפשרית רק בשביל לא לחשוב, כי המוח נשרף מזה. הלכתי למטה החטופים, חיפשתי שיגידו לי איך אני יכולה לעזור ומה אני יכולה לתת".
בימים אלה היא משתתפת בחזרות להצגה "משחק החיים", שצפויה לעלות בקרוב בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצר, ובאוקטובר תחזור לבמה עם ההצגה "משחקים בחצר האחורית".
כבר מזהים אותך ברחוב?
"כן, 'המפקדת' היא סדרה שממש תפסה, וזה מאוד מגניב, ממש כיף לי עם זה. אני זוכרת שיום אחד הגעתי למטה החטופים, ועדי, אמא של התצפיתנית נועה מרציאנו ז"ל שנחטפה ונרצחה בשבי, קראה לי. אמרתי לעצמי, 'מי זאת? מאיפה היא מכירה אותי?'. עוד לא הפנמתי שאני מוכרת. היא אמרה לי שהיא אוהבת מאוד את 'המפקדת' ושהיא מזהה את הבסיס. התברר שאנחנו מצלמים את הסדרה בבית הספר שהיא למדה בו בלוד. הכרתי אישה אדירה, מצחיקה, שנונה, חדה, אישה שאת רק רוצה לשתות את הכוחות שלה. לא ראיתי לביאה כזאת, היא ממש נכנסה לי ללב.
"תשמעי, זה קטע מטורף שאנחנו יושבות פה עכשיו בבית קפה, כשבעזה החטופים נמקים ונמחקים. זה חטא ענק שלנו שהחיים בכלל ממשיכים פה כרגיל. אנחנו לא שמים לב שאנחנו נשרפים פה, אנחנו לא באמת חיים בזמן שהאנשים שלנו נמצאים שם. אלוהים אדירים, שיחזרו כבר".
הראיון המלא עם כרמל בין מתפרסם בגליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
