הסיפור של רחלי חדד (33), עוסקת בשיווק מקוון, נשואה ואמא לארבעה.
"את בעלי דני הכרתי בצבא. בשירות שלי הייתי לוחמת בגדוד קרקל והוא היה תומך לחימה. במהלך שירותי הצבאי עברתי תאונת דרכים כשנהגתי בהאמר. בעקבותיה סבלתי מכמה בלטי דיסק ומכאבים כרוניים, ברמה שהתקשיתי לעמוד זמן ממושך על הרגליים.
במשך תקופה ממושכת עשיתי פיזיותרפיה, ואז נחשפתי לפילאטיס. זה הציל אותי. כל כך התלהבתי, שהחלטתי להפוך למדריכה בעצמי. בגיל 22 אני ודני שכרנו יחד בית בכפר־יונה ואת המרתף הפכנו לסטודיו לפילאטיס. עם ההצלחה בא התיאבון וזמן קצר לאחר מכן הקמנו סטודיו נוסף לפילאטיס בחדרה ואחריו סטודיו שלישי בנתניה. כשהייתי בת 23 התחתנו ועם השנים נולדו לנו ארבעה ילדים.
שנינו לא ידענו להתנהל נכון כלכלית. היינו צעירים בלי ידע בעולם העסקי. ציוד הפילאטיס עלה המון, ולפני ארבע שנים מצאנו את עצמנו בחובות שהתקשינו להחזיר. עמדנו ממש על סף פשיטת רגל. לשמחתנו הצלחנו להימנע מזה ולשלם את החובות. סגרנו את העסק, מכרנו את הציוד, בעלי התחיל לעבוד כגנן וגם אני התחלתי עסק חדש: שיווק אונליין.
העסק הזה התחיל די במקרה. הגעתי לנטורופתית כי סבלתי מאנמיה. היא המליצה לי על שייק טבעוני של חברה בינלאומית, וגם הציעה לי לשווק את המוצרים של החברה. התברר שהחברה הזו משלמת עמלות לכל מי שמשווק ומצליח למכור את המוצרים שלה. אם את גם מגייסת משווקים חדשים, את מקבלת עמלות מהמכירות שלהם. מאחר שהייתי זקוקה מאוד להכנסה הסכמתי, וגיליתי שאני טובה בזה. שיווקתי את המוצרים בפייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק, ולא רק שהצלחתי למכור, אלא שהצלחתי גם לגייס הרבה לקוחות לשווק את המוצר בעצמם. התפקיד שלי הוא כמובן גם ללמד אותם איך עושים את זה נכון, ומאז אני זוכה להכנסה חודשית מכובדת.
"בתאילנד הילדים היו בבית ספר בינלאומי יקר יחסית: 1,000 שקל לחודש. מצד שני הלימודים עד 16:30 והמחיר כלל ארוחת בוקר, ארוחת צהריים, חוגים ואת כל הציוד"
זמן קצר אחרי שהתחילה מגפת הקורונה, בעלי ואני התחלנו לעשות חושבים. כמשפחה עם ארבעה ילדים הוצאנו בממוצע כ־35 אלף שקל בחודש, וזה עוד בלי להכניס למשוואה חופשות. רק השכירות והארנונה עלו לנו כעשרת אלפים שקל, לא כולל הוצאות כמו חשמל, מים, אוכל, הוצאות על הרכב ועל המסגרות של הילדים.
תמיד חלמתי לטייל בעולם, שהילדים שלנו יכירו שפות ותרבויות חדשות, ומאחר שאת העסק שלי יכולתי לתפעל מכל מקום, הבנו שאנחנו יכולים לטוס למדינות מסוימות בחו"ל, לטייל בהן ובמקביל לצמצם את ההוצאות שלנו בהשוואה לארץ. כך החלטנו לצאת למסע ברחבי העולם.
בדצמבר 2020 מכרנו את כל הריהוט שלנו ואת הרכב, וקנינו כרטיסי טיסה. היעד הראשון היה מקסיקו, כי אפשר היה להיכנס אליה בלי צורך בבדיקות ובבידוד. כעבור חצי שנה עברנו לכמה חודשים לקוסטה־ריקה, ומשם עברנו להתגורר חצי שנה בתאילנד.
מכרים בארץ לא מפסיקים לשאול אותנו איך אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מבחינה כלכלית לטייל ככה בעולם. אני תמיד מסבירה להם שלמעשה מדובר בחיסכון משמעותי. בחו"ל אנחנו מתגוררים רק בדירות, לא בבתי מלון, וביעדים שעד היום היינו בהם השכירות ותנאי המחיה זולים משמעותית בהשוואה לישראל. בתאילנד למשל שכרנו וילה עם בריכה. יחד עם גנן ואיש תחזוקה, זה עלה לנו רק 2,800 שקל בחודש. הייתה לנו פעם בשבוע מנקה ששילמנו לה רק עשרה שקלים לשעה. מכל מלא של דלק עלה לנו 150 שקל, והוצאות על הסופר היו גג 2,000 שקל בחודש. את הילדים רשמנו לבית ספר בינלאומי יקר יחסית: 1,000 שקל לחודש לכל ילד. מצד שני, בית הספר היה מ־8 עד 16:30 וכלל ארוחת בוקר, ארוחת צהריים, חוגים ואפילו את כל הציוד ללימודים. הילדים הגיעו כל בוקר רק עם בקבוק מים! חיינו ברמה גבוהה מאוד, ועדיין הוצאנו פחות מ־18 אלף שקל בחודש, מה שאיפשר לנו לחסוך.
"ביעדים שהיינו בהם השכירות ותנאי המחיה זולים משמעותית בהשוואה לישראל. בתאילנד למשל שכרנו וילה עם בריכה. יחד עם גנן ואיש תחזוקה, זה עלה לנו רק 2,800 שקל בחודש"
כמובן, לא המצאנו משהו חדש. במהלך המסע שלנו פגשנו משפחות ישראליות רבות שעושות בדיוק אותו דבר, כל אחת מהן מתפרנסת בצורה אחרת. היו למשל כאלה שעבדו בהייטק, או כאלה שהייתה להם דירה גדולה בארץ והפכו אותה ל־airbnb.
עוד כשהיינו בקוסטה־ריקה הבנו שאנחנו רוצים להמשיך את מסענו בעולם, אבל להגיע מדי קיץ לחופשה בארץ. ידענו שניצבת בפנינו בעיה כלכלית לא פשוטה: קשה למצוא דירה להשכרה למשך חודשיים, והמחירים ב־airbnb מטורפים. החלטנו לקנות קרוון שנוכל לגור בו ולטייל איתו.
קנינו קרוון שעלה לנו 200 אלף שקל. על פניו סכום גבוה, אבל בהשוואה לקניית דירה מדובר בסכום אפסי. גם אם היינו בוחרים באופציה של airbnb, זה היה עולה לנו מינימום 10,000 שקל לחודש, ולכן לטווח הארוך זה משתלם. החיסכון אדיר כי אנחנו לא צריכים לשלם ארנונה, חשמל ומים. על הגג יש לנו מערכת סולארית שמספקת לנו חשמל, ויש לנו גם מכל שמספק לנו מים למשך שבוע שלם. פעם בשבוע אנחנו ממלאים אותו במים מהבית של ההורים שלי או מהבית של ההורים של בעלי. בזכות הקרוון אנחנו יכולים לטייל ברחבי הארץ בלי לשלם על בתי מלון. פעם אנחנו נוסעים לכנרת, פעם לירדן, פעם לאילת.
באוקטובר הקרוב אנחנו מתכננים לחזור לתאילנד. אנחנו רוצים שהילדים יחזקו את השליטה שלהם באנגלית. בסוף השנה התכנון הוא לבקר ביעדים נוספים, ושהילדים ילמדו בבתי ספר שונים בעולם. הם נהנים מזה מאוד - רוכשים שפות ולומדים על תרבויות חדשות, וגם אנחנו מצליחים להישאר בסוג של חופש תמידי ובמקביל אפילו לחסוך. כרגע אנחנו בוחנים את האופציה להשכיר את הקרוון בזמן שאנחנו לא פה, כדי לייצר עוד הכנסה. המטרה שלנו היא להמשיך את המסע העולמי שלנו לעוד כמה שנים טובות".
שורה תחתונה: "בעולם של ימינו יש שלל אפשרויות להתפרנס אונליין ואפילו לחסוך על הדרך. צריך רק לפתוח את הראש".
